דף קו: - הצד ועדיין מחוסר צדה פטור אבל אסור -מהו שיעורו

יושב אוהלים

משתמש ותיק
במתני' (דף קו:) זה הכלל מחוסר צידה פטור, שאינו מחוסר צידה חייב:
ובשו"ע (או"ח שטו, א) איתא הצד צפור דרור למגדל שהוא נצוד בו ושאר צפרים וצבי לבית או לביבר שהם נצודים בו חייב, ואם אינו נצוד בו פטור אבל אסור:

הרי שגם אם סגרו לתוך מקום גדול ורחב שעדיין קשה לתופסו ועדיין מחוסר צדה הוא, מ"מ אסור לכתחילה. וסיבת האיסור הוא כיון שעדיין יש שם צדה עליו כיון שהביל את אפשרות היציאה החופשית של החיה או העוף.

ויל"ע עד איזה שיעור גודל עדיין אסור לכחתחילה, וכי יהיה אסור לסגור את שער העיר בשבת כיון ש"ניצודין" בתוכה כל בעלי החיים שבתוכה? ולא זו בלבד, אלא גם אם יסגור את שער חצירו הרי הוא מגביל את מרחב תנועת כל בעלי החיים שנמצאים מחוץ לחצרו.

וצריכים לקבוע איזה הגדרה מינימלית למלאכת צדה, כדי שנדע אם הגבלת את תנועת הבעל חי בפחות משיעור הגבלה זו לא יקרא צדה כלל, ויהיה פטור ומותר, ומשם ואילך יהיה פטור אבל אסור.
 

אור זורח

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יל"ע עד איזה שיעור גודל עדיין אסור לכחתחילה, וכי יהיה אסור לסגור את שער העיר בשבת כיון ש"ניצודין" בתוכה כל בעלי החיים שבתוכה? ולא זו בלבד, אלא גם אם יסגור את שער חצירו הרי הוא מגביל את מרחב תנועת כל בעלי החיים שנמצאים מחוץ לחצרו.

אולי ההגדרה היא שאם יש בעל חיים אחר שבעבורו זה צידה גמורה כאן יהיה פטור אבל אסור אבל אם לשום ב"ח לא הוי צידה בכה"ג לא הוי גם כאן איסור דרבנן
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ויל"ע עד איזה שיעור גודל עדיין אסור לכחתחילה, וכי יהיה אסור לסגור את שער העיר בשבת כיון ש"ניצודין" בתוכה כל בעלי החיים שבתוכה? ולא זו בלבד, אלא גם אם יסגור את שער חצירו הרי הוא מגביל את מרחב תנועת כל בעלי החיים שנמצאים מחוץ לחצרו.
ראשית לדעתי אינו מופקע כלל שאם סוגר שער העיר באופן שנסגר לגמרי, שמותר [אם עושה למטרת צידה]. ואת"ל שמותר, י"ל דשם מסתמא יפתח קודם שיצודו, ואי"ז נחשב צידה, א"נ בטלה דעתו, שאף אחד לא עושה כן בשביל לצוד, [ויתכן שהכלל הוא האם עושים דבר כזה כדי לקדם את הצידה].
לגבי הסוגר שער חצירו שמגביל הבע"ח שברשותו, דנו בזה הפוסקים להתיר מצד דכשאין דעתו לזה אי"ז נחשב צידה, וכיו"ב סברות.
 

שלום23

משתמש ותיק
האם מצינו נידון לגבי סגירת הדלת/חלון כשיש זבובים בבית?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
במתני' (דף קו:) זה הכלל מחוסר צידה פטור, שאינו מחוסר צידה חייב:
ובשו"ע (או"ח שטו, א) איתא הצד צפור דרור למגדל שהוא נצוד בו ושאר צפרים וצבי לבית או לביבר שהם נצודים בו חייב, ואם אינו נצוד בו פטור אבל אסור:

הרי שגם אם סגרו לתוך מקום גדול ורחב שעדיין קשה לתופסו ועדיין מחוסר צדה הוא, מ"מ אסור לכתחילה. וסיבת האיסור הוא כיון שעדיין יש שם צדה עליו כיון שהביל את אפשרות היציאה החופשית של החיה או העוף.

ויל"ע עד איזה שיעור גודל עדיין אסור לכחתחילה, וכי יהיה אסור לסגור את שער העיר בשבת כיון ש"ניצודין" בתוכה כל בעלי החיים שבתוכה? ולא זו בלבד, אלא גם אם יסגור את שער חצירו הרי הוא מגביל את מרחב תנועת כל בעלי החיים שנמצאים מחוץ לחצרו.

וצריכים לקבוע איזה הגדרה מינימלית למלאכת צדה, כדי שנדע אם הגבלת את תנועת הבעל חי בפחות משיעור הגבלה זו לא יקרא צדה כלל, ויהיה פטור ומותר, ומשם ואילך יהיה פטור אבל אסור.
לסגור חצירו ומונע מבע''ח שבחוץ, אין צריך לומר שאין כאן צידה כלל כיון דכל העולם לפניהם.
ההגדרה היא שאחרי הפעולה נעשית פעולת הצידה אפשרית ולא דמי כלל לאילו היה רוצה לצוד בע''ח שאינו סגור כלל, והכל לפי הענין לפי הגודל ולפי הבע''ח ולפי השטח אם הוא קל לצוד בו או לא וכו', אין בזה כלל גמור אבל זה העיקרון.
 
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
לכאורה הטעם שאסור, זה לא בגלל גזירה בעלמא

בכל צידה, חוץ מהשלב שהצבי נמצא בהישג יד והוא מזומן לשימוש - 'ניצוד ועומד', יש משמעות קודמת
והיא, שיש בידך צבי מסוים, שעל כל פנים יוכל להיות שלך (ע''י מאמץ או עזרה מחברים וכדו')

משא''כ צבי ביער, שאין בידך צבי מסוים, וכאשר ראית צבי היום, ייתכן ולא תוסיף לראותו עוד עד עולם

וממילא, השיעור בזה יהיה תלוי, אם על כל פנים, התפיסה שלו, גרמה לך וודאות שיהיה הצבי הזה בידך אי פעם
 
אם זה מקל עליו את הצידה, הרי הוא אסור.
סגירת דלת של הבית לא מקילה עלי את הציד של הזבובים השוהים בה
וסגירת שער העיר לא מקילה עלי את הציד על החתולים השוהים בה.
 
חלק עליון תַחתִית