הערות מענינות בכל הנוגע לסליחות.

אח שלך

משתמש ותיק
האשכול פתוח לכל הערה או הארה או חידוש דין הקשור לסליחות. 

אני אתחיל במה שהתעוררתי כעת תוך כדי אמירת סליחות. 

1. מענין שמיד אחרי אשרי וקדיש מתחילים במסדר ארוך של פסוקים החוזרים שוב ושוב על מסר אחיד: אנו רוצים ומבקשים ומתחננים... >להשתחוות< לה' בבית המקדש. 
כנראה שכדי להתחיל סליחות צריך להיכנס למצב של הכנעה ייחודית שדוקא ההשתחואה מסמלת אותה. 

2. יש המון מילים שלכאורה אסור להגיד כי הם כבר לא אקטואליות. 
למשל לומר שאנו היום "לשמה למשל ולשנינה". 
כי הכונה היא לא שהעסק לא מושלם (אף שגם זה פשוט וברור שהוא ממש לא מושלם ואכמ"ל)
אלא כוונת המילים ברורה שקשה לנו הבזיונות והחרפה שכולם פשוט צוחקים עלינו!
ומסתמא הכונה גם לגוי הפרטי שצועק ז'יד וזורק אבן או משליך את מושקה לבור... 
וגם יותר באופן כללי על חרפת האומה מכך שהנוצרים לועגים לנו על שאנחנו אומרים שהננו העם הנבחר, והם טוענים שהמציאות מוכיחה כביכול שהם יושבים בשלוה ואנו דוויים בגולה תחת ידיהם. 
​​​​​​(יש המון פיוטים וזמירות סליחות וקינות שזה בולט בהכרח שגם על זה מתלוננים ומבקשים, ולא רק על העיקר שזה כמובן השכינה). 

3. יש כבר בפוסקים כלפי דברים אחרים בסליחות שיש להזהר מאוד מלהיות "דובר שקרים".
וחשוב לציין שבפיוטים וסליחות אין מקום לטענה שאין בכוחנו לשנות וכו'... כי הרי הפוסקים לא חשבו כך כלפי זה אלא רק אולי כלפי הסידור שנתקן ע"י אנכנה"ג. 

[וזה מובן בהגיון פשוט דמהיכ"ת להכניס כוונות רזין עילאין בדברי חכם אלמוני מן החכמים שכתב את הפיוט/הסליחה/הקינה/השיר - ולהתיר לשקר לפני ה' מכח פלפול כזה שכאילו העיקר הוא מה שלא מבינים וצירופי שמות וכו' וכאילו זה דוחה את המשמעות הבריאה והפשוטה של הדברים, נו באמת... ] 

אין לי כח לכתוב עכשיו את כל מה שלא מתאים כעת במציאות, יראה כל אחד וישפוט. 
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
יש לי סליחות ישן ומנוקד שם כקרבן כליל הב׳ קמוצה האם זה לא טעות? הרי היא סמוכה לכליל ועולה וצריך להיות בפתח?
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש מכתב מענין של רבי מאיר קסלר (מלפני אולי עשר שנים) שפרסם בקרית ספר רשימה של תובנות חשובות ומקורותיהן בצידן מהראשונים והפוסקים בכל הנוגע לסדרי הסליחות ומהותן.
אשמח אם מישהו ימצא ויעלה את זה.

הנה שני דברים מענינים שאני זוכר משם כעת:

1. שהעיקר בכל סליחה הוא הפסוקים שלפניה.
(ואני נוהג מאז להגיד באיטיות את כל הפסוקים ולוותר על פיוטים כפי הצורך)

2. ש"עננו אלהי אברהם עננו" וכו' זה מאוד חשוב ויסודתו בהררי קודש הרבה לפני הפיוטים וחבל להריץ את זה.
(אני מנחש שזה מעין התקנה המובאת במשנה בסוף תענית לגבי ברכות הנוספות בשמונה עשרה של תעניות).

ובקשר לזה אני נזכר כעת שלפני 15 או 20 שנה התפללתי סליחות עם הגראי"ל במעמד מאות אנשים.
ובסוף כולם כבר גמרו, ולא התחילו קדיש כי החזן המתין לו שיגמור.
ולמרות שבעקרון לא היה מאריך בתפילה כאן לפתע הוא ממשיך להגיד לאיטו עם האצבע על כל שורה כדרכו ומשום מה הוא 'לא עומד בקצב'.
וכיון שעמדתי בד' אמותיו ראיתי שמה שעיכב היה זה:
פשוט הוא אמר את כל ה'עננו' הנ"ל באותה סבלנות שאנו אומרים את תחילת הסליחות...
[אני זוכר שבשעתו זה היה לי מוזר - וכעת נופל לי האסימון שכנראה זה בגלל המשנה בתענית הנ"ל]
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אופס... ערבבתי בטעות.
במשנה בסוף תענית כתוב על "מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה" וכו'
ואילו אני כתבתי בטעות על "עננו אלקי אברהם עננו".

אך כמדומה שבמכתב ההוא של הרב קסלר הביא מקורות קדומים מאוד לשניהם.

