גדולי אשכנז בהערכה לגדולי הספרדים ולהפך

נדיב לב

משתמש ותיק
בעקבות הטרנד שמסתובב בימים אלו בפורום, בדמות אשכולות - "הערכות והערצות" למיניהם בין גדולים משני הקטבים, למה לקפח את הגדולים הספרדיים? ומכלל מחשבה בא למעשה.

מוזמנים לספר לשלוף ולשפוך ממה שבאמתחתכם, בכלל זה תשבחות שיצאו מבית מדרש אחד על רעהו, לגבי שיטתו הלימודית, פסיקתו ההלכתית, מזגו, והנהגותיו, וכל אשר תמצא ידכם.

בכל לשון של בקשה נא להימנע להעלות דברים השנויים במחלוקת או שעלולים לבוא לידי תגובות נזעמות מצד זה או אחר.


וזה החלי.
מספרים שהחזון איש התבטא לאחר שפגש את הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל - שסברתו היא כשל אחד מהראשונים.
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
עקב כך שרבים הרוצים לדעת תורה ויראתה וגדולתה מה היא ...

נתבקשנו לכתוב סיפורים ועובדות על רבנים גדולי ישראל אשר שיבחו והעריכו את גדולי ישראל מאשכנז וגלילותיה ...

וזה החלי : שמעתי איך הרב יהודה צדקה זצ"ל ששמע את השיעור כללי של ר' שמואל רוזובסקי זצ"ל אמר ששיעור זה הינו נפלא ביותר ממש בדומה לשיעורו של חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל !!!
 

בשלמא

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
כשהשר שלום מבעלז קיבל את הספר של הרש"ש בקבלה, הוא לבש בגדי שבת מרוב שמחה.
כשהשליח הגיע לעיר עם הסידור או הנהר שלום (או שתיהם) לבש לקראתו בגדי שבת.
יש לזה המשך לא ארחיב
 
 

יודי 148

משתמש רגיל
קראתי פעם שכשהגיע אחד מספרי החסידות (כמדומני מאור עינים) למרוקו הבבא סאלי עשה על זה סעודה או משהו כזה
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא

על הערכה המופלגת שרכשו חסידים כמתנגדים לרבי יוסף חיים מבבל בעל הבן איש חי.

שלא כמקובל במחוזותינו, ספריו של רבי יוסף חיים אינם מעוטרים בכתבי הסכמה מחכמי ורבני דורו. ואם לא די בכך הרי שהוא עצמו נמנע מלהעניק מכתבי הסכמה לספרי המחברים בני דורו. כך סיפר רבי צבי הירש פרבר את ששמע מפ"ק של הגר"ש אליישוב זצ"ל בעל ה'לשם': "ילדות הייתה בי כי שאלתיו למה לא יקבל הסכמות, ואמר לי כי אחד הוא יודע חד בדרא בנגלה ובנסתרות והוא הגאון הנורא רבינו יוסף חיים מבגדד זי"ע, כי ראה ספריו בנגלה ובנסתרות והכיר רוב גדולתו יחיד בדורו. ושלח לו כתביו ונתעכב הרבה שבועות תשובתו, זאת אומרת כי עיין בהם הרבה והסכים".

בין החיילים היהודים בליטא, שגוייסו לשורות הצבא הגרמני, היו כמה מתלמידיו של הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, מבריסק. הללו באו לפני רבם, ונפשם בשאלתם: איזה ספר המועיל יקחו עימם בתרמילם, אשר בו ימצאו את ההלכה הפסוקה והברורה, ובו יהיו משולבים דברי חז"ל ואגדותיהם, שהם בבחינת דברים המושכים את הלב. הגר"ח זצ"ל, יעץ להם שיקחו עמם את ספרו הקדוש של רבי יוסף חיים מבבל' בן איש חי' שהוא ספר הכולל הלכה ואגדה גם יחד, והמסודר על סדר פרשיות, מדי שבת בשבתו.

