לקנות לוטו זה השתדלות?

דורדיא

משתמש ותיק
מצד אחד הסיכויים לזכות הם אחד לכמה מיליונים..

מצד שני ההגדרה להשתדלות זה כל כמה שייראה שהכסף בא בצורה טבעית ולא ע"י נס, והרי יש אנשים שזוכים.. (אחפש את הציטטה המדוייקת ומקורה)

מצד שלישי יש כאן אולי איסור של מסייע לדבר עבירה שהרי הם בונים בתי תיאטראות וכיו"ב..

מצד רביעי זכורני במעומעם סיפור על הסבא מנובהרדוק שפעם קנה כרטיס (לא זוכר בכלל את הסיפור..)

מצד חמישי החזו"א בלשונו העמוקה עד אינסוף כותב באמונה וביטחון (סוף פ"ב)
"המיואש עושה כל מה שיכול אף דברים הרחוקים מכל תועלת אבל אין לבוטח לעשות כמו אלה,
ואין פעולה זו מפעולות החובה, ויש במעשה זה (א.ה. בקשת יוסף משר המשקים) כעין זריית אבק על זוהר האמונה והביטחון"
ואחרי שאינה חובה היא אסורה עכל"ק.

מצד שישי מה עוד יש לחשוב אחרי מה שהורה החזו"א?
 

אסף

משתמש ותיק
יש עוד צד שקיים בהזדקקות לאפיק 'השתדלות' זה -
הציפיה לזכות בכסף מהיר וקל מביאה בקלות חלק מהאנשים לשגות בדמיונות שוא ולבזבז את מרצם אונם וזמנם על אותם דמיונות, באופן חריף יותר זה הופך להתמכרות, ומי שמרגיש כל השבוע ציפיה (שהיא לא הגיונית כלל בדרך ההסתברות המציאותית) אין לו שום חובה לעסוק בהשתדלות זו אלא אדרבה הוא מחויב להימנע כדי לא להינזק.
 

יוספזון

משתמש ותיק
תיתכן גם שאלה הלכתית בנושא. שכידוע מידי גניבה לא יצאנו, כאשר כולם מקוים לזכות בזה. וכמדומה דנו בזה הפוסקים, אשר כידוע העוסק בהימורים (המשחק בקוביה) פסול משום כך לעדות, ורק בהגרלות לצורך מצוה התירו. אבל באופן כללי יש בזה שאלה של גזל. (כרגע אין תח"י המ"מ ועוד חזון למועד)
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
לדעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א בין לאשכנזים ובין לספרדים מותר
לדעת הגר"ע יוסף זצוק"ל בין לאשכנזים ובין לספרדים אסור
עיין בתשובותים באורך.
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
לדעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א בין לאשכנזים ובין לספרדים מותר
לדעת הגר"ע יוסף זצוק"ל בין לאשכנזים ובין לספרדים אסור
עיין בתשובותים באורך.

הועלו כאן כמה צדדים בעייתים,
על איזה מהם באת לפשוט..?
 

שירת הלווים

משתמש ותיק
המושג השתדלות הוא לפעול על פי דרך הטבע להשיג את אשר אתה צריך לוטו הוא לא על פי דרך הטבע, אבל ישנה בדיחה של אחד שהיה קונה לוטו והיה אומר שאם אלוקים ירצה שיהיה לו איך להעביר לי את הכסף ושיש בזה משהו עמוק ואולי זה מה שהזכירו מהרב דינר שלקנות פעם בשנה
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
תיתכן גם שאלה הלכתית בנושא. שכידוע מידי גניבה לא יצאנו, כאשר כולם מקוים לזכות בזה. וכמדומה דנו בזה הפוסקים, אשר כידוע העוסק בהימורים (המשחק בקוביה) פסול משום כך לעדות, ורק בהגרלות לצורך מצוה התירו. אבל באופן כללי יש בזה שאלה של גזל. (כרגע אין תח"י המ"מ ועוד חזון למועד)

הטענה של אסמכתא אינה נוגעת אלא כשהמהמר באמת נכנס להימור עם בטחון מוצק (אם כי לא ודאי) שיזכה, אבל מי שקונה לוטו יודע שהסיכויים שלו לזכות שואפים לאפס, וממילא על דעת כן קנה את הכרטיס.
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
הרש"ב מליובאוויטש זי"ע היה 'מחמיר' גדול (הרב יעקב לנדא זצ"ל היה מספר עליו הרבה), ובכלל היתה דרכו מאוד שקולה והגיונית ובד"כ לא ב'אותות ומופתים'.

