A
Anonymous
Guest
לאחר זיכרון קלוש וחיפוש, עיין חזו"א יו"ד סימן צ"ט סק"ד שדן בזה.בן אהרון אמר:
במסקנת הגמ' בנדה י"א עמ' ב' , מובא שיושבת על דם טוהר אינה קובעת וסת מימי טהרה שלה לימים שאח"כ - הרגילים, גם למ"ד שמעיין אחד הם (והלכה כמותו)
שאין קביעות וסת מימי טהרה לימי טומאה (לימים שיכולה להיטמא). ולכאורה גם בגיורת שכשהייתה גויה דמה היה טהור
(נדמה לי שראיתי את הראיה הזו כתובה באיזה מקום, אני לא זוכר אם להלכה)
שאין קביעות וסת מימי טהרה לימי טומאה (לימים שיכולה להיטמא). ולכאורה גם בגיורת שכשהייתה גויה דמה היה טהור
(נדמה לי שראיתי את הראיה הזו כתובה באיזה מקום, אני לא זוכר אם להלכה)
A
Anonymous
Guest
כמדומה, שעל זה מדבר החזו"א שציינתי.ayedavid אמר:
גבריאל פולארד
משתמש ותיק
דרך אגב: אידי דאיירי בגר שנתגייר, נעלה דבר המהר"ל הידועים שעמד על ענין זה למה נקטו חכמים בלשון גר שנתגייר, 'גר'? גוי שנתגייר, מעיקרא הוא גוי ולא גר,
מסברי המהר"ל יסוד גדול, באמת באמת אינו יכול להיות יהודי הוא לא שייך לעם הנבחר, אלא שיש נשמות קדושות שהתפזרו בכל מיני מקמות בעולם, ואלו צריכים להיכנס תחת כנפי השכינה, ולהם יעוד התורה המושג הזה של 'גר', ולכן דייקא נקטינן גר שבא להתגייר ולא גוי.
מסברי המהר"ל יסוד גדול, באמת באמת אינו יכול להיות יהודי הוא לא שייך לעם הנבחר, אלא שיש נשמות קדושות שהתפזרו בכל מיני מקמות בעולם, ואלו צריכים להיכנס תחת כנפי השכינה, ולהם יעוד התורה המושג הזה של 'גר', ולכן דייקא נקטינן גר שבא להתגייר ולא גוי.