יש לזה מקור והוא בס' יוסף אומץ סי' ס"דדוד ריזל (העיתונאי) אמר:לילדים אומרים שאסור לשבת על שולחן כי הוא מזבח, לזה ששולחנו של אדם מכפר עליו כמזבח יש מקור. השאלה היא אם יש מקור שאסור לשבת על שולחן.
אולי זה ישתרבב משולחן שמונחים עליו ספרי קודש,
או מחוסר נימוס.
מי יודע ?
בלשון הספר חסידים היה אפשר לפרש שהכוונה היא שהתינוק הלך ע"ג השולחן בשעה שהיו עליו ספרים ולא משום שהשולחן מיוחד לספרים, רק במפתח הבין להחמיר.כרם אמר:בס"ח סי' תתק"כ:
ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרם לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו, ולקח הספרים מעליו עד שאכל, ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן [highlight=yellow]שהיו עליו ספרים[/highlight].
ובמפתח כתוב על זה: שאין להניח לתינוק לפסוע על שולחן [highlight=yellow]המיוחד להניח עליו ספרים[/highlight] ולאכול עליו.
יצחק אמר:בלשון הספר חסידים היה אפשר לפרש שהכוונה היא שהתינוק הלך ע"ג השולחן בשעה שהיו עליו ספרים ולא משום שהשולחן מיוחד לספרים, רק במפתח הבין להחמיר.כרם אמר:בס"ח סי' תתק"כ:
ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרם לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו, [highlight=yellow]ולקח הספרים מעליו עד שאכל,[/highlight] ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן [highlight=yellow]שהיו עליו ספרים[/highlight].
ובמפתח כתוב על זה: שאין להניח לתינוק לפסוע על שולחן [highlight=yellow]המיוחד להניח עליו ספרים[/highlight] ולאכול עליו.
אם זה שולחן המיועד לטיש אפשר להבין.שעת השקט אמר:מנהג חסידים ( אני ראיתי בבעלזא) שהמשב"ק חולץ נעליים והולך על השולחן בשעת הטיש.
האם ישנה התייחסות בכתביהם להלכה זו בהקשר זה?
גם בליובאוויטש נהגו כן בעת חלוקת 'כוס של ברכה' במוציו"ט.שעת השקט אמר:מנהג חסידים ( אני ראיתי בבעלזא) שהמשב"ק חולץ נעליים והולך על השולחן בשעת הטיש.
האם ישנה התייחסות בכתביהם להלכה זו בהקשר זה?
וכן נוהג הג"ר אלימלך בידרמן בדרשותיו.שעת השקט אמר:מנהג חסידים ( אני ראיתי בבעלזא) שהמשב"ק חולץ נעליים והולך על השולחן בשעת הטיש.
שואל ומשיב אמר:ל''מ את היוסף אומץ היכן שציטט @אוריאל,
בסי' קסז סקי''ג כתב המג''א שאין להרוג כינה ע''ג השולחן מטעם שהוא כמזבח.
הסבתות אומרות עוד הרבה שטויות.קרחון אמר:הסבתות אומרות שזה סכנה, וכבר כתב הרשב"א שיש לחוש למה שאומרות הזקנות.
ולפי"ז נמצא שכל דבר, יהיה מה שיהיה, שנזכר כאן בפורום כבר אינו בכלל דברי הרשב"א, שהרי כל דבר שמעלים כאן בפורום תמיד יהיה מישהו שלא יסכים עם זה.נחש בריח אמר:כוונתו לדבר ידוע ומפורסם, וקבלה שהתפשטה אצל כולם.
נכון מאד. הרשב"א לא התכוון לכמה זקנות מקשקשות או לדיונים מסברות. אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.יושב אוהלים אמר:ולפי"ז נמצא שכל דבר, יהיה מה שיהיה, שנזכר כאן בפורום כבר אינו בכלל דברי הרשב"א, שהרי כל דבר שמעלים כאן בפורום תמיד יהיה מישהו שלא יסכים עם זה.נחש בריח אמר:כוונתו לדבר ידוע ומפורסם, וקבלה שהתפשטה אצל כולם.
אבל מה אם זה מקובל אצל הזקנים והזקנות, אבל כאן בפורום מתווכחים עם זה, האם גם זה בכלל?נחש בריח אמר:אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.
צריך לבדוק מה גילם של משתמשי הפורום...יושב אוהלים אמר:אבל מה אם זה מקובל אצל הזקנים והזקנות, אבל כאן בפורום מתווכחים עם זה, האם גם זה בכלל?נחש בריח אמר:אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.
לפי הידוע לי, מקובל בפי כל הזקנים והזקינות בני עמנו מכל העדות והחוגים, שילדים לא יושבים על שולחן. ואין קבלה פושטת ביד עמנו...נחש בריח אמר:
נכון מאד. הרשב"א לא התכוון לכמה זקנות מקשקשות או לדיונים מסברות. אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.יושב אוהלים אמר:נחש בריח אמר:כוונתו לדבר ידוע ומפורסם, וקבלה שהתפשטה אצל כולם.
