איך זה שאף אחד לא כתב את התשובה הפשוטה שמאותו דור לא נשארו רק כלב ויהושע (בגמ' פרק חלק)
ולפי המדרש באיכה נשארו רק 15,000
על פי המדרש, חטא המרגלים אירע בתשעה באב. כעונש נאלצו בני ישראל לחפור לעצמם קברים בכל שנה לאחר מכן, ובתשעה באב לחכות בקברים למותם. מדי שנה היו שמתו בקברם, ואלו שנותרו בחיים ידעו שקיבלו שנה נוספת לחיות. בשנה הארבעים לנדודים במדבר אף אחד לא מת בקברו, על כן המשיכו בני ישראל להיכנס לקברים בלילות הבאים במחשבה שאולי טעו בחישוב התאריך. משהגיע ט"ו באב, ליל ירח מלא, הבינו שתשעה באב עבר בוודאות והעונש תם.
רשב"ם ב"ב קכא. :
"שכלו בו מתי מדבר - במדרש איכה יום שבטל בו החפר דאמר ר' לוי כל ערב תשעה באב היה כרוז יוצא הכל יצאו לחפור חפרין וישנין בהן ובשחרית הכרוז יוצא יבדלו החיים מן המתים והיו בודקין אותן ונמצאו ט"ו אלף ופרוטרוט חסרין בכל שנה וכך עשו מ' שנה יום לשנה יום לשנה הרי מ' שנה בשנה אחרונה עשו כן בדקו עצמן ונמצאו שלמים אמרו שמא טעינו בחשבון וכן בי' בו וכן בי"א וכן בי"ב וכן בי"ג ובי"ד עד דאיתמלי סיהרא כיון דאיתמלי סיהרא אמרו ביטל הקב"ה אותה גזירה קשה מעלינו ועשו משתה ושמחה ויו"ט:"
