אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
שתיית קפה לפני התפילה
- Thread starter יהושע
- תאריך התחלה
ממתי מתירים איסורים בגלל חולשת הדורות?פולני אמר:בגלל חולשת הדורות התירו.
ההיתר כתוב כמו שכתבת אבל בעיקר כדי שיוכל לכוון ובמ"ב מגביל את זה שיהיה ללא סוכר בקפה עצמו אך היום גם בזה אין גאוה ולכן מקובל בפי הרבה גדולים להתיר. וראיתי כמדו' מי שטען להתיר אפי' משקאות קלים אבל לא יודע אם השמועה מוסמכת ואת סיבת ההיתר. הרי קפה באמת מצוי אפי' בבתי עניים (עי' ערך אברכים שאין להם בכיס אגורה אבל קפה כן תמצא בביתם) אך משקאות קלים פחות מצוי.יעקב שלם אמר:יש עוד עניין שקפה בימינו זה כבר לא גאוה
אך אינני יודע מה בדיוק קובע גאוה ושמא זה לא קשור לבתי עניים ולכאו' גם בזמן המ"ב היו העניים שותים קפה עם סוכר.
וכן צ"ב מה ההבדל אם זה תוך הכוס או בפה. וכנראה סוכר תוך הכוס היה נקרא שבא לשתות משקה משובח כמו שכר וכדו' ולכן זה גאוה משא"כ שנותן קצת בפה כי בלא"ה לא מסוגל לשתות, אין פה גאוה. לפי"ז מובן שהיום שרובא דרובא לא יכולים לשתות בצורה מסורבלת כזו לשים סוכר בפה, אז כבר שמים בכוס עצמו כי בלא"ה לא ישתו, אין בזה גאוה.
וז"ל המ"ב פ"ט
(כב) מים מותר - דלא שייך בהו גאוה ודוקא בלא צוקער אבל עם צוקער אסור וכ"ש[כט] משקה שכר (שקורין ביער) ודאי אסור. וטיי"א וקאפ"ע מותר לשתותו קודם תפלה כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל ובפרט בהמקומות שרגילין בהם ואין מתיישב הדעת בלתם וכ"ז בלא צוקער ובלא חלב [אחרונים] והעולם נוהגין להקל לשתות עם צוקער ואפשר דכוונת האחרונים וכן הרדב"ז שכתב דעם צוקער אין לך גאוה גדולה מזו קודם התפלה רק אם נותן הצוקער בתוך הטיי"א למתקו דזהו אסור קודם התפלה אבל אם לוקח מעט צוק"ר בפיו בעת השתייה ובלתי זה אין יכול לשתות הטיי"א אין זה בכלל גאוה. היוצא מדברינו דבנתינת הצוקע"ר בתוך הטיי"א או לאכול מעט מיני תרגימא בעת השתייה כדי שלא לשתות הטיי"א וקאפ"ע אליבא ריקנא אין שום צד להקל בזה קודם התפלה אם לא מי שיש לו חלישת הלב
חוזר ומגיד
משתמש ותיק
ומה עם קפה עם חלב?
אברהם העברי
משתמש ותיק
יהושע אמר:ממתי מתירים איסורים בגלל חולשת הדורות?פולני אמר:בגלל חולשת הדורות התירו.
לכאו' לא הכוונה שהתירו איסור אלא שמשום חולשת הדורות כולם נכנסים למעמד של הרעב והצמא שמותר להם
שמעתי כמה פעמים טעם זה. ומעודי תמהתי עליו, הרי גאוה זה לא בגלל שהוא אוכל מאכל חשוב שאנשים אחרים לא אוכלים, שהרי בגמרא לא אמרו מה אסור לאכול, אלא כל דבר אסור לאכול, ואם הטעם משום שאוכל דבר שאנשים פשוטים לא אוכלים, יהיה מותר גם לאכול לחם, שזה דבר שכולם אוכלים, ולכאורה מה שהגמרא אומרת שלאכול לפני התפילה זה גאוה הכוונה שבדרך כלל כאשר אדם עדיין שרוי בצום הוא יותר נכנע.יעקב שלם אמר:יש עוד עניין שקפה בימינו זה כבר לא גאוה
בערוך השולחן (שם סכ"ג) כתב לגבי תה "והעולם נוהגים היתר גם בחלב לפי שאינו בא אלא להטעים המים" ולכא' ה"ה בקפה.חוזר ומגיד אמר:ומה עם קפה עם חלב?
