אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
ברכות לב ע"ב - חסידים הראשונים
- Thread starter רב פפא
- תאריך התחלה
כמדומה שבעלי המוסר למדו מזה שהאדם מגיע בתפילה לדרגות גבוהות ורוחניות, ועליו אחר התפילה לרדת לעולם לעולם המעשה, ולשבת שעה ארוכה לישב בדעתו להוריד את הדרגות הרוחניות לעולמו ע"מ שימשוך את הדרגה שהשיג למצבו האמיתי.רב פפא אמר:חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים ואחכ" שוהים עוד שעה
למה הוצרכו לשהות לאחר התפילה?
ובדרך אגב - מי היו חסידים הראשונים? אמוראים? תנאים?
בספר הנדיר שולחן ערוך: שעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה. והמקור מיימ'.
בדרך אגב -מנו חסידים? אמוראים ודאי אין כאן ++++ 'תנו רבנן' +++++
קצת מ"מ. ב"ק פג כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי אילעאי.
ובאותו ענין שבת קכא ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו, ואותם חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם(...)
שם קכ. בר"ח סוגיא דשמעתא החסיד גדול מירא שמים
בדרך אגב -מנו חסידים? אמוראים ודאי אין כאן ++++ 'תנו רבנן' +++++
קצת מ"מ. ב"ק פג כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי אילעאי.
ובאותו ענין שבת קכא ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו, ואותם חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם(...)
שם קכ. בר"ח סוגיא דשמעתא החסיד גדול מירא שמים
ודאי שאין כוונת השו"ע למה ששהו החסידים שהרי זו מידת חסידות ולא מן הדין - החסידים שהו שעה אחת ממש השו"ע לא דיבר על שעה ממש אלא על שהייה קלה...יחי אמר:בספר הנדיר שולחן ערוך: שעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה. והמקור מיימ'.
על המחלק להביא ראיה. החסידים האריכו אבל הטעם אחדרב פפא אמר:ודאי שאין כוונת השו"ע למה ששהו החסידים שהרי זו מידת חסידות ולא מן הדין - החסידים שהו שעה אחת ממש השו"ע לא דיבר על שעה ממש אלא על שהייה קלה...יחי אמר:בספר הנדיר שולחן ערוך: שעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה. והמקור מיימ'.
ואמר ר' יהושע ב"ל המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנא' (תהלים קמ, יד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך וכו'רב פפא אמר:חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים ואחכ" שוהים עוד שעה
למה הוצרכו לשהות לאחר התפילה?
ובדרך אגב - מי היו חסידים הראשונים? אמוראים? תנאים?
קצת משמע מכאן שהטעם הוא שאחר התפילה שנעשה כמו אושפיזכן לשכינה, צריך לשהות מפני השכינה, שהרי הטעם שאסור לשבת בתוך ד"א של המתפלל הוא מפני שהשכינה תופסת ד"א לכל רוח.
עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:דרושים נחמדים ממהר"ם שיף:
וטעם השהיות אח"כ, שאחרי דיבוק גדול כזה אין לרוץ תיכף לעסקיו, רק אם בעל מקרא הוא ילך ויעסוק במקרא, מחיל אל חיל.
יפה, אפשר לציין את מקומו
בספרים הנדירים הנ"ל: רא"ש כאן. רי"ף כאן. רמב"ם פ"ד הט"ז מהלכות תפילה.יחי אמר:על המחלק להביא ראיה. החסידים האריכו אבל הטעם אחדרב פפא אמר:ודאי שאין כוונת השו"ע למה ששהו החסידים שהרי זו מידת חסידות ולא מן הדין - החסידים שהו שעה אחת ממש השו"ע לא דיבר על שעה ממש אלא על שהייה קלה...יחי אמר:בספר הנדיר שולחן ערוך: שעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה. והמקור מיימ'.
