א. כתוב בסימן תרי"ט, שביום הכיפורים אומרים בשכמל"ו בקול רם. וכתב המג"א, כי בכל השנה אומרים בלחש לפי שמשה לקח אמירה זו מן המלאכים, ולכן אומרים בלחש שלא ירגישו, אבל ביוה"כ שאנו דומין למלאכים אין איסור [אולי כי לא יקפידו על כך שאנו משתמשים בזה אחר שאנו דומין להם].
והנה לכאורה אין כאן סיבה לומר זאת דוקא בקול. אלא שכל השנה אומרים בחלש, וביו"כ מותר לומר בקול, אבל איני מבין טעם לומר בקול. ולפ"ז לא נכון מה שנהגו מקצת אנשים שאת אמירת שמע ישראל אומרים בלחש לפי טבעם, ובאמירת בשכמל"ו אומרים בקו"ר, כאילו יש ענין מיוחד לצעוק זאת, ולהנ"ל ז"א, וכפשנ"ת.
אא"כ נאמר, דכיון שאמרו במדרש שביום זה דומין ישראל למלאכי השרת בכמה דברים, שאין להן קפיצין, ואין בהם אכילה ושתיה, כו', ומבואר שזה זכות לישראל, אולי יש ענין באמת לומר זאת בקול כדי להדגיש ולהראות שאנו דומין ביום זה למלאכים.
ב. ממה ששמעתי גם מנהג הנשים שאומרות ביו"כ בשכמל"ו בקול רם. והנה כתב המג"א בסי' תריט, דהגם שכתוב שם ברמ"א שנוהגין לעמוד כל יוה"כ, מ"מ כיון שהטעם הוא להיות דומין למלאכין, א"כ זה לא שייך באשה ואין לה ענין לעמוד [והיינו מטעם שאין מלאכיות.. אלא רק מלאכים, וכמו שפירש המחצית השקל, הגם שלולי דבריו היה מקום לדון]. וכן כתב המג"א לענין טבילה בעיו"כ, שאם טעם הטבילה מצד התשובה, גם אשה צריכה לטבול, אבל אם היא מטעם להיות דומין למלאכי השרת, א"כ ל"ש זה באשה.
ולפ"ז יש לצדד לכאורה דאין לנשים לומר בשכמל"ו בקו"ר מאחר ואינן דומות למלאכי השרת, וצ"ב.
והנה לכאורה אין כאן סיבה לומר זאת דוקא בקול. אלא שכל השנה אומרים בחלש, וביו"כ מותר לומר בקול, אבל איני מבין טעם לומר בקול. ולפ"ז לא נכון מה שנהגו מקצת אנשים שאת אמירת שמע ישראל אומרים בלחש לפי טבעם, ובאמירת בשכמל"ו אומרים בקו"ר, כאילו יש ענין מיוחד לצעוק זאת, ולהנ"ל ז"א, וכפשנ"ת.
אא"כ נאמר, דכיון שאמרו במדרש שביום זה דומין ישראל למלאכי השרת בכמה דברים, שאין להן קפיצין, ואין בהם אכילה ושתיה, כו', ומבואר שזה זכות לישראל, אולי יש ענין באמת לומר זאת בקול כדי להדגיש ולהראות שאנו דומין ביום זה למלאכים.
ב. ממה ששמעתי גם מנהג הנשים שאומרות ביו"כ בשכמל"ו בקול רם. והנה כתב המג"א בסי' תריט, דהגם שכתוב שם ברמ"א שנוהגין לעמוד כל יוה"כ, מ"מ כיון שהטעם הוא להיות דומין למלאכין, א"כ זה לא שייך באשה ואין לה ענין לעמוד [והיינו מטעם שאין מלאכיות.. אלא רק מלאכים, וכמו שפירש המחצית השקל, הגם שלולי דבריו היה מקום לדון]. וכן כתב המג"א לענין טבילה בעיו"כ, שאם טעם הטבילה מצד התשובה, גם אשה צריכה לטבול, אבל אם היא מטעם להיות דומין למלאכי השרת, א"כ ל"ש זה באשה.
ולפ"ז יש לצדד לכאורה דאין לנשים לומר בשכמל"ו בקו"ר מאחר ואינן דומות למלאכי השרת, וצ"ב.