מגילת אסתר - מי היה מוזמן למשתה השני של אחשורוש

אריך

משתמש ותיק
בפשטות מחולק הדבר, שבמשתה הראשון היו החשובים - לכל שריו ועבדיו. חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות. והמשתה השני יועד ל"כל העם הנמצאים בשושן למגדול ועד קטן". אך א"כ מה הפירוש בהמשך: להראות העמים והשרים את יפיה. איזה עמים ואיזה שרים. הרי השרים נכללו במשתה הראשון כמ"ש: לכל שריו ועבדיו. ולגבי העמים, למה שיהיו שם עמים? אם יש פקידים חשובים הרי גם הם נכללים במשתה הראשון.
ונתעוררתי לכך בעקבות דברים נאים שאמר הגרי"ד סולוביצ'יק מבוסטון (בתוך ספר על התשועות בסדרת אוצר הרב, עמ' 63 ואילך), בביאור מדוע רק ביום האחרון למשתה השני הזמין את ושתי, ולא עשה זאת לאורך 180 יום של המשתה הראשון. וביאר ביפי לשונו שהמשתה הראשון היה לאצולה ולחברה הגבוהה ושם לא יכול אחשורוש להתנהג בגסות, אבל במשתה השני שישב אחשורוש בתוך ההמון, שם 'הרגיש בבית' ונתן דרור לסגנונו הרדוד.
ונתקשיתי הרי כתוב "להראות העמים והשרים", דייקא, ולא להראות להמון העם. האם צריך לוותר על הפשט הנאה הזה?
 

ה' רועי

משתמש רגיל
נראה לי שכשהזמין את כל העם משמע שהזמין גם את השרים וכל מי שהיו גם במשתה הראשון.
ואם נקרא טוב נוכל לראות שהייתה שם "וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס", כלומר, האפשרות שהם השתכרו ולא חשבו על מה שהם עושים גדולה, ואכן כמה פסוקים אחר כך: "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן".
אחשוורוש היה שיכור!
 

שאול

משתמש רגיל
איתא ב'תרגום שני' שגם באותן הימים היו "מאה שבעין ועשרין ושבע מלכין" שהיו מסובין עימו, עיי"ש
 

בני ברקי

משתמש רגיל
אריך אמר:
בפשטות מחולק הדבר, שבמשתה הראשון היו החשובים - לכל שריו ועבדיו. חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות. והמשתה השני יועד ל"כל העם הנמצאים בשושן למגדול ועד קטן". אך א"כ מה הפירוש בהמשך: להראות העמים והשרים את יפיה. איזה עמים ואיזה שרים. הרי השרים נכללו במשתה הראשון כמ"ש: לכל שריו ועבדיו. ולגבי העמים, למה שיהיו שם עמים? אם יש פקידים חשובים הרי גם הם נכללים במשתה הראשון.
ונתעוררתי לכך בעקבות דברים נאים שאמר הגרי"ד סולוביצ'יק מבוסטון (בתוך ספר על התשועות בסדרת אוצר הרב, עמ' 63 ואילך), בביאור מדוע רק ביום האחרון למשתה השני הזמין את ושתי, ולא עשה זאת לאורך 180 יום של המשתה הראשון. וביאר ביפי לשונו שהמשתה הראשון היה לאצולה ולחברה הגבוהה ושם לא יכול אחשורוש להתנהג בגסות, אבל במשתה השני שישב אחשורוש בתוך ההמון, שם 'הרגיש בבית' ונתן דרור לסגנונו הרדוד.
ונתקשיתי הרי כתוב "להראות העמים והשרים", דייקא, ולא להראות להמון העם. האם צריך לוותר על הפשט הנאה הזה?
מצוה ליישב!!
 

יצחק

משתמש ותיק
אולי בגלל ששושן היתה עיר מלוכה חדשה רוב התושבים בה היו קשורים במדה מסוימת לארמון, זו לא היתה עיר בירה טבעית אלא עיר מלוכה מתחילת הווסדה, לכן אפשר לומר "העם הנמצאים בשושן" ואעפ"כ אפשר לומר עליהם "להראות העמים והשרים". זה במה שנוגע לעיקר הפשט במגילה (וזה לא מתאים עם הפירוש של הרב סולו')

לפני מספר שנים ראיתי (כמדומני שזה היה כתבה בעיתון) שבעיר שושן היה שטח נפרד לאיזור הממשלה כמו קרית ממשלה, וכל מקום שכתוב שושן הבירה הכוונה לקריה הממשלתית הזו, וכל מקום שכתוב שושן סתם הכוונה לעיר הכללית. זה מחזק את הרעיון הנ"ל כי גם כאן כתוב עשה משתה לכל העם הנמצאים בשושן הבירה.
 

הכהן

משתמש ותיק
יצחק אמר:
לפני מספר שנים ראיתי (כמדומני שזה היה כתבה בעיתון) שבעיר שושן היה שטח נפרד לאיזור הממשלה כמו קרית ממשלה, וכל מקום שכתוב שושן הבירה הכוונה לקריה הממשלתית הזו, וכל מקום שכתוב שושן סתם הכוונה לעיר הכללית. זה מחזק את הרעיון הנ"ל כי גם כאן כתוב עשה משתה לכל העם הנמצאים בשושן הבירה.
אבן עזרא אמר:
בשושן הבירה. שם ארמון כמו כי לא לאדם הבירה וזה הארמון היה בתוך עילם המדינה כתוב בספר דניאל וכאשר תמצא במגילה הזו שושן הוא שם מדינה קרובה אל עילם ורוב המדינה ישראל כאשר אפרט.
 
חלק עליון תַחתִית