יחס לעתיד הסותר לכאורה את האמונה והציפיה לביאת המשיח

מזה זמן רב שהנושא מטריד את מנוחתי.

כיצד ניתן כלל לכתוב ולפרסם זמני צומות (אולי למעט תענית אסתר, וכמובן יו''כ) שנתקנו על חרבן הבית, הלא; 

הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

והעיקר הי"ב הוא:

וְשֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

יש כאלו שמציינים 'לששון ולשמחה' ואולי בכה''ג מהני, אך הלא כבר כתב הרמב''ם בפי"א מהלכות מלכים ה"א וז"ל וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו. וכו'.

האם כך נראית ציפייה?


משל למה הדבר דומה:
'הלווית הסבתא (לששון ולשמחה) תחי' תצא ביום מיתתה הבעל''ט; כיבוד קל לאחר ההלוויה'​
 

נדיב לב

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
מזה זמן רב שהנושא מטריד את מנוחתי.

כיצד ניתן כלל לכתוב ולפרסם זמני צומות (אולי למעט תענית אסתר, וכמובן יו''כ) שנתקנו על חרבן הבית, הלא; 

הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

והעיקר הי"ב הוא:

וְשֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.יש כאלו שמציינים 'לששון ולשמחה' ואולי בכה''ג מהני, אך הלא כבר כתב הרמב''ם ברמב"ם בפי"א מהלכות מלכים ה"א וז"ל וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו. וכו'.

האם כך נראית ציפייה?

משל למה הדבר דומה: 'הלווית הסבתא (לששון ולשמחה) תצא ביום מיתתה הבעל''ט'. כיבוד קל לאחר ההלוויה'.

ההכרח לא יגונה. בשונה מהמשל.

הכנות בסיסיות מעשיוות לא סותרות את הציפיה שבלב כל יהודי, בחינת 'על תנאי'.

בפרט שפרסום זמני הצום מלמד על ההכנה של אבלות הציבור, ויש בכוח זה לזרז בואו של גואל, בחינת כל המתאבל וכו'.

כמו כן, כבר כתב הרמב"ם לבאר הטעם שחז"ל תקנו את הצומות כדי להרבות בתשובה. וא"כ אדרבה.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
כמובן שהמשל היה לצורך ההמחשה. אבל עדיין זה צורם לי טובא.

לא כך מחכים לביאת גוא''צ! אני גם לא מרגיש כ''כ שעושים זאת כדי לעורר רחמי שמים או משהו כזה. באחת המודעות הנ''ל ראיתי: בהוראת הרב שליט''א הכיבוד הוא לצמים בלבד, וההורים ישגיחו על ילדיהם'.

לפחות שיציינו 'אם חלילה לא נזכה' וכו'.

ואולי, הוא כדי שנזכה לאין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת, והנ''ל הוא גם סוג של 'היסח הדעת'.
 
 

הכהן

משתמש ותיק
בילדותי היו מפרסמים בבית הכנסת בו התפללנו, את זמני התפילות לכל השנה מראש (מסליחות עד ט"ב), ועל פי בקשת א"מ הכ"מ הוסיפו "זמנים אלו בתוקף עד ביאת המשיח במהרה בימינו"
ופעם קבלנו הזמנה לבר-מצוה בנוסח "סעודת המצוה תתקיים ביום הולדתו, ט באב תש..., ואם ח"ו לא יבוא משיח עד אז, תתקיים ביום..."
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
בילדותי היו מפרסמים בבית הכנסת בו התפללנו, את זמני התפילות לכל השנה מראש (מסליחות עד ט"ב), ועל פי בקשת א"מ הכ"מ הוסיפו "זמנים אלו בתוקף עד ביאת המשיח במהרה בימינו"

ראוי לשבח הניסוח החיובי הזה!
 

שפת הים

משתמש ותיק
אמר לי פעם מישהו חכם "בחיים אל תלחם בתסמינים", לדוג' בחור חוזר מהישיבה ולעיני הוריו המופתעים צצה תספורת מסוג שלא חינכוהו אליו, דיבורים חדשים או רעיונות כל שהם, וכדו' רבות, ואמר לי הלה שהדבר הכי לא נכון הוא לצוותו לך להסתפר שוב וכדו', תסמינים אלו רק מראים לך היכן בנך נמצא באמת, ובשורש הדברים שם מקום החינוך.