והנה ראיתי דבר מעניין באגרותיו - שאחד החסידים שלח לו כרטיס הגרלה שקנה וכתב לו "נכון הגיעני, ויתן השי"ת שיזכה בגורל" (ח"ו ע' קנד), "יתן השי"ת שיזכה הצעטיל זכות גדול" (שם ע' קס).
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
יוסף יצחק אמר:
לדעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א בין לאשכנזים ובין לספרדים מותר
לדעת הגר"ע יוסף זצוק"ל בין לאשכנזים ובין לספרדים אסור
עיין בתשובותים באורך.
הועלו כאן כמה צדדים בעייתים,
על איזה מהם באת לפשוט..?
כוונתי היתה להביא מ"מ
על אחד מהרבנים בארץ שמעתי שהיה קונה כרטיס אחד בשנה אחרי ראש השנה, בטענה שאם נגזר שיזכה השנה יזכה במה שקנה ומה יועיל שיקנה עוד
 

הכהן

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
על אחד מהרבנים בארץ שמעתי שהיה קונה כרטיס אחד בשנה אחרי ראש השנה, בטענה שאם נגזר שיזכה השנה יזכה במה שקנה ומה יועיל שיקנה עוד

אין דבר כזה שנגזר על מישהו בר"ה חצי שנת עוני וחצי שנת עושר?!
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יוסף יצחק אמר:
על אחד מהרבנים בארץ שמעתי שהיה קונה כרטיס אחד בשנה אחרי ראש השנה, בטענה שאם נגזר שיזכה השנה יזכה במה שקנה ומה יועיל שיקנה עוד
אין דבר כזה שנגזר על מישהו בר"ה חצי שנת עוני וחצי שנת עושר?!
גם אני התקשתי בזה
 

מאן דהו

משתמש ותיק
גנב כרטיס הגרלה מחוייב לשלם מן הדין? הלא מיעוט דמיעוט הם שזוכים. ובפרט לנוקטים שיש בזה אסמכתא
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
אתה מעורר אותי לספק מעניין אולי לזה התכוונת .
מה הדין מי שגנב כרטיס הגרלה לפני הזכיה ואחר כך זכה הכרטיס ואין הכרטיס בידו.

האם חייב לשלם כפי השווי שהיה בשעת הגניבה שהוא מחיר רגיל של כרטיס, או כפי שעכשיו שהכרטיס שווה כמה מליונים .
האם איגלאי מילתא למפרע שזה שווי הכרטיס, או הוא מכאן ולהבא וכל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
גם