וכן המעיין קלות בלשונו של השו"ע יראה כמו שאמרתי וכן המעדני יו"ט על הרא"ש
גם בגמרא חילקו את מעשי החסידים הראשונים - מההלכה שנפסקה מהפסוק אשרי יושבי ביתך
ועל כגון דא אמרו חז"ל במכילתין מתון מתון שויא ארבע מאה זוזוא
יפה מאוד ובודאי חסידים הראשונים שהגיעו בתפילתם קרוב למעלת הנבואה שהיו זקוקים אולי לזמן ממושך כדי "להתגשם" חזרהנבשר אמר:כמדומה שבעלי המוסר למדו מזה שהאדם מגיע בתפילה לדרגות גבוהות ורוחניות, ועליו אחר התפילה לרדת לעולם לעולם המעשה, ולשבת שעה ארוכה לישב בדעתו להוריד את הדרגות הרוחניות לעולמו ע"מ שימשוך את הדרגה שהשיג למצבו האמיתי.רב פפא אמר:חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים ואחכ" שוהים עוד שעה
למה הוצרכו לשהות לאחר התפילה?
ובדרך אגב - מי היו חסידים הראשונים? אמוראים? תנאים?
עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
רב פפא אמר:חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים ואחכ" שוהים עוד שעה
למה הוצרכו לשהות לאחר התפילה?
מקריאת כל ההודעות באשכול לא מצאתי תירוץ מובהק מדוע היו שוהים שעה אחת. והטעם שנזכר בשולחן ערוך שלא יראה כמשוי לא מספיק לגבי חסידים ראשונים שהיו שוהים שעה כפשוטו ולא שעה קלה וכמו שכתבת בטוב טעם ודעת
קדמא ואזלא
משתמש ותיק
טור אורח חיים הלכות תפלה סימן צגעקביא בן מהלל אומר אמר:רב פפא אמר:חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים ואחכ" שוהים עוד שעה
למה הוצרכו לשהות לאחר התפילה?
מקריאת כל ההודעות באשכול לא מצאתי תירוץ מובהק מדוע היו שוהים שעה אחת. והטעם שנזכר בשולחן ערוך שלא יראה כמשוי לא מספיק לגבי חסידים ראשונים שהיו שוהים שעה כפשוטו ולא שעה קלה וכמו שכתבת בטוב טעם ודעת
ובבואו להתפלל ישהא מעט קודם שיקום להתפלל דתנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלה כדי שיכוונו לבם למקום ושעה אחת לאחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשוי שממהר לצאת ממנה:
של"ה מסכת חולין פרק נר מצוה
ועל דרך זה מצינו בחסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת קודם תפלה וכו' ושעה אחת אחר התפלה (ברכות ל ב במשנה. ושם לב ב בגמרא), שלא יהא נראה עליו כמשא.
כס"מ הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד- טז:
לפיכך צריך לישב מעט וכו'. כלומר אף על גב דא"א לשהות שעה אחת כחסידים הראשונים מ"מ צריך לישב מעט, עכ"ל.
ומבו' דטעמם אחד, והוא הטעם המבו' ברמב"ם.
ובלח"מ מפורש יותר "דכיון שהם היו שוהים שעה אחת די לנו שנלמוד מהם לזמן מועט".
וכפי שכתב ר' @יחי בטוטו"ד.
המקור הסבא מקעלם במכתבו המובא במאסף 'בית חיינו' – עבודת התפילה עמ' קכורב פפא אמר:יפה מאוד ובודאי חסידים הראשונים שהגיעו בתפילתם קרוב למעלת הנבואה שהיו זקוקים אולי לזמן ממושך כדי "להתגשם" חזרה
וכן ר' חצקל "דליות יחזקאל' ח"ב עמ' עה-עו השווה את הענין לחרישה זריעה וקצירה, שהייה קודם התפילה היא חרישה הכנת קרקע הנפש והפיכתה לראויה לכניסה ולקבלת מצב רוחני בתפילה, התפילה עצמה היא זריעה שפועל בנפשו התפילה וכל ענייניה, ושהייה אחר התפילה היא קצירה שלא יאבד מה שזרע, אלא יעמול ויוציא לפועל כך שיהיה בידו מה שעמל בו. הנוסח שלי, צריך לעיין בפנים.
רב פפא אמר:ודאי שאין כוונת השו"ע למה ששהו החסידים שהרי זו מידת חסידות ולא מן הדין - החסידים שהו שעה אחת ממש השו"ע לא דיבר על שעה ממש אלא על שהייה קלה...יחי אמר:בספר הנדיר שולחן ערוך: שעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה. והמקור מיימ'.
