האשכול פתוח לכל הערה או הארה או חידוש דין הקשור לסליחות.
אני אתחיל במה שהתעוררתי כעת תוך כדי אמירת סליחות.
1. מענין שמיד אחרי אשרי וקדיש מתחילים במסדר ארוך של פסוקים החוזרים שוב ושוב על מסר אחיד: אנו רוצים ומבקשים ומתחננים... >להשתחוות< לה' בבית המקדש.
כנראה שכדי להתחיל סליחות צריך להיכנס למצב של הכנעה ייחודית שדוקא ההשתחואה מסמלת אותה.
2. יש המון מילים שלכאורה אסור להגיד כי הם כבר לא אקטואליות.
למשל לומר שאנו היום "לשמה למשל ולשנינה".
כי הכונה היא לא שהעסק לא מושלם (אף שגם זה פשוט וברור שהוא ממש לא מושלם ואכמ"ל)
אלא כוונת המילים ברורה שקשה לנו הבזיונות והחרפה שכולם פשוט צוחקים עלינו!
ומסתמא הכונה גם לגוי הפרטי שצועק ז'יד וזורק אבן או משליך את מושקה לבור...
וגם יותר באופן כללי על חרפת האומה מכך שהנוצרים לועגים לנו על שאנחנו אומרים שהננו העם הנבחר, והם טוענים שהמציאות מוכיחה כביכול שהם יושבים בשלוה ואנו דוויים בגולה תחת ידיהם.
(יש המון פיוטים וזמירות סליחות וקינות שזה בולט בהכרח שגם על זה מתלוננים ומבקשים, ולא רק על העיקר שזה כמובן השכינה).
3. יש כבר בפוסקים כלפי דברים אחרים בסליחות שיש להזהר מאוד מלהיות "דובר שקרים".
וחשוב לציין שבפיוטים וסליחות אין מקום לטענה שאין בכוחנו לשנות וכו'... כי הרי הפוסקים לא חשבו כך כלפי זה אלא רק אולי כלפי הסידור שנתקן ע"י אנכנה"ג.
[וזה מובן בהגיון פשוט דמהיכ"ת להכניס כוונות רזין עילאין בדברי חכם אלמוני מן החכמים שכתב את הפיוט/הסליחה/הקינה/השיר - ולהתיר לשקר לפני ה' מכח פלפול כזה שכאילו העיקר הוא מה שלא מבינים וצירופי שמות וכו' וכאילו זה דוחה את המשמעות הבריאה והפשוטה של הדברים, נו באמת... ]
אין לי כח לכתוב עכשיו את כל מה שלא מתאים כעת במציאות, יראה כל אחד וישפוט.
אני אתחיל במה שהתעוררתי כעת תוך כדי אמירת סליחות.
1. מענין שמיד אחרי אשרי וקדיש מתחילים במסדר ארוך של פסוקים החוזרים שוב ושוב על מסר אחיד: אנו רוצים ומבקשים ומתחננים... >להשתחוות< לה' בבית המקדש.
כנראה שכדי להתחיל סליחות צריך להיכנס למצב של הכנעה ייחודית שדוקא ההשתחואה מסמלת אותה.
2. יש המון מילים שלכאורה אסור להגיד כי הם כבר לא אקטואליות.
למשל לומר שאנו היום "לשמה למשל ולשנינה".
כי הכונה היא לא שהעסק לא מושלם (אף שגם זה פשוט וברור שהוא ממש לא מושלם ואכמ"ל)
אלא כוונת המילים ברורה שקשה לנו הבזיונות והחרפה שכולם פשוט צוחקים עלינו!
ומסתמא הכונה גם לגוי הפרטי שצועק ז'יד וזורק אבן או משליך את מושקה לבור...
וגם יותר באופן כללי על חרפת האומה מכך שהנוצרים לועגים לנו על שאנחנו אומרים שהננו העם הנבחר, והם טוענים שהמציאות מוכיחה כביכול שהם יושבים בשלוה ואנו דוויים בגולה תחת ידיהם.
(יש המון פיוטים וזמירות סליחות וקינות שזה בולט בהכרח שגם על זה מתלוננים ומבקשים, ולא רק על העיקר שזה כמובן השכינה).
3. יש כבר בפוסקים כלפי דברים אחרים בסליחות שיש להזהר מאוד מלהיות "דובר שקרים".
וחשוב לציין שבפיוטים וסליחות אין מקום לטענה שאין בכוחנו לשנות וכו'... כי הרי הפוסקים לא חשבו כך כלפי זה אלא רק אולי כלפי הסידור שנתקן ע"י אנכנה"ג.
[וזה מובן בהגיון פשוט דמהיכ"ת להכניס כוונות רזין עילאין בדברי חכם אלמוני מן החכמים שכתב את הפיוט/הסליחה/הקינה/השיר - ולהתיר לשקר לפני ה' מכח פלפול כזה שכאילו העיקר הוא מה שלא מבינים וצירופי שמות וכו' וכאילו זה דוחה את המשמעות הבריאה והפשוטה של הדברים, נו באמת... ]
אין לי כח לכתוב עכשיו את כל מה שלא מתאים כעת במציאות, יראה כל אחד וישפוט.