יצויין עוד כי הערכה זו שהיתה שמורה בליבו של הגר"ח סולובייצ'יק, עברה במסורת גם לתלמידו הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל, מקמניץ. אשר שמו הטוב של רבי יוסף חיים, נישא בפיו ובפי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, עד עצם היום הזה, לתהילה ולברכה.

ובלשון חסידים יתקדש שמו, כאשר נסתלק כ"ק אדמו"ר מהר"י מבעלז זי"עא, הורה בנו מהרי"ד זי"עא שלא לחקוק על מצבת ציונו את התואר 'יחיד בדורו' וטעמו ונימוקו עמו שהרי רבינו יוסף חיים מצוי עמנו והיאך נכתוב אודותיו כי הוא יחיד בדורו?!

על פי המסופר בהקדמה לספר 'אוצרות פסקי הבן איש חי', כ"ק האדמו"ר משומרי אמונים שליט"א, סח שמועה זו בשם אביו הגה"ק רבי אהרן ראטה זי"עא, והוסיף שכאשר אמרו לפני מהר"י שהוא רבן של כל בני הגולה, מחה בהם ואמר "רבן של כל בני הגולה – הוא רבי יוסף חיים מבגדד".

[באדיבות הסופר ר' בנימין כהן נדפס בעיתון המבשר בשנת תשע"ט. נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון]
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בעקבות הטרנד שמסתובב בימים אלו בפורום, בדמות אשכולות - "הערכות והערצות" למיניהם בין גדולים משני הקטבים, למה לקפח את הגדולים הספרדיים? ומכלל מחשבה בא למעשה.
דווקא זכור לי שכתבתי יחסית מזמן, באשכול דומה. אם אתה רוצה לחדש בטרנד החביב הנ"ל, אז מה דעתך על "גדולי החרדים בהערכה לגדולי הציונות הדתית, ולהפך"
(או שאחת מהנ"ל היא הקבוצה הריקה) 🙂
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
בעקבות הטרנד שמסתובב בימים אלו בפורום, בדמות אשכולות - "הערכות והערצות" למיניהם בין גדולים משני הקטבים, למה לקפח את הגדולים הספרדיים? ומכלל מחשבה בא למעשה.
דווקא זכור לי שכתבתי יחסית מזמן, באשכול דומה. אם אתה רוצה לחדש בטרנד החביב הנ"ל, אז מה דעתך על "גדולי החרדים בהערכה לגדולי הציונות הדתית, ולהפך"
(או שאחת מהנ"ל היא הקבוצה הריקה) 🙂
 

דא עקא שאשכול בדמות זה מטבעו סותר לתנאי שכתוב "בתורה".. - "בכל לשון של בקשה נא להימנע להעלות דברים השנויים במחלוקת או שעלולים לבוא לידי תגובות נזעמות מצד זה או אחר".

מה שהוזכר כאן כבר הוזכר שם
 

שפת הים

משתמש ותיק
המעניין בהתבטאויות של חסידים ומתנגדים זע"ז הם על אף דעותיהם השונות מאוד.
בשונה מאשכנזים ומזרחיים שאין שום הבדל ביניהם עקרוני, ולמה שחכם פלוני לא יהנה ממאמר חכם של אלמוני.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
אמרו שספרי שער המלך ומחנה אפרים היו מיסודות דרך לימודו של הגר"ח מבריסק
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
שפת הים אמר:
המעניין בהתבטאויות של חסידים ומתנגדים זע"ז הם על אף דעותיהם השונות מאוד.
בשונה מאשכנזים ומזרחיים שאין שום הבדל ביניהם עקרוני, ולמה שחכם פלוני לא יהנה ממאמר חכם של אלמוני.
וביותר, שהרי החסידות התחילה כתנועה רק לפני כמה מאות שנים, ולכן רק מנקודה זו אפשר לצטט, אבל הערכה לגדולי התורה הספרדים, הרי כולם מעריכים את הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן והרשב"א, וכו', וכל הספרים מלאים מזה, א"כ מאיזה נקודה בזמן זה נקרא "חידוש" שיגידו שבח מזה על זה. 
 
