מגילת רות - ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
שני ביאורים נאמרו בזה.
הגר"א פירש דדבר טוב נעשה בקושי ועל כן רות היתה צריכה להתאמץ.
בשם הדברי חיים ראיתי לפרש על דרך המבואר בב"מ פד. שמאז שקיבל ריש לקיש עצמו עול תורה תשש כוחו. ועל דרך זה משעה שקיבלה רות על עצמה את עול היהדות תשש כוחה.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
אף אחד לא אמר שזהו לא הפשט הפשוט, אבל הנ"ל דרשו אריכות הלשון כי מתאמצת ללכת אתה
 

מאן דהו

משתמש ותיק
לא ביאור.. אלא דרך וורט
ועוד על תורה נאמר מתשת כוחה ובזה פירשו על דרך הוורט את מעשה ריש לקיש. וכעת וורט התלוי בוורט..מסבירים גם על עול מצוות..
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
לא ביאור.. אלא דרך וורט
ועוד על תורה נאמר מתשת כוחה ובזה פירשו על דרך הוורט את מעשה ריש לקיש. וכעת וורט התלוי בוורט..מסבירים גם על עול מצוות..
לפני שאתה מגיב, עיין בגמרא ב"מ פד וברש"י שם, 
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
מאן דהו אמר:
לא ביאור.. אלא דרך וורט
ועוד על תורה נאמר מתשת כוחה ובזה פירשו על דרך הוורט את מעשה ריש לקיש. וכעת וורט התלוי בוורט..מסבירים גם על עול מצוות..
לפני שאתה מגיב, עיין בגמרא ב"מ פד וברש"י שם, 
 
רואה ראיתי. ואין בדברי חיים אלא וורט נאה וכמו שהערתי -עול תורה מתשת כוחו, לא עול מצוות. שהרי נאמר דוקא על תלמידי חכמים סנהדרין יט.


והעתיק לך דברי רש"י: חילך לאורייתא - כמה כוחך יפה לסבול עול תורה:
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
מאן דהו אמר:
לא ביאור.. אלא דרך וורט
ועוד על תורה נאמר מתשת כוחה ובזה פירשו על דרך הוורט את מעשה ריש לקיש. וכעת וורט התלוי בוורט..מסבירים גם על עול מצוות..
לפני שאתה מגיב, עיין בגמרא ב"מ פד וברש"י שם, 
רואה ראיתי. ואין בדברי חיים אלא וורט נאה וכמו שהערתי -עול תורה מתשת כוחו, לא עול מצוות. שהרי נאמר דוקא על תלמידי חכמים סנהדרין יט.


והעתיק לך דברי רש"י: חילך לאורייתא - כמה כוחך יפה לסבול עול תורה:
לא הבנתי מה כתוב בסנהדרין. הרי בגמרא הנ"ל לענין ריש לקיש מבואר שמרגע שרק קיבל על עצמו עול תורה תשש כוחו.
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
מאן דהו אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
לפני שאתה מגיב, עיין בגמרא ב"מ פד וברש"י שם, 
רואה ראיתי. ואין בדברי חיים אלא וורט נאה וכמו שהערתי -עול תורה מתשת כוחו, לא עול מצוות. שהרי נאמר דוקא על תלמידי חכמים סנהדרין יט.


והעתיק לך דברי רש"י: חילך לאורייתא - כמה כוחך יפה לסבול עול תורה:
לא הבנתי מה כתוב בסנהדרין. הרי בגמרא הנ"ל לענין ריש לקיש מבואר שמרגע שרק קיבל על עצמו עול תורה תשש כוחו.
 
הדגש הוא עול תורה ולא עול מצוות כדברי 'הדברי חיים'. כמו כן בטעות אתה מקשר בין רש"י שכתב דבריו על שם העתיד ובין וורט ופירוש יפה שתשש כוחו כבר באותה עת
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
מאן דהו אמר:
רואה ראיתי. ואין בדברי חיים אלא וורט נאה וכמו שהערתי -עול תורה מתשת כוחו, לא עול מצוות. שהרי נאמר דוקא על תלמידי חכמים סנהדרין יט.


