שכבת זרע כצואה - א"כ כל אשה תהיה אסורה ג' ימים בכל דבר שבקדושה

דרומאי

משתמש ותיק
נשאלתי היום, לפי דעת הרמ''א בסי' ע''ו דשכבת זרע דינה כצואה ואסור לקרות ק''ש כשהיא על בשרו, א''כ למאי דקי''ל דש''ז כל ג' ימים ראויה להזריע, תיאסר אשה בדברים שבקדושה כל ג' ימים לאחר תשמיש שהרי היא פולטת ש''ז. וצ''ע. אשמח לשמוע תירוצים מסברא ומגמרא מן החכמים והרבנים יחיו.
 

נבשר

משתמש ותיק
ש"ז דינה כצואה רק בג' ימים מפני שראוי להזריע? או שאשה פולטת רק אחר ג' ימים, ולכאו' תיפו"ל שכבר פלטה?
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
ש"ז דינה כצואה רק בג' ימים מפני שראוי להזריע?
איני יודע, וכל זה התכוונתי להכניס בשאלה.
אך עכ''פ כיון שדרך נשים לפלוט ביום שאחר התשמיש, ייאסרו בדבר שבקדושה לכה''פ באותו היום אם לא רחצו היטב, וזו לא שמענו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
או שאשה פולטת רק אחר ג' ימים, ולכאו' תיפו"ל שכבר פלטה?
מה הפירוש תיפוק ליה שכבר פלטה, הרי היא פולטת והולכת כל ג' ימים, או לכה''פ חיישינן כן, ולכן אין מפסיקין בטהרה רק ביום החמישי כידוע.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אמר:
לא מבין את השאלה, הרי מרגישה אם פלטה או לאו.
לא כן, הרי אסור לעשות מדינא הפסק טהרה תוך ג' ימים מתשמיש (מלבד המנהג להמתין ה' ימים), ומשום דחיישינן שמא תפלוט ולאו אדעתה, וה''נ לענין דברים שבקדושה נימא שמא פלטה ולאו אדעתה.
 

נבשר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
נבשר אמר:
או שאשה פולטת רק אחר ג' ימים, ולכאו' תיפו"ל שכבר פלטה?
מה הפירוש תיפוק ליה שכבר פלטה, הרי היא פולטת והולכת כל ג' ימים, או לכה''פ חיישינן כן, ולכן אין מפסיקין בטהרה רק ביום החמישי כידוע.
התכוונתי שאחר ג' ימים עדיין תהא אסורה בק"ש מפני מה שכבר פלטה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
דרומאי אמר:
נבשר אמר:
או שאשה פולטת רק אחר ג' ימים, ולכאו' תיפו"ל שכבר פלטה?
מה הפירוש תיפוק ליה שכבר פלטה, הרי היא פולטת והולכת כל ג' ימים, או לכה''פ חיישינן כן, ולכן אין מפסיקין בטהרה רק ביום החמישי כידוע.
התכוונתי שאחר ג' ימים עדיין תהא אסורה בק"ש מפני מה שכבר פלטה.
אה''נ, הקושיא גם על אחר ג' ימים עד שתקנח את עצמה ותחליף הבגד.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
נשאלתי היום, לפי דעת הרמ''א בסי' ע''ו דשכבת זרע דינה כצואה ואסור לקרות ק''ש כשהיא על בשרו, א''כ למאי דקי''ל דש''ז כל ג' ימים ראויה להזריע, תיאסר אשה בדברים שבקדושה כל ג' ימים לאחר תשמיש שהרי היא פולטת ש''ז. וצ''ע. אשמח לשמוע תירוצים מסברא ומגמרא מן החכמים והרבנים יחיו.
הערה נפלאה .
אפשר אולי ליישב, למאי דקיי"ל דפולטת כרואה, והיינו שדנים את הש"ז ע"י שנכנס לגופה של האשה כדבר היוצא מגופה וכמו דם, א"כ בטל מינה שם ש"ז לענין שיחשב צאתך של בעל(שזה הטעם שש"ז אוסרת בד"ת ), ומעתה דנים בה כדבר היוצא מגופה של אישה וכמו שדם לא אוסר ה"ה הכא.
 

