תלמיד גדול מן הרב מי מכבד למי

אם ראובן לימד תורה את שמעון, וברבות השנים שמעון גדל ליותר גדול מראובן, מי צריך לכבד למי? ואמנם יש מקום לומר ששניהם צריכים לכבד לשני, אבל השאלה במקום כזה למשל שלא שייך ששניהם יתכבדו, מי מהם יכבד לרעהו.
וגם מעניין אותי איך הדין ביחס לאחרים, שאז לכאורה פשוט שצריכים לכבד את שמעון שהוא היותר גדול, איך הדין אם גם ראובן נמצא שם, האם מותר לכבד את שמעון בגלל שהוא גדול יותר בתורה בפני ראובן רבו [להצד ששמעון צריך לכבדו]
וגם אולי יש בזה את הסברא שיש במסכת קידושין שאתה ואמך חייבין בכבוד אביך, וגם כאן אולי בגלל ששמעון חייב בכבוד ראובן [לפי הצד הזה] אם כן אתה לא יכול לכבד את שמעון, ודוק

"בקרובי אקדש" נאמר על נדב ואביהוא" שהיו גדולים ממשה ואהרן, ואף על פי כן, משה היה המנהיג והרב וממנו היו צריכים ללמוד.
בספר נתיבות שלום לומד מכך שגם מי שגדול יותר מהחכם שמרביץ תורה לרבים עליו להתחבר אליו, והמצוה להידבק בחכמים ובתלמידיהם נאמרה על מי שנבחר כרב.

דוד ריזל (העיתונאי) אמר:

"בקרובי אקדש" נאמר על נדב ואביהוא" שהיו גדולים ממשה ואהרן, ואף על פי כן, משה היה המנהיג והרב וממנו היו צריכים ללמוד.
בספר נתיבות שלום לומד מכך שגם מי שגדול יותר מהחכם שמרביץ תורה לרבים עליו להתחבר אליו, והמצוה להידבק בחכמים ובתלמידיהם נאמרה על מי שנבחר כרב.

לחץ כדי להרחיב...

לכאורה אף אם היו גדולים ממשה, מ''מ בתורה לא שייך להיות יותר גדול ממשה, שקיבל תורה מפי גבורה וכולם תלמידיו.

דוד ריזל (העיתונאי) אמר:

"בקרובי אקדש" נאמר על נדב ואביהוא" שהיו גדולים ממשה ואהרן, ואף על פי כן, משה היה המנהיג והרב וממנו היו צריכים ללמוד.
בספר נתיבות שלום לומד מכך שגם מי שגדול יותר מהחכם שמרביץ תורה לרבים עליו להתחבר אליו, והמצוה להידבק בחכמים ובתלמידיהם נאמרה על מי שנבחר כרב.

לחץ כדי להרחיב...

מהיכן הגיעה המצאה זו?
בקרובי אקדש לא סותר שמשה גדול יותר.

יוסי יעבץ אמר:

דוד ריזל (העיתונאי) אמר:

"בקרובי אקדש" נאמר על נדב ואביהוא" שהיו גדולים ממשה ואהרן, ואף על פי כן, משה היה המנהיג והרב וממנו היו צריכים ללמוד.
בספר נתיבות שלום לומד מכך שגם מי שגדול יותר מהחכם שמרביץ תורה לרבים עליו להתחבר אליו, והמצוה להידבק בחכמים ובתלמידיהם נאמרה על מי שנבחר כרב.

לחץ כדי להרחיב...

מהיכן הגיעה המצאה זו?
בקרובי אקדש לא סותר שמשה גדול יותר.

לחץ כדי להרחיב...

"אמר משה לאהרן, אחי בסיני נאמר לי שאני עתיד לקדש הבית הזה, ובאדם גדול אני מקדשו, והייתי סבור שמא או בי או בך הבית הזה מתקדש, ועכשיו ב' בניך גדולים ממני וממך."
(ויקרא רבה יב, ב)
ואעפ"כ אמרינן ביומא נג. שנענשו על שהורו הלכה בפני משה רבן.
ובספר נתיבות שלום ויקרא עמוד מב מאריך לבאר זאת.

