מנהג ליל התיפח

בחור

משתמש ותיק
נהגו עולם בני הישיבות לעשות משמר בליל הגיעם לגיל העשרים משום הגמ' בקידושין כט,ב שעד גיל כ' הרב"ה יושב וממתין לו שישא אשה ואם לא נשא עד גיל כ' הקב"ה אומר תיפח עצמותיו.
ידוע שהגר"ש וולבה התנגד למנהג, ויש עוד גדולי עולם שהתנגדו.
רצוני לדעת מקורות לכאן ולכאן.
והאם למישהו יש עצה מה לעשות אם יום ההולדת היא ביום כפור?
 

מבולבל

משתמש ותיק
העצה היא לאכול טוב לפני הצום להרבות בשתיית מים כבר מהיום ולשתות מיץ ענבים בערב הצום לאכול שקדים. במהלך היומולדת יש להקפיד לא לשהות במקומות חנוקים ובמקומות חמים. לנוח קצת מעמידה רצופה.
בליל היומולדת ילך לישון בהקדם האפשרי כדי לא לבלות את היום הגדול הזה בבטלה וכדי לאגור כוחות לעיצומו של יום. יום הולדת של רחמים עצומים.
כאשר עובר יום ההולדת ילך ויאכל בשמחה בהודיה לקב"ה על כל העבר וילך מחיל אל חיל לבנות סוכה להוריו. ויקיים מצוות כיבוד אב ואם.
בימים הראשונים לשנתו העשרים ואחד, וכו' וכו' וכו'
 
בחור אמר:
נהגו עולם בני הישיבות לעשות משמר בליל הגיעם לגיל העשרים משום הגמ' בקידושין כט,ב שעד גיל כ' הרב"ה יושב וממתין לו שישא אשה ואם לא נשא עד גיל כ' הקב"ה אומר תיפח עצמותיו.
ידוע שהגר"ש וולבה התנגד למנהג, ויש עוד גדולי עולם שהתנגדו.
רצוני לדעת מקורות לכאן ולכאן.
והאם למישהו יש עצה מה לעשות אם יום ההולדת היא ביום כפור?
לכאו' לא בכל מקרה ה' אומר טיפח, כגון אנוס, או מחמת לימוד התורה, או שאינו בשל מספיק וכל כה"ג
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
מנהג המשמר (עכ''פ אצל החסידים) אינו רק בגלל ''תיפח' אלא מפני שזה יום גורלי לאדם
זה מצאתי בספר ''ערבי נחל'' פרשת שמיני
וכדי שיובן כל זה, נקדים מ"ש בחסד לאברהם בעין הקורא נהר נ"ו וז"ל: דע שמסורת הקבלה בידינו מרז"ל שנבראו חמשים היכלות של טהרה בעולם היצירה בהיכל אהבה שעומדים שם מחנה מיכאל, מסתברא שאלו נ' היכלות הם כלל התורה כולה בהשתלשלותה ליצירה והוא נגד נ' שערי בינה שבאצילות והבן, וכנגדן נבראו נ' היכלי טומאה והם היכלי התמורות שס"מ מושל בהם, וידוע שאין האדם נידון בבית דין של מעלה אלא מבן כ' שנה ולמעלה ומי שנכנס ביום א' של שנת כ"א אם יבחר בטוב וימאס ברע וישתדל לעסוק בתורה ומצות, אזי בלילה הראשונה כשישן על מטתו מיכאל השר הגדול שולח מלאך א' להוליך נפשו ולהכניסה בפתח היכל ראשון ומכניסה לפנים עד כדי שיעור זכות נפשו, ועד"ז בכל לילה ולילה מכניסין אותה יותר בפנים כפי שיעור תורתו ומעשיו ואם זכה להיכל הנ' נעשה בן חורין מס"מ, אבל כל זמן שלא זכה להיכל הנ' אפילו הוא בהיכל המ"ט יש כח לאדם בבחירתו שיתגבר היצר הרע עליו להוציאו ממ"ט היכלות טהרה ולהכניסו בהיכלות הטומאה. וכן מי שביום ראשון של שנת כ"א התחיל למאוס בטוב ולבחור ברע אזי כשהוא ישן על מטתו שולח ס"מ א' ממחנותיו לנפש החוטא להוליכה בהיכלות הטומאה בכל לילה ולילה יותר ויותר וכשנכנס להיכל החמשים אין לו תקנה עולמית ועליו נאמר (קהלת א, טו) מעוות לא יוכל לתקון, אבל כל זמן שלא נכנס בהיכל הנ' אפילו הוא בהיכל המ"ט יש לו כח בבחירתו להיות תוהא על הראשונות ולצאת מהיכלות הטומאה וליכנס בהיכלות הקדושה, וזהו סוד משארז"ל (עבודה זרה י:) יש קונה עולמו בשעה אחת
 

