נגיעות באורז
- Thread starter אלימלך
- תאריך התחלה
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
תולעים שלא רואים על הצלחת אלא רק במים - מותר לאוכלם לכתחילה, ויאכלו ענווים וישבעו [אולי מצד בריאות עדיף לא לאוכלם]
אחד התלמידים
משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
למה.
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
חרקים שלא רואים בעינים בצורה נורמלית - מותרים באכילה [כך מבואר באחרונים. כרגע לא זכור לי מקורות מדוייקים]
אחד התלמידים
משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
האחרונים כתבו כן לגבי חרקים שא"א לראות אלא עם מקרוסקופ, היות שזה המצאה חדשה וא"א שהתורה חייבה על דבר שכל הדורות לא היו יכולים לבדוק. ובנוסף א"א כלל להזהר מתולעים מקרוסקפיים. אבל בדיקות פשוטות שכל אחד היה יכול לעשות מזמן מתן תורה, מהיכא תיתי משום שלא נראה בצורה נורמלית.
פעלעד
משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
כלומר לדבריך חזיר ששוקל 5 קילו אבל נולד שקוף לגמרי מותר לאוכלו?
האחרונים מתירים תולעים שאינם נראים מחמת קוטנם, וגם בגדר מה נחשב לא נראה מחלוקת גדול, אבל אם הסיבה שאינו נראה הוא בגלל שהוא שקוף או בגלל שאתה לא יודע איך הוא אמור להיראות וחושב שאתה לא רואה אותו, אז אני מציע לענווים לא לאוכלם ולא להשביע, עדיך שירעבו, כי תכפיל את מנין החרקים בשש או שבע או שמונה!
תבדוק אם אתה מדבר מתוך שכל או מתוך רגש,פעלעד אמר:
שהרי תולעים בתוך גבינה שלא פירשו, מותר לכתחילה לאכלם, והאוכלם לכבוד שבת יקיים מצוות עונג שבת למהדרין, והנמנע לכ' זה לא מבחינה הלכתית.
לגבי אתרוג, ידוע שאין צורך להסתכל עם זכוכית מגדלת או להשוותו לנייר לבן או לבדקו בצלוחית מים, מה שכן, אם יש מראה מסופק, אותו צריך לברר גם עם הנ"ל.
צריך לברר אצל מורה הוראה איך מוגדר האורז שדובר עליו, האם כנקודה על האתרוג שצריך לבררה, או שעד שאין סיבה נראית כפירורים בשקית או משהו כזה אין צורך בבדיקה נוספת מעבר לרגילה.
אחד התלמידים
משתמש ותיק
במבי אמר:
דבריך הם שלא לענין. ההיתר של שרצים שלא פרשו אינו משום שלא צריך לבדוק בדיקה מיוחדת, אלא משום שהתורה לא אסרה אלא כשפירש.
והדמיון לאתרוג ממש דמיוני.
ומאחר שאתה מודה שצריך לברר אצל מורה הוראה איך מוגדר האורז שדובר עליו, אינו מובן מה שכתבת שלא צריך לחוש לתולעים באורז, בלי לברר אצל מורה הוראה קודם.
אחד התלמידים
משתמש ותיק
מאחר שהועלה סברא שלא צריך לחשוש לתולעים שאינם נראים כתולעים אלא למכירים ולא לסתם אנשים שלא למדו להכיר אותם, או שצריכים לבדוק באופן מיחוד לראותם, ראיתי להעלות דברי החכמת אדם (שער איסור והיתר כלל לח אות כח) שסותר דבריהם, וז"ל: "ויש מקומות שהמים מגדלים בדגת הים שרצים אצל הסנפירין סמוך ממש להם וגם על הסנפירין ובתוך הפה והם עגולים כעדשה ואין ניכרין כלל ויש להם עינים שחורים כשני טיפי זבובים סמוכין זה אצל זה, והמכיר אותן יכול להפרישן בסכין ובקהילת קודש פראג הכל מכירין אותן ונתפרסם שם האיסור וקורין אותן פיש לייז. וכמה פעמים הראיתי אותן להסוחרים שנסעו עמי מלייפציג דרך דרעזין ושלעזיא והפרשתי אותן והנחתי בצלוחית של מים וראו אותן שטין במים. ולכן על כל פנים חיוב גדול לגרר היטב היטב על הסנפירין וסמוך להם ועל הזנב ויבדוק היטב היטב אחורי אזנים ובפה ".