נו נו....יתכן ומסתבר אמר:לפי הידוע לי, מקובל בפי כל הזקנים והזקינות בני עמנו מכל העדות והחוגים, שילדים לא יושבים על שולחן. ואין קבלה פושטת ביד עמנו...נחש בריח אמר:
נכון מאד. הרשב"א לא התכוון לכמה זקנות מקשקשות או לדיונים מסברות. אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.יושב אוהלים אמר:
הדיון הוא רק האם זה הלכה / מנהג / ענין / סכנה גשמית / סכנה רוחנית וכו'.
אני מקוה שכבודו לא רציני...נחש בריח אמר:הרשב"א דיבר בנושא האמונות, היינו לקבל מהם דבר רעיוני.
ייתכן שלא דייקתי בלשוני.יתכן ומסתבר אמר:אני מקוה שכבודו לא רציני...נחש בריח אמר:הרשב"א דיבר בנושא האמונות, היינו לקבל מהם דבר רעיוני.
הדבר האחרון שהייתי מקבל מהזקינות הוא 'דבר רעיוני' ששיכלן מוגבל מלעכל אותו, והם משנות את פניו לע' גוונים, וכמו שהוזכר לעיל שאוי לו למבסס אמונתו על הזקינות במקום על הזקנים... מה שאני מוכל לקבל מהם הוא רק 'דבר מעשי' ששיכלן מסוגל לקבל, והן יודעות לשמור עליו באדיקות מדור לדור, אשרי העם שככה לו.
ואני באתי להדגיש שענין הקשור לאמונה הוא רגיש ביותר, ואסור לסמוך בו על פשוטי עם שאינם יכולים להכיל הדברים על בוריין, ואין שום היתר לסמוך על קבלתן בנושאי תחית המתים וכיו"ב, והעושה כן מסתכן באיבוד חלקו לעוה"ב.נחש בריח אמר:באתי רק להפקיע שא"א לסמוך בענייני הלכה.יתכן ומסתבר אמר:הדבר האחרון שהייתי מקבל מהזקינות הוא 'דבר רעיוני' ששיכלן מוגבל מלעכל אותו, והם משנות את פניו לע' גוונים, וכמו שהוזכר לעיל שאוי לו למבסס אמונתו על הזקינות במקום על הזקנים... מה שאני מוכל לקבל מהם הוא רק 'דבר מעשי' ששיכלן מסוגל לקבל, והן יודעות לשמור עליו באדיקות מדור לדור, אשרי העם שככה לו.נחש בריח אמר:הרשב"א דיבר בנושא האמונות, היינו לקבל מהם דבר רעיוני.
אבל למשל בעניין תחיית המתים, שהוא אינו הלכתי אלא מושג שהוא נפוץ בקרב העם כולו, וכן בדברים מעין אלה, בזה אפשר לסמוך על קבלתם.
ומה נעשה ודעת הרשב"א הפוכה.יתכן ומסתבר אמר:ואני באתי להדגיש שענין הקשור לאמונה הוא רגיש ביותר, ואסור לסמוך בו על פשוטי עם שאינם יכולים להכיל הדברים על בוריין, ואין שום היתר לסמוך על קבלתן בנושאי תחית המתים וכיו"ב, והעושה כן מסתכן באיבוד חלקו לעוה"ב.נחש בריח אמר:באתי רק להפקיע שא"א לסמוך בענייני הלכה.יתכן ומסתבר אמר:הדבר האחרון שהייתי מקבל מהזקינות הוא 'דבר רעיוני' ששיכלן מוגבל מלעכל אותו, והם משנות את פניו לע' גוונים, וכמו שהוזכר לעיל שאוי לו למבסס אמונתו על הזקינות במקום על הזקנים... מה שאני מוכל לקבל מהם הוא רק 'דבר מעשי' ששיכלן מסוגל לקבל, והן יודעות לשמור עליו באדיקות מדור לדור, אשרי העם שככה לו.
אבל למשל בעניין תחיית המתים, שהוא אינו הלכתי אלא מושג שהוא נפוץ בקרב העם כולו, וכן בדברים מעין אלה, בזה אפשר לסמוך על קבלתם.
ואילו בנושאים של הלכה נאמר אל תבוז כי זקנה אמך, ואל תטוש תורת אמך, ואי לאו דחזיא כן בבי נשא לא עבדי הכי, ומסתמא שאלו שאלת רב והותר להם, וכיוצא בלשונות אלו יש בפוסקים לרוב.
ובקיצור, אל תשתמש בחשמלאי לתיקון צנרת, ובחייט לנסירת קרשים, ולא בנשים לעניני סברא ורעיונות מופשטים, ובמעיינים / משפיעים לעניני הלכה, ולא בפורום לשום ענין...