נבשר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
נשאלתי היום, לפי דעת הרמ''א בסי' ע''ו דשכבת זרע דינה כצואה ואסור לקרות ק''ש כשהיא על בשרו, א''כ למאי דקי''ל דש''ז כל ג' ימים ראויה להזריע, תיאסר אשה בדברים שבקדושה כל ג' ימים לאחר תשמיש שהרי היא פולטת ש''ז. וצ''ע. אשמח לשמוע תירוצים מסברא ומגמרא מן החכמים והרבנים יחיו.
מהקושיא הנפלאה עיינתי קצת, יעויין בכף החיים בסי' עו' שכתב שהוי רק חומרא, ומביא ראיה מסי' תריג' שהובא שם בב"ח וכן בד"מ שמי שראה קרי ביוהכ"פ רק אם רגיל או שם הוא כהן, שרי לו לרחוץ אבל שאר אדם לא ירחוץ, וא"כ אינו מדינא שא"כ איך יזכיר שם שמיים, ולכאו' יקשה לדחוק שלא יתפלל ויקרא ק"ש כל יוהכ"פ.
 

נבשר

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
נשאלתי היום, לפי דעת הרמ''א בסי' ע''ו דשכבת זרע דינה כצואה ואסור לקרות ק''ש כשהיא על בשרו, א''כ למאי דקי''ל דש''ז כל ג' ימים ראויה להזריע, תיאסר אשה בדברים שבקדושה כל ג' ימים לאחר תשמיש שהרי היא פולטת ש''ז. וצ''ע. אשמח לשמוע תירוצים מסברא ומגמרא מן החכמים והרבנים יחיו.
הערה נפלאה .
אפשר אולי ליישב, למאי דקיי"ל דפולטת כרואה, והיינו שדנים את הש"ז ע"י שנכנס לגופה של האשה כדבר היוצא מגופה וכמו דם, א"כ בטל מינה שם ש"ז לענין שיחשב צאתך של בעל(שזה הטעם שש"ז אוסרת בד"ת ), ומעתה דנים בה כדבר היוצא מגופה של אישה וכמו שדם לא אוסר ה"ה הכא.
הא דקיי"ל אל תגשו אל אשה ג' ימים, וברש"י שם מפני שפולטת זרע ג' ימים. משנה בשבת פו'. והיינו שנחשב כזרע לענין טומאה ולא כדם.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
נבשר אמר:
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
נשאלתי היום, לפי דעת הרמ''א בסי' ע''ו דשכבת זרע דינה כצואה ואסור לקרות ק''ש כשהיא על בשרו, א''כ למאי דקי''ל דש''ז כל ג' ימים ראויה להזריע, תיאסר אשה בדברים שבקדושה כל ג' ימים לאחר תשמיש שהרי היא פולטת ש''ז. וצ''ע. אשמח לשמוע תירוצים מסברא ומגמרא מן החכמים והרבנים יחיו.
הערה נפלאה .
אפשר אולי ליישב, למאי דקיי"ל דפולטת כרואה, והיינו שדנים את הש"ז ע"י שנכנס לגופה של האשה כדבר היוצא מגופה וכמו דם, א"כ בטל מינה שם ש"ז לענין שיחשב צאתך של בעל(שזה הטעם שש"ז אוסרת בד"ת ), ומעתה דנים בה כדבר היוצא מגופה של אישה וכמו שדם לא אוסר ה"ה הכא.
הא דקיי"ל אל תגשו אל אשה ג' ימים, וברש"י שם מפני שפולטת זרע ג' ימים. והיינו שנחשב כזרע לענין טומאה ולא כדם.
ודאי שלענין טומאת ש"ז לא בטל מיניה שם ש"ז ,אבל יתכן שבטל מיניה שם צאתך של בעל. ,י
 

נבשר

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
ודאי שלענין טומאת ש"ז לא בטל מיניה שם ש"ז ,אבל יתכן שבטל מיניה שם צאתך של בעל. ,י
מה כוונתך, אדם שנלכלך בש"ז של אדם אחר גם דעתך כן.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
דרומאי אמר:
נשאלתי היום, לפי דעת הרמ''א בסי' ע''ו דשכבת זרע דינה כצואה ואסור לקרות ק''ש כשהיא על בשרו, א''כ למאי דקי''ל דש''ז כל ג' ימים ראויה להזריע, תיאסר אשה בדברים שבקדושה כל ג' ימים לאחר תשמיש שהרי היא פולטת ש''ז. וצ''ע. אשמח לשמוע תירוצים מסברא ומגמרא מן החכמים והרבנים יחיו.
מהקושיא הנפלאה עיינתי קצת, יעויין בכף החיים בסי' עו' שכתב שהוי רק חומרא, ומביא ראיה מסי' תריג' שהובא שם בב"ח וכן בד"מ שמי שראה קרי ביוהכ"פ רק אם רגיל או שם הוא כהן, שרי לו לרחוץ אבל שאר אדם לא ירחוץ, וא"כ אינו מדינא שא"כ איך יזכיר שם שמיים, ולכאו' יקשה לדחוק שלא יתפלל ויקרא ק"ש כל יוהכ"פ.
כפה''נ כף החיים לא פוסק כהרמ''א, דהרמ''א בפשיטות אוסר מדינא (ועי' במ''ב שהחמיר אפילו על בגדו והיינו דמה שהותר בצואה אסור בש''ז אך זה לא מדינא אלא מצד מזכרת עון).
 

