על הערכה המופלגת שרכשו חסידים כמתנגדים לרבי יוסף חיים מבבל בעל הבן איש חי.
שלא כמקובל במחוזותינו, ספריו של רבי יוסף חיים אינם מעוטרים בכתבי הסכמה מחכמי ורבני דורו. ואם לא די בכך הרי שהוא עצמו נמנע מלהעניק מכתבי הסכמה לספרי המחברים בני דורו. כך סיפר רבי צבי הירש פרבר את ששמע מפ"ק של הגר"ש אליישוב זצ"ל בעל ה'לשם': "ילדות הייתה בי כי שאלתיו למה לא יקבל הסכמות, ואמר לי כי אחד הוא יודע חד בדרא בנגלה ובנסתרות והוא הגאון הנורא רבינו יוסף חיים מבגדד זי"ע, כי ראה ספריו בנגלה ובנסתרות והכיר רוב גדולתו יחיד בדורו. ושלח לו כתביו ונתעכב הרבה שבועות תשובתו, זאת אומרת כי עיין בהם הרבה והסכים".
בין החיילים היהודים בליטא, שגוייסו לשורות הצבא הגרמני, היו כמה מתלמידיו של הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, מבריסק. הללו באו לפני רבם, ונפשם בשאלתם: איזה ספר המועיל יקחו עימם בתרמילם, אשר בו ימצאו את ההלכה הפסוקה והברורה, ובו יהיו משולבים דברי חז"ל ואגדותיהם, שהם בבחינת דברים המושכים את הלב. הגר"ח זצ"ל, יעץ להם שיקחו עמם את ספרו הקדוש של רבי יוסף חיים מבבל' בן איש חי' שהוא ספר הכולל הלכה ואגדה גם יחד, והמסודר על סדר פרשיות, מדי שבת בשבתו.
יצויין עוד כי הערכה זו שהיתה שמורה בליבו של הגר"ח סולובייצ'יק, עברה במסורת גם לתלמידו הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל, מקמניץ. אשר שמו הטוב של רבי יוסף חיים, נישא בפיו ובפי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, עד עצם היום הזה, לתהילה ולברכה.
ובלשון חסידים יתקדש שמו, כאשר נסתלק כ"ק אדמו"ר מהר"י מבעלז זי"עא, הורה בנו מהרי"ד זי"עא שלא לחקוק על מצבת ציונו את התואר 'יחיד בדורו' וטעמו ונימוקו עמו שהרי רבינו יוסף חיים מצוי עמנו והיאך נכתוב אודותיו כי הוא יחיד בדורו?!
על פי המסופר בהקדמה לספר 'אוצרות פסקי הבן איש חי', כ"ק האדמו"ר משומרי אמונים שליט"א, סח שמועה זו בשם אביו הגה"ק רבי אהרן ראטה זי"עא, והוסיף שכאשר אמרו לפני מהר"י שהוא רבן של כל בני הגולה, מחה בהם ואמר "רבן של כל בני הגולה – הוא רבי יוסף חיים מבגדד".
[באדיבות הסופר ר' בנימין כהן נדפס בעיתון המבשר בשנת תשע"ט.
נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון]
