מי אומר שנפטר מכל הברכות?איש אל רעהו אמר:מה הראיה מברכת אהבה רבה? הרי שם הוא נפטר מכל הברכות של התורה זאת אומרת שזה במקום כל הברכות, אבל מנין ללמוד מזה שיש מעלה בברכה אחת כשצריך לברך ב' ברכות?
כתוב שהוא נפטר אז ברור שהוא נפטר מהכל.יהושע אמר:מי אומר שנפטר מכל הברכות?איש אל רעהו אמר:מה הראיה מברכת אהבה רבה? הרי שם הוא נפטר מכל הברכות של התורה זאת אומרת שזה במקום כל הברכות, אבל מנין ללמוד מזה שיש מעלה בברכה אחת כשצריך לברך ב' ברכות?
איפה כתוב שהוא נפטר?איש אל רעהו אמר:כתוב שהוא נפטר אז ברור שהוא נפטר מהכל.יהושע אמר:מי אומר שנפטר מכל הברכות?איש אל רעהו אמר:מה הראיה מברכת אהבה רבה? הרי שם הוא נפטר מכל הברכות של התורה זאת אומרת שזה במקום כל הברכות, אבל מנין ללמוד מזה שיש מעלה בברכה אחת כשצריך לברך ב' ברכות?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יא עמוד ביהושע אמר:איפה כתוב שהוא נפטר?איש אל רעהו אמר:כתוב שהוא נפטר אז ברור שהוא נפטר מהכל.יהושע אמר:מי אומר שנפטר מכל הברכות?
יהושע אמר:איפה כתוב שהוא נפטר?איש אל רעהו אמר:כתוב שהוא נפטר אז ברור שהוא נפטר מהכל.יהושע אמר:מי אומר שנפטר מכל הברכות?
יואל נהרי אמר:ספר 'צדיק כתמר יפרח' עמ' שמ"ה:
"רבינו הסביר הנהגתו בענין ברכות התורה, למי שישן חלק מהלילה, שעושה כפי הצעת הגרח"ג שליט"א (אולי הגר"ח גריינימן ?), ורבינו קילס את ההצעה שזה הצעה טובה, דהנה בברכת אהבה רבה יוצאים בברכת התורה, הרי דדי בברכה אחת, א"כ כשמתעורר לדוגמא בשעה אחת אומר ברכה אחת, שזה כבר מספיק בשביל ללמוד, אלא שחז"ל תיקנו מ"מ לברך שתי ברכות וכיון שלפעמים הולך שוב לישון, ואז יהיה ספק שיקום בבוקר אם צריך לברך שוב ברכה"ת, לכך אומר אז הברכה השניה".
יש אפשרות להעלות לפה דברים מכאיל תערוג ?זוזו אמר:יואל נהרי אמר:ספר 'צדיק כתמר יפרח' עמ' שמ"ה:
"רבינו הסביר הנהגתו בענין ברכות התורה, למי שישן חלק מהלילה, שעושה כפי הצעת הגרח"ג שליט"א (אולי הגר"ח גריינימן ?), ורבינו קילס את ההצעה שזה הצעה טובה, דהנה בברכת אהבה רבה יוצאים בברכת התורה, הרי דדי בברכה אחת, א"כ כשמתעורר לדוגמא בשעה אחת אומר ברכה אחת, שזה כבר מספיק בשביל ללמוד, אלא שחז"ל תיקנו מ"מ לברך שתי ברכות וכיון שלפעמים הולך שוב לישון, ואז יהיה ספק שיקום בבוקר אם צריך לברך שוב ברכה"ת, לכך אומר אז הברכה השניה".
כן זה הגר"ח גריינימן זצ"ל ונכתב ע"ז פעם בכאיל תערוג באריכות.
ושם הוסיפו שבני הגר"ח זצ"ל ציינו שאביהם היה אומר כן מהחזו"א.
יואל נהרי אמר:ספר 'צדיק כתמר יפרח' עמ' שמ"ה:
"רבינו הסביר הנהגתו בענין ברכות התורה, למי שישן חלק מהלילה, שעושה כפי הצעת הגרח"ג שליט"א (אולי הגר"ח גריינימן ?), ורבינו קילס את ההצעה שזה הצעה טובה, דהנה בברכת אהבה רבה יוצאים בברכת התורה, הרי דדי בברכה אחת, א"כ כשמתעורר לדוגמא בשעה אחת אומר ברכה אחת, שזה כבר מספיק בשביל ללמוד, אלא שחז"ל תיקנו מ"מ לברך שתי ברכות וכיון שלפעמים הולך שוב לישון, ואז יהיה ספק שיקום בבוקר אם צריך לברך שוב ברכה"ת, לכך אומר אז הברכה השניה".
היא הנותנת כיון שעיקר מה שאין מברכין נימק הב"י משום שיטת ר"ת ששנת לילה לא הוי הפסק ואע"פ שאין הלכה כמותו בשנת יום חוששין לדבריו סוג שינה ארעית כזו אחר שכבר בירך ונתכון לפטור את היום הבא י"ל שכלול במנהג זהינון בר כוכבא אמר:אולי מישהו יוכל לבאר בבקשה מה "הספק" שיש במי שבירך באמצע הלילה וחזר לישון. מה הצד שלא יצטרך לברך שוב בקומו. הרי רוב הראשונים סוברים שאפילו על שנת יום צריך לברך. ומעיקר הדין כן ההלכה אלא "שנהגו" לא לברך כמו שכ' בב"י ובשו"ע סי' מז סעיף יא. ובמשנה ברורה כתב שפשוט שהמברך לא הפסיד, עיי"ש. וא"כ פשיטא ופשיטא שעל כל שנת לילה שוב צריך לברך ומה מקום הספק?
יישר כח. ועתה באמת ראיתי תשובה ארוכה מיני ים בעניין זה בשו"ת יביע אומר למרן מלכא הגר"ע יוסף זצ"ל בחלק ח סי' ה. ושם באות ב הביא מהפרי חדש ומטה יהודה כדבריך, עיי"ש באורך.אין חכמה אמר:היא הנותנת כיון שעיקר מה שאין מברכין נימק הב"י משום שיטת ר"ת ששנת לילה לא הוי הפסק ואע"פ שאין הלכה כמותו בשנת יום חוששין לדבריו סוג שינה ארעית כזו אחר שכבר בירך ונתכון לפטור את היום הבא י"ל שכלול במנהג זהינון בר כוכבא אמר:אולי מישהו יוכל לבאר בבקשה מה "הספק" שיש במי שבירך באמצע הלילה וחזר לישון. מה הצד שלא יצטרך לברך שוב בקומו. הרי רוב הראשונים סוברים שאפילו על שנת יום צריך לברך. ומעיקר הדין כן ההלכה אלא "שנהגו" לא לברך כמו שכ' בב"י ובשו"ע סי' מז סעיף יא. ובמשנה ברורה כתב שפשוט שהמברך לא הפסיד, עיי"ש. וא"כ פשיטא ופשיטא שעל כל שנת לילה שוב צריך לברך ומה מקום הספק?