היחס למשנה ברורה - האם כמו שאר הפוסקים, או יותר?

משה נחום

משתמש רגיל
ידועים דברי החזון אי"ש באגרות, שהיחס למשנ"ב הוא בסדר מוסרי התורה, עד הגר"א.
 

יהודי

משתמש ותיק
לשון החזו"א שדבריו כהוראה היוצאת מלשכת הגזית (וכמדומה הוסיף וכדברי הגר"א המג"א והב"י).
 

ב.א.

משתמש ותיק
[כהוספה שולית אציין את מה שאומרים בבריסק (נדמה לי) שהמשנ"ב נועד ליתומים. איני יודע באיזו נימה משפט זה נאמר שם, אולם המציאות היא שאכן רוב בני אשכנז בלי מסורת אבות מסוימת קיבלו ע"ע את פסקי המשנ"ב].
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
והחזו''א גופיה חולק על המ''ב בכו''כ מקומות, ואין ברור הגדר בזה.
גם עולם הישיבות נוהג בדברים רבים דלא כהמ''ב, בעיקר היכן שיש מסורת לנהוג באופן אחר, וי''א שהח''ח גופיה נהג דלא כמו שפסק במ''ב היכן שהיה שונה ממסורת אבותיו.
 

ב.א.

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לשון החזו"א שדבריו כהוראה היוצאת מלשכת הגזית (וכמדומה הוסיף וכדברי הגר"א המג"א והב"י).

אכן, ז"ל החזו"א (קובץ אגרות ח"ב אגרת מ"א): "הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית".
 

HaimL

משתמש ותיק
אפשר לשאול שאלה, על כל המצטטים את הגאון בעל חזו"א?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נאמנים דברי הגאון בעל חזון אי"ש זצ"ל, אבל ערבך ערבא בעי.
אינו צריך ערבות כי הוא עצמו ממוסרי התורה שהעמיד הקב"ה. (גדלות זה לא לפי ק"ג, או שמות אנשים)

הרב שך התבטא שהמ"ב הוא פוסק אחרון.
ומשו"כ התנגד לכך שצירפו לו כל מיני גליונות (אף שהביקורת על גליונות חזו"א היתה מסיבה אחרת: שאמר למחבר שמחמת כן יוסיפו כל מיני גליונות של אחרים.. מה שקרה באמת לאחר שנים (וזה כולל את דרשו!!!) - חכם עדיף מנביא).
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ב.א. אמר:
[כהוספה שולית אציין את מה שאומרים בבריסק (נדמה לי) שהמשנ"ב נועד ליתומים. איני יודע באיזו נימה משפט זה נאמר שם, אולם המציאות היא שאכן רוב בני אשכנז בלי מסורת אבות מסוימת קיבלו ע"ע את פסקי המשנ"ב].
נכון ולא נכון. בבחרותנו, החדר שלנו היה סמוך למעונו של הגרמ"י ליפקוביץ' זצ"ל, ואחד החברים הלך בעשי"ת לשואלו אם צריך לחסור מכל מה שהמ"ב כותב כי לא הכל נוהגים וכו', השיבו כמסתפק, שלא ברור שצריך.
ברור שיש דברים שכ"א נוהג כמנהג אבות, אבל לא הכל שייך בזה, ולאו כולם הרב מבריסק שידע כל התורה כולה (וגם תלמידיו לא...).
אגב, על החזו"א מסופר שכל הלכה היה מעייין במ"ב, ורק שהעלתה מצודתו אחרת עם השנים, היה מכריע אחרת.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
ומשו"כ התנגד לכך שצירפו לו כל מיני גליונות (אף שהביקורת על גליונות חזו"א היתה מסיבה אחרת

רק אומר שבסופו של דבר הרב סלובס הוציא את המשנה ברורה עם הקיצור חזון איש בהסכמתו של הרב שך [אף שבתחילה גנזו בעקבות דעת הרב שך]

עצם ההתנגדות של הרב שך קשה להחליט שנבעה מאייזה נקודה ספציפית
אבל הרב שך התנגד להרבה חידושים בהוצאות ספרים
למשל התנגד לרמב"ם הוצאת שבתי פרנקל [אולי בעיקר בגלל שעוסקים בשינויי נוסחאות] אם כי הסטייפלער תמך בזה
 

ב.א.

