איני יודע הסיבה, אבל תעיין במ"ב סי' קנ"ו סק"ד שמנה מצוות רבות שלא נמנו בשו"ע לדוגמא מצוות תוכחה, שלא להחזיק במחלוקת נקימה ונטירה ועוד,
אני משער שהשו"ע לא מנה מצוות שענינם מדות שבין אדם לחבירו, ואולי סמך בזה על ספרי המוסר הקדמונים שעסקו בזה דוגמת שע"ת ואורחות צדיקים, וכן בספרי מוני המצוות הרמב"ם החינוך והסמ"ג.
איני יודע הסיבה, אבל תעיין במ"ב סי' קנ"ו סק"ד שמנה מצוות רבות שלא נמנו בשו"ע לדוגמא מצוות תוכחה, שלא להחזיק במחלוקת נקימה ונטירה ועוד,
אני משער שהשו"ע לא מנה מצוות שענינם מדות שבין אדם לחבירו, ואולי סמך בזה על ספרי המוסר הקדמונים שעסקו בזה דוגמת שע"ת ואורחות צדיקים, וכן בספרי מוני המצוות הרמב"ם החינוך והסמ"ג.
ייש"כ. המקור למשנ"ב הוא המג"א שם שמונה והולך את כל הדינים הללו, אך זה באמת צ"ע שהרמב"ם כן כתב את כל ההלכות הללו [גם מצוות ואהבת לרעך כמוך נפסקה בהלכות דעות פ"ו ה"ג] ודווקא השו"ע השמיט.
שמעתי פעם שבסוף יורה דעה הטור העתיק את כל דברי הרמב"ם על הלכות לשה"ר ושאר הלכות שלא מובא בשו"ע אצלנו.
והמדפיסים היה חבל להם להדפיס זאת שזהו מובא ברמב"ם לכן השמיטו זאת וכנראה לכן השו"ע גם לא הביא הלכות אלו.
ממש לא.
התכוונתי רק שיש שם ריבוי פרטים יותר מהצורך.
[וכמדומני שהחזו"א כבר העיר על עניין זה, שאין בידינו כלל ברור בהלכות לשה"ר, אלא כל שע"י דיבורו יכול לבא נזק לחבירו הרי הוא בכלל לשה"ר. כך זכורני ולא מצאתי היכן המקור]
