מניין המרפסות - על מה סומכים?

כותר

משתמש ותיק
הצג קובץ מצורף תשובה מהגר''א ויסבלום בענין צירוף מנין במרפסות.pdf [attachment=0]
כאו מביא באריכות את כל המראי מקומות. 
כתב הרשב"א בתשובה סימן צ"ו דכל שרואין זה את זה אפילו הם בשני בתים מצטרפין,
דומיא דזימון דתנן שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן
רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין, ובית היינו דירה כדאיתא בירושלמי.
 
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
1. על מה סומכים כשרק חלק מעשר רואים חלק מהעשר, ולא כל העשר רואים אלו את אלו?
להעמיד כך את השאלה זה לא נכון, כיון שאם מועיל רואין אלו את אלו אז מועיל גם מקצתן רואין אלו את אלו כמבואר להדיא לענין זימון.
את השאלה צריך להעמיד באופן אחר:
כיצד מועיל לחבר שלושה קבוצות ויותר שאינן רואות זא"ז אלא כל אחת רואה רק את חברתה?
דהיינו, כשיש שתי קבוצות של חמשה, אז צירוף כל חמישה לבד הוא מכח שהם במקום אחד [ואז אין צריך כלל לראיה] כשאנו באים לצרף את שתי הקבוצות מספיקה ראיה של מקצת מהקבוצה, ואז מצטרפים שתי הקבוצות, אבל בשלושה קבוצות ויותר הרי צירוף של כל שתי קבוצות הוא אך ורק מכח ראיה, וא"כ מנין שמועיל אף ראיה של קבוצה שלישית לאחת מן הקבוצות.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
1. על מה סומכים כשרק חלק מעשר רואים חלק מהעשר, ולא כל העשר רואים אלו את אלו?
להעמיד כך את השאלה זה לא נכון, כיון שאם מועיל רואין אלו את אלו אז מועיל גם מקצתן רואין אלו את אלו כמבואר להדיא לענין זימון.
את השאלה צריך להעמיד באופן אחר:
כיצד מועיל לחבר שלושה קבוצות ויותר שאינן רואות זא"ז אלא כל אחת רואה רק את חברתה?
דהיינו, כשיש שתי קבוצות של חמשה, אז צירוף כל חמישה לבד הוא מכח שהם במקום אחד [ואז אין צריך כלל לראיה] כשאנו באים לצרף את שתי הקבוצות מספיקה ראיה של מקצת מהקבוצה, ואז מצטרפים שתי הקבוצות, אבל בשלושה קבוצות ויותר הרי צירוף של כל שתי קבוצות הוא אך ורק מכח ראיה, וא"כ מנין שמועיל אף ראיה של קבוצה שלישית לאחת מן הקבוצות.
 

גם בשני קבוצות לדברי הרשב"א [שלא כשיטת הרשב"ש] מצטרפין מכח רואין אלו את אלו אף כשאין כדי זימון בכל קבוצה בפ"ע כמבואר בביאור הלכה סימן קצה ד"ה שתי וז"ל: שתי חבורות - עיין מ"ב ודע דמחידושי הרשב"א שכתב הטעם דלהכי מהני ברואין אלו את אלו כשנכנסו מתחלה לכך משום דהוי כהסבו יחד מוכח מזה דס"ל דל"ד שתי חבורות שהיה בכל חבורה כדי זימון מצטרפות להוציא אחת את חברתה במקצתן רואין זה את זה ה"ה בחבורה אחת של ג' ששתים מהם הסבו על שלחן אחד והשלישי הסב על שלחן אחר כל שרואין אלו את אלו מצטרפין וכו' עיי"ש.

 

תורה תמימה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
1. על מה סומכים כשרק חלק מעשר רואים חלק מהעשר, ולא כל העשר רואים אלו את אלו?
להעמיד כך את השאלה זה לא נכון, כיון שאם מועיל רואין אלו את אלו אז מועיל גם מקצתן רואין אלו את אלו כמבואר להדיא לענין זימון.
את השאלה צריך להעמיד באופן אחר:
כיצד מועיל לחבר שלושה קבוצות ויותר שאינן רואות זא"ז אלא כל אחת רואה רק את חברתה?
דהיינו, כשיש שתי קבוצות של חמשה, אז צירוף כל חמישה לבד הוא מכח שהם במקום אחד [ואז אין צריך כלל לראיה] כשאנו באים לצרף את שתי הקבוצות מספיקה ראיה של מקצת מהקבוצה, ואז מצטרפים שתי הקבוצות, אבל בשלושה קבוצות ויותר הרי צירוף של כל שתי קבוצות הוא אך ורק מכח ראיה, וא"כ מנין שמועיל אף ראיה של קבוצה שלישית לאחת מן הקבוצות.
 
