יום הולדת.

טוביה פריד

משתמש ותיק
רציתי לעלות כאן נושא מעניין ולא כ'כ נדוש: יום הולדת שמו.
ידוע פתגם
אצל חסידים "יום הולדת-את פרעה" שזה חוקות גויים לחגוג ולשמוח בזה.(ואה''נ כל מיני חגיגות משונות ועוגות ונרות יכול להיות שהם ממש בגדר "בחוקתיהם")
אבל /שאלתי היא על עצם היום עצמו, איך יש להתייחס אליו וכמה??
א''א להתעלם מהיום הזה שבו האדם בא לעולם ולא סתם הגמרא אומרת(שבת קנ''ו)ומפרטת את המזלות של הבן אדם שלפי מזלו שבו נולד ביום ובשעה כן יהיה מידותיו. ויתרה מזו הירושלמי במגילה כותב שעמלק שם במלחמה עם ישראל את העמלקים שהיה להם יום הולדת כי ביומוי כולה עלמא לא יכלה ליה"
ורואים מזה שיש עניין גדול וכח ביום הולדת.
וכך מביא הבן איש חי בפרשת ראה עניין היום הולדת  וכן עניין השמחה ביום הברית (וגם המהרש''ל כותב שתיקן לעצמו לעשות הודיה לה' ביום הזה.)
ןידןע שבחב''ד נהוג לעשות מיום הזה הרבה עניין בהתוועדות וכו' ושמוע שמעתי שגם מרנא החת''ס היה עושה סיום מסכת ביום הזה ושמח בו שמחה מיוחדת.
ואשמח לשמוע אם ידוע עוד מנהגים מצדדים ושוללים.
 

מלאכ

משתמש רגיל
כתוב בבן איש חי שנהגו לעשות שמחה ביום המילה וגם ביום ההולדת
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלום23 אמר:
טוביה פריד אמר:
רציתי לעלות כאן נושא מעניין ולא כ'כ נדוש: יום הולדת שמו.
עיין כאן: יום הולדת
וכאן: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=19&f=8&t=8128&view=previous
וכאן: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2066&start=30#p23033

תודה רבה רבה ראיתי כבר. 
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
יש קונטרס כמדומני בשם "לתקופת השנה" ובו כל מנהגי יום הולדת וכדו' להגאון רבי שריה דבילצקי זצללה"ה.
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
פשוט שיום הולדת הוא יום שעוצרים בו
ואי אפשר סתם ככה להמשיך את החיים הלאה
ואפשר לשמוע שיש כמה גוונים ליום הזה

[ואף בתורה מצינו שיש משמעות מיוחדת ליום הולדת של השנה - וכידוע אף ליום זה יש כמה גוונים
ויום הולדת עם ישראל כו']
 

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
היום (ראשון) יחול יום הולדתו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א אשר נולד בט"ו בטבת לפני כתשעים ושתיים שנים בלע"ה לאריכות ימים ושנים.

מרן שר התורה שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ותורה כמעט ולא ישים לב לציון היום הגדול הזה, במיוחד לאור העובדה כי שר התורה דוגל בשיטה כי אין לחגוג יום הולדת זאת בשל כך שהפעם היחידה בתורה שמוזכר 'יום הולדת' היא אצל פרעה מלך מצרים, מכאן נהג מרן שר התורה לצטט לראיה כי 'יום הולדת' היא עניין של גוים.

אם כי תלמידיו ומקורביו יזכירו בפניו כי היום הזה הוא 'יום הבר מצווה' שלו, או אז יעלה מרן חיוך על שפתיו ויהנהן בראשו לאות הן. ביום זה כמו שאר ימות השנה ימשיך מרן שר התורה בהספק לימודיו הקפדני הכולל את כל חלקי התורה לפי סדר שקבע לעצמו,

ל'חדשות JDN' נודע אף כי ביום הגדול הזה יקפיד שר התורה להוסיף לומר כמה פרקי תהילים לישועת הכלל והפרט."כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לו" בבריאות איתנה ובהנהגת הכלל עד ביאת משיח בב"א.
 
בבן יהוידע (ברכות כח, א) כתב שביום בבולדת מזלו של אדם חזק ומוצלח, ע"ש.
ראיתי בעבר מכתב מר' ישראל אלה וינטרוב זצ"ל שזהו יום המסוגל לתפילה.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
אם אדם שמח ביום הולדתו שישמח, אם הוא עצוב מומלץ שילך לפסיכולוג.
 

במבי

משתמש ותיק
כנסת - ישראל אמר:
אם כי תלמידיו ומקורביו יזכירו בפניו כי היום הזה הוא 'יום הבר מצווה' שלו, או אז יעלה מרן חיוך על שפתיו ויהנהן בראשו לאות הן. ביום זה כמו שאר ימות השנה ימשיך מרן שר התורה בהספק לימודיו הקפדני הכולל את כל חלקי התורה לפי סדר שקבע לעצמו,

מובא שהמן שמח שעלה בגורלו חודש אדר כי אז משה רבינו מת, אך הוא לא ידע שגם אז הוא נולד.

ולא מוזכר שסיבת טעותו היא שלא ידע שאז חל יום הבר מצוה שלו.
 

בצ"ל

משתמש ותיק
מצאתי בירושלמי מס' עבודה זרה פרק א הלכה ב
יום גנוסיא של מלכים [בראשית מ כ] ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה. יום הלידה ויום המיתה עד כאן לציבור מיכן ואילך ליחיד.
ובפני משה יום גינוסיא של מלכים. הוא יום הלידה כדכתיב ויהי ביום השלישי וגו' ומאי הדר דקתני יום הלידה וכו' עד כאן לציבור יום גינוסיא הוא שעושים ביום הלידה של מלך יום איד לכל המון העם ויום הלידה דהדר תני הוא שעושין אותו יום איד ליחיד כל א' בביתו ביום הלידה שלו וכיום תגלחת זקנו דלקמיה הוי:
 
חלק עליון תַחתִית