נבשר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
נבשר אמר:
האחד בא לגור אמר:
ודאי שלענין טומאת ש"ז לא בטל מיניה שם ש"ז ,אבל יתכן שבטל מיניה שם צאתך של בעל. ,י
מה כוונתך, אדם שנלכלך בש"ז של אדם אחר גם דעתך כן.
דוקא כאן משום שנבלע בגוף האשה.
ידעתי מיד שזו כוונתו, רק לא הבנתי הסברא שנכנס בגופה לא הוי צואה, ולכאו' בכלל למה נחשב כצואה, א"כ מאותה סיבה נמי מה שיצא מגופה, ובכלל לדעתי אם יצא מגופה עוד יותר צואה.
ע"מ לקצר בהודעות, מה שהערת מהכף החיים, לא נראה שבא לחלוק, רק כן דעתו, ומביא ראיה מהד"מ בתריג' שלא נחלק על הב"ח רק מביא ממישהו אחר שמשמע שאפי' באינו רגיל שרי, ולכאו' הו"ל לומר את דברי המהרי"ל שהביא הוא עצמו בסי' עו', ששם אייר המהרי"יל על חובה לטבול ביהכ"פ שהוה כצואה ואוסר לו להתפלל. עיין בקישור שצירפתי דברי הכף החיים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14418&st=&pgnum=263
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
ודאי שלענין טומאת ש"ז לא בטל מיניה שם ש"ז ,אבל יתכן שבטל מיניה שם צאתך של בעל. ,י
נראה להוסיף דעיקר המאיסות בש''ז הוא כשיוצא מהאיש, אך כיון שנבלע בגוף האשה ועתה יוצא מן האשה אין ביציאתו מיאוס ולא הוי בגדר 'צאתך' כיון שלא יצא בדרך מיאוס.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
@נבשר, אשמח שתעתיק בתמונה או טקסט את דברי כה''ח, כי אין לי גישה לקישורים ו/או להורדות.
 

נבשר

משתמש ותיק
סתם שאלה זרע של האשה איכא עליו דין של ש"ז, יעויין גמ' איש מזריע תחלה, אשה מזריעה, או שאין בכוחו לפלוט, או שאין מטמא, ולכאו' משום צואה לא נפק.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
ידעתי מיד שזו כוונתו, רק לא הבנתי הסברא שנכנס בגופה לא הוי צואה, ולכאו' בכלל למה נחשב כצואה, א"כ מאותה סיבה נמי מה שיצא מגופה, ובכלל לדעתי אם יצא מגופה עוד יותר צואה.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14418&st=&pgnum=263
למה אם יצא מגופה יותר צואה, הרי לא יצא ממקום המיאוס של צואה ומ''ר, וגם לא יצא דרך תאוה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
סתם שאלה זרע של האשה איכא עליו דין של ש"ז, יעויין גמ' איש מזריע תחלה, אשה מזריעה, או שאין בכוחו לפלוט, או שאין מטמא, ולכאו' משום צואה לא נפק.
אין אנו יודעים מהו זרע של האשה, ואם הכוונה ללחות שבאותו מקום זה ודאי אינו כצואה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
אין הדבר כן, כיון שהוא יוצא דרך המקור אין זה צאתך, וכמו שדם נידות לא הוי צאתך (וכמו רוק)
לא ממש דרך המקור, שכן רוב הש''ז אינו נכנס כלל למקור, אלא יוצא מהפרוזדור.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
אין הדבר כן, כיון שהוא יוצא דרך המקור אין זה צאתך, וכמו שדם נידות לא הוי צאתך (וכמו רוק)
לא ממש דרך המקור, שכן רוב הש''ז אינו נכנס כלל למקור, אלא יוצא מהפרוזדור.
טומאת פולטת (לפחות הדין של פולטת כרואה), זה ודאי רק אם יצא מהמקור.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
אין הדבר כן, כיון שהוא יוצא דרך המקור אין זה צאתך, וכמו שדם נידות לא הוי צאתך (וכמו רוק)
לא ממש דרך המקור, שכן רוב הש''ז אינו נכנס כלל למקור, אלא יוצא מהפרוזדור.
טומאת פולטת (לפחות הדין של פולטת כרואה), זה ודאי רק אם יצא מהמקור.
זו מנין לך? שמא הש''ז נשאר בפרוזדור ויוצא החוצה ואז מטמא?
 
חלק עליון תַחתִית