הדברים כמשל בעלמא לנידון דידן, לא אל הגבאים תלונתך, וק"ו שלא על ניסוח מודעות כאלו או אחרים, כנראה שאכן ישנה בעיה עמוקה יותר ובמקום זה צריך להשתנות.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
נדיב לב אמר:
כמובן שהמשל היה לצורך ההמחשה. אבל עדיין זה צורם לי טובא.

לא כך מחכים לביאת גוא''צ! אני גם לא מרגיש כ''כ שעושים זאת כדי לעורר רחמי שמים או משהו כזה. באחת המודעות הנ''ל ראיתי: בהוראת הרב שליט''א הכיבוד הוא לצמים בלבד, וההורים ישגיחו על ילדיהם'.

לפחות שיציינו 'אם חלילה לא נזכה' וכו'.

ואולי, הוא כדי שנזכה לאין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת, והנ''ל הוא גם סוג של 'היסח הדעת'.
 

זה ניחא אם כל יום גבאי דנן היה תולה מודעה בלשון הזו: 'בעזרת ה' תפילת שחרית מנין ו' תערך בחדר מספר 9... ובתנאי שלא יבוא משיח צדקנו שאז... קול השופר יקיץ את החורפי'ם...'

כאומר: אילו בכל יום בשנה, הינו רגילים לעשות סימן חיצוני כלשהו שמזכיר לנו שיש לצפות או שהיינו עושים התנייה לאורחות חיינו היומיומיים בתנאי שחלילה לא זכינו לבגוא"צ, אזי תלונתך הייתה מתקבלת.

אבל דא עקא שאין זכר מכל זה, ועל כן בעצם פרסום זמני הצומות שמזכיר לכולם - 'יהודים בית המקדש עומד בשממותו ומשיח צדקנו עד כה בושש מלהגיע' - יש בזה ביטוי חזק יותר משאר הימים.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שפת הים אמר:
אמר לי פעם מישהו חכם "בחיים אל תלחם בתסמינים", לדוג' בחור חוזר מהישיבה ולעיני הוריו המופתעים צצה תספורת מסוג שלא חינכוהו אליו, דיבורים חדשים או רעיונות כל שהם, וכדו' רבות, ואמר לי הלה שהדבר הכי לא נכון הוא לצוותו לך להסתפר שוב וכדו', תסמינים אלו רק מראים לך היכן בנך נמצא באמת, ובשורש הדברים שם מקום החינוך.

הדברים כמשל בעלמא לנידון דידן, לא אל הגבאים תלונתך, וק"ו שלא על ניסוח מודעות כאלו או אחרים, כנראה שאכן ישנה בעיה עמוקה יותר ובמקום זה צריך להשתנות.



חד משמעית. ואולי כדאי לדון גם בזה. אכתוב בתגובה נפרדת.

אבל עדיין ישנה חשיבות גם למה שכותבים. אם ניקח את הדוגמה מהסבתא הנ''ל (בלי להשוות לנידוננו בשפו''א!), סביר להניח שהבן אשר רואה אותה שלא במיטבה מהרהר שלטובתה ראוי שתמות , אבל אםיתלה את מחשבתו זו על מיטתה, אפעס גם אחיו שחושבים כמוהו לא יידעו את נפשם.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
 
ניחא אם כל יום גבאי דנן היה תולה מודעה בלשון הזו: 'בעזרת ה' תפילת שחרית מנין ו' תערך בחדר מספר 9... ובתנאי שלא יבוא משיח צדקנו שאז... קול השופר יקיץ את החורפי'ם...'

כאומר: אילו בכל יום בשנה, היה סימן חיצוני כלשהו שמזכיר לנו שיש לצפות או התניית אורחות חיינו היומיומיים בתנאי שחלילה לא זכינו לבגוא"צ, אזי תלונתך הייתה מתקבלת, אבל דא עקא שאין זכר מכל זה, ועל כן בעצם פרסום זמני הצומות שמזכיר לכולם - 'יהודים בית המקדש עומד בשממו ומשיח צדקנו עד כה בושש מלהגיע' - יש בזה ביטוי חזק יותר משאר הימים.