לפני הרבה שנים שמעתי ווארט שמייחסים אותו לר' לוי יצחק מברדיצ'ב שקפה אומרים באידיש "קווה" ואם מוסיפים לו חלב שזה מ' בגי' יוצא "מקווה"
ונא לכוון כוונה זו בשתיית כוס הקפה מחר...
(ואני הוספתי - שהאריז"ל אומר ש"כעס" בגי' מקוה וסגולת המקוה לבטל את הכעס. וא"כ זוהי גם סגולת הקפה שהוא כמקוה כדלעיל)
ונא לכוון כוונה זו בשתיית כוס הקפה מחר...
(ואני הוספתי - שהאריז"ל אומר ש"כעס" בגי' מקוה וסגולת המקוה לבטל את הכעס. וא"כ זוהי גם סגולת הקפה שהוא כמקוה כדלעיל)
יוסף יצחק אמר:בערוך השולחן (שם סכ"ג) כתב לגבי תה "והעולם נוהגים היתר גם בחלב לפי שאינו בא אלא להטעים המים" ולכא' ה"ה בקפה.חוזר ומגיד אמר:ומה עם קפה עם חלב?
טעם זה קשה כי הרי בגמרא לא כתוב שום חילוק, רק כל ההיתר היא שבמים לא שייך גאוה כיון שהוא נטול טעם וריח ואינו משביע כלל ולכן מסברא זה לא נקרא אכילה לפני התפילה, אבל אם מוסיפים טעם וריח ודברים משביעים קצת הרי זה כבר ככל משקה, ומה הוא הגדר מה מותר לשתות ומה לא, ומי מפונק שאינו שותה רק יין גם כששורה רק לצימאון האם נימא שגם זה מותר שבעיקר מתכוון לרוות צימאונו והוא רק רוצה להטעים שתייתו?
יוסף יצחק אמר:מה זה "לא כולם מכוונים בכלל" וכי לכן אין על האדם לעשות כל טצדקי כדי שיוכל ההתפלל ביישוב הדעת?!
עיי' משנ"ב פ"ט ס"ק כ"ב ובדירשו שם (לגבי סוכר) [שם מבואר שההיתר הוא משום יישוב הדעת]
אני חושב שרוב האנשים מכוונים בתפילת שחרית בצום כמו בכל תפילה, ועכ״פ אם ישתו מים בוודאי לא ירגישו חילוק חוץ ממי שמכור לקפאין.
כמדומני אחד מאדמו"רי בעלזא אמר כי מי שלא שותה קפה לפני התפילה בטוח שמחסיר מילים בתפילתו (שמעתי בעבר מחסיד)יהושע אמר:אני חושב שרוב האנשים מכוונים בתפילת שחרית בצום כמו בכל תפילה, ועכ״פ אם ישתו מים בוודאי לא ירגישו חילוק חוץ ממי שמכור לקפאין.יוסף יצחק אמר:מה זה "לא כולם מכוונים בכלל" וכי לכן אין על האדם לעשות כל טצדקי כדי שיוכל ההתפלל ביישוב הדעת?!
במשנה ברורה משמע שהיה אפילו הו"א שהרעב מחוייב לאכול לפני התפילה כדי שיוכל לכוון.
משנה ברורה סימן פט
(כו) וישתה - משמע שאינו מחוייב מדקאמר אם רוצה והטעם משום דעכשיו בזמן הזה בלא"ה אין מכוונים כ"כ ומ"מ אם רוצה לאכול ולשתות קודם כדי שיכוין מותר ועיין בא"ר:
מבו' במשנ"ב להדיא, שהטענה שלך שבין כך לא מכוונים היא חזקה מספיק רק בשביל לא לחייב לאכול לפני התפילה, אבל עדיין מי שרוצה לאכול מותר לו.
