האם התפילין שלך לפי שיטת הרמב"ם או לפי שיטת הט"ז?

האם התפילין שלך לפי שיטת הרמב"ם או לפי שיטת הט"ז?

לצערי, לכאורה מרבית האנשים שתשאלו את השאלה שבכותרת, יענו לכם תשובה זו:
ידוע לי על מחלוקת רש"י ור"ת, אך אינני יודע על איזה מחלוקת נוספת אתה מדבר...

 

שאלה זו הרי נוגעת לענייני דאורייתא.

כמה כואב שיש כאלו אשר מפקידים את ההחלטה בשאלה הגורלית "האם אני אניח תפילין כשרות במשך כל ימי חיי" בידי סופר סת"ם.
האם ביררת מהו מנהג אבותיך?
התפילין של אביך ושל סבך, האם הם לפי שיטת הרמב"ם או לפי הט"ז?
התפילין של רבותיך, האם הם לפי שיטת הרמב"ם או לפי הט"ז?

כמה כואב שיש כאלו אשר מזמינים תפילין מהודרות ביותר, אך סומכים על הסופר שיכתוב לפי איזה שיטה שיבחר. במקום לשבת לעיין ללמוד ולשאול הורים ורבנים איך לנהוג.
 

הסיבה שרוב האנשים לא יודעים מה התפילין שלהם היא פשוטה מאד - כיון שמבחוץ לא נראה כלום משא"כ דר"ת
וברצינות - כיון שמצוות תפילין מתחילים אותה בגיל צעיר מאד ולשנות בה הוא ענין מורכב אין הרבה שבדקו את הסוגיא וודאי שלא בדקו ע"מ לשנות
(סיפר לי אברך שהפעם הראשונה שהתוודע לנושא זה היה כשקנה תפילין לבנו הגדול והסופר שאל אותו מה הוא רוצה ולא ידע לענות לו - סוף המעשה היה שגם אביו של האברך לא ידע מה קנה לו והוא נאלץ לפתוח את התפילין כדי לדעת מה המנהג - עד כמה שמגוחך להכריע הלכה ממנהג שהנוהגים בו עצמם לא יודעים מה נוהגים)

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

מתוך חוברת פארו עליי על הלכות תפילין.