עמק יזרעאל

משתמש ותיק
ריאתי פעם שות עם ר' חיים שאמר שיש לזה מקור בספר חסידים [לא בדקתי] ועכ''פ בכמה ישיבות הראשי ישיבות מנהיגים לבחור להוסיף זמן מלימודו באותו לילה אם זה יהרוס לו מסדר היום שאחריו
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בחור אמר:
נהגו עולם בני הישיבות לעשות משמר בליל הגיעם לגיל העשרים משום הגמ' בקידושין כט,ב שעד גיל כ' הרב"ה יושב וממתין לו שישא אשה ואם לא נשא עד גיל כ' הקב"ה אומר תיפח עצמותיו.
ידוע שהגר"ש וולבה התנגד למנהג, ויש עוד גדולי עולם שהתנגדו.
רצוני לדעת מקורות לכאן ולכאן.
והאם למישהו יש עצה מה לעשות אם יום ההולדת היא ביום כפור?
אם משמר זה דבר לא טוב, כמו שיסדונו רבותינו בישיבות דעי''ז מתהפכים הסדרים ויוצא שכרו בהפסדו, א''כ הוא עוד עבירה בליל התיפח שהיא גורעת.
אגב בזמני היו הליצנים אומרים דהטעם שבני הקיבוץ תמיד עיפים ויבשים כי זה תיפח עצמותם, ובאמת ניכר על בני הקיבוץ שהם חלושים ביחס לצעירים. (כמובן דהוא רק וורט).
 
 

יוסי סבג

משתמש רשום
זה לא נכון שר' שלמה וולבה זצ"ל התנגד נחרצות למנהג זה
אלא היה נוהג לומר שכ"א צריך לעשות חשבון עם עצמו מה עדיף לו
כיון שלפעמים זה מפריע ללמוד למחרת
והיה אומר שבחור שמרגיש צורך לעשות שיעשה
ועל כן אין לזלזל במנהג זה שמקורו בקדמונים 
(על כך ראו: חסד לאברהם, בעין הקורא נהר נ"ו; מובא גם בספר ערבי נחל (פרשת שמיני). ונתיבות שלום מכתבי קודש מכתב קיג, בשם רבי חיים ויטאל).
ולכן ברור שראוי להשקיע ולהתאמץ לזה
וראינו עוד לילות בשנה שאין זה מפריע (ליל שבועות וכדו')
וחכם עינו בראשו לא לזלזל בזה
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
שמעתי פעם שגם אדם שנשא אשה קודם גיל עשרים ילמד בליל היום הולדת מחמת שביום זה הוא מתחייב בדיני שמים וטעם המנהג הוא לא רק ענין הנישואין
 
אני לא רואה שום בעיה בלהיות ער לילה אחד גם אם למחרת הסדרים קצת רופפים.
האדם הגיע לגיל 20, זה מרגש, וטוב אם הוא עושה משהו עם זה.
הבעיה בבילבול הסדרים אם זה משהו קבוע, משהו חד פעמי זה לא נורא בכלל.
אם הוא מעדיף לעשות את המשמר בכותל המערבי, שיערב לו.
גילוי נאות: אני לא משגיח בשום ישיבה.
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
בחור אמר:
נהגו עולם בני הישיבות לעשות משמר בליל הגיעם לגיל העשרים משום הגמ' בקידושין כט,ב שעד גיל כ' הרב"ה יושב וממתין לו שישא אשה ואם לא נשא עד גיל כ' הקב"ה אומר תיפח עצמותיו.
ידוע שהגר"ש וולבה התנגד למנהג, ויש עוד גדולי עולם שהתנגדו.
רצוני לדעת מקורות לכאן ולכאן.
והאם למישהו יש עצה מה לעשות אם יום ההולדת היא ביום כפור?