עדיין עצם פרסום צום עתידי, הוא סתירה מיניה וביה לביאת הגואל, ולכן לכאו' לא דמי להנ''ל.

אגב, איני בטוח כלל שהמשיח יבטל את זמני התפילה המאוחרים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
נדיב לב אמר:
 
ניחא אם כל יום גבאי דנן היה תולה מודעה בלשון הזו: 'בעזרת ה' תפילת שחרית מנין ו' תערך בחדר מספר 9... ובתנאי שלא יבוא משיח צדקנו שאז... קול השופר יקיץ את החורפי'ם...'

כאומר: אילו בכל יום בשנה, היה סימן חיצוני כלשהו שמזכיר לנו שיש לצפות או התניית אורחות חיינו היומיומיים בתנאי שחלילה לא זכינו לבגוא"צ, אזי תלונתך הייתה מתקבלת, אבל דא עקא שאין זכר מכל זה, ועל כן בעצם פרסום זמני הצומות שמזכיר לכולם - 'יהודים בית המקדש עומד בשממו ומשיח צדקנו עד כה בושש מלהגיע' - יש בזה ביטוי חזק יותר משאר הימים.

עדיין עצם פרסום צום עתידי, הוא סתירה מיניה וביה לביאת הגואל, ולכן לכאו' לא דמי להנ''ל.

איני בטוח כלל שמהשיח יבטל את זמני התפילה המאוחרים.
מה תענה למנהג הספרדים שמכריזין הצום בשבת שלפניו?
והרי הוא מנהג ותיקין.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שפת הים אמר:
אמר לי פעם מישהו חכם "בחיים אל תלחם בתסמינים", לדוג' בחור חוזר מהישיבה ולעיני הוריו המופתעים צצה תספורת מסוג שלא חינכוהו אליו, דיבורים חדשים או רעיונות כל שהם, וכדו' רבות, ואמר לי הלה שהדבר הכי לא נכון הוא לצוותו לך להסתפר שוב וכדו', תסמינים אלו רק מראים לך היכן בנך נמצא באמת, ובשורש הדברים שם מקום החינוך.

הדברים כמשל בעלמא לנידון דידן, לא אל הגבאים תלונתך, וק"ו שלא על ניסוח מודעות כאלו או אחרים, כנראה שאכן ישנה בעיה עמוקה יותר ובמקום זה צריך להשתנות.


האמת שזמן רב שאני מהרהר בזה, מדוע ימים נוראים וט''ב ירדו בתחושה לכאו' מזמנים עברו.

אמנם גם בשבת והחגים זה כך, אבל בימים הנ''ל רואים לא מעט אנשים שפשוט לא מתחברים לימים הללו, בלשון המעטה.

ואמנם כתב ספר הברית שציטטתי בהמשך, שכנראה שהיום מידי טוב לנו. ואם נחשוב מה הפסדנו, נצטער הרבה יותר. 
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
מה תענה למנהג הספרדים שמכריזין הצום בשבת שלפניו?
והרי הוא מנהג ותיקין.
הוא כדי שלא ישכחו מלצום, ועוד דבהכרזה גופא אומרים יהפכהו וכו'.

אבל הערתו נכונה.

הכרזת תענית.png
 

דרומאי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
דרומאי אמר:
מה תענה למנהג הספרדים שמכריזין הצום בשבת שלפניו?
והרי הוא מנהג ותיקין.
הוא כדי שלא ישכחו מלצום, ועוד דבהכרזה גופא אומרים יהפכהו וכו'.

אבל הערתו נכונה.

הכרזת תענית.png
ולמה נשמט בכאן צום גדליה?
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
דרומאי אמר:
מה תענה למנהג הספרדים שמכריזין הצום בשבת שלפניו?
והרי הוא מנהג ותיקין.
הוא כדי שלא ישכחו מלצום, ועוד דבהכרזה גופא אומרים יהפכהו וכו'.

אבל הערתו נכונה.