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
בעקבות הטרנד שמסתובב בימים אלו בפורום, בדמות אשכולות - "הערכות והערצות" למיניהם בין גדולים משני הקטבים, למה לקפח את הגדולים הספרדיים? ומכלל מחשבה בא למעשה.
דווקא זכור לי שכתבתי יחסית מזמן, באשכול דומה. אם אתה רוצה לחדש בטרנד החביב הנ"ל, אז מה דעתך על "גדולי החרדים בהערכה לגדולי הציונות הדתית, ולהפך"
(או שאחת מהנ"ל היא הקבוצה הריקה) 🙂
מספרים שנכנס מישהו למרן הגרי''ש אלישיב זללה''ה, וראהו טורק ספר ומחביאו במהירות תחת השולחן. פרסם הנ''ל שראה אץ הגרי''ש מעיין ב'ספר יצירה'... הגיעו הדברים לאזני הגרי''ש, ואמר: הספר כשהבאתי כשבא פלוני? היה זה ספר של הגריא''ה קוק זצוק''ל.
 
 
נתנאל_ב אמר:
שפת הים אמר:
המעניין בהתבטאויות של חסידים ומתנגדים זע"ז הם על אף דעותיהם השונות מאוד.
בשונה מאשכנזים ומזרחיים שאין שום הבדל ביניהם עקרוני, ולמה שחכם פלוני לא יהנה ממאמר חכם של אלמוני.
וביותר, שהרי החסידות התחילה כתנועה רק לפני כמה מאות שנים, ולכן רק מנקודה זו אפשר לצטט, אבל הערכה לגדולי התורה הספרדים, הרי כולם מעריכים את הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן והרשב"א, וכו', וכל הספרים מלאים מזה, א"כ מאיזה נקודה בזמן זה נקרא "חידוש" שיגידו שבח מזה על זה. 

במציאות, בישיבות האשכנזיות, תורתם של גדולי הספרדים בדורות האחרונים אינה חלק מה"רייד".
אז לגביהם - דיבור של הערכה יהיה "חידוש".
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
שפת הים אמר:
המעניין בהתבטאויות של חסידים ומתנגדים זע"ז הם על אף דעותיהם השונות מאוד.
בשונה מאשכנזים ומזרחיים שאין שום הבדל ביניהם עקרוני, ולמה שחכם פלוני לא יהנה ממאמר חכם של אלמוני.
וביותר, שהרי החסידות התחילה כתנועה רק לפני כמה מאות שנים, ולכן רק מנקודה זו אפשר לצטט, אבל הערכה לגדולי התורה הספרדים, הרי כולם מעריכים את הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן והרשב"א, וכו', וכל הספרים מלאים מזה, א"כ מאיזה נקודה בזמן זה נקרא "חידוש" שיגידו שבח מזה על זה. 

דומני שיש חילוק גדול בין תורת המזרח לתורת ספרד, שנתחמה בגלות ספרד סוף תקופת הראשונים.

קח לדוגמא ספרים שנכתבו בטוניס מרוקו תימן סוריה וכו' וכו' במאות שנים האחרונות ספק אם זכינו לדובב אי פעם שפתי מחבריהם זצ"ל.
 