תלמיד שגדול מרבו מחויב בכבוד רבו ובמוראו - יהא מורא רבך כו', כמבואר במ"ב סימן סו סק"ה.

מלמד להועיל אמר:

וגם מעניין אותי איך הדין ביחס לאחרים, שאז לכאורה פשוט שצריכים לכבד את שמעון שהוא היותר גדול, איך הדין אם גם ראובן נמצא שם, האם מותר לכבד את שמעון בגלל שהוא גדול יותר בתורה בפני ראובן רבו [להצד ששמעון צריך לכבדו]
וגם אולי יש בזה את הסברא שיש במסכת קידושין שאתה ואמך חייבין בכבוד אביך, וגם כאן אולי בגלל ששמעון חייב בכבוד ראובן [לפי הצד הזה] אם כן אתה לא יכול לכבד את שמעון, ודוק

לחץ כדי להרחיב...

בגמרא ב"ב קיט: פלוגתא אי חולקין כבוד לתלמיד בפני הרב, ולהלכה אין חולקין, אלא אם כן הרב עצמו חולק לתלמידו כבוד.
ושם איירי שהתלמיד קטן מרבו, ואעפ"כ יש מ"ד שחולקין כבוד לתלמיד בפני הרב, ורש"י שם מפרש הטעם כיון שגם זה גם מכבוד רבו שחולקין כבוד לתלמידו.
וכן נפסק בשו"ע יו"ד רמ"ב סכ"א.
והנה שאלתך היתה במקום שהתלמיד גדול יותר מרבו, אולי אין לכבד לרב במקום כזה, ולזה לכאו' אין ראיה. רק זאת לכאו' יש לומר, שבמקום כזה שהרב עצמו חולק לתלמידו כבוד [והכא שהתלמיד הלא גדול ממנו לכאו' מחוייב בזה ג"כ] ממילא נמצא שהדר דינא שיש לכבד את התלמיד בפני הרב, וכנ"ל.

[אמנם עיין ברכות כב. דרב הונא קרא לתלמידיו "רבותי" והיינו כי מתלמידיו יותר מכולם כמו שכתב שם בשפתי חכמים, ולכאו' א"כ כל רב מחוייב בכבוד תלמידו כיון שלומד ממנו תורה, ועיין יו"ד סי' רמ"ד ס"ח ברמ"א צריך לעשות לתלמידו הידור, ושם בביאור הגר"א שאינו מן הדין. ויש לחלק בין מה שלומד מעט מתלמידו דרך לימוד לבין כאשר נעשה התלמיד גדול ממנו שאז אין מכבדו מדין רבו אלא מדין ת"ח, ובאמת שני ת"ח הא צריכין לכבד זה לזה, ואכמ"ל].

אולם יש לפלפל סברא להיפך, דדוקא במקום שהרב גדול מן התלמיד ואעפ"כ חולק כבוד לתלמידו, אז אמרי' דניחא ליה שיחלקו כבוד לתלמידו אף בפניו וזהו כבודו. אבל במקום שמה שמכבד את תלמידו הוא מצד הדין, אינו ראיה שרוצה שיכבדו את תלמידו בפניו אם אין צריכים על פי הדין לנהוג כך, ודו"ק.

ולכאו' יש להביא ראיה לנושא ממה שפסק הרמב"ם (פ"ו מהל' ממרים) בבן שהוא רב לאביו שאין האב צריך לכבד את הבן, ולהרא"ש שניהם צריכים לכבד זה לזה, ועיין חידושי הרד"ל קדושין לג: וצריך יישוב הדעת והתבוננות בכל זה, רק ציינתי מראי מקומות בעלמא שמהם לכאורה יש לדון לשאלתך.