פשוט וברור שאם ממתין כמה רגעים קיים כדין את ההלכה
עקביא בן מהלל אומר אמר:דרושים נחמדים ממהר"ם שיף:
וטעם השהיות אח"כ, שאחרי דיבוק גדול כזה אין לרוץ תיכף לעסקיו, רק אם בעל מקרא הוא ילך ויעסוק במקרא, מחיל אל חיל.
יפה, אפשר לציין את מקומו
לפרשת ואחתנן (נמצא בדי בי אס, ושם כל ה'דרושים נחמדים' מובאים ברצף בלי חלוקה פנימית)
קדמא ואזלא
משתמש ותיק
צל"ח מסכת ברכות דף לב עמוד ב
שם הא דמאריך ומעיין וכו'. ונלע"ד שזהו הוא הטעם של חסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת אחר התפלה וכו', ולכאורה מה תועלת בשהייתם אחר התפלה ומה דהוה הוה. ואמנם באותו שעה היו מחשבים רוממות הבורא ושפלות האדם ושאינו כדאי שתקובל תפלתו, וממילא לא היו מעיינים לבטוח שנתקבלה תפלתם ולא היו באים לידי כאב לב.
שם הא דמאריך ומעיין וכו'. ונלע"ד שזהו הוא הטעם של חסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת אחר התפלה וכו', ולכאורה מה תועלת בשהייתם אחר התפלה ומה דהוה הוה. ואמנם באותו שעה היו מחשבים רוממות הבורא ושפלות האדם ושאינו כדאי שתקובל תפלתו, וממילא לא היו מעיינים לבטוח שנתקבלה תפלתם ולא היו באים לידי כאב לב.
עקביא בן מהלל אומר אמר:רב פפא אמר:חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים ואחכ" שוהים עוד שעה
למה הוצרכו לשהות לאחר התפילה?
מקריאת כל ההודעות באשכול לא מצאתי תירוץ מובהק מדוע היו שוהים שעה אחת. והטעם שנזכר בשולחן ערוך שלא יראה כמשוי לא מספיק לגבי חסידים ראשונים שהיו שוהים שעה כפשוטו ולא שעה קלה וכמו שכתבת בטוב טעם ודעת
בכתבי האר"י ז"ל מבואר זאת באר היטב
מלשון הטור משמע שרק הטעם של שהיה לפני התפילה הוא הטעם של חסידים הראשונים שהרי אומר היו שוהין כדי שיכונו ליבםקדמא ואזלא אמר:ובבואו להתפלל ישהא מעט קודם שיקום להתפלל דתנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלה כדי שיכוונו לבם למקום ושעה אחת לאחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשוי שממהר לצאת ממנה:
של"ה מסכת חולין פרק נר מצוה
ועל דרך זה מצינו בחסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת קודם תפלה וכו' ושעה אחת אחר התפלה (ברכות ל ב במשנה. ושם לב ב בגמרא), שלא יהא נראה עליו כמשא.
כס"מ הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד- טז:
לפיכך צריך לישב מעט וכו'. כלומר אף על גב דא"א לשהות שעה אחת כחסידים הראשונים מ"מ צריך לישב מעט, עכ"ל.
ומבו' דטעמם אחד, והוא הטעם המבו' ברמב"ם.
ואילו בשהיה אחרונה אומר שלא תהא נראית עליו כמשוי וכן משמע לשון הרמב"ם
וכן השל"ה שהבאת לא ראיתיהו בפנים כי חתוך הוא ומסתמא לשונו נמי כן
קדמא ואזלא
משתמש ותיק
רב פפא אמר:מלשון הטור משמע שרק הטעם של שהיה לפני התפילה הוא הטעם של חסידים הראשונים שהרי אומר היו שוהין כדי שיכונו ליבםקדמא ואזלא אמר:ובבואו להתפלל ישהא מעט קודם שיקום להתפלל דתנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלה כדי שיכוונו לבם למקום ושעה אחת לאחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשוי שממהר לצאת ממנה:
של"ה מסכת חולין פרק נר מצוה
ועל דרך זה מצינו בחסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת קודם תפלה וכו' ושעה אחת אחר התפלה (ברכות ל ב במשנה. ושם לב ב בגמרא), שלא יהא נראה עליו כמשא.