ובחיפוש בפורום גליתי אשכול שעוסק קרוב לשאלתי
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2177#p22889
בעצם הדברים שאין לנירות אלו שוויות ממונית. הנה מה שאין לסתם מוצר ערך ממוני, זה דבר יחסי, השוויות והערך של 'חפץ' כלשהו נקבעים על פי היצע וביקוש של בני האדם, מכסה הניר אין לו ערך משום שאין לו שימוש כל שהו, כעת שיש לו ערך מסויים, בעיני האדם המשתמש בו ל'קנות' זכות בהגרלה, לא גרע מכרטיס לוטו שיש לו ערך...לא סתם אנשים משלמים על זה..נחדד את הדברים במשל -אילו חברת תנובה הייתה עורכת את המבצע הנ"ל, אלא שבמקום להטביע את אותם מכסי ניר על הקופסא היו מטבעים כרטיסי לוטו האם לא היה לזה שוויות וערך?
ולעצם הנידון מי זכאי בזכיית ההגרלה (שגם שייך בכרטיסי לוטו) כתבתם "הגברא" זוכה לא הכרטיס, -וממילא בין בנידו"ז ובין במקרה שגונב כרטיס לוטו, הגנב והגננת יקבלו את דמי הזכיה- ולענ"ד אלו דברים המסורים לשמים, אבל כאן על פני האדמה ומה שקובע בחו"מ הוא הבעלות על הכרטיס. וממילא הבעלים הוא גם הזוכה.
זאת ועוד לפי סברא הנ"ל של האדם זוכה ולא הכרטיס, לכאורה כל החשבון של הגריל"ד לא כ"כ מובן, שכן גם אם היה עולה כרטיסו בגורל, סו"ס האיש זוכה ולא הכרטיס זוכה. כשם שאתה מניח ש'גזילת הכרטיס מאדם אחר לא תמנע ממנו את הזכיה, מלבד דמי הכרטיס.
(לפו"ר, הנה הדין של יורד לשדה חבירו שהבעלים משלמים ל'יורד' לפי הנאתם בלבד, ולא לפי הוצאתו של היורד, וזאת על אף שיכול ה"יורד" לטעון, מזלי מוצלח משל הבעלים, שאילו היה עושה את שעשתי היה מגיע עד לחצי ולא יותר, הרי שאין מתיחסים למזל וכדו', וכ"ז לפו"ר ויל"ע.)
מה שהבאת בשם הגריל"ד כבר דן בזה בשו"ת חוות יאיר ראיתי בעבר שמביאים אותו אם כי את מקומו אינני זוכר.
מה שהערת בסוף שבעל הגן אין לו קפידא וכו' אפשר להוסיף, שבעל הגן הרי יודע שנירות הללו נזרקים לפח ביום יום, ומשלא ביקש בזמן המבצע נחשב שהפקיר אותם. ועם זאת באופן שלא ידע כלל, עדיין יש להסתפק.
 

שעי'ה

משתמש רשום
יוסף יצחק אמר:
כוונתי היתה להביא מ"מ
על אחד מהרבנים בארץ שמעתי שהיה קונה כרטיס אחד בשנה אחרי ראש השנה, בטענה שאם נגזר שיזכה השנה יזכה במה שקנה ומה יועיל שיקנה עוד
שמעתי גם רעיון כזה בשם אחד הצדיקים שהורה לקנות כרטיס לוטו מדי תקופה כדי שאם נגזר עליך עשירות שיוכל לבוא בדרך הטבע
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
גנב כרטיס הגרלה מחוייב לשלם מן הדין? הלא מיעוט דמיעוט הם שזוכים. ובפרט לנוקטים שיש בזה אסמכתא

יש הבדל אם גנב לוטו או כרטיס גירוד וזכה
 

יצחק

משתמש ותיק
בספר "הגדול ממינסק" (עמוד 187)מסופר שהוא היה מאד רוצה להסיר מעליו עול הרבנות מכמה וכמה טעמים ובתוך הדברים הוא כותב: היה מניח את הדמיון לשלוט עליו ותקוה היתה משעשעתו כי אחד משטרי ההגרלה שלו יזכה בגורל, וכל כך היה גובר עליו הדמיון עד שהיה מחשב דרכו אם יתעשר פתאום מה יעשה בהרבנות אם יזניחנה ויסגר באהלו לתורה ולתעודה או אולי יותר טוב שאז יחזיק בה כי בעת שלא יזקק ליהנות ממנה ולנגוע בקופת הקהל אז יכבד על פני העם ודבריו יהיו נשמעין ומקובלים וכו', ופעם אחת בבואי לביתו אמר לי בשמחה "נפשט ספיקי הלילה הזה אקרוני בחלמא זה הפסוק הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך"

בקובץ ישורון שהוציאו לזכרו של ר' הלל זקס מסופר שהוא היה מתנגד חריף מאד להשתתפות בהגרלות מפעל הפיס משום שהכסף ניתן לעניני חינוך ותרבות שהם כפירה ועריות, ואמר שאפילו אם רק עשר אחוז מהרווחים היה מגיע למקומות הללו היה אסור להשתתף בזה. 
 