(וכלפי הסיפור מהגראי"ל אינני זוכר במה בדיוק הוא התעכב.
מסתמא בשניהם אותו דבר.
וכמובן מה שחשוב בעיקר זה לא מעשה רב כזה או אחר אלא המקורות עצמם)
 

עת לדבר

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
1. שהעיקר בכל סליחה הוא הפסוקים שלפניה.
(ואני נוהג מאז להגיד באיטיות את כל הפסוקים ולוותר על פיוטים כפי הצורך)
לשון הספר חסידים (סי' רנו). ושמעו החכמים שהיו סביביו אומר הקרובץ במשך והפסוקים היו ממהרים אמר להם הפסוקים הם יסוד הקרובץ שמהם נתייסדו כשם שאתם מנגנים את הקרובץ במשך כך תעשו להפסוקים שלא יהיו הפיוטים עיקר ואשר ברוח הקדש טפל. לא שימהר פסוק כאשר קצים בו ולטורח עליהם וכתיב ואל תקוץ בתוכחתו.
והביאו המג"א ר"ס סח ובמחצית השקל שם כתב שא"כ ה"ה בפסוקים שקודם הסליחות.
אמנם לכאו' אין הכוונה רק לפסוקים המיוחדים לאותה סליחה, אלא גם לפסוקים הקבועים אח"כ 'כרחם אב' 'לד' הישועה' 'סלח נא' 'ויאמר ד' סלחתי כדברך' וכו'. ובזה כמדומה שמנהג העולם לא רק למהר אלא פשוט לדלג (חוץ מלפני הסליחה הראשונה) וחבל.
 

עת לדבר

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
2. יש המון מילים שלכאורה אסור להגיד כי הם כבר לא אקטואליות. 
למשל לומר שאנו היום "לשמה למשל ולשנינה". 
כי הכונה היא לא שהעסק לא מושלם (אף שגם זה פשוט וברור שהוא ממש לא מושלם ואכמ"ל)
אלא כוונת המילים ברורה שקשה לנו הבזיונות והחרפה שכולם פשוט צוחקים עלינו!
ומסתמא הכונה גם לגוי הפרטי שצועק ז'יד וזורק אבן או משליך את מושקה לבור... 
וגם יותר באופן כללי על חרפת האומה מכך שהנוצרים לועגים לנו על שאנחנו אומרים שהננו העם הנבחר, והם טוענים שהמציאות מוכיחה כביכול שהם יושבים בשלוה ואנו דוויים בגולה תחת ידיהם. 
​​​​​​(יש המון פיוטים וזמירות סליחות וקינות שזה בולט בהכרח שגם על זה מתלוננים ומבקשים, ולא רק על העיקר שזה כמובן השכינה). 

3. יש כבר בפוסקים כלפי דברים אחרים בסליחות שיש להזהר מאוד מלהיות "דובר שקרים".
וחשוב לציין שבפיוטים וסליחות אין מקום לטענה שאין בכוחנו לשנות וכו'... כי הרי הפוסקים לא חשבו כך כלפי זה אלא רק אולי כלפי הסידור שנתקן ע"י אנכנה"ג. 

[וזה מובן בהגיון פשוט דמהיכ"ת להכניס כוונות רזין עילאין בדברי חכם אלמוני מן החכמים שכתב את הפיוט/הסליחה/הקינה/השיר - ולהתיר לשקר לפני ה' מכח פלפול כזה שכאילו העיקר הוא מה שלא מבינים וצירופי שמות וכו' וכאילו זה דוחה את המשמעות הבריאה והפשוטה של הדברים, נו באמת... ] 

אין לי כח לכתוב עכשיו את כל מה שלא מתאים כעת במציאות, יראה כל אחד וישפוט. 
חס וחלילה.
 

עוד-אחד

משתמש רגיל
אח שלך אמר:
3. יש כבר בפוסקים כלפי דברים אחרים בסליחות שיש להזהר מאוד מלהיות "דובר שקרים".
וחשוב לציין שבפיוטים וסליחות אין מקום לטענה שאין בכוחנו לשנות וכו'... כי הרי הפוסקים לא חשבו כך כלפי זה אלא רק אולי כלפי הסידור שנתקן ע"י אנכנה"ג.
אבל כן אמרו כן לגבי יקום פורקן שלא נתקן על ידי אנשי כנסת הגדולה.

לגוף העניין לא נראה שיש כאן מה לדון. מי שלא רוצה לקבל שיש כאן גם כוונות על עצם המצב של הגולות. ושאין בכוחנו לשנות בלי הוראה מגדולי הדור, אז שישמיט מה שירצה. אפשר גם ללכת לסליחות של הספרדים ששם לא אומרים את הדברים האלה.
 

מיקי

משתמש רגיל
בסוף הסליחות שאומרים משיח צדקך אמר לפניל עזרא הסופר
בדניאל איש חמודות נאמר נוסח שונה מכולם דניאל איש חמודות שוע לפניך ואצל כולם כתוב אמר לפניך,
מהו ההבדל בין מה שדניאל אמר לבין מה שעזרא ומשיח צדקך ומיכה עבדךאמרו ?
 
חלק עליון תַחתִית