המתפלל וטעה סימן או סיבה

יעקב שלם

משתמש ותיק
ידועים דברי הגמ ששליח ציבור שטעה סימן רע לשולחיו

תמיד הבנתי הכוונה שהקב"ה מסבב טעות ע"מ לעורר את הציבור לתשובה 
היינו הטעות של החזן התגלגלה בגלל מעשינו

והנה בתחילת פרק שני אמרה המשנה שמעמידים בתענית חזן הרגיל
ופירש"י שמעמידים חזן שבקי בתפילה ועי"כ לא יבוא לידי טעות


ואני הקטן שואל
בשלמא אם הטעות היא סיבה מובן שיש להשתדל שלא יהיה טעות
אבל אם זה סימן למעשי ישראל מהתועיל השתדלות בזה

לפו"ר היה מקום לפרש שהצורך בחזן בקי שהתפילה תהיה כהטגן ועי"כ יהיו ישראל מרוצים לפני ה'
אבל לא כן פירש"י

אשמח לתשובות
 
יעקב שלם אמר:
שמעמידים חזן שבקי בתפילה ועי"כ לא יבוא לידי טעות
לכאור' בלא"ה דברי רש"י צ"ע, דהרי חוץ מהסימן רע דיש בטעות בתפילה, הרי זה גם חסרון מצד עצמו, דהרי ודאי לתחילה יש להתפלל בלי טעות, ולמה זה עצמו לא הוי סיבה לשלוח ש"ץ רגיל.
והנה דברי רש"י מוכרחים דבמשנה משמע דכל הדין הנ"ל הוא דוקא בתענית, ואם מצד גוף הטעות, הרי מא"ש תענית, ולפי' פרש"י דהוא מפני הסימן רע וע"כ בתענית הקפידו יותר. אבל דזה גופא צ"ע דיש לשלוח ש"ץ רגיל בשביל שלא יטעו ותיהיה התפילה ראויה. וצ"ע.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
עיין בדבר המאירי בברכות שמשמע שהוא סיבה
קיימתי הצעתך עיינתי ומצאתי

א. זה לא כדברי רש"י שזה מצד שעשו לו נחת למטה וכו

ב. המאירי פירש שזה מצד שמנרה הליחות מהמח קשה לפרש זאת בנידונינו
 
 

אגן הסהר

משתמש רשום
לכאו מדברי המשנה שכתב שם אם תפילתי שגורה בפי וכו ואם לאו יודע אני שמטורף משמע בפשטות שזה סימן ולא סיבה ועיי שם במפרשי המשנה
 

אגן הסהר

משתמש רשום
ולעניין שצריך להעמיד חזן בקיא כי חזן שאינו בקיא גם אם זה אינו סימן רע יטעה בדבריו ..
 
חלק עליון תַחתִית