אשה אבדה כסף אין יש חיוב השבה

יעקב1

משתמש ותיק
א. שמעתי שיש נידון שאדם המאבד כסף אין צריכים להחזיר לו כי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה וודאי נתיאש. הנה כ"ז באיש אבל באשה שכספה ברשות בעלה אין בידה להתיאש ואילו הבעל טרם יודע מזה וא"כ שפיר יש חיוב השבה מישהו מכיר את הנידון ומי דן בזה .
ב. מישהו טען שבעת שתיית קפה שחור מי ששותה את הגרגירים בסוף טעון ברכת בפה"ע. לכא' הבל דבר ולא צריכים להסביר למה. מה דעתכם?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
א. כמדומה יש מעשה עם הגרי"א ספקטור, על אשה שנאבד לה הכסף ביריד, והוא קבע שהכסף של בעלה, ומשו"כ האובד להחזירו (אף שהמוצא בבית כנסיות ובבתי מדרשות אינו צריך להחזיר) כי זה קודם ידיעתו וקודם ייאוש.
אולי מי מהחברים מכיר.

ב. הגרש"ז אוירבך טען ששוקולד דינו בפה"ע, וא"כ לכאו' ה"ה בזה.
אלא שגרגירי קפה בלתי ניתנים לאכילה כמות שהם ואף לא מברכים עליהם כי אינם ראיים לברכה. מלבד שהם רק לטעם וטפלים לשתיה.
 

יהודה1

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
א. כמדומה יש מעשה עם הגרי"א ספקטור, על אשה שנאבד לה הכסף ביריד, והוא קבע שהכסף של בעלה, ומשו"כ האובד להחזירו (אף שהמוצא בבית כנסיות ובבתי מדרשות אינו צריך להחזיר) כי זה קודם ידיעתו וקודם ייאוש.
אולי מי מהחברים מכיר.
שמעתי כן. וקשה לי על זה, שהרי במשנה באל מציאות מצא מעות מפוזרים לא מבואר שיודע שלא נפלו מאשה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הרי המוצא מוחזק, ואין לו לחשוש ברשות הרבים. אבל אם יוודע בבירור שהמעות באו אוליו קודם ייאוש, הוי ייאוש שלא מדעת, ולא הוי ייאוש
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
הרי המוצא מוחזק, ואין לו לחשוש ברשות הרבים. אבל אם יוודע בבירור שהמעות באו אוליו קודם ייאוש, הוי ייאוש שלא מדעת, ולא הוי ייאוש

ע"ז אנו מדברים שיודע שנפל מאשה וממילא בעלה ודאי לא התיאש כי אינו יודע מזה כלל ויתכן וגם לא ידע כי שמא לא תגלה לו וא"כ אולי יש חיוב השבה כי אין יאוש בעלים (הבעל)
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
קיי"ל שהמוצא בסרטיא ופלטיא גדולה או בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, היות ואדם עשוי למשמש בכיסוי בכל שעה, תלינן שודאי מתייאש,והכסף בא אליו בהיתר.
ולכאו' מניין לו שמייאש שמא לא משמש בכיסוי. לזה אשמועי' דלא חיישינן להא. ונתתי טעם כי הוא מוחזק בכיס, ויש חזקה שאדם עשוי למשמש בכיסו, והותר לו להשתמש בהם.
אבל אם ידעי' בבירור, זה מה שחידש רבי יצחק אלחנן, שזה לא אפקעוהו רבנן לממונא מיניה.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
שאר לעמו אמר:
א. כמדומה יש מעשה עם הגרי"א ספקטור, על אשה שנאבד לה הכסף ביריד, והוא קבע שהכסף של בעלה, ומשו"כ האובד להחזירו (אף שהמוצא בבית כנסיות ובבתי מדרשות אינו צריך להחזיר) כי זה קודם ידיעתו וקודם ייאוש.
אולי מי מהחברים מכיר.
שמעתי כן. וקשה לי על זה, שהרי במשנה באל מציאות מצא מעות מפוזרים לא מבואר שיודע שלא נפלו מאשה.
אני חושב שבזמן הגמרא נשים לא היו מסתובבים עם כסף, אז בדרך כלל כל נושא כספי בדרך כלל היה אצל האנשים הגברים.
כל כבודה בת מלך פנימה וגו'
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
שאר לעמו אמר:
א. כמדומה יש מעשה עם הגרי"א ספקטור, על אשה שנאבד לה הכסף ביריד, והוא קבע שהכסף של בעלה, ומשו"כ האובד להחזירו (אף שהמוצא בבית כנסיות ובבתי מדרשות אינו צריך להחזיר) כי זה קודם ידיעתו וקודם ייאוש.
אולי מי מהחברים מכיר.
שמעתי כן. וקשה לי על זה, שהרי במשנה באל מציאות מצא מעות מפוזרים לא מבואר שיודע שלא נפלו מאשה.
כעין זה קושיית רעק''א שם.
 
חלק עליון תַחתִית