גם בשני קבוצות לדברי הרשב"א [שלא כשיטת הרשב"ש] מצטרפין מכח רואין אלו את אלו אף כשאין כדי זימון בכל קבוצה בפ"ע כמבואר בביאור הלכה סימן קצה ד"ה שתי וז"ל: שתי חבורות - עיין מ"ב ודע דמחידושי הרשב"א שכתב הטעם דלהכי מהני ברואין אלו את אלו כשנכנסו מתחלה לכך משום דהוי כהסבו יחד מוכח מזה דס"ל דל"ד שתי חבורות שהיה בכל חבורה כדי זימון מצטרפות להוציא אחת את חברתה במקצתן רואין זה את זה ה"ה בחבורה אחת של ג' ששתים מהם הסבו על שלחן אחד והשלישי הסב על שלחן אחר כל שרואין אלו את אלו מצטרפין וכו' עיי"ש.
לא הבנתי למה זה קשור למה שאני כתבתי?
דרך אגב, ברור שמי שסובר שמועיל רואין זה את זה ליצור מנין זה משום שסובר דלא כהרשב"ש שהבאת, לדעת הרשב"ש יהא זה נוגע רק לחבר ב' מנינים שבכל אחד עשר.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תעבור היטב על הביה"ל ותשווה למה שכתבת שאין צריך ראיה בשני קבוצות או שאין מועיל בג' קבוצות.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תעבור היטב על הביה"ל ותשווה למה שכתבת שאין צריך ראיה בשני קבוצות או שאין מועיל בג' קבוצות.
תעבור היטב על מה שכתבתי ותראה שלא דיברתי כלל על זימון.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
תעבור היטב על הביה"ל ותשווה למה שכתבת שאין צריך ראיה בשני קבוצות או שאין מועיל בג' קבוצות.
תעבור היטב על מה שכתבתי ותראה שלא דיברתי כלל על זימון.
 

דין צירוף לענין תפילה למדים מדין זימון.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
תעבור היטב על הביה"ל ותשווה למה שכתבת שאין צריך ראיה בשני קבוצות או שאין מועיל בג' קבוצות.
תעבור היטב על מה שכתבתי ותראה שלא דיברתי כלל על זימון.

דין צירוף לענין תפילה למדים מדין זימון.
נכון, מצטער מאוד לא הבנתי את כוונתך.
אני חוזר בקצרה על מה שכתבתי, השואל שאל אם צריך שכולם יראו את זה, על זה אמרתי שודאי מספיק מקצתן רואין אלו את אלו,
אבל עדיין יש בעיה בצירוף מרפסות, בשלמא בשני קבוצות רואין זה את זה מצטרפין על ידי ראיה ואפילו מקצתן רואין מהני, אבל כשבאים להרכיב מנין משלוש קבוצות שאין כל הקבוצות רואות אחת את השניה אלא כל אחת רואה קבוצה אחרת, זה כבר עוד נידון אם זה יכול להצטרף - לומר ששתי הקבוצות שרואין אחת את השניה נעשין כקבוצה אחת וממילא מועיל כבר מה שקבוצה שלישית רואה רק אחת מן הקבוצות.
איפה יש ראיה מדברי הרשב"א לנידון זה?
 
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמנם זה חידוש, אבל לכאורה הסברא היא שמועיל צירוף אף בג' קבוצות באופן שהזכיר הרב תורה תמימה, כי אם יש צירוף ע"י ראייה, אז יש צירוף, ומכ"ת שלא יהני בג' קבוצות.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
אמנם זה חידוש, אבל לכאורה הסברא היא שמועיל צירוף אף בג' קבוצות באופן שהזכיר הרב תורה תמימה, כי אם יש צירוף ע"י ראייה, אז יש צירוף, ומכ"ת שלא יהני בג' קבוצות.
יתכן, אבל אם כן אז אין צריך דווקא שזה יהיה דווקא השליח ציבור, אלא יעמוד אחד באמצע וכיון שרואין אותו מב' הצדדים מועיל, ונצטרפו, וכל אחד כבר ראוי להיות שליח ציבור.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
תעבור היטב על מה שכתבתי ותראה שלא דיברתי כלל על זימון.