2. הפרשיות – אחת המחלוקות הגדולות בדיני עשיית התפילין היא אופן כתיבת הפרשיות. שלשת הפרשיות הראשונות צריכות להיות 'פתוחות', האחרונה (והיה אם שמע) צריכה להיות 'סתומה', לפי שכך הן כתובות בתורה. יש מחלוקת בין הרמב"ם לרא"ש כיצד כותבים פרשה פתוחה וסתומה.
לדעת הרמב"ם (הל' תפילין פ"ח הל' א - ב): "פרשה פתוחה יש לה שתי צורות, (א) אם גמר באמצע השיטה מניח שאר השיטה פנוי ומתחיל הפרשה שהיא פתוחה מתחלת השיטה השנייה, במה דברים אמורים שנשאר מן השיטה ריוח כשעור תשע אותיות, (ב) אבל אם לא נשאר אלא מעט או אם גמר בסוף השיטה מניח שיטה שנייה בלא כתב ומתחיל הפרשה הפתוחה מתחלת שיטה השלישית. פרשה סתומה יש לה שלש צורות, (א) אם גמר באמצע השיטה מניח ריוח כשיעור ומתחיל לכתוב בסוף השיטה תיבה אחת מתחלת הפרשה שהיא סתומה עד שימצא הריוח באמצע, (ב) ואם לא נשאר מן השיטה כדי להניח הריוח כשיעור ולכתוב בסוף השיטה תיבה אחת יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה שנייה ויתחיל לכתוב הפרשה הסתומה מאמצע שיטה שנייה, (ג) ואם גמר בסוף השיטה מניח מתחלת שיטה שנייה כשיעור הריוח ומתחיל לכתוב הסתומה מאמצע השיטה. נמצאת אומר שפרשה פתוחה תחלתה בתחלת השיטה לעולם ופרשה סתומה תחלתה מאמצע השיטה לעולם".
לדעת הרא"ש (הל' ספר תורה סי' יג, הלשון להלן היא לשון הטור יו"ד סי' ערה ועי' בית יוסף יו"ד שם): "הפתוחה צריכה שתהיה פתוחה בסוף השיטה או בתחלתה כדי ט' אותיות הלכך אם נשאר בשיטה עדיין כדי לכתוב ט' אותיות או יותר יניח חלק ויתחיל בראש השיטה שתחתיה ואם נשאר פחות מזה או שסיים בסוף השיטה יניח כדי ט' אותיות בראש שיטה שתחתיה ויתחיל לו משם ולהלן. והסתומה צריך שיהא חלק באמצע כדי ג' אותיות הלכך אם נשאר עדיין חלק כדי להניח ג' אותיות ולהתחיל בפרשה אחרת בסוף השיטה יעשה ואם לאו יניח כל שיטה שתחתיה חלק ויתחיל בתחלת שיטה ג' ואם סיים הסתומה בסוף הדף יניח שיטה העליונה של ראש הדף חלק ויתחיל בשנייה".
מאחר והפרשיות בתפילין כתובות כל אחד בטור נפרד, אי אפשר להגיע למצב שבו כל הפרשיות כשרות בין לרמב"ם ובין לרא"ש, "כי סתומה שאנו נוהגין לעשות בספר תורה דהיינו שמסיים הפרשה שלפניה באמצע שיטה ומפסיק כדי ט' אותיות ואח"כ מתחיל הפרשה שאחריה גם כן באותה השיטה והיא נקראת סתומה אליבא דכו"ע דסתומה מלפניה ומלאחריה. ואי אפשר לעשותה פה בתפילין דכל פרשה הוא בעמוד אחר. וכן אם ירצה להניח שיטה אחת חלק בתחלת פרשת והיה אם שמע ולהתחילה בראש שיטה שנייה, זה גם כן איננה סתומה לכו"ע דהיא רק להרא"ש ולא להרמב"ם, דלדידיה היא פתוחה. וכיון שאי אפשר לעשותה סתומה לדברי הכל נהגו כהרמב"ם לפי שכן עיקר אף בספר תורה אם אי אפשר לעשות לדברי הכל" (משנה ברורה ס"ק קסד).
לכן פסק השו"ע (סי' לב סע' לו) לעשות את שלשת הפרשיות הראשונות פתוחות בין לרא"ש ובין לרמב"ם. ופרשה אחרונה לעשות כדעת הרמב"ם, כלומר לסיים את 'שמע' בסוף השורה ולהתחיל את 'והיה' באמצע השורה (פחות מט' אותיות מתחילתה).
הט"ז (שם ס"ק כו) הציע צורה שבה, לדעתו, הפרשיה האחרונה תהיה סתומה גם לרמב"ם וגם לרא"ש. להשאיר פחות מט' אותיות בסוף שמע ולהשאיר פחות מט' אותיות בתחילת והיה. באופן זה "שאין לה ט' אותיות במקום אחד כי אם על ידי צירוף היא נקראת סתומה לכולי עלמא" (משנה ברורה שם).
להלכה – רוב האשכנזים נוהגים כט"ז, שכמותו הכריעו גדולי האחרונים (ביאור הגר"א לשו"ע שם. קסת הסופר סי' כ סע' ז. ערוך השלחן סי' לב סע' סג: "והסכימו לזה רוב גדולי ישראל וכן עושים ברוב תפוצות ישראל". שו"ת יהודה יעלה או"ח סי' יג ועוד). ויש אשכנזים שנוהגים כשו"ע וכדעת הרמב"ם (שו"ע הרב סי' לב סע' נב. שו"ת חת"ס יו"ד סי' רסא שכ"ד רבו מוהר"ן אדלר).
הספרדים נוהגים כדעת השו"ע, ואין להם לברך על תפילין שכתובים כדעת הט"ז, וכתב הגר"ע יוסף זצ"ל (יחוה דעת ח"ד סי' ג): "הדבר ברור שתפילין שנכתבו על ידי סופרים אשכנזים שהורגלו לעשות כשיטת הטורי זהב, פסולים הם לספרדים, והמניחם מלבד שברכתו על התפילין היא ברכה לבטלה, הוא גם בסוג קרקפתא דלא מנח תפילין, לדעת מרן השלחן ערוך".