והעתיק לך דברי רש"י: חילך לאורייתא - כמה כוחך יפה לסבול עול תורה:
לא הבנתי מה כתוב בסנהדרין. הרי בגמרא הנ"ל לענין ריש לקיש מבואר שמרגע שרק קיבל על עצמו עול תורה תשש כוחו.
הדגש הוא עול תורה ולא עול מצוות כדברי 'הדברי חיים'. כמו כן בטעות אתה מקשר בין רש"י שכתב דבריו על שם העתיד ובין וורט ופירוש יפה שתשש כוחו כבר באותה עת
יסלח לי כבודו אבל רק עכשיו תפסתי את טעותו,
לא שמת לב לדברי רש"י שם  ולא מצי. לקפוץ כבראשונה דמשקבל עליו עול תורה תשש כוחו עכ"ל לא על שם העתיד אלא כבר באותה עת.
אתה העתקת רש"י אחר שבלאו הכי איני יודע שייכות לו לעניינינו. 
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
נכון כעת אני נוכח לראות שטעיתי בנקודה זו.
אבל בטענה הראשונה. שתשש כוחו שייך בעול תורה כדברי הגמ' סנהדרין [לגבי תלמיד חכם] ורש"י בבא מציעא לא מצינו גם על קבלת עול מצוות. ולכן זה וורט של הדברי חיים.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
נכון כעת אני נוכח לראות שטעיתי בנקודה זו.
אבל בטענה הראשונה. שתשש כוחו שייך בעול תורה כדברי הגמ' סנהדרין [לגבי תלמיד חכם] ורש"י בבא מציעא לא מצינו גם על קבלת עול מצוות. ולכן זה וורט של הדברי חיים.
נן, נו, כמדומה שזה כבר בכוחו של הדברי חיים לחדש... ובכלל  אשה אינה מקבלת עול תורה? האם יש חילוק בקבלה בין איש לאשה הבאים להתגייר.
ומנין לך שעול תורה היינו דווקא לימוד התורה? וכי ריש לקיש קיבל על עצמו אז דווקא לימוד תורה, קיבל על עצמו להיות יהודי כשר ולהפסיק להיות לסטים. 
עדיין לא זכיתי להבין על איזה גמרא בסנהדרין מדובר.
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
מאן דהו אמר:
נכון כעת אני נוכח לראות שטעיתי בנקודה זו.
אבל בטענה הראשונה. שתשש כוחו שייך בעול תורה כדברי הגמ' סנהדרין [לגבי תלמיד חכם] ורש"י בבא מציעא לא מצינו גם על קבלת עול מצוות. ולכן זה וורט של הדברי חיים.
נן, נו, כמדומה שזה כבר בכוחו של הדברי חיים לחדש... ובכלל  אשה אינה מקבלת עול תורה? האם יש חילוק בקבלה בין איש לאשה הבאים להתגייר.
ומנין לך שעול תורה היינו דווקא לימוד התורה? וכי ריש לקיש קיבל על עצמו אז דווקא לימוד תורה, קיבל על עצמו להיות יהודי כשר ולהפסיק להיות לסטים. 
עדיין לא זכיתי להבין על איזה גמרא בסנהדרין מדובר.
 