דודע

משתמש רגיל
יוסף יצחק אמר:
בבבלי עז אמר:
מרן הרב עובדיה חזר בו והתיר
א. תביא מקור
ב. זה וויכוח ישן וברור שעד שלא יוכח אחרת הספר מכריע שבשביל זה בדיוק הספר נועד
הובא בקונטרס 'ויען שמואל' בחיבורו של הרב יוסף פרץ (עמ' תח') כי יש שלוש עדויות לכך שהרב חזר בו וז"ל שם מיהו שמעתי מקרוב קלא דלא פסיק, כי מרן הראש"ל שליט"א (זצוק"ל) חזר בו מתשובתו ביבי"א הנז"ל שאסר שם לקנות כרטיס פיס, וכעת ס"ל להתיר לקנות. ואעידה בי ג' עדים נאמנים בזה, ראשית בשוחחי בזה עם הרב משה פרזיס שליט"א שח לי כי התקשר לביתו של מרן וביקש ממשמש הרב, הרב אמיר קפריספל שליט"א שישאל אם אפשר למלא כרטיס מפעל הפיס, ואמר לו מרן שליט"א (זצוק"ל) בזו הלשון: מפעל הפיס, לך תמלא ! ואמר לי שישנה עוד סברא לקולא מחמת שהכסף הולך למטרות שהם לטובת הציבור. [ובאמת שעל גבי כל דף הגרלה של מפעל הפיס מצויין, שמפעל הפיס הינו מוסד ללא כוונת ריוח, כל ההכנסות הינם קודש לתועלת הציבור]. וכן כשפרסמתי זאת בציבור, היה אחד מקטני אמנה, שאמר היאך יתכן לומר כן שדעת מרן הגר"ע יוסף שליט"א (זצוק"ל) והלא מפורש ביבי"א לאסור, והתקשר מיד אל הרב שאלתיאל עמר שליט"א שהוא העוסק יחד עם מרן שליט"א (זצוק"ל) בברור והעתקת כתביו, יד ביד, ושאלו האם מפעל הפיס מותר, והשיב לו על אתר, שמותר למלא מפעל הפיס לדעת מרן שליט"א (זצוק"ל). והעד השלישי הוא הגאון הרב יצחק פנחס שליט"א בעל שו"ת ויזרע יצחק הנזכ"ל שהראה את תשובתו שפסק להקל לרכוש כרטיס של מפעל הפיס, לחתן מרן הרב עובדיה הגאון הרב בר שלום שליט"א, ואמר לו הרב בר שלום שליט"א, שאכן מרן הרב עובדיה שליט"א (זצוק"ל) חזר בו כעת, וס"ל להיתר. ועפ"י ג' עדים ודאי יקום דבר. ובפרט לפי האמור הדברים נראים ברורים להיתרא, וכנזכ"ל, וכולא מילתא דרבנן היא. ומה גם שיש הרבה ראשונים המקילים כשיש לו אומנות אחרת וכמנהג העולם שהביא הרמ"א, על כן נראה לענ"ד להקל בזה בפשיטות בס"ד. עכ"ל.
ויש לי חבר נאמן ששאל את בנו הראשל"צ ואמר שאמת הוא שחזר בו אך הוסיף "ואין ראוי לעשות כן". וצ"ב בכוונתו
 

יהודי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
בספר "הגדול ממינסק" (עמוד 187)מסופר שהוא היה מאד רוצה להסיר מעליו עול הרבנות מכמה וכמה טעמים ובתוך הדברים הוא כותב: היה מניח את הדמיון לשלוט עליו ותקוה היתה משעשעתו כי אחד משטרי ההגרלה שלו יזכה בגורל, וכל כך היה גובר עליו הדמיון עד שהיה מחשב דרכו אם יתעשר פתאום מה יעשה בהרבנות אם יזניחנה ויסגר באהלו לתורה ולתעודה או אולי יותר טוב שאז יחזיק בה כי בעת שלא יזקק ליהנות ממנה ולנגוע בקופת הקהל אז יכבד על פני העם ודבריו יהיו נשמעין ומקובלים וכו', ופעם אחת בבואי לביתו אמר לי בשמחה "נפשט ספיקי הלילה הזה אקרוני בחלמא זה הפסוק הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך"