כס"מ הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד- טז:
לפיכך צריך לישב מעט וכו'. כלומר אף על גב דא"א לשהות שעה אחת כחסידים הראשונים מ"מ צריך לישב מעט, עכ"ל.
ומבו' דטעמם אחד, והוא הטעם המבו' ברמב"ם.
ואילו בשהיה אחרונה אומר שלא תהא נראית עליו כמשוי וכן משמע לשון הרמב"ם
וכן השל"ה שהבאת לא ראיתיהו בפנים כי חתוך הוא ומסתמא לשונו נמי כן
הטור אינו עוסק שם כלל בהנהגה שלאחר התפילה, וגם אח"כ כל הסימן עדיין מדבר על ההנהגה שלפני התפילה, כך שברור שהוא מדבר על המשך הציטוט של חסידים הראשונים. וז"פ ואי"צ לפנים.
ברמב"ם משמע בדיוק להיפך, וכדברי הכ"מ שציינתי, כפי שקורא אותו כל קורא ישר.
השל"ה לא חתוך, אתה מוזמן לעיין שם.
רב פפא אמר:מלשון הטור משמע שרק הטעם של שהיה לפני התפילה הוא הטעם של חסידים הראשונים שהרי אומר היו שוהין כדי שיכונו ליבםקדמא ואזלא אמר:של"ה מסכת חולין פרק נר מצוה
ועל דרך זה מצינו בחסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת קודם תפלה וכו' ושעה אחת אחר התפלה (ברכות ל ב במשנה. ושם לב ב בגמרא), שלא יהא נראה עליו כמשא.
כס"מ הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד- טז:
לפיכך צריך לישב מעט וכו'. כלומר אף על גב דא"א לשהות שעה אחת כחסידים הראשונים מ"מ צריך לישב מעט, עכ"ל.
ומבו' דטעמם אחד, והוא הטעם המבו' ברמב"ם.
ואילו בשהיה אחרונה אומר שלא תהא נראית עליו כמשוי וכן משמע לשון הרמב"ם
וכן השל"ה שהבאת לא ראיתיהו בפנים כי חתוך הוא ומסתמא לשונו נמי כן
לפני שהכינותי הטשעק אמרתי לעיין בפנים מהיכן פשיטא לך שיש חילוק. (ותיתי לך ע"ז...)
ועיינתי. ולגופם של דברים אין ראיה כלל לא מהרי"ף ולא מהרא"ש וטור ולא מר"מ לחילוק שעשית. ולדעתי אפ' משמעות לשון אין כאן.
ומה שאמרת שמשמע בגמ' שחילקו מאשרי וכו' ( בזה"ל: "גם בגמרא חילקו את מעשי החסידים הראשונים - מההלכה שנפסקה מהפסוק אשרי יושבי ביתך") זו שגגה גמורה, שהרי אשרי הוא המקור למתפלל ולחסידים דמתני' כאחד, כמבואר שם.
ואגב דאתי לזה, אפשר להוסיף לפרש מנהג החסידים, שהרי במאירי ועוד כתבו דמזמורים תחילה וסוף הוי שהיה דתפילה (ור' בפמ"ג דאנו עם פסוד"ז כחסידים הוינן),
וא"כ י"ל דחסידים מחמת חסידותן האריכו במזמורים כשם שהאריכו בתפילה. ועוד כתבו קדמונים בשם רש"י (שבה"ל ), דשעה ראשונה אחר תפילה היה המנהג לעסוק
בתנ"ך ולא בגמ' (ומסביר בזה השתלשלות מזמורים דאחר תפילת י"ח ע"ש), ואח"כ בגמ' , וא"כ שפיר האריכו בזה חסידים.
זאת מנין לך? הרי הפסוק מופיע רק בדברי ריב"ל ולא במעשה החסידים?יחי אמר:ומה שאמרת שמשמע בגמ' שחילקו מאשרי וכו' ( בזה"ל: "גם בגמרא חילקו את מעשי החסידים הראשונים - מההלכה שנפסקה מהפסוק אשרי יושבי ביתך") זו שגגה גמורה, שהרי אשרי הוא המקור למתפלל ולחסידים דמתני' כאחד, כמבואר שם.
אני בכל אופן דייקתי זאת ממיקום האות של העין משפט נר מצוה - במאמרו של ריב"ל. משמע שפסקו מריב"ל. אך אולי באמת אינו נכון לדייק מזה.