מענה לשון

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
אמרו שספרי שער המלך ומחנה אפרים היו מיסודות דרך לימודו של הגר"ח מבריסק
מי אמר?
הגר"ח סלל דרך חדשה במושגים בסברות דקות וחילוקים עדינים, שלא תמצא בספרים אחרים
פילוסופיה תלמודית להפליא
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
לעצם האשכול באמת זה פלא שצריך לדבר בנושא פשוט שכזה
בענין מה שכתבו
נדיב לב אמר:
קח לדוגמא ספרים שנכתבו בטוניס מרוקו תימן סוריה וכו' וכו' במאות שנים האחרונות ספק אם זכינו לדובב אי פעם שפתי מחבריהם זצ"ל.
הסיבה היא פרקטית ממש מפאת מיעוט ויקרות מציאות הדפוס בארצות אלו וזה הסיבה גם למה שכתב
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
במציאות, בישיבות האשכנזיות, תורתם של גדולי הספרדים בדורות האחרונים אינה חלק מה"רייד".
שמעתי מאבי בשם ת"ח עצום (אשכנזי) שאמר שאם הגר"ח היה רואה את הספר "חקרי לב" היה רואה שכבר כתב הרבה מחידושי הגר"ח
(הספר הנ"ל הוא ענק ומקיף אך קשה יותר ללימוד מפאת היקיפו העצום)
ואם כבר מדברים מן הראוי להזכיר את המעשה הנפלא
שכשהוציא הלשם את ספרו שלח הבן איש חי איגרת לחכמי פורת יוסף שילכו אל בעל הלשם עם בגדי שבת להודות לו על ספרו
וכששמע זאת הלשם בכה ואמר אם הייתי יודע מעלת ספרי הייתי כותב לפני זמן רב כבר והרה יותר
ואם ענקי עולם כששמעו שמפרגנים להם כך השיבו מה יאמרו איזובי הקיר כמה צריך לפרגן לכל אדם ולרומם אותו
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
במציאות, בישיבות האשכנזיות, תורתם של גדולי הספרדים בדורות האחרונים אינה חלק מה"רייד".
וזה לא משום שהם ספרדים, אלא משום שאינם בשיטה הישיבתית, וכמו הרבה ספרי שו"ת אשכנזים לא ב"רייד", משום סיבה זו. אך אם זה כן יכול להתאים, נכנסים גם נכנסים. ספרים כמו המחנה אפרים קיימים ב"רייד".
ועוד, שהרי כל הנו"כ על הרמב"ם הם ספרדים (מ"מ, כס"מ, לח"מ, מל"מ), וברור שנמצאים ברייד הישיבתי.

ועוד סיבה, שהם לא היו (וגם במידה מסויימת כעת) כ"כ ידועים. קח למשל את המלא הרועים על הש"ס. לא מובא בכלל ב"רייד" הישיבתי. אך כבר הוא חידש ביבמות י"ב את החילוק הנפלא שידוע בעולם הישיבות בשם הגרש"ש, של "מכאן ולהבא ולמפרע", בחילוק בין ממאנת לאיילונית, אך בישיבות תמיד אומרים אותו בשם הגרש"ש, אפילו שהמלא הרועים קדמו בזה. וזה משום שהוא פחות ידוע ולא העמיד תלמידים שחלקם היו גדולי ישראל של הדור הבא.
(אגב, למה כאן נאמר בכותרת האשכול "בהערכה", וכן כאן, אבל כאן נאמר "בהערצה". ואמנם ברור שאין כוונה מיוחדת בזה, אך זה קצת צורם לי אחרי יודעי את הפתגם הידוע שאת מי שהחכמים מעריכים הטיפשים מעריצים)
 

HaimL

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
נתנאל_ב אמר:
במציאות, בישיבות האשכנזיות, תורתם של גדולי הספרדים בדורות האחרונים אינה חלק מה"רייד".
אז לגביהם - דיבור של הערכה יהיה "חידוש".
מהרבה כתיבה תורנית, כאן, ובכלל, אין לי ספק שהרבה גדולי תורה אשכנזים, של הדורות הקודמים, אם היו ישנים כו"כ שנים, ומתעוררים בתוך ישיבה של הדור החדש, לא היו בטוחים לאן הגיעו, ומה בדיוק עושים שם
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
נתנאל_ב אמר:
שפת הים אמר:
המעניין בהתבטאויות של חסידים ומתנגדים זע"ז הם על אף דעותיהם השונות מאוד.
בשונה מאשכנזים ומזרחיים שאין שום הבדל ביניהם עקרוני, ולמה שחכם פלוני לא יהנה ממאמר חכם של אלמוני.
וביותר, שהרי החסידות התחילה כתנועה רק לפני כמה מאות שנים, ולכן רק מנקודה זו אפשר לצטט, אבל הערכה לגדולי התורה הספרדים, הרי כולם מעריכים את הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן והרשב"א, וכו', וכל הספרים מלאים מזה, א"כ מאיזה נקודה בזמן זה נקרא "חידוש" שיגידו שבח מזה על זה. 