בסה"כ רעיון נחמד של כמה ישיבישערס שצבר תאוצה.
ואף אחד לא טרח להתנגד או לתמוך בו
בסוף זה כבר הפך למנהג עם מקורות לכאן ולכאן...
ודווקא ביוה"כ כתוב שנהגו להיות נעורים כל הלילה.
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
מנהג המשמר (עכ''פ אצל החסידים) אינו רק בגלל ''תיפח' אלא מפני שזה יום גורלי לאדם
מעודי ידעתי שמנהג זה זלג מהישיבות הליטאיות לחסידיות,
וכבודו מחדש שהוא מנהג חסידים?
אשמח למקור.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
בקהילתנו נהוג כך עם סדר מיוחד מכ''ק אדמו''ר זצ''ל
עצם קיום משמר אינו מנהג ליטאי אלא ידוע עוד מזמן האר''י בשם תיקון כרת והחיד''א תיקן סדר מיוחד לזה
אמנם מנהג הישיבות הוא ללמוד את מה שרגילים ללמוד
עכ''פ אי''ז רק תוספת שטייגען וחיזוק אלא גם תיקון יש כאן
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
זכורני באחד מחכמי הספרדים (בא"ח או אחר) שכ' בהיפוך כי הנשמה שנכנסת בגיל עשרים נכנסת בזמן השינה ולזה צריך לישון בלילה זה
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
בספר ערבי נחל הנ''ל כתב בהמשך (קצת על ענין אחר אך אולי רלוונטי גם לכאן)
''ואפילו מי שניעור כל הלילה אין בכך כלום כי נפשות כל ישראל דבוקים ובאים בלילה בסוד מיין נוקבין אף מי שאינו ישן מ"מ נפשו היא נכללת בכלל ישראל והם ישנים'',
 

דבש לפי

משתמש ותיק
מבולבל אמר:
העצה היא לאכול טוב לפני הצום להרבות בשתיית מים כבר מהיום ולשתות מיץ ענבים בערב הצום לאכול שקדים. במהלך היומולדת יש להקפיד לא לשהות במקומות חנוקים ובמקומות חמים. לנוח קצת מעמידה רצופה.
בליל היומולדת ילך לישון בהקדם האפשרי כדי לא לבלות את היום הגדול הזה בבטלה וכדי לאגור כוחות לעיצומו של יום. יום הולדת של רחמים עצומים.
כאשר עובר יום ההולדת ילך ויאכל בשמחה בהודיה לקב"ה על כל העבר וילך מחיל אל חיל לבנות סוכה להוריו. ויקיים מצוות כיבוד אב ואם.
בימים הראשונים לשנתו העשרים ואחד, וכו' וכו' וכו'
אם אתה רוצה לנמק את חיוב השינה בליל יוה"כ - אינך צריך לתלות זאת בבטלה אלא בתקנת חז"ל שביטלו את המנהג להיות ערים בליל יום הכיפורים כי זה גרם לחטאים.
אך לכאורה דווקא המצב שכלל הציבור ערים בליל יום הכיפורים הוא המצב שאסרו חז"ל, אבל מותר ליחיד להיות ניעור אם אינו מפנה ליבו לבטלה אלא עוסק בתורה או בשירות ותשבחות לקב"ה, וכן מוזכר מנהג זה בפוסקים.
 

יהודה היהודי

משתמש רגיל
ברור שהקב"ה אומר תיפח זה רק כשאינו עו ושה שום השתדלות לישא אשה
ואם הוא עושה השתדלות ,אז מה יש צורך ב"משמר?
ואם אכן אינו עושה שום השתדלות ,אז משמר לא יעזור . משמר זה לא דרך תשובה אלא תיקון לאחר ששב אל אביו ומקיים רצונו .
 

