בקשה לעזרה בספר דברים

כותח

משתמש רגיל
שקוראים את כל המשא הגדול של משה בערבות מואב [פרשיות דברים עד עקב], נראה שהדברים חוזרים על עצמם שוב ושוב, 
ההדגשה שהיה מפגש עם הקב"ה, האזהרות החוזרות על ע"ז וחתנות, הציווי על הדבקות ואהבה, ושוב חוזר חלילה כמה פעמים,
למשהו יש חיבור מסודר על הנושא?
 

בן ראם

משתמש ותיק
 
כותח אמר:
שקוראים את כל המשא הגדול של משה בערבות מואב [פרשיות דברים עד עקב], נראה שהדברים חוזרים על עצמם שוב ושוב, 
ההדגשה שהיה מפגש עם הקב"ה, האזהרות החוזרות על ע"ז וחתנות, הציווי על הדבקות ואהבה, ושוב חוזר חלילה כמה פעמים,
למשהו יש חיבור מסודר על 
מתאים למלבי"ם.
 

יחיאל המדי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מוסר זה דבר שצריך לחזור עליו עד שמחלחל עמוק.
???
זה לא "מוסר" ללמוד אותו עם ניגון
זה דברי אלוקים חיים שלומדים אותם בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם
חסירות ויתירות וכו'.

אף אני נתקשיתי טובא בקושיה זו ועוד לא מצאתי לה ישוב הגון. [הגון היינו גם ע"פ פשט וגם פירוש ע"ד המסורה וד"ל.]
 
 

ובכן

משתמש ותיק
יחיאל המדי אמר:
אף אני נתקשיתי טובא בקושיה זו ועוד לא מצאתי לה ישוב הגון. [הגון היינו גם ע"פ פשט וגם פירוש ע"ד המסורה וד"ל.]
תרתי דסתרי. או 'מסורת' או 'ד"לי', לא?  :):):)

לגוף הענין, השמעתי מימיך ביאור בספר דברים, שרעותא דיליה הוה בהא שאינו ע"פ המסורה?
 
האם ברור שכל ספר דברים נאמר בנשימה אחת?
יותר מסתבר שזה היה לאורך כל ארבעים הימים האחרונים של משה, ואז הכפילות פחות צורמת.
כמובן שעדיין צריך הסבר על החזרה.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
מצטרף להנבוכים בפרשיות הראשונות של דברים,
בכל שנה במשנה תורה אני מנסה לבוא לאיזה מהלך, אבל עדיין אינו מסודר אצלי כראוי,
צריכים לתת מאמץ בלימוד הרמב"ן
 
כותח אמר:
שקוראים את כל המשא הגדול של משה בערבות מואב [פרשיות דברים עד עקב], נראה שהדברים חוזרים על עצמם שוב ושוב, 
ההדגשה שהיה מפגש עם הקב"ה, האזהרות החוזרות על ע"ז וחתנות, הציווי על הדבקות ואהבה, ושוב חוזר חלילה כמה פעמים,
כללו של דבר, שכל אמירה מגלה צד חדש ושונה של הדברים. (וזהו כל מה שמשה 'מספר' לישראל את כל מה שאירע עמם, כביכול אינם יודעים מזה).

וכמה נקודות קטנות שעוררוני ונתעוררתי בענין נפלא זה:

בפרשת דברים, משה פותח לישראל ב'ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם... הבו לכם אנשים חכמים וידועים... ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות' וכו'. ומיד לאחר מכן פונה למעשה המרגלים 'ותקרבו אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו... וייטב בעיני הדבר'. ונראית בעליל ההקבלה שבין שני דברים אלו, משה מביא תורה משמים לארץ ואומר לישראל ליתן 'ממוצע' בינו ובין בנ"י, וישראל עונים 'טוב הדבר', וכנגד זה ישראל שאמורים להכנס לא"י (לאחד שמיא וארעא) קרבים למשה ואומרים <אגב - דבר שלא נזכר בפר' שלח אלא כאן בלבד, ומורה על שייכותו לדידן, ועי' רמב"ן שם> ליתן 'ממוצע' בינם לכיבוש הארץ, ובעיני משה 'וייטב בעיני הדבר'. (ועדיין יש לבאר ענין ה'טוב' השייך להאי ענינא).