משנה ברורה סימן פט
(כו) וישתה - משמע שאינו מחוייב מדקאמר אם רוצה והטעם משום דעכשיו בזמן הזה בלא"ה אין מכוונים כ"כ ומ"מ אם רוצה לאכול ולשתות קודם כדי שיכוין מותר ועיין בא"ר:
מבו' במשנ"ב להדיא, שהטענה שלך שבין כך לא מכוונים היא חזקה מספיק רק בשביל לא לחייב לאכול לפני התפילה, אבל עדיין מי שרוצה לאכול מותר לו.
זה רק למי שחושב שתכוון בגלל הקפה, אבל מי שיודע בעצמו שבלאו הכי לא יכוון יותר לכאורה זה לא היתריואל נהרי אמר:במשנה ברורה משמע שהיה אפילו הו"א שהרעב מחוייב לאכול לפני התפילה כדי שיוכל לכוון.
משנה ברורה סימן פט
(כו) וישתה - משמע שאינו מחוייב מדקאמר אם רוצה והטעם משום דעכשיו בזמן הזה בלא"ה אין מכוונים כ"כ ומ"מ אם רוצה לאכול ולשתות קודם כדי שיכוין מותר ועיין בא"ר:
מבו' במשנ"ב להדיא, שהטענה שלך שבין כך לא מכוונים היא חזקה מספיק רק בשביל לא לחייב לאכול לפני התפילה, אבל עדיין מי שרוצה לאכול מותר לו.
ועוד לגבי קפה לא משנה עם סוכר או בלי סוכר לגבי הכוונה, ורק עם הכוונה לרפואה אז יש היתר להמתיק את הרפואה.
הנושא הוא 'ישוב הדעת'. מי שישוב הדעת שלו תלוי בקפה עם סוכר, אז זה המצב. ונראה לי שאצל רוב האנשים [אלו ששותים] המצב הוא שקפה שהם רגילים בו גורם להם ישוב הדעת.יהושע אמר:זה רק למי שחושב שתכוון בגלל הקפה, אבל מי שיודע בעצמו שבלאו הכי לא יכוון יותר לכאורה זה לא היתריואל נהרי אמר:במשנה ברורה משמע שהיה אפילו הו"א שהרעב מחוייב לאכול לפני התפילה כדי שיוכל לכוון.
משנה ברורה סימן פט
(כו) וישתה - משמע שאינו מחוייב מדקאמר אם רוצה והטעם משום דעכשיו בזמן הזה בלא"ה אין מכוונים כ"כ ומ"מ אם רוצה לאכול ולשתות קודם כדי שיכוין מותר ועיין בא"ר:
מבו' במשנ"ב להדיא, שהטענה שלך שבין כך לא מכוונים היא חזקה מספיק רק בשביל לא לחייב לאכול לפני התפילה, אבל עדיין מי שרוצה לאכול מותר לו.
ועוד לגבי קפה לא משנה עם סוכר או בלי סוכר לגבי הכוונה, ורק עם הכוונה לרפואה אז יש היתר להמתיק את הרפואה.
אגב, אין כאן איזה פטור שלא לכוון כי בלא"ה וכו'. כ"א צריך להשתדל לכוון, ולכן צריך לדאוג לישוב הדעת. אבל השו"ע מחדש שלא מחוייבים לאכול בגלל הסיבה הזאת.
נו באמת, אחרי חמש דקות של שתיית הקפה הבן אדם כבר לא זוכר אם שתה עם סוכר או בלי סוכר.יואל נהרי אמר:הנושא הוא 'ישוב הדעת'. מי שישוב הדעת שלו תלוי בקפה עם סוכר, אז זה המצב. ונראה לי שאצל רוב האנשים [אלו ששותים] המצב הוא שקפה שהם רגילים בו גורם להם ישוב הדעת.יהושע אמר:זה רק למי שחושב שתכוון בגלל הקפה, אבל מי שיודע בעצמו שבלאו הכי לא יכוון יותר לכאורה זה לא היתריואל נהרי אמר:במשנה ברורה משמע שהיה אפילו הו"א שהרעב מחוייב לאכול לפני התפילה כדי שיוכל לכוון.
משנה ברורה סימן פט
(כו) וישתה - משמע שאינו מחוייב מדקאמר אם רוצה והטעם משום דעכשיו בזמן הזה בלא"ה אין מכוונים כ"כ ומ"מ אם רוצה לאכול ולשתות קודם כדי שיכוין מותר ועיין בא"ר:
מבו' במשנ"ב להדיא, שהטענה שלך שבין כך לא מכוונים היא חזקה מספיק רק בשביל לא לחייב לאכול לפני התפילה, אבל עדיין מי שרוצה לאכול מותר לו.