הכרזת תענית.png
ולמה נשמט בכאן צום גדליה?
 

צום השביעי הוזכר.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
דרומאי אמר:
מה תענה למנהג הספרדים שמכריזין הצום בשבת שלפניו?
והרי הוא מנהג ותיקין.
הוא כדי שלא ישכחו מלצום, ועוד דבהכרזה גופא אומרים יהפכהו וכו'.

אבל הערתו נכונה.

הכרזת תענית.png
ולמה נשמט בכאן צום גדליה?
הכוונה לסידור? 

הצום חל מיד אחר ר''ה ולכן אי''צ להכריזו.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
דרומאי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
הוא כדי שלא ישכחו מלצום, ועוד דבהכרזה גופא אומרים יהפכהו וכו'.

אבל הערתו נכונה.

הכרזת תענית.png
ולמה נשמט בכאן צום גדליה?
הכוונה לסידור? 

הצום חל מיד אחר ר''ה ולכן אי''צ להכריזו.
א"כ היה צריך לשנות הסימן אכף עלי פיהו, שמשמע שבשאר צומות מכריזין וצום גדליה בכלל.
ועוד, מה לי שחל מיד אחר ר"ה הרי שאר צומות מכריזין אף אם חל באחד בשבת.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
מזה זמן רב שהנושא מטריד את מנוחתי.

כיצד ניתן כלל לכתוב ולפרסם זמני צומות (אולי למעט תענית אסתר, וכמובן יו''כ) שנתקנו על חרבן הבית, הלא; 

הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

והעיקר הי"ב הוא:

וְשֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.יש כאלו שמציינים 'לששון ולשמחה' ואולי בכה''ג מהני, אך הלא כבר כתב הרמב''ם ברמב"ם בפי"א מהלכות מלכים ה"א וז"ל וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו. וכו'.

האם כך נראית ציפייה?


משל למה הדבר דומה:
'הלווית הסבתא (לששון ולשמחה) תחי' תצא ביום מיתתה הבעל''ט; כיבוד קל לאחר ההלוויה'.
לא קשור לעיקר הי"ב.
הצום על חורבן בית המקדש, וזה פרט אחד ממעשי המשיח.
כמדומה שהעיקר הי"ב אינו מחייב אמונה שבית המקדש יבנה היום.
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
דרומאי אמר:
ולמה נשמט בכאן צום גדליה?
הכוונה לסידור? 

הצום חל מיד אחר ר''ה ולכן אי''צ להכריזו.
א"כ היה צריך לשנות הסימן אכף עלי פיהו, שמשמע שבשאר צומות מכריזין וצום גדליה בכלל.
ועוד, מה לי שחל מיד אחר ר"ה הרי שאר צומות מכריזין אף אם חל באחד בשבת.
עיינתי באבודרהם שהביא הב''י סי' תקנ ופסקו בשו''ע שם, ומשמע שדעתו להכריז גם על צום גדליה. מיהו אין נוהגים כן כמו שהביא כה''ח שם אות כז.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
דרומאי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
הכוונה לסידור? 

הצום חל מיד אחר ר''ה ולכן אי''צ להכריזו.
א"כ היה צריך לשנות הסימן אכף עלי פיהו, שמשמע שבשאר צומות מכריזין וצום גדליה בכלל.
ועוד, מה לי שחל מיד אחר ר"ה הרי שאר צומות מכריזין אף אם חל באחד בשבת.
עיינתי באבודרהם שהביא הב''י סי' תקנ ופסקו בשו''ע שם, ומשמע שדעתו להכריז גם על צום גדליה. מיהו אין נוהגים כן כמו שהביא כה''ח שם אות כו.
ומה שכתב כף החיים דמפני שהוא ידוע לכל אין צריך הכרזה, צ"ע דלכאורה ענין ההכרזה היא כעין קבלה, דהלא בזמן דליכא שמד רצו מתענין ורצו אין מתענין, וכדאיתא שם ס"ק כח שזהו ביאור ההכרזה. ואם כן מה לי דהוא ידוע לכל סוף סוף בעי הכרזה כדי להיות רצו מתענין וצ"ע.
 