דומני שיש חילוק גדול בין תורת המזרח לתורת ספרד, שנתחמה בגלות ספרד סוף תקופת הראשונים.

קח לדוגמא ספרים שנכתבו בטוניס מרוקו תימן סוריה וכו' וכו' במאות שנים האחרונות ספק אם זכינו לדובב אי פעם שפתי מחבריהם זצ"ל.
תורת ספרד המשיכה הרבה דורות לאחר גירוש ספרד כמובן לא בארצות שהזכרת [אין קשר בין תימן לספרד] 
אבל בתורכיה וארץ ישראל. [וקצת במרוקו ומצרים] כולנו לומדים מספרייהם 
מהבית יוסף. מבי"ט. בנו המהרי"ט.  עד הפרי חדש. המשנה למלך. ומחנה אפרים [ואדרבה כמה דורות לאחר גירוש ספרד הייתה פריחה גדולה בהוצאת ספרים] 
ועוד הרבה הרבה ספרים מהם מפורסמים יותר מהם פחות 
ורק לאחר מכן החלה ההחלשות [יש מייחסים זאת לסיפור ש"צ שגרם לירידת התורה בתורכיה] 
 
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
מרנא החתם סופר זיע"א כותב בהסכמתו למהרי"ט אלגאזי כי מיום חיבור "משנה למלך" לא נראה כדבר הזה, ופעם אף שמעתי מת"ח אחד (ואשמח אם יביאו לכך מקור) כי מהרי"ט אלגאזי בהפגשו עם החת"ס העביר לידיו את סידור הרש"ש שהיה תחת ידו.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
מענה לשון אמר:
מ אלישע אמר:
אמרו שספרי שער המלך ומחנה אפרים היו מיסודות דרך לימודו של הגר"ח מבריסק
מי אמר?
הגר"ח סלל דרך חדשה במושגים בסברות דקות וחילוקים עדינים, שלא תמצא בספרים אחרים
פילוסופיה תלמודית להפליא
(כמדומה שהרב מלר מביא בספריו)
שאמרו בבריסק שיש שמונה דרכים-מהלכים בספרי רבי עקיבא אייגר 
ואחד מהם מה שנקרא שיטת בריסק.
 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
מרן הבן איש חי היה שולח שאלות למרא דארעא קדישא רבי שמואל סלנט זיע"א [זכה להכירו מביקורו בירושלים]
וכתב לו שבע שורות תוארים.

מעניין שנפטרו בתוך שלושים יום, הגרש"ס בכ"ט אב תרס"ט, והבא"ח אח"כ בי"ג אלול תרס"ט.
והגר"ח ברלין [בן הנצי"ב] נשא הספד בירושלים על שני זקני פוסקי הדור.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
נדיב לב אמר:
נתנאל_ב אמר:
וביותר, שהרי החסידות התחילה כתנועה רק לפני כמה מאות שנים, ולכן רק מנקודה זו אפשר לצטט, אבל הערכה לגדולי התורה הספרדים, הרי כולם מעריכים את הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן והרשב"א, וכו', וכל הספרים מלאים מזה, א"כ מאיזה נקודה בזמן זה נקרא "חידוש" שיגידו שבח מזה על זה. 

דומני שיש חילוק גדול בין תורת המזרח לתורת ספרד, שנתחמה בגלות ספרד סוף תקופת הראשונים.

