בס"ד אכתוב כאן את הכללים על כל הפרשיות מתי הם מחוברות ומתי נפרדות בארץ ישראל ובחו"ל.
בתחילת השנה מר"ה עד סוכות יש בדיוק 14 יום כולל ר"ה ויוה"כ. אם גם ראש השנה וגם יום כיפור חלים בחול, אז נשארו שתי שבתות לקריאה עד שמחת תורה שבו קוראים וזאת הברכה. לכן הפרשות הם וילך, האזינו. במקרה זה פרשת וילך נפרדת מפרשת ניצבים. במקרה שראש השנה חל בשבת או שיום כיפור חל בשבת (וראש השנה בחמישי). אז פרשת וילך נקראת בשנה קודם ומחוברת לפרשת ניצבים.
אחרי שמחת תורה, בשנה פשוטה אם גם חשוון וכסלו חסרים, יש עד פסח בדיוק 24 שבועות, לא כולל פסח ושמחת תורה (ובחו"ל יש יום אחד פחות, אבל זה לא משנה כי לעולם כ"ב תשרי לא חל ביום שישי, וממילא שמח"ת של חו"ל לעולם אינו בשבת).
הפרשות הם כל חומש בראשית 12 פרשות, וכל חומש שמות 11 פרשות, ויקהל ופקודי מחוברות, ממילא יש ס"ה 22 שבתות שקראו בהם את שני החומשים, נשארו לחודש ניסן שתי פרשות מחומש ויקרא, והם ויקרא, צו.
בשנה פשוטה שחשון וכסלו שניהם מלאים, יש עוד שני ימים בנוסף ל-24 שבועות. במקרה שראש השנה חל בחמישי, שני הימים הם שישי ושבת (ופסח חל במוצ"ש). אז מפרידים את ויקהל מפקודי.
בשנה מעוברת, יש 28 שבתות ושני ימים בשנה שחשוון וכסלו חסרים, ואם שניהם מלאים יש 28 שבועות ו-4 ימים.
את ויקהל ופקודי תמיד מפרידים. נשארו בשלושת השבועות הנוספים שאחרי צו, פרשות שמיני, תזריע, מצורע. יוצא ששבת הגדול היא בפרשת מצורע.
אבל אם ר"ה חל ביום חמישי אז יש שבת נוספת לפני פסח. ולכן פרשת אחרי מות תהיה שבת הגדול. דבר זה משפיע על הפרדת פרשות מטות ומסעי (יבואר להלן).
מפסח עד ראש השנה, יש הבדלים בין ארץ ישראל לחוץ לארץ וכן בין שנה פשוטה למעוברת.
בארץ ישראל יש מפסח עד שבועות 43 יום שהם 6 שבועות ויום אחד. יוצא שאם א' דפסח חל בשבת יש 7 פרשות עד שבועות ואם הוא חל בחול יש 6 שבתות. בחו"ל יש תמיד 6 שבתות כי כ"ב ניסן הוא יום טוב.
הפרשות הם: בשנה פשוטה שמיני, תזריע-מצורע, אחרי מות-קדושים, אמור, בהר-בחוקותי, במדבר. ובארץ ישראל אם א' דפסח חל בשבת אז בהר ובחוקותי נפרדות.
בשנה מעוברת, אחרי מות,קדושים, אמור, בהר, בחוקותי, במדבר. בא"י אם א' דפסח חל בשבת גם נשא לפני שבועות. כמו כן אם אחרי מות היתה שבת הגדול, אז נשא היא השבת שלפני שבועות.
משבועות עד י"ז בתמוז כולל י"ז (שהרי הוא נדחה אם חל בשבת). יש 41 יום ובחו"ל 40 יום בלבד.
הפרשות הם: נשא, בהעלותך, שלח, קורח, חוקת, בלק. אם י"ז בתמוז חל ביום חמישי נמצא שבחו"ל היום הראשון אחרי שבועות הוא יום ראשון וחסרה שבת אחת. לכן מחברים את חוקת ובלק.
אם פרשת נשא היתה לפני שבועות (זה לעולם לא קורה כששבועות ביום שישי ושבת בחו"ל) אז פרשת פנחס תהיה לפני י"ז בתמוז. או בי"ז בתמוז עצמו.
מי"ז תמוז עד תשעה באב, כולל ט באב ולא כולל י"ז תמוז יש 21 יום שהם 3 שבועות. הפרשות הם פנחס, מטות-מסעי, דברים. ואם פנחס היתה קודם אז מטות ומסעי נפרדות.
מתשעה באב עד סוף השנה יש 50 יום שהם 7 שבועות וים אחד. ומכיון שר"ה לעולם אינו במוצ"ש לכן יש בעצם 7 שבתות לקריאה.
הפרשות הם:ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כי תבוא, ניצבים. ואם ר"ה של שנה הבאה אינו בימי ב"ג אז ניצבים-וילך מחוברות.