יודי 148

משתמש רגיל
שיח שרפי קדש - ברסלב ב'תרע"ד‏
כְּשֶׁרַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ הִגִּיעַ לְגִיל הָעֶשְֹרִים, וְיוֹם הָעֶשְֹרִים חָל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "הֲרֵי תִּהְיֶה עֵר, (כִּי כָּךְ הָיָה הַמִּנְהָג, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעוּ לְגִיל הָעֶשְֹרִים, הָיוּ עֵרִים כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמְרִים כָּל הַתְּהִלִּים וְכַמּוּבָא בִּסְפָרִים) וְתֹאמַר תְּהִלִּים תֹּאמַר גַּם מֵהַתְּפִלּוֹת שֶׁחִבַּרְתִּי (לקוטי תפלות). וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לַתְּפִלָּה הַמְדַבֶּרֶת מֵחַטָּאִים וַעֲווֹנוֹת, תְּדַלֵּג עֲלֵיהֶם.‏
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
ככל הידוע אצלי
בחסידות שלי ה"תיפח" הוא למטרת תיקון כרת וכו' כפי שהזכיר לעיל @נבהל להשיב
ונוהגים ללמוד כריתות וכדו'.
וכל אחד הולך לרב ומה שאומר לו עושה והכללים אינם קבועים.
וממש לא חיבבתי את ההלצות השונות דלעיל.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
על טעם וריח אין להתווכח, אבל לבני הדור שלי לא מובן איך דבר כזה (שבזמננו לא היה נהוג כלל) קרוי מנהג ?
 
 

נפתולי

משתמש ותיק
עוד מקורות למנהג זה:
ספר כאיל תערוג - עובדות והליכות על גדולי הדורות שנאמרו ע"י הגראי"ל שטינמן ז"ל ע' ס:
אמר רבנו על מה שנהגו בישיבות כשמגיעים לגיל עשרים להיות ערים כל אותו הלילה וללמוד, שמקורו הוא מדברי בעל האור השנים בספרו הפרדס, וז"ל: קבלתי מרבי המובהק החריף והבקי הישיש מוה' יצחק אייזיק זצללה"ה שבליל הנכנס לי"ד שנה משני האדם אחר י"ג שנה שלימות, וכן בליל הנכנס לכ"א שנה אחר כלות כ' שנה שלימות כאשר יסכים האדם בדעתו באותו לילה לעבודת השי"ת ויתעלה כן יצמיח ויעלה, והוא בדוק ומנוסה עכ"ל.
ובהערה 9: א"ה, והגר"ח קניבסקי אמר לנו שכשהוא נהיה בן עשרים אמר לו אביו בעל הקהלות יעקב להיות ער כל הלילה משום דברי בעל הפרדס, אבל בליל הבר מצוה לא אמר לו.

וזה המקור מתוך ספר הפרדס:
ספר הפרד"ס - 1759 - 'התחלת ספר הפרדס' דף ה ע"ב:
וקבלתי מרבי המובהק החריף והבקי הישיש כבוד מו' יצחק אייזק זצ"ל ולה"ה שבליל הנכנס לי"ד שנה משני האדם אחר י"ג שנה שלמו'. וכן בליל הנכנס לכ"א שנה אחר כלות ך' שנה שלמות כאשר יסכים האדם בדעתו באותו לילה לעבוד הש"י ויתעלה כן יצמיח ויעלה. בכל מיני מעלה. עד שיגיע לכל מדה מעולה. והוא בדוק ומנוסה בלי שמץ ותפלה. והשומע לדברי אלה בוודאי שיהי' לו תקנה גדולה. ולתקן מה שעשה ח"ו נבלה. ע"י בקשת רחמי' כל אותה הלילה. ויעלה לשם ולתהלה.

השווה עם רד"ק תהלים כה, ז עה"פ חטאות נעורי ופשעי אל תזכר:
אותם שבימי נעורי' יקראו חטאות שלא שלמה דעת האדם ואין שם פשע כי הפשע הוא המרד וכשיהיה אדם מזיד בבואו בימים מעשרים שנה ומעלה שהוא בדעתו יקרא פושע כי הוא מכיר ויודע ועובר המצוה הרי הוא מורד באדון המצוה אותו...
 

צ'אלמער

משתמש רשום
 האם יש מקור למנהג הבחורים להיות ערים בלילה של גיל עשרים טיפח ומהו המקור
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
צ'אלמער אמר:
האם יש מקור למנהג הבחורים להיות ערים בלילה של גיל עשרים טיפח ומהו המקור
וללמוד תורה באותו לילה כמובן.
בפשטות כנגד זה שיש תיפח עצמותיו ביום שהגיע לעשרים ויום הולך אחר הלילה, ותורה מגנא ומצלא.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
כמדומה שבהנהגות הקרבן נתנאל (בספר הנהגות צדיקים)
שבהגיעו לגיל עשרים ילמד כל הלילה וכל היום
 
חלק עליון תַחתִית