קח לדוגמא ספרים שנכתבו בטוניס מרוקו תימן סוריה וכו' וכו' במאות שנים האחרונות ספק אם זכינו לדובב אי פעם שפתי מחבריהם זצ"ל.
תורת ספרד המשיכה הרבה דורות לאחר גירוש ספרד כמובן לא בארצות שהזכרת [אין קשר בין תימן לספרד] 
אבל בתורכיה וארץ ישראל. [וקצת במרוקו ומצרים] כולנו לומדים מספרייהם 
מהבית יוסף. מבי"ט. בנו המהרי"ט.  עד הפרי חדש. המשנה למלך. ומחנה אפרים [ואדרבה כמה דורות לאחר גירוש ספרד הייתה פריחה גדולה בהוצאת ספרים] 
ועוד הרבה הרבה ספרים מהם מפורסמים יותר מהם פחות 
ורק לאחר מכן החלה ההחלשות [יש מייחסים זאת לסיפור ש"צ שגרם לירידת התורה בתורכיה] 
 

מו"ס הודעה זו רק מגלה עד כמה לכת"ר אין מושג. וערבב את חכמי תורכיה לפני שלוש מאות שנה עם יהדות המזרח, מין בשאי"מ. גלות ספרד חתמה את תור הזהב של יהודי ספרד, ביניהם הב"י. לגדולי צפת א"י ותורכיה, מאז ומעולם ההתייחסות הייתה כשל גדולי ספרד. אבל מה שכללת בחדא מחתא את יהדות מרוקו מצרים וכו' שלומדים מספריהם, זה אינו, ואין החי מכחיש את החי. ידוע דעתו של הסטייפלר בנוגע ליהדות מצרים, ואף שיצאו כנגדו בחרב ובחנית בעניין הזה וציינו כנגדו עשרות שותי"ם שנתחברו במצרים, אבל משם אתה למד על ההסתכלות והיחס לחכמי יהדות המזרח וחבוריהם. לא מכיר ספר מרוקאי או טונסאי שנכנס לעולם הישיבות ולעולם הליטאי בכללו. אפילו לא ספר של חכם תורכי מהמאתים שנה האחרונות, לדוגמה את ר' חיים פלאג'י. [לא לגמרי נכון הלא קופת העיר מצטטת את סגולותיו..] לפתוח באגב שו"ת כזה או אחר, זה לא מורה ולא מגלה על כלום. לפתוח חיד"א או בן איש חי, לא מגלה על התופעה. זו עובדה, ואם כת"ר מכחישה, כנראה שאין לו מושג וחצי מושג.

בנוגע לטענת אחד הלויים, אין צורך לומר שמבחינה פרקטית, במאה שנה האחרונות הודפסו ספרים למכביר, ואין צורך לומר שהבן איש חי והחיד"א ובודדים, לא מייצגים את כל תורת יהדות מזרח המפוארת.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
איש ווילנא אמר:
נדיב לב אמר:
דומני שיש חילוק גדול בין תורת המזרח לתורת ספרד, שנתחמה בגלות ספרד סוף תקופת הראשונים.

קח לדוגמא ספרים שנכתבו בטוניס מרוקו תימן סוריה וכו' וכו' במאות שנים האחרונות ספק אם זכינו לדובב אי פעם שפתי מחבריהם זצ"ל.
תורת ספרד המשיכה הרבה דורות לאחר גירוש ספרד כמובן לא בארצות שהזכרת [אין קשר בין תימן לספרד] 
אבל בתורכיה וארץ ישראל. [וקצת במרוקו ומצרים] כולנו לומדים מספרייהם 
מהבית יוסף. מבי"ט. בנו המהרי"ט.  עד הפרי חדש. המשנה למלך. ומחנה אפרים [ואדרבה כמה דורות לאחר גירוש ספרד הייתה פריחה גדולה בהוצאת ספרים] 
ועוד הרבה הרבה ספרים מהם מפורסמים יותר מהם פחות 
ורק לאחר מכן החלה ההחלשות [יש מייחסים זאת לסיפור ש"צ שגרם לירידת התורה בתורכיה] 
 
