תמיהה בעניין יסורי ר"ע

אריך

משתמש ותיק
ידועים דברי חז"ל שמשה רבינו שאל בראותו ייסורי ר"ע: זו תורה וזו שכרה (מנחות כט, ב). וכתב הרמב"ן בשער הגמול (דפוס מערבא עמ' ט): רצו חכמים לומר שאין מיתתו של ר"ע ביסורין הללו ראויה לו לנכות מיעוט מעשים רעים, לפי שהיה צדיק גמור כל ימיו, אלא שהענין נעלם..."

ותורה היא וללמוד אנו צריכים, איך ניתן לומר כזאת, והלא ר"ע היה עם הארץ עד גיל 40, אז איך אפשר לומר שהיה צדיק גמור כל ימיו. חוץ מעצם כך שלא למד, הרי פשוט שמי שהוא עם הארץ לא יתכן שלא ייכשל לרוב בעבירות ובביטולי מצוות ופרטיהן, פוק חזי מה שכתב ר' יונתן אייבשיץ על מי שלא לומד כסדר הלכות שבת. וצריך עיון גדול.
 

יאיר

משתמש ותיק
מסתמא כוונתו מאז שעשה תשובה ונתכפרו עוונתיו לגמרי, אבל בכל זאת עדיין צ"ע קצת.
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אמר:
מסתמא כוונתו מאז שעשה תשובה ונתכפרו עוונתיו לגמרי, אבל בכל זאת עדיין צ"ע קצת.

ברור שאין זה נכנס בדברי הרמב"ן (מה גם שאם בתשובה איירינן, מצינו שיש מקום לייסורים גם אחרי תשובה), ולכן עדיין צ"ע גדול.
 
תוספות מסכת כתובות דף סב עמוד ב
דהוה צניע ומעלי - והא דאמר באלו עוברין (פסחים מט:) אמר ר"ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור משמע דלא הוה מעלי איכא למימר דהתם לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהי' סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותם וגם משום שלא היו מניחין אותם ליגע בהם כדאמרינן (חגיגה דף יח:) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים אבל מכל מקום שומר מצות היה, רבינו תם.
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אעפ"כ. איך עם הארץ יכול לקיים את כל המצוות כהלכתן? ואיך מותר לו להיות עם הארץ?

ובאדר"נ פ"ו איתא שכשהלך ר"ע ללמוד תורה, למד אל"ף בי"ת אצל מלמד תינוקות. אז ודאי שלא למד שניים מקרא ואחד תרגום...

(וא"צ לפנים שאנו מדברים על גדול התנאים ר"ע, אלא שכפי שהקדמתי, תורה היא וללמוד אנו צריכים).
 
ר"ע היה בן גרים כך שאין עליו תביעה כל כך למה לא למד, ואדרבה היה מעולה הרבה יותר מסתם עם הארץ, ועל 'עבירות' אלו כבר עשה תשובה והפך לצדיק גמור וזה מה שאומר הרמב"ן שברור שהמיתה שקיבל לא עונש על זה.
 
חלק עליון תַחתִית