דין צירוף לענין תפילה למדים מדין זימון.
נכון, מצטער מאוד לא הבנתי את כוונתך.
אני חוזר בקצרה על מה שכתבתי, השואל שאל אם צריך שכולם יראו את זה, על זה אמרתי שודאי מספיק מקצתן רואין אלו את אלו,
אבל עדיין יש בעיה בצירוף מרפסות, בשלמא בשני קבוצות רואין זה את זה מצטרפין על ידי ראיה ואפילו מקצתן רואין מהני, אבל כשבאים להרכיב מנין משלוש קבוצות שאין כל הקבוצות רואות אחת את השניה אלא כל אחת רואה קבוצה אחרת, זה כבר עוד נידון אם זה יכול להצטרף - לומר ששתי הקבוצות שרואין אחת את השניה נעשין כקבוצה אחת וממילא מועיל כבר מה שקבוצה שלישית רואה רק אחת מן הקבוצות.
איפה יש ראיה מדברי הרשב"א לנידון זה?
 

במקרה של ג' קבוצות, החזן שנמצא באחת הקבוצות יכול לצרפן אם רואה את שניהם.
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
תורה תמימה אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
אמנם זה חידוש, אבל לכאורה הסברא היא שמועיל צירוף אף בג' קבוצות באופן שהזכיר הרב תורה תמימה, כי אם יש צירוף ע"י ראייה, אז יש צירוף, ומכ"ת שלא יהני בג' קבוצות.
יתכן, אבל אם כן אז אין צריך דווקא שזה יהיה דווקא השליח ציבור, אלא יעמוד אחד באמצע וכיון שרואין אותו מב' הצדדים מועיל, ונצטרפו, וכל אחד כבר ראוי להיות שליח ציבור.
מי אמר שצריך דווקא שליח ציבור?
 
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
תורה תמימה אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
אמנם זה חידוש, אבל לכאורה הסברא היא שמועיל צירוף אף בג' קבוצות באופן שהזכיר הרב תורה תמימה, כי אם יש צירוף ע"י ראייה, אז יש צירוף, ומכ"ת שלא יהני בג' קבוצות.
יתכן, אבל אם כן אז אין צריך דווקא שזה יהיה דווקא השליח ציבור, אלא יעמוד אחד באמצע וכיון שרואין אותו מב' הצדדים מועיל, ונצטרפו, וכל אחד כבר ראוי להיות שליח ציבור.
מי אמר שצריך דווקא שליח ציבור?
מי שמכשיר את המנינים אלו.
 
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראה דברי הגאון הרב אשר וייס שליט"א יש באשכול שפתחתי הנקרא (קריאת התורה במרפסות - מה הפתרון?) שלא הזכיר דבר זה.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
ראה דברי הגאון הרב אשר וייס שליט"א יש באשכול שפתחתי הנקרא (קריאת התורה במרפסות - מה הפתרון?) שלא הזכיר דבר זה.
תראה את כל המכתבים.
 
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
בכל אופן לעצם השאלה, לכאו' יש להתיר בלי קשר לש"ץ
בעיקרון כן, אבל הענין הוא שלענין זימון מבואר בלשון הטור והשו"ע שאם המברך על המפתן מועיל לצרפן, וביאר המג"א משום שכולן רואין אותו ומכל מקום משמע שרק באופן שהוא המברך ועיין שער הציון שם.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
בכל אופן לעצם השאלה, לכאו' יש להתיר בלי קשר לש"ץ

ראה סימן נה סעיף טו ובמ"ב שם ס"ק נד שכתב הטעם דכיון שהוא ש"צ כל אחד נותן דעתו עליו והוא מחברן יחד.
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
בכל אופן לעצם השאלה, לכאו' יש להתיר בלי קשר לש"ץ

ראה סימן נה סעיף טו ובמ"ב שם ס"ק נד שכתב הטעם דכיון שהוא ש"צ כל אחד נותן דעתו עליו והוא מחברן יחד.
שם הוי רבותא אף שאין רואין, אבל ברואין אין צריך לזה
 
חלק עליון תַחתִית