ועוד לגבי קפה לא משנה עם סוכר או בלי סוכר לגבי הכוונה, ורק עם הכוונה לרפואה אז יש היתר להמתיק את הרפואה.
יואל נהרי אמר:אני, בעיקר מה שחסר לי בצומות זה הקפה של הבוקר.
מי שמכור לקפאין זה תרופה בשבילו, אני מדבר על מי שלא מכור לקפאין, האם יש לו היתר לשתות קפה עם סוכר וחלב לפני התפילה.
אני גם לא דיברתי על מי שמכור לקפאין. מכור זה משהו מיוחד, וישוב הדעת משהו אחר. לשון המ"ב: "ובפרט בהמקומות שרגילין בהם ואין מתיישב הדעת בלתם" [מ"ב פ"ט כ"ב]. מה זה 'שרגילין בהם', מכורים?
בתכל'ס המ"ב הקל כבר בדורו, וק"ו בדורנו, שהפוסקים מתייחסים אליו כיותר חלש מבתקופת המ"ב גם לענין צומות.
בתכל'ס המ"ב הקל כבר בדורו, וק"ו בדורנו, שהפוסקים מתייחסים אליו כיותר חלש מבתקופת המ"ב גם לענין צומות.
יואל נהרי אמר:אני גם לא דיברתי על מי שמכור לקפאין. מכור זה משהו מיוחד, וישוב הדעת משהו אחר. לשון המ"ב: "ובפרט בהמקומות שרגילין בהם ואין מתיישב הדעת בלתם" [מ"ב פ"ט כ"ב]. מה זה 'שרגילין בהם', מכורים?
בתכל'ס המ"ב התיר כבר בדורו, וק"ו בדורנו, שהפוסקים מתייחסים אליו כיותר חלש מבתקופת המ"ב גם לענין צומות.
המשנה ברורה התיר רק בלי סוכר למי שדעתו לא מתיישבת עליו בלי זה, מי שלא מכור קפאין אחרי חמש דקות שתהיה מים וכש"כ קפה בלי סוכר, כבר לא זוכר מה שתה לפני חמש דקות ודעתו מיושבת כמו עם קפה.
פסקי תשובות אורח חיים סימן פט
אמנם לענין שתיית תה וקפה, נוהגים להקל לכתחילה ללא פקפוק 213, ואפילו ע"י המתקתם והטעמתם בסוכר וחלב או פלח לימון בתה, וכן שאר משקאות קלים למי שאין רגיל בתה וקפה אלא בהם, וטעם ההיתר כי אין בזה משום גאוה, ועקב חולשת הדורות יקשה מאד לרוב בני אדם להתפלל בישוב הדעת ללא שתיה, וגם עוזר לנקיון הגוף, אכן יש לימנע מלהרבות בהם, אלא כפי הצריך לחיזוק כוחותיו, וגם לא ישתה במסיבת מריעים ואסיפת חבירים ויקפיד לומר ברכות התורה וקריאת שמע עובר לשתייתן.
שם הערה 213
213. דעת תורה להמהרש"ם הכא, ערוה"ש סעי' כ"ג, שו"ת תשורת ש"י סי' שס"ז, תורת חיים סופר סקי"א, שו"ת קרן לדוד סי' כ"א, פסקי תשובה סי' רפ"ה בשם כמה גדולי עולם, כה"ח סקל"א, קצוה"ש סי' י"א סעי' ב', שו"ת יבי"א ח"ד סי' י"ב, שו"ת אז נדברו חי"ב סי' כ"ז, אורחות רבנו ח"א עמ' נ"ז בשם הגרי"י קניבסקי זצ"ל, ס' הליכות שלמה פ"ב אות ב' בשם הגרש"ז אויערבאך ועוד. ורובם הדגישו בדבריהם שההיתר אמור גם בנתינת סוכר וחלב לשתיה, כי נשתנו ההרגלים בזמננו מזמניהם שרק העשירים והמפונקים היו רגילים בזה, ובשו"ת תשורת ש"י שם דאדרבה בזמננו אם יקח אדם קוביית סוכר או סוכריה לפיו יש בזה משום גאוה, הו"ד להלכה בשערים המצוינים בהלכה סי' ח' סק"ב, וכ"כ בס' הליכות שלמה שם.
