בן יהוידע אמר:
ב. על פי סוד, לפי דברי רבינו בחיי על הפסוק ׳לבד ממכריו על האבות׳ כותב רבינו:
אבל דע והבן כי הכהנים משרתי המקדש עבודתם למטה דוגמת העבודה של מעלה, וכשם שיש למעלה משמרות של מלאכי השרת עובדין ומקלסין להקב"ה, כן חלקו האבות את הכהנים למשמרות לעבוד עבודתם, ותקנו כ"ד משמרות כנגד שלש כתות של מעלה שכל אחת מהן כ"ד, כנרמז בספר הבהיר, והיו המשמרות קבועות, כי כן של מעלה קבועין כל ימי היות הרצון בהם, והיו מתחלפין ויעו״ש
ואולי לכן התחלפו בשבת כי אז מתחיל שפע חדש (כל ברכאן וכו ביומא שביעעא תליין)
גוט שבת
של"ה הק' בשם הריקאנטי:
ומעתה נתבאר היטב הפסוק (קהלת א, ט), מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש. כי ששת ימים הראשונים השש ספירות שהיוו כל הויה והוציאו מכח אל הפועל בריאה דכל יום ויום על ידי ספירות מלכות, ושם שבתו ממלאכתם, כמו שנאמר, וביום השביעי שבת, ועל ידי ספירת מלכות יצא לפועל בריאת ששת ימים, וגם נשאר שם בכח מה שמוכן ליעשות כל זמן עמידת העולם מדוגמתן של הנעשה בפועל בששת ימי בראשית, אשר הכח הזה שהוא הצורות של הראוי להיות נעשה, זה הכח הצוריי מתפשט במלכות, ומשם יוצא בששת ימים ונתהווה בפועל מדוגמת ששת ימים הראשונים. נמצא המלכות היא נקודה וששת ימים הם קצוות. ואחר כך זה האור שנתפשט ונעשה ממנו בפועל מה שנעשה חוזר למקורו לספירת מלכות שהוא שבת, ואח"כ חוזר ויוצא להיעשות בפועל בג' (בו') ימים וחוזר למקורו, וכן חוזר חלילה עולמית. ואז פרשת ויכלו כו' מבוארת היטב, ומדוקדק היטב תיבת לעשות, דמה שנעשה הוא שיעשה. נמצא כל ששת ימי המעשה הם ענפי השבת שהיא מלכות, על כן נקראת השבוע גם כן שבת. על כן כתבו שבערב שבת ראוי לעשות תשובה, כדי שיחזרו הימים למקורם מנוקים מכל חטא, כי הם חוזרים לשבת, ותמיד חוזרים חלילה הענפים, יוצאות משבת וחוזרים לשבת, ויוצאים וחוזרים, ככה חוזר חלילה. והם מחודשים ובאמת הם מעשה בראשית, כי מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה. וזהו המחדש בכל יום כו' מעשה בראשית, הם מעשה בראשית והם מחודשים. והרי מבואר לך כי כל שבת ושבת יש לו יחוד עם השבוע שעברה ועם השבוע שבאה,
וזהו ענין כהנים במשמרות, שהיו עובדים ביום השבת שתי משמרות, משמרה העוברת ומשמרה הבאה.
