האם מוטל על אדם להוציא הוצאות כדי שחבירו לא יעשה דבר איסור

מלמד להועיל

משתמש ותיק
הנה ידוע שעל אדם לבזבז כל ממונו כדי לא להכשל באיסור. ועל מצות עשה - עד חומש.
והנה, לפי הסברא אם נבוא לאדם שאינו שומר תורה ומצוות ונציע לו סכום נכבד של כסף עבור שיניח תפילין, או שימנע מדבר איסור, ישמע לנו. האם יש חיוב בדבר, האם יש בזה מדת חסידות, או אדרבה, הלעיטהו לרשע וימות.
 

ברל

משתמש ותיק
מהקמפיין האחרון של שומרי השביעית נראה שכן.
אם כי איני מבין למה לא עושים כך לגבי שמירת שבת וכדו.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
הנה ידוע שעל אדם לבזבז כל ממונו כדי לא להכשל באיסור. ועל מצות עשה - עד חומש.
והנה, לפי הסברא אם נבוא לאדם שאינו שומר תורה ומצוות ונציע לו סכום נכבד של כסף עבור שיניח תפילין, או שימנע מדבר איסור, ישמע לנו. האם יש חיוב בדבר, האם יש בזה מדת חסידות, או אדרבה, הלעיטהו לרשע וימות.
הלא בב''ק סט., אמרי' הלעיטהו לרשע וימות, ואין אדם צריך לעשות סימן בשדותיו לגנבים שהם של ערלה, וצריך להבין מאי שנא מכל דין ערבות ותכחה.
 
 

עמק יזרעאל

משתמש ותיק
הלעיטהו לרשע וימות נ''ל שזה סברא באחד שכבר עושה עבירה ובאותה עבירה גופא עובר בעוד איסור ע''ז נאמר וכמו המעשה עם הרב אישיב בבית כנסת שהיו צריכים לעבור בכביש ראשי בשביל להגיע להתפלל ושאלו אותו על המכוניות שעוצרות לפעמים במעט בגללם ואמר הלעיטהו לרשע וימות אבל במצוות אחרות כגון תפילין שלגבי התפילין הוא לא נקרא עסוק בעבירה אחרת שאו' שכבר עובר עבירה ושיעבור עוד עבירה אך הנידון עדיין קיים לגבי הוצאות ממוניות אם צריך או שנאמר רק כלפי האדם לעצמו
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
הנה ידוע שעל אדם לבזבז כל ממונו כדי לא להכשל באיסור. ועל מצות עשה - עד חומש.
והנה, לפי הסברא אם נבוא לאדם שאינו שומר תורה ומצוות ונציע לו סכום נכבד של כסף עבור שיניח תפילין, או שימנע מדבר איסור, ישמע לנו. האם יש חיוב בדבר, האם יש בזה מדת חסידות, או אדרבה, הלעיטהו לרשע וימות.
תחילה ניתן להציע ליהודים שיניחו תפילין בחינם. תתפלא לשמוע כמה מסכימים.

לגבי כסף, אני מכיר אחד שכשמסרבים להניח תפילין הוא מציע כסף והיו כמה שהניחו בשביל 50 ש"ח וכד'. איני יודע מה ההסתכלות על זה. (יש לעיין גם מהי כוונת המניח, האם לצאת ידי חובת המצווה ובנוסף להרוויח, או רק להרוויח)

לגבי הימנעות מדבר איסור, ידוע שבתי חב"ד בחו"ל מקימים מסעדות כשרות ברמה גבוהה ובמחיר לא יקר, כדי שיהודים יאכלו כמה שפחות אוכל טרף. וזה שהמסעדה לא יקרה (כי הרי היא באיכות טובה והיא גם כשרה. ועל פי ההגיון היא אמורה להיות יקרה יותר) זה ממומן לפעמים ע"י כספי צדקה, ובכך מקיימים (התורמים) את העניין הזה שהעלית.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
הלכה בזה אינני יודע, אבל נראה שאין רוח הזוה"ק נוחה הימנו,

