מנהג המשמר (עכ''פ אצל החסידים) אינו רק בגלל ''תיפח' אלא מפני שזה יום גורלי לאדם
זה מצאתי בספר ''ערבי נחל'' פרשת שמיני
וכדי שיובן כל זה, נקדים מ"ש בחסד לאברהם בעין הקורא נהר נ"ו וז"ל: דע שמסורת הקבלה בידינו מרז"ל שנבראו חמשים היכלות של טהרה בעולם היצירה בהיכל אהבה שעומדים שם מחנה מיכאל, מסתברא שאלו נ' היכלות הם כלל התורה כולה בהשתלשלותה ליצירה והוא נגד נ' שערי בינה שבאצילות והבן, וכנגדן נבראו נ' היכלי טומאה והם היכלי התמורות שס"מ מושל בהם, וידוע שאין האדם נידון בבית דין של מעלה אלא מבן כ' שנה ולמעלה ומי שנכנס ביום א' של שנת כ"א אם יבחר בטוב וימאס ברע וישתדל לעסוק בתורה ומצות, אזי בלילה הראשונה כשישן על מטתו מיכאל השר הגדול שולח מלאך א' להוליך נפשו ולהכניסה בפתח היכל ראשון ומכניסה לפנים עד כדי שיעור זכות נפשו, ועד"ז בכל לילה ולילה מכניסין אותה יותר בפנים כפי שיעור תורתו ומעשיו ואם זכה להיכל הנ' נעשה בן חורין מס"מ, אבל כל זמן שלא זכה להיכל הנ' אפילו הוא בהיכל המ"ט יש כח לאדם בבחירתו שיתגבר היצר הרע עליו להוציאו ממ"ט היכלות טהרה ולהכניסו בהיכלות הטומאה. וכן מי שביום ראשון של שנת כ"א התחיל למאוס בטוב ולבחור ברע אזי כשהוא ישן על מטתו שולח ס"מ א' ממחנותיו לנפש החוטא להוליכה בהיכלות הטומאה בכל לילה ולילה יותר ויותר וכשנכנס להיכל החמשים אין לו תקנה עולמית ועליו נאמר (קהלת א, טו) מעוות לא יוכל לתקון, אבל כל זמן שלא נכנס בהיכל הנ' אפילו הוא בהיכל המ"ט יש לו כח בבחירתו להיות תוהא על הראשונות ולצאת מהיכלות הטומאה וליכנס בהיכלות הקדושה, וזהו סוד משארז"ל (עבודה זרה י:) יש קונה עולמו בשעה אחת