מו"ס הודעה זו רק מגלה עד כמה לכת"ר אין מושג. וערבב את חכמי תורכיה לפני שלוש מאות שנה עם יהדות המזרח, מין בשאי"מ. גלות ספרד חתמה את תור הזהב של יהודי ספרד, ביניהם הב"י. לגדולי צפת א"י ותורכיה, מאז ומעולם ההתייחסות הייתה כשל גדולי ספרד. אבל מה שכללת בחדא מחתא את יהדות מרוקו מצרים וכו' שלומדים מספריהם, זה אינו, ואין החי מכחיש את החי. ידוע דעתו של הסטייפלר בנוגע ליהדות מצרים, ואף שיצאו כנגדו בחרב ובחנית בעניין הזה וציינו כנגדו עשרות שותי"ם שנתחברו במצרים, אבל משם אתה למד על ההסתכלות והיחס לחכמי יהדות המזרח וחבוריהם. לא מכיר ספר מרוקאי או טונסאי שנכנס לעולם הישיבות ולעולם הליטאי בכללו. אפילו לא ספר של חכם תורכי מהמאתים שנה האחרונות, לדוגמה את ר' חיים פלאג'י. [לא לגמרי נכון הלא קופת העיר מצטטת את סגולותיו..] לפתוח באגב שו"ת כזה או אחר, זה לא מורה ולא מגלה על כלום. לפתוח חיד"א או בן איש חי, לא מגלה על התופעה. זו עובדה, ואם כת"ר מכחישה, כנראה שאין לו מושג וחצי מושג.

בנוגע לטענת אחד הלויים, אין צורך לומר שמבחינה פרקטית, במאה שנה האחרונות הודפסו ספרים למכביר, ואין צורך לומר שהבן איש חי והחיד"א ובודדים, לא מייצגים את כל תורת יהדות מזרח המפוארת.
לא הבנתי על מה אתה חולק 
כתבתי שיהדות ספרד לא הסתיימה בגירוש ספרד אלא המשיכה מאות שנים לאחר מכן בארץ ישראל ותורכיה 
ונראה שאתה מסכים עם זה. 
כך שלומר שהתורה הסתיימה בגירוש ספרד זה ממש לא נכון. ואדרבה קשה למצוא ספרים מהמאה השנים האחרונות לפני הגירוש 
ואילו במאתים שנה לאחר הגירוש יש הרבה ספרים שכולנו לומדים בהם 
בהקשר למצרים הוספתי אותם משום שיצאו משם כמה גדולים. כמו הדרכי נועם. גינת וורדים. מהר"י פרגי. ספרים שאף ר' עקיבא איגר מביא
בהקשר למרוקו אני נוטה להסכים איתך. 
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
נדיב לב אמר:
נתנאל_ב אמר:
וביותר, שהרי החסידות התחילה כתנועה רק לפני כמה מאות שנים, ולכן רק מנקודה זו אפשר לצטט, אבל הערכה לגדולי התורה הספרדים, הרי כולם מעריכים את הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן והרשב"א, וכו', וכל הספרים מלאים מזה, א"כ מאיזה נקודה בזמן זה נקרא "חידוש" שיגידו שבח מזה על זה. 

דומני שיש חילוק גדול בין תורת המזרח לתורת ספרד, שנתחמה בגלות ספרד סוף תקופת הראשונים.