אני פוגש אנשים שמזמינים תפילין לבניהם, שאלתי אותם האם התפילין היקרות שהזמנתם הם כשיטת הרמב"ם או הט"ז?
הם לא יודעים מה לענות לי...
כואב מאוד

כמה חבל שהסברת את המחלוקת היה הרבה יותר נחמד לדון בזה ככתב חידה (-:

אגב יש הרבה תמונות מתפילין של אשכנזים בדורות הקודמים שהם כשיטת הרמב"ם.

מנהג האשכנזים כהט"ז
מנהג הספרדים כרמב"ם
(ויש מח' האם העושה כט"ז יצא לדעת הרמב"ם, להיפך אין שאלה יען שודאי שהעושה כרמב"ם לא יצא שיטת הרא"ש שאותה בא הט"ז להרויח).
יש בבריסק כאלו המניחים רמב"ם (כבר נכתב ע"ז באשכול אחר).

דבר ראשון מי היום לומד סימן ל"ב ועוד סעיף לו, רובם נופלים עוד הרבה לפני זה...
דבר שני, המ"ב הכריע דנהרא נהרא ופשטי׳ ואין למנוע מהעושע כהט"ז ואם כן אי"ז  נוגע לדאו׳

הטענה היא שהיום נדפסו ראשונים שמפורש בהם דלא כהט"ז - ריטב"א ומאירי.
ולכן אף אם נמצא ראשונים כהט"ז (מה שלא ברור כ"כ), סו"ס מידי ספיקא לא נפקא.

אנו נוהגים כשי' הט"ז, על אף שאנו נמנים במקור על משפחה יעקעס, ובאמת מעניין אותי איך נהגו באשכנז, הרי שם לא שינו סתם מנהגים,

מרן הרב מבריסק נהג להתפלל מנחה עם תפילין בשי' הרמב"ם, וכן נהגו בניו זי"ע ולהבחלחט"א כך נוהג בנו הגרמ"ד

מנהג אשכנז מסתמא נתבאר בספרי מכון מורשת אשכנז

איש ווילנא אמר:

אני חושב שבתפילין הרבה עושים כהרמב"ם
והסיבה משום שבתפילין אם שינה הרי זה פוסל וחוששים שלא לקבל את עצת הט"ז
מה שאין כן במזוזות שאם שינה אינו פוסל הרבה עושים כהט"ז

לחץ כדי להרחיב...

הבה נעסוק בראשון ראשון ובאחרון אחרון
האם בתפילין אם שינה פסל?
זו דעת הרמב"ם, אך שאר הראשונים לכאורה פליגי ע"ז וכן דעת הגר"א
והחזו"א ביאר ברמב"ם שרק בין קדש לוהיה כי יביאך אם שינה פסל.

זה שבמזוזה אם שינה לא פסל זו סיבה לעשות ט"ז???
זו סיבה לעשות רמב"ם!!!
שהרי גם אם נעשה רמב"ם כולי עלמא מודו שיש כאן פרשיה ורק נחלקו אם היא סתומה או פתוחה
אך אם נעשה ט"ז הלא אפשר שאין כאן פרשה כלל!!!

סופר המלך אמר:

הטענה היא שהיום נדפסו ראשונים שמפורש בהם דלא כהט"ז - ריטב"א ומאירי.
ולכן אף אם נמצא ראשונים כהט"ז (מה שלא ברור כ"כ), סו"ס מידי ספיקא לא נפקא.

לחץ כדי להרחיב...

יש להעיר שכן מבואר בריטב"א
אך במאירי בקרית ספר מבואר כהט"ז

חלק א׳ ממעל אמר:

דבר שני, המ"ב הכריע דנהרא נהרא ופשטי׳ ואין למנוע מהעושע כהט"ז ואם כן אי"ז  נוגע לדאו׳

לחץ כדי להרחיב...