פתח רבי שמעון ברישא ואמר, "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". "ויקחו לי" -- האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה, ולאשתדלא ביה בקודשא בריך הוא, אצטריך דלא ישתדל ביה בריקנייא ובמגנא, אלא אצטריך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה, והא אוקימנא מלה דא בכמה אתרי, יאות למיסב בר נש ההוא אשתדלותא דקודשא בריך הוא, כמה דאת אמר (דברים טז יז) איש כמתנת ידו וגו'. ואי תימא הא כתיב (ישעיה נה א) לכו שברו ואכלו, ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב, דהא איהו במגנא, (ואשתדלותא בלא כסף), ואיהו אשתדלותא דקודשא בריך הוא, אלא אשתדלותא דאורייתא כל מאן דבעי זכי בה, אשתדלותא דקודשא בריך הוא למנדע ליה, כל מאן דבעי זכי ביה בלא אגרא כלל. אבל אשתדלותא דקודשא בריך הוא דקיימא בעובדא, אסיר לנטלא ליה למגנא ובריקנייא, בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודשא, אלא באגר שלים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מי שרואה חברו עובר עבירה ואינו מוכיחו עובר על לא תעמוד על דם רעך. (רמ"א סי' שלד).
אבל אינו צריך להפסיד שום ממון כדי להוכיח חברו. (מנחת חינוך מצוה רלט - וכ"כ בס' חומת הדת להחפץ חיים).
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
אבל אינו צריך להפסיד שום ממון כדי להוכיח חברו. (מנחת חינוך מצוה רלט - וכ"כ בס' חומת הדת להחפץ חיים).
בל"נ אבדוק בתוך הספר, אבל מה הטעם בזה? הלא אדם צריך להוציא ממון על קיום מצות עשה, ולמה מצות תוכחה יגרע מזה?
 

פתח הבית

משתמש ותיק
מענין לענין

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ עמוד א
כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה אגלאי מילתא דכותית היא שיימוה בארבע מאה זוזי אמר לה מה שמך אמרה ליה מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא:
 

rk1234

משתמש ותיק
ברל אמר:
ציטוט מהקמפיין האחרון של שומרי השביעית נראה שכן.
אם כי איני מבין למה לא עושים כך לגבי שמירת שבת וכדו.
לא הבנתי בשביעית כל הטענה היא שזה מצוה על הארץ אז כולנו מצווים בזה [דומיא דטומאת מקדש ] משא"כ שאר עברות זה דין על האדם
 

ששמואל

משתמש ותיק
הכותרת מטעה-
מסברא יש הבדל בין להוציא הוצאה כדי שחברו לא יעבור על איסור (כגון לעשות עירוב בעיר כיון שאנשים מטלטלים שם), לבין לשלם לו כדי שלא יעבור איסור.
 

בוגר חברון

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
הנה ידוע שעל אדם לבזבז כל ממונו כדי לא להכשל באיסור. ועל מצות עשה - עד חומש.
והנה, לפי הסברא אם נבוא לאדם שאינו שומר תורה ומצוות ונציע לו סכום נכבד של כסף עבור שיניח תפילין, או שימנע מדבר איסור, ישמע לנו. האם יש חיוב בדבר, האם יש בזה מדת חסידות, או אדרבה, הלעיטהו לרשע וימות.
באדם שאינו שומר תורה ומצוות בכלל לא ברור שיש כלפיו מצוות תוכחה או חיוב אפרושי מאיסורא, יעויין ש"ך יו"ד קנא'
ולעצם הנדון בשאר אדם מישראל, לפי הצד שהעלית יוצא, שאם אדם גזל אותי אני מחוייב למחול לו על הממון, או להקנות לו אותו, כדי שלא יכשל בגזל?! אתמהה?!
וע"כ כמש"כ הרב @ יושב אהלים שאין חיוב להוציא ממון על חיובים אלו.
הלעיטהו לרשע וימות לא נאמר ככלל על רשע שאין חיוב להפרישו, אלא שאם מחמת רשעותו נכשל על ידי, אין אני אחראי לזה, ואכמ"ל.
 
חלק עליון תַחתִית