סוף סוף!
לבאר פשט בפסוק המגילה על סמך פלפול ודימוי בין עול תורה למצוות ללא ספק וורט יפה אבל לא ביאור בפשט
והגמרא היא בסנהדרין כו: אמר רב חנן למה נקרא שמה תושיה מפני שהיא מתשת כחו וכתב רשי: תושיה - על שם שהעולם משותת על התורה ולומדיה, נקראת תושיה
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
מאן דהו אמר:
נכון כעת אני נוכח לראות שטעיתי בנקודה זו.
אבל בטענה הראשונה. שתשש כוחו שייך בעול תורה כדברי הגמ' סנהדרין [לגבי תלמיד חכם] ורש"י בבא מציעא לא מצינו גם על קבלת עול מצוות. ולכן זה וורט של הדברי חיים.
נן, נו, כמדומה שזה כבר בכוחו של הדברי חיים לחדש... ובכלל  אשה אינה מקבלת עול תורה? האם יש חילוק בקבלה בין איש לאשה הבאים להתגייר.
ומנין לך שעול תורה היינו דווקא לימוד התורה? וכי ריש לקיש קיבל על עצמו אז דווקא לימוד תורה, קיבל על עצמו להיות יהודי כשר ולהפסיק להיות לסטים. 
עדיין לא זכיתי להבין על איזה גמרא בסנהדרין מדובר.
סוף סוף!
לבאר פשט בפסוק המגילה על סמך פלפול ודימוי בין עול תורה למצוות ללא ספק וורט יפה אבל לא ביאור בפשט
והגמרא היא בסנהדרין כו: אמר רב חנן למה נקרא שמה תושיה מפני שהיא מתשת כחו וכתב רשי: תושיה - על שם שהעולם משותת על התורה ולומדיה, נקראת תושיה
מה אעשה ושוב הציטוט מרש"י בסנהדרין אינו מכוון? מה שכתב רשי העולם משותת וכו' לא קאי על הא דמתשת כוחו אלא על ביאור אחר שם בגמראדברים של תוהו שהעולם משותת עליהם. והא דצדיקים איקרי שתות לכאורה הוא רק לדרך זו.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
מאן דהו אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
נן, נו, כמדומה שזה כבר בכוחו של הדברי חיים לחדש... ובכלל  אשה אינה מקבלת עול תורה? האם יש חילוק בקבלה בין איש לאשה הבאים להתגייר.
ומנין לך שעול תורה היינו דווקא לימוד התורה? וכי ריש לקיש קיבל על עצמו אז דווקא לימוד תורה, קיבל על עצמו להיות יהודי כשר ולהפסיק להיות לסטים. 
עדיין לא זכיתי להבין על איזה גמרא בסנהדרין מדובר.
סוף סוף!
לבאר פשט בפסוק המגילה על סמך פלפול ודימוי בין עול תורה למצוות ללא ספק וורט יפה אבל לא ביאור בפשט
והגמרא היא בסנהדרין כו: אמר רב חנן למה נקרא שמה תושיה מפני שהיא מתשת כחו וכתב רשי: תושיה - על שם שהעולם משותת על התורה ולומדיה, נקראת תושיה
מה אעשה ושוב הציטוט מרש"י בסנהדרין אינו מכוון? מה שכתב רשי העולם משותת וכו' לא קאי על הא דמתשת כוחו אלא על ביאור אחר שם בגמראדברים של תוהו שהעולם משותת עליהם. והא דצדיקים איקרי שתות לכאורה הוא רק לדרך זו.
תקרא את הגמרא טוב יען ולא הסביר שהגמרא מתחילה בצדיקים ומציינת פסוק על התורה [נסיון אחרון יען ויגעתי די להסביר לך מדוע זה חידוש ולא ביאור]

סנהדרין כו:
היכא אשכחן צדיקי דאיקרו שתות דכתיב כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל ואיבעית אימא מהכא הפליא עצה הגדיל תושיה אמר רב חנן למה נקרא שמה תושיה מפני שהיא מתשת כחו של אדם דבר אחר תושיה שניתנה בחשאי מפני השטן דבר אחר תושיה דברים של תוהו שהעולם משותת עליהם

רש"י שם
תושיה - על שם שהעולם משותת על התורה ולומדיה, נקראת תושיה:
 
חלק עליון תַחתִית