בתחילת השנה מר"ה עד סוכות יש בדיוק 14 יום כולל ר"ה ויוה"כ. אם גם ראש השנה וגם יום כיפור חלים בחול, אז נשארו שתי שבתות לקריאה עד שמחת תורה שבו קוראים וזאת הברכה. לכן הפרשות הם וילך, האזינו. במקרה זה פרשת וילך נפרדת מפרשת ניצבים. במקרה שראש השנה חל בשבת או שיום כיפור חל בשבת (וראש השנה בחמישי). אז פרשת וילך נקראת בשנה קודם ומחוברת לפרשת ניצבים.
אחרי שמחת תורה, בשנה פשוטה אם גם חשוון וכסלו חסרים, יש עד פסח בדיוק 24 שבועות, לא כולל פסח ושמחת תורה (ובחו"ל יש יום אחד פחות, אבל זה לא משנה כי לעולם כ"ב תשרי לא חל ביום שישי, וממילא שמח"ת של חו"ל לעולם אינו בשבת).
הפרשות הם כל חומש בראשית 12 פרשות, וכל חומש שמות 11 פרשות, ויקהל ופקודי מחוברות, ממילא יש ס"ה 22 שבתות שקראו בהם את שני החומשים, נשארו לחודש ניסן שתי פרשות מחומש ויקרא, והם ויקרא, צו.
בשנה פשוטה שחשון וכסלו שניהם מלאים, יש עוד שני ימים בנוסף ל-24 שבועות. במקרה שראש השנה חל בחמישי, שני הימים הם שישי ושבת (ופסח חל במוצ"ש). אז מפרידים את ויקהל מפקודי.
בשנה מעוברת, יש 28 שבתות ושני ימים בשנה שחשוון וכסלו חסרים, ואם שניהם מלאים יש 28 שבועות ו-4 ימים.
את ויקהל ופקודי תמיד מפרידים. נשארו בשלושת השבועות הנוספים שאחרי צו, פרשות שמיני, תזריע, מצורע. יוצא ששבת הגדול היא בפרשת מצורע.
אבל אם ר"ה חל ביום חמישי אז יש שבת נוספת לפני פסח. ולכן פרשת אחרי מות תהיה שבת הגדול. דבר זה משפיע על הפרדת פרשות מטות ומסעי (יבואר להלן).
מפסח עד ראש השנה, יש הבדלים בין ארץ ישראל לחוץ לארץ וכן בין שנה פשוטה למעוברת.
בארץ ישראל יש מפסח עד שבועות 43 יום שהם 6 שבועות ויום אחד. יוצא שאם א' דפסח חל בשבת יש 7 פרשות עד שבועות ואם הוא חל בחול יש 6 שבתות. בחו"ל יש תמיד 6 שבתות כי כ"ב ניסן הוא יום טוב.
הפרשות הם: בשנה פשוטה שמיני, תזריע-מצורע, אחרי מות-קדושים, אמור, בהר-בחוקותי, במדבר. ובארץ ישראל אם א' דפסח חל בשבת אז בהר ובחוקותי נפרדות.
בשנה מעוברת, אחרי מות,קדושים, אמור, בהר, בחוקותי, במדבר. בא"י אם א' דפסח חל בשבת גם נשא לפני שבועות. כמו כן אם אחרי מות היתה שבת הגדול, אז נשא היא השבת שלפני שבועות.
משבועות עד י"ז בתמוז כולל י"ז (שהרי הוא נדחה אם חל בשבת). יש 41 יום ובחו"ל 40 יום בלבד.
הפרשות הם: נשא, בהעלותך, שלח, קורח, חוקת, בלק. אם י"ז בתמוז חל ביום חמישי נמצא שבחו"ל היום הראשון אחרי שבועות הוא יום ראשון וחסרה שבת אחת. לכן מחברים את חוקת ובלק.
אם פרשת נשא היתה לפני שבועות (זה לעולם לא קורה כששבועות ביום שישי ושבת בחו"ל) אז פרשת פנחס תהיה לפני י"ז בתמוז. או בי"ז בתמוז עצמו.
מי"ז תמוז עד תשעה באב, כולל ט באב ולא כולל י"ז תמוז יש 21 יום שהם 3 שבועות. הפרשות הם פנחס, מטות-מסעי, דברים. ואם פנחס היתה קודם אז מטות ומסעי נפרדות.
מתשעה באב עד סוף השנה יש 50 יום שהם 7 שבועות וים אחד. ומכיון שר"ה לעולם אינו במוצ"ש לכן יש בעצם 7 שבתות לקריאה.
הפרשות הם:ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כי תבוא, ניצבים. ואם ר"ה של שנה הבאה אינו בימי ב"ג אז ניצבים-וילך מחוברות.