קצת מוזר לומר שדבר שהמשנ"ב כתב שאין למנוע העושה כן אינו נוגע לדאורייתא???
אם למשנ"ב אין הכרעה, מותר לעשות הכל???

למעשה - המנהג המקובל היום לכתוב ט"ז לאשכנזים
כן אמר לי ר' מרדכי פרידלנדר בשם הגרי"ש אלישיב זיע"א
גם למי שאין לו מנהג ידוע
וכן נוהגים היום הסופרים
כך שקשה לכנות מנהג זה 'עצוב'

בעצם הדבר
נראה שהספק העיקרי האם יש עניין בתפילין לצאת שיטת הרמב"ם יותר מאשר שיטת הרא"ש...

אבל יש דברים יותר 'עצובים'
הנושא של קלף מגורד או קלף עם ליצה

אשמח לדון בזה אם ייפתח אשכול בעניין

יהודי אמר:

מנהג האשכנזים כהט"ז

לחץ כדי להרחיב...

לא נכון!
 

יושבי יעבץ אמר:

למעשה - המנהג המקובל היום לכתוב ט"ז לאשכנזים

לחץ כדי להרחיב...

לא נכון.

אני מכיר כמה סופרים חשובים אשכנזיים שכותבים לכולם רמב"ם, אלא אם מבקשים מהם ט"ז בדווקא. וגם כמה סופרים שעושים בדיוק להיפך.
וזה כואב. הייתכן לתת לסופר להחליט עבורך במצווה דאורייתא. הנשמע כדבר הזה.

אם אכן אבותיך נהגו כשיטת הט"ז [ומהיכן תדע שזה אכן כך?], תוכל להמשיך בזה. [אלא אם כן תרצה להדר].
אבל אם אבותיך ורבותיך נהגו כשיטת הרמב"ם, וכעת הסופר יכתוב כשיטת הט"ז, חלק מהפוסקים סוברים שלא קיימת מצוות תפילין כלל. נמצא שכעת ירדת דרגה כאשר אין זה מנהגך כלל.

אם אתם רוצים אוכל להעלות צילומי תפילין של גדולי האשכנזים כשיטת הרמב"ם.

יושבי יעבץ אמר:

נראה שהספק העיקרי האם יש עניין בתפילין לצאת שיטת הרמב"ם יותר מאשר שיטת הרא"ש...

לחץ כדי להרחיב...

דעת חלק מהפוסקים, שתפילין כשיטת הט"ז הם פסולים גם לפי הרא"ש.

אבל תפילין כשיטת הרמב"ם, הם כשרים לפי כל השיטות, עכ"פ בדיעבד.

אגב אם הזכרת את המשנה ברורה:
זכור לי שראיתי בעבר עדות בשם רבי מרדכי פרידלנדר, שראה את פרשיות התפילין דר"ת של בעל המשנה ברורה, וראה שהם כשיטת הרמב"ם.
אם למישהו יש יותר פרטים אפשר להביא.

יושבי יעבץ אמר:

יש להעיר שכן מבואר בריטב"א
אך במאירי בקרית ספר מבואר כהט"ז

לחץ כדי להרחיב...

המאירי מבין כהט"ז בדעת הרמב"ם, אלא שהוא חולק ע"ז וסובר שאין כאן פרשה כלל
 

אאא אמר:

יושבי יעבץ אמר:

למעשה - המנהג המקובל היום לכתוב ט"ז לאשכנזים

לחץ כדי להרחיב...

לא נכון.

אני מכיר כמה סופרים חשובים אשכנזיים שכותבים לכולם רמב"ם, אלא אם מבקשים מהם ט"ז בדווקא. וגם כמה סופרים שעושים בדיוק להיפך.
וזה כואב. הייתכן לתת לסופר להחליט עבורך במצווה דאורייתא. הנשמע כדבר הזה.