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בהמה-המקשה אמר:
HaimL אמר:
אפשר לשאול שאלה, על כל המצטטים את הגאון בעל חזו"א?


שאל בני, שאל, על אף שאני מנחש את שאלתך
לית דין צריך ניחוש, כבר שאלתי מקודם (ואפילו ענו לי, כמובן שבאופן בלתי מספק). מי אמר לנו שהגאון בעל חזון אי"ש יכול להעיד כן, הלא זה עצמו צריך עדות. אם השאלה בלתי ראויה, אני מתנצל מראש, אבל אני מאלה שלא מבינים שום דבר, עד שלא מסבירים להם היטב.

אגב, לא קוראים לי בני.
חיים שלי, אני מסכים עם השאלה הזו (ובאופן כללי דוגל בכך שניתן לשאול כל שאלה העולה בדעתך, כל עוד היא לא באה ע"מ לקנטר).
אני חושב שמנהיגי ופוסקי ישראל הוסמכו פעמים רבות על ידי גדולים אחרים - בודאי בדורות שאחריהם, כך שברור שהחזו"א יכול לומר משפט כזה ודבריו יתקבלו בישראל.
 
 

כסף נבחר

משתמש רגיל
להעמיד דברים על דיוקם
משה נחום אמר:
ידועים דברי החזון אי"ש באגרות, שהיחס למשנ"ב הוא בסדר מוסרי התורה, עד הגר"א.
דברים אלו כתב מרן בקו"א חלק א' לב' על אודות הגאון וז"ל:
אנו מתייחסים אל הגר"א בשורה של משה רבינו ע"ה, עזרא ע"ה, רבינו הקדוש, רב אשי, הרמב"ם הגר"א, שנתגלה תורה על ידו כקדוש מעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז מדרגתו, ברוח הקודש, בחסידותו ובגודל תכונתו וביגיעתו ובבקיאותו בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם.
ומה שכתב הרב יהודי זה, ביחס למשנ"ב
יהודי אמר:
לשון החזו"א שדבריו כהוראה היוצאת מלשכת הגזית (וכמדומה הוסיף וכדברי הגר"א המג"א והב"י).
והובא האגרת לעיל https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=129704#p129704
אכן הגר"א לא הוזכר שם אלא הב"י והמ"א (ואולי כונת החזו"א במ"א שכ', למגיני ארץ שזה שמו של ספר השו"ע עם הנו"כ..)
ואין כוונתי לערר ח"ו רק לדייק
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שמעתי מדורות קודמים לי, שלפני המשנה ברורה היה הערוך השולחן בליטא הפוסק (מסתמא גם חיי אדם),
ואחרי שנכתב המ"ב הוא נהיה פוסק אחרון, אבל לא רק במקומו אלא בכל העולם.
 

כותר

משתמש ותיק
מה שהתקבל בעם ישראל זה התורה.
"הלכה כפלוני" - פירושו, שנהגו העם כפלוני.
ואם נהגו העם ללכת כדעת הב"י, הרמ"א המג"א, המשנ"ב, החזו"א. ונהרא נהרא ופשטיה, אז עם ישראל קבעו שהם מוסרי התורה.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
שמעתי מדורות קודמים לי, שלפני המשנה ברורה היה הערוך השולחן בליטא הפוסק (מסתמא גם חיי אדם),
ואחרי שנכתב המ"ב הוא נהיה פוסק אחרון, אבל לא רק במקומו אלא בכל העולם.

כמדומה שספר משנה ברורה י"ל לפני הערוך השולחן.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
באותם שנים, השאלה איזה חלקים של אוה"ח התפרסמו בציבור קודם. ערוך השולחן אוה"ח נגמר הרבה קודם.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
שמעתי מדורות קודמים לי, שלפני המשנה ברורה היה הערוך השולחן בליטא הפוסק (מסתמא גם חיי אדם),
ואחרי שנכתב המ"ב הוא נהיה פוסק אחרון, אבל לא רק במקומו אלא בכל העולם.
יש כאן טעות ישנה בדבריך 
כי כידוע שהערוך השולחן יצא לאור אחרי המשנה ברורה 
אחפש תאריכים מדויקים 
מה שראיתי בינתים באייזה מאמר שהכרך הראשון של הערוך השולחן יצא בתרס"ה אחר שיצא כבר רוב חלקי המשנה ברורה 
 
חלק עליון תַחתִית