פרק ד' העוסק במעמד הר סיני, תורפו לכאורה לכל אורכו הוא הענין שהתורה, אף שירדה לארץ, היא 'מן השמים', ומשכך - השמר לך ושמור נפשך, ונשמרתם מאד לנפשותיכם, מלעשות תמונה, (וכך נאמר בפר' יתרו 'אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב'), ואולי זה ענין ה'אש' 'וההר בוער באש עד לב השמים' 'דבר ה' אליכם בחרב מתוך האש' וכו', שאף מה שהיה בארץ הוא 'אש' העולה לשמים, 'מן השמים השמיעך את קולו ליסרך - ועל הארץ הראך את אישו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש'.

ג' פעמים נאמר 'שמע ישראל', 'שמע ישראל את החקים ואת המשפטים', 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד', 'שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן'. והיינו, שחומש זה הוא חומש 'דברים', 'אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל', ד' החומשים עוסקים בגוף המעשים והציווים, ודברים הוא חומש המייחד מקום לעצם ה'דיבור', וכנגד זה 'שמע ישראל'.
ובאמת, ייחוד ה', אהבתו ויראתו, הדבקות בו, ההליכה בדרכיו, כל אלו לא מוזכרים כלל אלא בחומש דברים בלבד. ויתכן, שעל אף שכל המצוות כולן הן לאהבה את ה' ולדבקה בו וללכת בדרכיו, עשה אהבה ולא תעשה יראה, וכמו שמפורש בפרשיותינו אנו, מכל מקום ב'מרחב המעשים' אין מקום להתייחס ל'אהבה' וה'יראה' ששורה בהן, ורק ה'דיבור' מאפשר 'מרחב התייחסות' לאהבה והיראה והדבקות וההליכה בדרך, (אי אפשר 'לעשות אהבה', אבל אפשר לדבר עליה).
וזהו המרחב של הדברים, שאותם ניתן לשים על הלב, לשנן אותם, לקשור אותם על היד ולהיות לטוטפות בין העינים ולשים אותם של מזוזות הבתים, לדבר בהם ולשמוע אותם.
(שלשת ה'שמע' מזכירים אולי את החלוקה לג' רגלים?)

פר' ראה מכוונת בעיקרה את כל המקומות ל'מקום אשר יבחר ה'', ופר' שופטים 'משוה' את 'המקום אשר יבחר ה'' עם 'כל שעריך'. ועוד שם בפר' ראה, בהדי בחירת המקום אשר יבחר ה', ההפקעה מ'כל אשר אנחנו עושים פה היום איש כל הישר בעיניו' (וכן הוא בשופטים, שלא באו אל הנחלה), ל'ועשית הישר והטוב בעיני ה'', ומינוי מלך (מלכים, ומלך בונה ביהמ"ק).
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מבנה ספר דברים - אוצה''ח.pdf
קבצים שצורפו וצוינו שם:פרשת דברים תש''פ.pdfפרשיות ואתחנן עקב ראה - פענוח המבנה והסדר.pdfהקדמת משה לדברים - בית וגן.mp3
..
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יחיאל המדי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מוסר זה דבר שצריך לחזור עליו עד שמחלחל עמוק.
???
זה לא "מוסר" ללמוד אותו עם ניגון
זה דברי אלוקים חיים שלומדים אותם בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם
חסירות ויתירות וכו'.

אף אני נתקשיתי טובא בקושיה זו ועוד לא מצאתי לה ישוב הגון. [הגון היינו גם ע"פ פשט וגם פירוש ע"ד המסורה וד"ל.]
אבל משה בזמנו רצה לחזק את עם ישראל כעין רב המוסר שיחה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
הערת אגב הרבה מגדולי הזמן יצאו נגד בית מדרש הגר''א, מחמת חשש מינות, ושמעתי שאף נטפרי חסמו את אתרם.
לא באתי אלא להעביר את המצורף באוצה"ח, ומשום החשש שהזכיר - ציינתי את מקור הדברים (בהערה), כדי למנוע טעות ומכשול.

חשש המינות נדון כאן רבות; גם החסימה לאחרונה נזכרה כאן. אין טעם לכפול הדברים.
 

כותח

משתמש רגיל
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
לבי במערב אמר:
מבנה ספר דברים - אוצה''ח.pdf
קבצים שצורפו וצוינו שם:פרשת דברים תש''פ.pdfפרשיות ואתחנן עקב ראה - פענוח המבנה והסדר.pdfהקדמת משה לדברים - בית וגן.mp3
הערת אגב הרבה מגדולי הזמן יצאו נגד בית מדרש הגר''א, מחמת חשש מינות, ושמעתי שאף נטפרי חסמו את אתרם.

חבל להכשל בהוצאת שם רע על ת"ח.. שאף שרה"י גדולים ראו בעיות בדרך שלהם מכאן ועד מינות הדרך ארוכה כמג"ע לגהנום.
 
חלק עליון תַחתִית