אם אכן אבותיך נהגו כשיטת הט"ז [ומהיכן תדע שזה אכן כך?], תוכל להמשיך בזה. [אלא אם כן תרצה להדר].
אבל אם אבותיך ורבותיך נהגו כשיטת הרמב"ם, וכעת הסופר יכתוב כשיטת הט"ז, חלק מהפוסקים סוברים שלא קיימת מצוות תפילין כלל. נמצא שכעת ירדת דרגה כאשר אין זה מנהגך כלל.

אם אתם רוצים אוכל להעלות צילומי תפילין של גדולי האשכנזים כשיטת הרמב"ם.

לחץ כדי להרחיב...

אין כאן מקום להתווכח ב'כן נכון' וב'לא נכון'
אינני יודע מהיכן אתה, אבל כאן בארץ ישראל הסופרים הליטאיים (לכל הפחות) כותבים ט"ז
תשאל את הסוחרים הגדולים
וכמו הוראת הרב אלישיב
זה היה מנהג ליטא גם בחו"ל
וגם אם יש תפילין של גדולי האשכנזים איננו יודעים מי הם
אמנם בחו"ל מקובל לעשות ט"ז עם אותיות גדולות ע"פ ר' משה פיינשטין
אך כאן בארץ מקפידים לעשות עם ט' קטנות

נכון שיש פוסקים שסוברים ש'לא קיימת מצות תפילין כלל'
אבל דעת גדולי ליטא שהעמידו כן את מנהגם
שהכרעת גדולי הפוסקים ובראשם הט"ז והגר"א
מספיקה כדי לסמוך עליה גם בדאורייתא
ולא לחוש לשיטות האחרות

אני מבין שדעתך היא כהרמב"ם
ומותר לכל לומד שתהיה לו דעה
אך מכאן ועד לעורר בצורה מדכאת כל כך על מצב הדור הנורא
שאנשים אינם מקפידים על מצות תפילין כראוי
והם 'עמרצים' גמורים
נראה לי שקצת הגזמת

מדובר על אברכים שסומכים על הפסק המקובל
דהיינו מנהג יוצאי ליטא
ולא מחוייבים לברר
אלא הולכים ע"פ גדולי הפוסקים 
שאנו סומכים עליהם בכל התורה כולה

זה לא נקרא 'לתת לסופר להחליט בשבילך'
זה נקרא לסמוך על הסופר שיודע מה ההנהגה המקובלת
בנושא שלא תמיד יש לך ידים ורגלים בו

אאא אמר:

יושבי יעבץ אמר:

נראה שהספק העיקרי האם יש עניין בתפילין לצאת שיטת הרמב"ם יותר מאשר שיטת הרא"ש...

לחץ כדי להרחיב...

דעת חלק מהפוסקים, שתפילין כשיטת הט"ז הם פסולים גם לפי הרא"ש.

אבל תפילין כשיטת הרמב"ם, הם כשרים לפי כל השיטות, עכ"פ בדיעבד.

לחץ כדי להרחיב...

מי הם הפוסקים האלו?
אם הרא"ש בעצמו הכשיר במזוזה בכה"ג?

וגם אין כאן עניין למספרים ושקילת שמות
יש כאן הכרעה של גדולי הפוסקים - הט"ז והגר"א - שהאשכנזים סומכים עליהם בלא פקפוק
וע"פ זה נוהגים
נכון שיש שו"ע הרב ואחרים
אבל כנראה שבני ליטא הולכים לאורם של אחרים...
 

הרב יושבי יעבץ צודק מבחינה מציאותית.
הסופרים הליטאים היום לומדים לעשות ט"ז. וגם החזו"א עם כל מה שכתב בספר למעשה הלך עם ט"ז.

מה שכם, גם הנוהגים כהט"ז חשוב לדעת שני דברים:
א] אם ספרדי מבקש ממך תפלין- לידע אותו שהתפלין שלך טז. בשו"ת אור לציון כותב שספרדי לא יברך על ט"ז
ב] במזוזה של כניסה לבנין ראוי לעשות רמב"ם. (אם לא מדיני מזוזה לפחות מדיני שכנים, או מדין דעלך סני וכו' ודו"ק)

אני הצבעתי בסקר 'רמב"ם' כי מכיון שאבי ז"ל קנה לי תפלין עם כתב אר"י אני מניח שזה גם רמב"ם (בדרך כלל זה הולך ביחד- כתב בית יוסף עם ט"ז, ורמב"ם עם אר"י). בפעם האחרונה שפתחתי את התפלין שכחתי לבדוק את זה.