בקובץ ישורון שהוציאו לזכרו של ר' הלל זקס מסופר שהוא היה מתנגד חריף מאד להשתתפות בהגרלות מפעל הפיס משום שהכסף ניתן לעניני חינוך ותרבות שהם כפירה ועריות, ואמר שאפילו אם רק עשר אחוז מהרווחים היה מגיע למקומות הללו היה אסור להשתתף בזה. 
יש אפילו בשמו כיצד ניתן לכפר על מילוי לוטו.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
בלוויית הגאון הגדול ר' ניסים קרליץ זצוק"ל הביא בנו (כמדומני) בהספד שר' ניסים התנגד לזה וסבר שאין זה השתדלות אלא שם מעותיו על קרן הצבי כי הסיכויים קלושים
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
בבבלי עז אמר:
מרן הרב עובדיה חזר בו והתיר
דודע אמר:
הובא בקונטרס 'ויען שמואל' בחיבורו של הרב יוסף פרץ (עמ' תח') כי יש שלוש עדויות לכך שהרב חזר בו וז"ל שם מיהו שמעתי מקרוב קלא דלא פסיק, כי מרן הראש"ל שליט"א (זצוק"ל) חזר בו מתשובתו ביבי"א הנז"ל שאסר שם לקנות כרטיס פיס, וכעת ס"ל להתיר לקנות. ואעידה בי ג' עדים נאמנים בזה, ראשית בשוחחי בזה עם הרב משה פרזיס שליט"א שח לי כי התקשר לביתו של מרן וביקש ממשמש הרב, הרב אמיר קפריספל שליט"א שישאל אם אפשר למלא כרטיס מפעל הפיס, ואמר לו מרן שליט"א (זצוק"ל) בזו הלשון: מפעל הפיס, לך תמלא ! ואמר לי שישנה עוד סברא לקולא מחמת שהכסף הולך למטרות שהם לטובת הציבור. [ובאמת שעל גבי כל דף הגרלה של מפעל הפיס מצויין, שמפעל הפיס הינו מוסד ללא כוונת ריוח, כל ההכנסות הינם קודש לתועלת הציבור]. וכן כשפרסמתי זאת בציבור, היה אחד מקטני אמנה, שאמר היאך יתכן לומר כן שדעת מרן הגר"ע יוסף שליט"א (זצוק"ל) והלא מפורש ביבי"א לאסור, והתקשר מיד אל הרב שאלתיאל עמר שליט"א שהוא העוסק יחד עם מרן שליט"א (זצוק"ל) בברור והעתקת כתביו, יד ביד, ושאלו האם מפעל הפיס מותר, והשיב לו על אתר, שמותר למלא מפעל הפיס לדעת מרן שליט"א (זצוק"ל). והעד השלישי הוא הגאון הרב יצחק פנחס שליט"א בעל שו"ת ויזרע יצחק הנזכ"ל שהראה את תשובתו שפסק להקל לרכוש כרטיס של מפעל הפיס, לחתן מרן הרב עובדיה הגאון הרב בר שלום שליט"א, ואמר לו הרב בר שלום שליט"א, שאכן מרן הרב עובדיה שליט"א (זצוק"ל) חזר בו כעת, וס"ל להיתר. ועפ"י ג' עדים ודאי יקום דבר. ובפרט לפי האמור הדברים נראים ברורים להיתרא, וכנזכ"ל, וכולא מילתא דרבנן היא. ומה גם שיש הרבה ראשונים המקילים כשיש לו אומנות אחרת וכמנהג העולם שהביא הרמ"א, על כן נראה לענ"ד להקל בזה בפשיטות בס"ד. עכ"ל.
ויש לי חבר נאמן ששאל את בנו הראשל"צ ואמר שאמת הוא שחזר בו אך הוסיף "ואין ראוי לעשות כן". וצ"ב בכוונתו
שום דבר אינו יכול להזיז תשובה כתובה מלבד תשובה או כתיבת יד הפוכה, וכל עדויות הללו הם לנו כחספא בעלמא!!
 