הטור אינו עוסק שם כלל בהנהגה שלאחר התפילה, - ואולי כן?.....קדמא ואזלא אמר:הטור אינו עוסק שם כלל בהנהגה שלאחר התפילה, וגם אח"כ כל הסימן עדיין מדבר על ההנהגה שלפני התפילה, כך שברור שהוא מדבר על המשך הציטוט של חסידים הראשונים. וז"פ ואי"צ לפנים.
וגם אח"כ כל הסימן עדיין מדבר על ההנהגה שלפני התפילה, - אינו ראיה לדבריך....
יחי אמר:בספר הנדיר שולחן ערוך: שעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה. והמקור מיימ'.
בדרך אגב -מנו חסידים? אמוראים ודאי אין כאן ++++ 'תנו רבנן' +++++
קצת מ"מ. ב"ק פג כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי אילעאי.
ובאותו ענין שבת קכא ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו, ואותם חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם(...)
שם קכ. בר"ח סוגיא דשמעתא החסיד גדול מירא שמים
רבי ניסים גאון ברכות לב:
תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך. אית בבבא קמא בפ' הגוזל (דף קג.) כל מעשה בחסיד אחד אינו אלא ר' יהודה בן בבא או ר' יהודה בר' אילעאי ואיתא דכוותה בתמורה (דף טו) בפרק יש בקרבנות הצבור:
רב פפא אמר:זאת מנין לך? הרי הפסוק מופיע רק בדברי ריב"ל ולא במעשה החסידים?יחי אמר:ומה שאמרת שמשמע בגמ' שחילקו מאשרי וכו' ( בזה"ל: "גם בגמרא חילקו את מעשי החסידים הראשונים - מההלכה שנפסקה מהפסוק אשרי יושבי ביתך") זו שגגה גמורה, שהרי אשרי הוא המקור למתפלל ולחסידים דמתני' כאחד, כמבואר שם.
אבל הגמ' הביא את דברי ריב"ל על המשנה 'חסידים הראשונים' כהסבר: מה"מ אריב"ל וכו'
רב פפא אמר:בספרים הנדירים הנ"ל: רא"ש כאן. רי"ף כאן. רמב"ם פ"ד הט"ז מהלכות תפילה.יחי אמר:על המחלק להביא ראיה. החסידים האריכו אבל הטעם אחדרב פפא אמר:ודאי שאין כוונת השו"ע למה ששהו החסידים שהרי זו מידת חסידות ולא מן הדין - החסידים שהו שעה אחת ממש השו"ע לא דיבר על שעה ממש אלא על שהייה קלה...
וכן המעיין קלות בלשונו של השו"ע יראה כמו שאמרתי וכן המעדני יו"ט על הרא"ש
גם בגמרא חילקו את מעשי החסידים הראשונים - מההלכה שנפסקה מהפסוק אשרי יושבי ביתך
ועל כגון דא אמרו חז"ל במכילתין מתון מתון שויא ארבע מאה זוזוא
כך מסתבר וכך כתב בשיטה מקובצת ברכות לב:
מתוך שחסידים הן תורתן משתמרת וכו'. ואם תאמר והא ברייתא דלעיל דתני המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו בכל אדם קאמר ואם כן אימת יעשו תורתם ומלאכתם דליכא למימר בכל אדם טעמא דחסידים. יש לומר דשעה דתני בשאר בני אדם לאו דוקא אלא בשישהו פורתא סגי:
מתוך שחסידים הן תורתן משתמרת וכו'. ואם תאמר והא ברייתא דלעיל דתני המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו בכל אדם קאמר ואם כן אימת יעשו תורתם ומלאכתם דליכא למימר בכל אדם טעמא דחסידים. יש לומר דשעה דתני בשאר בני אדם לאו דוקא אלא בשישהו פורתא סגי:
לא "התפלאתי על הגמרא" אלא בגמרא. חובה לשים לב.HaimL אמר:תמיד התפלאתי על הגמרא, שמשמע שגם בת"ת אין עוסקים באותן שעות של שהייה לפני ואחרי התפילה, וזאת פליאה רבה בעיניי. אלא אם כן נפרש שהיו חוזרים על תלמודם, אבל לא היו הולכים אצל החכמים ללמוד תורה חדשה באותן שתי השעות.