לא נכון. כתב אר"י הוא מנהג החסידים, ואינו קשור לרמב"ם.

לרב יושבי יעבץ, אם כי דבריך נכונים ביחס לכך שא"א לומר שמי שנוהג כט"ז זה עצוב וכו', ופשוט שיש לו פוסקים גדולים להשען עליהם, אבל בסיכון הענין בסופו של דבר התפילין אינם מהודרות, מאחר שהם פסולות לפי חלק מהראשונים, וחבל.
גם לא בהכרח שאם דברי אותם ראשונים היו לעיני האחרונים שהם היו מורים לכתחילה לנהוג כעצה זו.
לגבי דעת הרא"ש, ובכלל בירור דעות כל הראשונים בענין זה, מומלץ לעיין במאמר של ר"ד יצחקי בבירור הלכה תליתאה ביו"ד הלכות מזוזה.

אומר כך
התפילין שלי הם רמב"ם
מפני שביררתי לעצמי וכך עשיתי
עם זאת חושב אני שמדברי הגר"א נראה שהוא סבר שאין העיקר כהרמב"ם בתפילין אלא יש כאן ממש ספק
ולכן צריך לעשות ט"ז כדי לצאת גם שיטת הרא"ש
אף שדעת הגר"א שאם שינה לא פסל - דלא כהרמב"ם!
ובכל זאת ס"ל שעדיף לעשות את הלכתחילה
לומר שהגר"א לא ידע שיש צד אחר - זה דוחק
מפני שהבית יוסף כבר ס"ל שכה"ג זה פסול
וכמו שסובר הרב עובדיה ושאר פוסקי ספרד בתקיפות רבה שזו דעת הב"י
ובכ"ז התעלם מזה הגר"א והעדיף את ההידור הזה
כך שלשקול איזה הידור עדיף
זה לא רק ביחס של מי פוסל וכמה פוסלים
אלא איזה משקל יש לתת לכל שיטה וסברא
וכאן רואים שס"ל שהידור כזה - אף שבלעדיו ג"כ היה כשר (לדעת הגר"א ששינה לא פסל)
עדיף, אף שמכניס עצמו לחשש פסול

איך שלא יהיה זו דעת הגר"א ופוסקי ליטא
וזה מנהג הציבור הליטאי היום (גם חלק מהחסידי)
יש הרבה נקודות לברר בסוגיא זו
אבל זה עיקר הדברים
ושמחתי שאתה מסכים אתי בעניין ה'עצוב'

סופר המלך אמר:

לא נכון. כתב אר"י הוא מנהג החסידים, ואינו קשור לרמב"ם.

לחץ כדי להרחיב...

והחסידים עושים כהגר"ז שסובר כרמב"ם.

מה יכול להיות יותר עצוב מזה שאדם [שמנהג אבותיו ורבותיו כהט"ז] מגיע לסופר להזמין תפילין, והסופר כותב לו רמב"ם על דעת עצמו?
והאדם המזמין אפילו לא יודע שיש מחלוקת בנושא...


לך ותברר אצל לכה"פ 10 סופרים, מה הם כותבים לאנשים בברירת מחדל.

עיין בדעת קדושים בוטשאטש.

חוסר ידיעת ההלכה אינו לרועץ דווקא פה (למרות שפה זה אולי חמור טפי) אלא בכל מקום.
לזכרוני כשלמדתי את הענין בכלל לא היה פשוט שלנוהגים כדעת השו"ע לא יוצאים ידי חובה בתפילין ט"ז (אני יודע שכך דעת הגרב"צ אבא שאול ועוד מחכמי הספרדים).

מה שעצוב זה איך יתכן שאדם נותן לסופר להחליט עבורו בענייני דאורייתא. בין לצד הראשון בין לצד השני.