קח לדוגמא ספרים שנכתבו בטוניס מרוקו תימן סוריה וכו' וכו' במאות שנים האחרונות ספק אם זכינו לדובב אי פעם שפתי מחבריהם זצ"ל.
תורת ספרד המשיכה הרבה דורות לאחר גירוש ספרד כמובן לא בארצות שהזכרת [אין קשר בין תימן לספרד] 
אבל בתורכיה וארץ ישראל. [וקצת במרוקו ומצרים] כולנו לומדים מספרייהם 
מהבית יוסף. מבי"ט. בנו המהרי"ט.  עד הפרי חדש. המשנה למלך. ומחנה אפרים [ואדרבה כמה דורות לאחר גירוש ספרד הייתה פריחה גדולה בהוצאת ספרים] 
ועוד הרבה הרבה ספרים מהם מפורסמים יותר מהם פחות 
ורק לאחר מכן החלה ההחלשות [יש מייחסים זאת לסיפור ש"צ שגרם לירידת התורה בתורכיה] 
כאן בארץ מכמה סיבות שיטת הלימוד הספרדית נדחקה לטובת האשכנזית שנתפסה כאטרקטיבית יותר.
כמובן שיש גם את האמירה המפורסמת (שנוצלה גם למטרות כאלו ואחרות) שאצל הספרדים נחלשה התורה במתאיים שנה האחרונות
נושא שמצריך אשכול נפרד
ב"ה שיש אוצר החכמה כיום וניתן בקלות להפריך את הטענה הנ"ל 
 
 

יהודי

משתמש ותיק
מספרים שהגר"ח מבריסק התפלא על שליטתו המפעימה של רע"א בכל שות"י הספרדים. ואמר שלא יודע מהיכן היה לו זמן לזה.
ואמר ע"ז הרב מזוז - לא זוכר היכן קראתיו - שאילולא עבר הרע"א על כל השות"ים הללו, לא היה נהפך לרע"א.
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לא מכיר ספר מרוקאי או טונסאי שנכנס לעולם הישיבות ולעולם הליטאי בכללו.
ברשותך נעשה סדר

תור הזהב של יהדות ספרד נחתם, על פי החוקרים, במאה ה-13. תור הזהב מתייחס לחכמות שחכמי ישיבות ליטא לא בהכרח אמורים להבין...

מדובר בעיקר, במתמטיקה, גאומטריה, דקדוק, שירה, אסטרונומיה, לוגיקה, אלכימיה, מטפיזיקה ועוד.

בד בבד, החכמה התלמודית נשארה שם (ובמידה רבה יחד עם שאר החכמות). החכמה התלמודית אף התפתחה מאוד, לאורך כל הדורות (חיפוש באוצר החכמה יכול להוות דוגמה מצויינת לכך, אם כי הדוגמה הזו איננה ממצה מכמה סיבות). נראה שעיקר פיתוחה הוא ב-400 השנים שלאחר גירוש ספרד. ניתן להיווכח בכך גם באמצעות כמות עצומה של חיבורים על התלמוד וכלליו, רמב"ם, טור וש"ע וכן על הרבה מספרי הראשונים (כמו ביאורים על התרומות, סמ"ג, ספר המצוות לרמב"ם ואחרים). כמו כן, בתחומי הדרשנות, השירה, קבלה ופילוסופיה, היצירה מדהימה בהיקפה.

ספרות זו נותרה עם אותו חותם מיוחד של חכמי ספרד. הלימוד הוא הגיוני, נקי מפלפולי סרק או מתאוריות תלושות מהטקסט ומרוחו. המגמה תמיד לנטוע את הביאור בלשון התלמוד ומפרשיו, ע"פ כללי התלמוד ודרכי העיון ההגיוני, ובהתייחס לספרות הענפה שקדמה לו.   

זה נכון שמעט מאוד מהספרות שנוצרה במאות האחרונות מוכר בעולם הישיבות, אך אין להסיק מכך שחכמת התלמוד נחלשה שם. באותה המידה לא מכירים בישיבות ספרים רבים, חלקם מיהדות אשכנז, מפני שאינם מתאימים לשיטה. או אולי גם משום שלא זכו לחדור את חומת ההשקפה השמרנית אודות ספרים לא מקובלים (השווה יחסו של מרן הרב שך זצ"ל ללימוד ספר שער המלך במסגרת ישיבתית).

הייתי מציע להיות זהיר בהסקת מסקנות. הטיעון שלך תקף באותה מידה של תקפות הטיעון הבא: אם בישיבות מרקש או פאס לא למדו ר' חיים, אז כנראה הוא לא היה מספיק מוצלח... 

 
 
חלק עליון תַחתִית