דודע

משתמש רגיל
מכון קול יוסף אמר:
בבבלי עז אמר:
מרן הרב עובדיה חזר בו והתיר
דודע אמר:
הובא בקונטרס 'ויען שמואל' בחיבורו של הרב יוסף פרץ (עמ' תח') כי יש שלוש עדויות לכך שהרב חזר בו וז"ל שם מיהו שמעתי מקרוב קלא דלא פסיק, כי מרן הראש"ל שליט"א (זצוק"ל) חזר בו מתשובתו ביבי"א הנז"ל שאסר שם לקנות כרטיס פיס, וכעת ס"ל להתיר לקנות. ואעידה בי ג' עדים נאמנים בזה, ראשית בשוחחי בזה עם הרב משה פרזיס שליט"א שח לי כי התקשר לביתו של מרן וביקש ממשמש הרב, הרב אמיר קפריספל שליט"א שישאל אם אפשר למלא כרטיס מפעל הפיס, ואמר לו מרן שליט"א (זצוק"ל) בזו הלשון: מפעל הפיס, לך תמלא ! ואמר לי שישנה עוד סברא לקולא מחמת שהכסף הולך למטרות שהם לטובת הציבור. [ובאמת שעל גבי כל דף הגרלה של מפעל הפיס מצויין, שמפעל הפיס הינו מוסד ללא כוונת ריוח, כל ההכנסות הינם קודש לתועלת הציבור]. וכן כשפרסמתי זאת בציבור, היה אחד מקטני אמנה, שאמר היאך יתכן לומר כן שדעת מרן הגר"ע יוסף שליט"א (זצוק"ל) והלא מפורש ביבי"א לאסור, והתקשר מיד אל הרב שאלתיאל עמר שליט"א שהוא העוסק יחד עם מרן שליט"א (זצוק"ל) בברור והעתקת כתביו, יד ביד, ושאלו האם מפעל הפיס מותר, והשיב לו על אתר, שמותר למלא מפעל הפיס לדעת מרן שליט"א (זצוק"ל). והעד השלישי הוא הגאון הרב יצחק פנחס שליט"א בעל שו"ת ויזרע יצחק הנזכ"ל שהראה את תשובתו שפסק להקל לרכוש כרטיס של מפעל הפיס, לחתן מרן הרב עובדיה הגאון הרב בר שלום שליט"א, ואמר לו הרב בר שלום שליט"א, שאכן מרן הרב עובדיה שליט"א (זצוק"ל) חזר בו כעת, וס"ל להיתר. ועפ"י ג' עדים ודאי יקום דבר. ובפרט לפי האמור הדברים נראים ברורים להיתרא, וכנזכ"ל, וכולא מילתא דרבנן היא. ומה גם שיש הרבה ראשונים המקילים כשיש לו אומנות אחרת וכמנהג העולם שהביא הרמ"א, על כן נראה לענ"ד להקל בזה בפשיטות בס"ד. עכ"ל.
ויש לי חבר נאמן ששאל את בנו הראשל"צ ואמר שאמת הוא שחזר בו אך הוסיף "ואין ראוי לעשות כן". וצ"ב בכוונתו
שום דבר אינו יכול להזיז תשובה כתובה מלבד תשובה או כתיבת יד הפוכה, וכל עדויות הללו הם לנו כחספא בעלמא!!
ראיתי בזמנו סרטון שבו הראשל"צ אומר כן מפורש... 
מחילה מכבודו ועדויות וכדו' הם הרבה יותר מחספא...... יש הרבה פעמים בהם נכתבת תשובה ולאחמ"כ חוזרים ממש"כ ולא מתקנים את זה בספרים וכדו' או כי כבר נתקבלה הוראתו להחמיר או מכל סיבה שהיא.. ואין לזלזל בכמות גדולה של עדויות במיוחד לא כשבנו הראשל"צ אומר כן מפורשות!
 

סתם

משתמש רגיל
כידוע חלק מתועלת קניית הלוטו, זהו ההרגשה שישנה להקונה, בעצם המחשבה שיש סיכוי - ולו הקלוש ביותר - שיזכה. וזה עצמו הוא עיקר סיבה להתיר קניית הלוטו. דהיינו שמותר לשלם כסף עבור הרגשות כאלו, ודו"ק.
 
חלק עליון תַחתִית