ידוע שיש אומרים שחובה לשתות כוס יין בכל יום מימות חוה"מ לקיים מצות שמחה.
והנה בגמ' איתא:
שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה אף שמיני טעון קרבן ושיר וברכה ולינה וכו'.
ויש לגמ' צד לומר ש'ברכה' הכוונה 'זמן' - ברכת שהחיינו. ומקשינן:
מכל מקום כוס בעינן, לימא מסייע ליה לרב נחמן דאמר רב נחמן זמן אומרו אפילו בשוק, דאי אמרת בעינן כוס כוס כל יומא מי איכא? דלמא דאיקלע ליה כוס.
וברש"י:
מכל מקום - היכי משכחת לה זמן בחולו של מועד, ואפילו לא בריך יומא קמא הא בעינא כוס של יין, ואין יין מצוי לכל אדם בחולו של מועד.
לימא - הא דקתני ברכה כל שבעה, ומפרשינן דהיינו זמן.
מסייע לרב נחמן - דאמר: אומרו בשוק בלא כוס.
ומשמע שזה מקרה חריג שיש לאדם כוס יין בחוה"מ, ואם זה היה חובה מן הקושיא לא מתחילה. ולכאורה מוכח שאין חובה לשתות יין בחוה"מ.
והנה בגמ' איתא:
שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה אף שמיני טעון קרבן ושיר וברכה ולינה וכו'.
ויש לגמ' צד לומר ש'ברכה' הכוונה 'זמן' - ברכת שהחיינו. ומקשינן:
מכל מקום כוס בעינן, לימא מסייע ליה לרב נחמן דאמר רב נחמן זמן אומרו אפילו בשוק, דאי אמרת בעינן כוס כוס כל יומא מי איכא? דלמא דאיקלע ליה כוס.
וברש"י:
מכל מקום - היכי משכחת לה זמן בחולו של מועד, ואפילו לא בריך יומא קמא הא בעינא כוס של יין, ואין יין מצוי לכל אדם בחולו של מועד.
לימא - הא דקתני ברכה כל שבעה, ומפרשינן דהיינו זמן.
מסייע לרב נחמן - דאמר: אומרו בשוק בלא כוס.
ומשמע שזה מקרה חריג שיש לאדם כוס יין בחוה"מ, ואם זה היה חובה מן הקושיא לא מתחילה. ולכאורה מוכח שאין חובה לשתות יין בחוה"מ.