מבואר בדבריו שהם לא היו מוכרים אלא למכירים. וגם כשהוא רצה להראות לאנשים אחרים שזה באמת תולעים הוא נאלץ להראות איך ששטין במים, אבל בלי זה לא הכירו שהם תולעים. ובכל זאת כתב שיש חיוב לגרר היטב היטב ולבדוק היטב היטב.
מבואר בדבריו שהם לא היו מוכרים אלא למכירים. וגם כשהוא רצה להראות לאנשים אחרים שזה באמת תולעים הוא נאלץ להראות איך ששטין במים, אבל בלי זה לא הכירו שהם תולעים. ובכל זאת כתב שיש חיוב לגרר היטב היטב ולבדוק היטב היטב.
כבוד @אחד התלמידים יש לציין שדבריך דברי טעם!
אך אמרת שהשוואה לאתרוג דמיונית, אנא הסבר לי מדוע ?שהרי כל סוגיות הש"ס עובדות עם דמיון, ומפותח למדי, לדוג' אם יש לך הלכה בהלכות סת"ם אתה יכול להוציא משם ראיה לדין ערלה והלכה בענין ראש השנה לענין השבת אבידה וכו' ווזהו יופיה של תורתינו הקדושה, דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר. וא"כ מה רע בדמיוני?
אך אמרת שהשוואה לאתרוג דמיונית, אנא הסבר לי מדוע ?שהרי כל סוגיות הש"ס עובדות עם דמיון, ומפותח למדי, לדוג' אם יש לך הלכה בהלכות סת"ם אתה יכול להוציא משם ראיה לדין ערלה והלכה בענין ראש השנה לענין השבת אבידה וכו' ווזהו יופיה של תורתינו הקדושה, דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר. וא"כ מה רע בדמיוני?
אחד התלמידים
משתמש ותיק
צריך לדון כל דבר לגופו, ולהבין הענין לפני שמדמים מילתא למילתא.
לגבי זכוכית מגדלת הוסכם דמאחר שלא היה בשעת מתן תורה לא יתכן שתורה חייבה על מה שא"א לראות בעין רגיל, וזה שייך גם באתרוג גם לגבי תולעים, ריבוע של תפילין וכו'. [וגם בזה יש מפקפקים קצת, היות שבעבר הראייה של אנשים היה טוב יותר מהיום. ועי' בענין זה בקובץ בית אהרן וישראל אב-אלול תשס"ט]
לגבי דברים אחרים צריך לדון כל דבר לגופו. יש דברים שתלוים במראה וצבע [שייך גבי אתרוג, נגעים, טריפות ועוד], והיות שהמראה משתנה כפי האור וצורת ההסתכלות יש דין איך במה נקבע מראה האמיתי.
לגבי חסר באתרוג ראיתי מחבר זמנינו שטען שזה דומה למראה שלא צריך להסתכל באופן שטחי אם זה חסר, אבל אין דבריו מוסכמים. אני כתבתי למחבר הנ"ל וטענתי לו שאין דבריו מוכרחים ואינו דומה לבדיקת תולעים במיקרוסקופ, אבל הוא לא ענה לי.
לגבי שאר דברים אולי אפשר לידון. אבל אין זה חכמה להפריח סברות באויר בלי לדון בהם באופן רציני.
לגבי זכוכית מגדלת הוסכם דמאחר שלא היה בשעת מתן תורה לא יתכן שתורה חייבה על מה שא"א לראות בעין רגיל, וזה שייך גם באתרוג גם לגבי תולעים, ריבוע של תפילין וכו'. [וגם בזה יש מפקפקים קצת, היות שבעבר הראייה של אנשים היה טוב יותר מהיום. ועי' בענין זה בקובץ בית אהרן וישראל אב-אלול תשס"ט]
לגבי דברים אחרים צריך לדון כל דבר לגופו. יש דברים שתלוים במראה וצבע [שייך גבי אתרוג, נגעים, טריפות ועוד], והיות שהמראה משתנה כפי האור וצורת ההסתכלות יש דין איך במה נקבע מראה האמיתי.
לגבי חסר באתרוג ראיתי מחבר זמנינו שטען שזה דומה למראה שלא צריך להסתכל באופן שטחי אם זה חסר, אבל אין דבריו מוסכמים. אני כתבתי למחבר הנ"ל וטענתי לו שאין דבריו מוכרחים ואינו דומה לבדיקת תולעים במיקרוסקופ, אבל הוא לא ענה לי.
לגבי שאר דברים אולי אפשר לידון. אבל אין זה חכמה להפריח סברות באויר בלי לדון בהם באופן רציני.