רש"י במלכים:
"שלש גליות גלו עשרת השבטים, בשנת עשרים לפקח, כמו שכתוב למעלה (טו כט) : בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת דן וגו' כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה, וזה היה שנת הארבע לאחז, שהה שמנה שנים ובא עליהם, שנת שתים עשרה לאחז, והגלם לראובני ולגדי" [תורת אמת]
המשנה בסנהדרין:
וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל, לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב) ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים {יב} אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזֹר {יג}, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט) וַיַּשְׁלִכֵם {יד} אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה, מַה הַיּוֹם הַזֶּה הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כַּיּוֹם הַזֶּה, מַה הַיּוֹם מַאֲפִיל {טו} וּמֵאִיר, אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָפַל לָהֶן, כָּךְ עָתִיד לְהָאִיר לָהֶן:
עיקר תוי"ט:
{יד} וַיַּשְׁלִכֵם. מַשְׁמַע שֶׁיְּהוּ כֻלָּם גּוֹלִין בְּמָקוֹם אֶחָד אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וְהַיְנוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁהֶגְלָם סַנְחֵרִיב וְהוֹשִׁיבָם בְּמָקוֹם אֶחָד כִּדְאָמְרִינַן שֶׁהוֹלִיכָם לִמְדִינוֹת אַפְרִיקָ"א. אֲבָל שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים לֹא גָלוּ בְמָקוֹם אֶחָד אֶלָּא נִתְפַּזְּרוּ בְכָל אֲרָצוֹת, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (זְכַרְיָה י) אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם. רַשִׁ"י: {טו} מַאֲפִיל. בַּבֹּקֶר, וּבַצָּהֳרַיִם מֵאִיר. אִי נַמִּי בָּעֶרֶב אָפֵל וְהוֹלֵךְ וּלְמָחֳרָתוֹ מֵאִיר. אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עֲתִידִין לַחֲזֹר לִהְיוֹת לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. רַשִׁ"י:
מסכת שבת:אמר רבי חלבו חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת קיפחו עשרת השבטים מישראל רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה כי הדר אתא קם למיקרי בספרא בעא למיקרא {שמות יב-ב} החדש הזה לכם אמר החרש היה לבם בעו רבנן רחמי עליה והדר תלמודיה. עכ"ל.
אני צריך הסבר עמוק לדברי הגמרא בשבת.