אמנם לענין שתיית תה וקפה, נוהגים להקל לכתחילה ללא פקפוק 213, ואפילו ע"י המתקתם והטעמתם בסוכר וחלב או פלח לימון בתה, וכן שאר משקאות קלים למי שאין רגיל בתה וקפה אלא בהם, וטעם ההיתר כי אין בזה משום גאוה, ועקב חולשת הדורות יקשה מאד לרוב בני אדם להתפלל בישוב הדעת ללא שתיה, וגם עוזר לנקיון הגוף, אכן יש לימנע מלהרבות בהם, אלא כפי הצריך לחיזוק כוחותיו, וגם לא ישתה במסיבת מריעים ואסיפת חבירים ויקפיד לומר ברכות התורה וקריאת שמע עובר לשתייתן.
שם הערה 213
213. דעת תורה להמהרש"ם הכא, ערוה"ש סעי' כ"ג, שו"ת תשורת ש"י סי' שס"ז, תורת חיים סופר סקי"א, שו"ת קרן לדוד סי' כ"א, פסקי תשובה סי' רפ"ה בשם כמה גדולי עולם, כה"ח סקל"א, קצוה"ש סי' י"א סעי' ב', שו"ת יבי"א ח"ד סי' י"ב, שו"ת אז נדברו חי"ב סי' כ"ז, אורחות רבנו ח"א עמ' נ"ז בשם הגרי"י קניבסקי זצ"ל, ס' הליכות שלמה פ"ב אות ב' בשם הגרש"ז אויערבאך ועוד. ורובם הדגישו בדבריהם שההיתר אמור גם בנתינת סוכר וחלב לשתיה, כי נשתנו ההרגלים בזמננו מזמניהם שרק העשירים והמפונקים היו רגילים בזה, ובשו"ת תשורת ש"י שם דאדרבה בזמננו אם יקח אדם קוביית סוכר או סוכריה לפיו יש בזה משום גאוה, הו"ד להלכה בשערים המצוינים בהלכה סי' ח' סק"ב, וכ"כ בס' הליכות שלמה שם.
גם אני, וגם עוד הרבה שאני מכיריואל נהרי אמר:אני, בעיקר מה שחסר לי בצומות זה הקפה של הבוקר.
zxc אמר:גם אני, וגם עוד הרבה שאני מכיריואל נהרי אמר:אני, בעיקר מה שחסר לי בצומות זה הקפה של הבוקר.
מצטרף להנ"ל.
(אלא שאני בין כה וכה שותה בלי סוכר גם לא לפני התפילה).
לבי במערב אמר:כמדומה, שרוב הנוהגים לשתות קפה עם סוכר - אינם יכולים לבלעו בלעדיו, ובודאי יזכרו אחרי חמש דקות (ואף יותר) כי שתו בלא סוכר.
גם יזכרו זה לא יפריע לכוונת התפילה
אני חושב,ואולי איני צודק, (ואולי ודאי איני צודק) שברגע שקיבלנו היתר לשתות קפה, וברגע שקפה בלי סוכר קשה לב"א לשתות, והוא יזכור את זה הרבה דקות אח"כ. אין ענין (עכ"פ אין ענין כ"כ גדול) להתמסר ובמסי"נ לקיים את ההלכה שבמילא קצת רופפת.יהושע אמר:לבי במערב אמר:כמדומה, שרוב הנוהגים לשתות קפה עם סוכר - אינם יכולים לבלעו בלעדיו, ובודאי יזכרו אחרי חמש דקות (ואף יותר) כי שתו בלא סוכר.
גם יזכרו זה לא יפריע לכוונת התפילה
ולכן ברגע שזה לא דרך השתיה המקובלת וזה מפריע מאד לשותים, והם ממילא קיבלו היתר, מניחים להם לשתות כרצונם.
ושוב, לכאורה איני צודק
נושאים דומים
- תגובות
- 54
- צפיות
- 1K
- תגובות
- 90
- צפיות
- 3K