בגוף תירוצך ראה מהרש"א ברכות לב: שמדבריו מבואר להיפך, שלא היו חוזרים באותו זמן.
וזה לשונו: תורתן היאך משתמרת כו'. שמירת התורה היא שאינה משתכחת ע"י שחוזר עליה תמיד בהרבה פעמים כמ"ש רק השמר לך וגו' פן תשכח את הדברים וגו' וזה החסיד ששוהה ביום ט' שעות בתפלה אין לו זמן לחזור על התורה ולזה אמר אעפ"כ תורתם משתמרת ולפי שאמרו כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה ואלו אין להם שהות לעשות מלאכתן במלואה וע"כ קאמר דמלאכתן המועטת מתברכת כאלו עשאו כולה וע"ז יש לכוין שאמר הכתוב ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך וגו' שפתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד שאמר לכלל ישראל ועבדתם את ה' דהיינו תפלה שהיא מיועדת לכל בר ישראל במקום עבודת קרבן ולפי שרוב הצבור אין יכולין לעמוד בה להיות עבודתן שלימה כל היום לה' וליבטל מעבודתן ומלאכתן סיים בלשון יחיד בחסידים ויחידי סגולה ששוהין בעבודת ה' כמעט כל היום ואין מבקשין המותרות רק לחם ומים וה' ברך את לחמך ואת וגו' כמ"ש דמלאכתן המועטת כדי סיפוק לחם ומים מתברכת וק"ל:
וזה לשונו: תורתן היאך משתמרת כו'. שמירת התורה היא שאינה משתכחת ע"י שחוזר עליה תמיד בהרבה פעמים כמ"ש רק השמר לך וגו' פן תשכח את הדברים וגו' וזה החסיד ששוהה ביום ט' שעות בתפלה אין לו זמן לחזור על התורה ולזה אמר אעפ"כ תורתם משתמרת ולפי שאמרו כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה ואלו אין להם שהות לעשות מלאכתן במלואה וע"כ קאמר דמלאכתן המועטת מתברכת כאלו עשאו כולה וע"ז יש לכוין שאמר הכתוב ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך וגו' שפתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד שאמר לכלל ישראל ועבדתם את ה' דהיינו תפלה שהיא מיועדת לכל בר ישראל במקום עבודת קרבן ולפי שרוב הצבור אין יכולין לעמוד בה להיות עבודתן שלימה כל היום לה' וליבטל מעבודתן ומלאכתן סיים בלשון יחיד בחסידים ויחידי סגולה ששוהין בעבודת ה' כמעט כל היום ואין מבקשין המותרות רק לחם ומים וה' ברך את לחמך ואת וגו' כמ"ש דמלאכתן המועטת כדי סיפוק לחם ומים מתברכת וק"ל:
נדיב לב אמר:רב פפא אמר:בספרים הנדירים הנ"ל: רא"ש כאן. רי"ף כאן. רמב"ם פ"ד הט"ז מהלכות תפילה.יחי אמר:על המחלק להביא ראיה. החסידים האריכו אבל הטעם אחד
וכן המעיין קלות בלשונו של השו"ע יראה כמו שאמרתי וכן המעדני יו"ט על הרא"ש
גם בגמרא חילקו את מעשי החסידים הראשונים - מההלכה שנפסקה מהפסוק אשרי יושבי ביתך
ועל כגון דא אמרו חז"ל במכילתין מתון מתון שויא ארבע מאה זוזוא
כך מסתבר וכך כתב בשיטה מקובצת ברכות לב:
מתוך שחסידים הן תורתן משתמרת וכו'. ואם תאמר והא ברייתא דלעיל דתני המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו בכל אדם קאמר ואם כן אימת יעשו תורתם ומלאכתם דליכא למימר בכל אדם טעמא דחסידים. יש לומר דשעה דתני בשאר בני אדם לאו דוקא אלא בשישהו פורתא סגי:
אף אחד לא מתווכח שיש הבדל בדין, והדיוק של השטמ"ק הוא מקור טוב לדברי הר"מ. השאלה האם הטעם אחד.
נושאים דומים
- תגובות
- 54
- צפיות
- 4K
- תגובות
- 18
- צפיות
- 339
- תגובות
- 1
- צפיות
- 356