 

עוגן

משתמש ותיק
במחילת כבודו של פותח האשכול - כנראה הושפע מהסיפור החסידי המפורסם לכתוב בתנאים: החתונה בירושלים עיה"ק, ואם ח"ו לא יבוא משיח יהיה בברדיטשוב (או מקום אחר).
כל זה שיינע מעשה'לך, ואולי גם דרגות גבוהות.
אבל בגמרא ובטור ובשולחן ערוך ובכל ספרי הפוסקים כתבו הלכות פסוקות לי"ז בתמוז ולט' באב, וכל דיני האבלות לשנים הבאות, ולא ציינו על כל דף ודף (כמו סדר טהרות של הרדזינר זיע"א) תקף עד ביאת המשיח בלבד, או כל נוסח אחר שהציעו חו"ר הפורום שליט"א.
כי הדבר ברור, שאין שום סתירה בין אמונה וצפיה לביאת משיח צדקנו בב"א, לבין התכוננות לאפשרות שאכן לא יבוא.
וחבל שחסידישע מעשיות - שיש בהם דרגות גבוהות ונעלות - נעשות פתאום למושכל ראשון עם קושיא על גבאי בית הכנסת.
 
החשיבה כאילו מי שלא בטוח שמשיח יבוא מחר לא מאמין בביאת המשיח היא מגוכחת.

אם ישנה אמנה שבסוף מתבדת, אז זה לא אמונה. אמונה זה דבר מוכח שלא יכול להשתנות.

אני מאמין שיבוא משיח, והוא יכול לבוא כל יום, ועלול להיות שהוא יבוא עוד מאה שנים.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
יהודה היהודי אמר:
השאלה היא איך יש למשל כאלה שיכולים להשקיע באמצע החורף מטבח פסח ,מה הוא לא מתכוון לעלות לרגל ?
עתידה אשה שתלד בכל יום. וכמ"ש בתחילת פרשת תזריע.
(וא"כ לא תוכל להקריב לעולם קרבן פסח וצ"ע)
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
החשיבה כאילו מי שלא בטוח שמשיח יבוא מחר לא מאמין בביאת המשיח היא מגוכחת.

אם ישנה אמנה שבסוף מתבדת, אז זה לא אמונה. אמונה זה דבר מוכח שלא יכול להשתנות.

אני מאמין שיבוא משיח, והוא יכול לבוא כל יום, ועלול להיות שהוא יבוא עוד מאה שנים.


ראה מש"כ הרמב"ם בהקדמת פיה"מ סנהדרין פרק חלק וז"ל: "היסוד הי"ב ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבוא, ולא יחשב שיתאחר, אם יתמהמה חכה לו, ולא ישים לו זמן ולא יעשה לו סברות במקראות להוציא זמן ביאתו".
ודקדקו בלשונו שבכלל היסוד האמונה, הוא להאמין ולאמת שיבוא ולא יחשב שיתאחר, אם יתמהמה חכה לו.
 

E. W

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
החשיבה כאילו מי שלא בטוח שמשיח יבוא מחר לא מאמין בביאת המשיח היא מגוכחת.

אם ישנה אמנה שבסוף מתבדת, אז זה לא אמונה. אמונה זה דבר מוכח שלא יכול להשתנות.

אני מאמין שיבוא משיח, והוא יכול לבוא כל יום, ועלול להיות שהוא יבוא עוד מאה שנים.
 

ראה מש"כ הרמב"ם בהקדמת פיה"מ סנהדרין פרק חלק כותב וז"ל: "היסוד הי"ב ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבוא, ולא יחשב שיתאחר, אם יתמהמה חכה לו, ולא ישים לו זמן ולא יעשה לו סברות במקראות להוציא זמן ביאתו".
ודקדקו בלשונו שבכלל היסוד האמונה, הוא להאמין ולאמת שיבוא ולא יחשב שיתאחר, אם יתמהמה חכה לו.
עד שאתה מדקדק בלשונו, ראה מה כתוב מפורש,"ולא ישים לו זמן", והאומר שוודאי יגיע היום לכאורה שם לו זמן.... 
 
 
חלק עליון תַחתִית