הנה חז"ל אמרו שהאופן היחיד לנצח יצה"ר הוא על ידי התורה וכמו שאמרו בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין
וכמו שביאר המס"י: כי הבורא יתברך שמו שברא היצר הרע באדם, הוא שברא התורה תבלין לו, וכמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". והנה פשוט הוא, שאם הבורא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו, אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, ומי שיחשבו להינצל זולתה, אינו אלא טועה, ויראה טעותו לבסוף כשימות בחטאו. כי הנה היצר הרע באמת חזק הוא באדם מאוד, ומבלי ידיעתו של האדם הולך הוא ומתגבר בו ושולט עליו. ואם יעשה כל התחבולות שבעולם ולא יקח הרפואה שנבראה לו שהיא התורה, לא ידע ולא ירגיש בתגבורת חליו אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו". "הא למה זה דומה? לחולה שדרש ברופאים והכירו חליו ואמרו לו שיקח סם זה, והוא, מבלתי שתקדם לו ידיעה במלאכת הרפואה, יניח הסם ההוא ויקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים, הלא ימות החולה ההוא ודאי, כן הדבר הזה. כי אין מי שמכיר בחלי היצר הרע ובכוחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה, מי איפוא יניחה ויקח מה שיקח זולתה ויחיה!
ואציין למדרש שמבואר שבקריאת התורה יש כח מיוחד לזה.
מד"ר פר' ויצא (ע, ח) דאי': ד"א וירא והנה באר בשדה זה בית הכנסת והנה שם שלשה עדרי צאן אלו שלשה קרואים כי מן הבאר וגו' שמשם היו שומעים את התורה והאבן גדולה זה יצר הרע ונאספו שמה כל העדרים זה הצבור וגללו את האבן שמשם היו שומעין את התורה והשיבו את האבן וגו' שכיון שהם יוצאים להם יצר הרע חוזר למקומו, עכ"ל. ובמתנו"כ הביא שבעקידה הלשון "כששומעין את התורה יצה"ר מתגלגל ומתפוצץ", עיי"ש. ועיי"ש בעץ יוסף ובפי' יפה תואר שע"י קריאת התורה בציבור מתגברים ישראל על היצה"ר עיי"ש.
למדנו שיש כח מיוחד בקריאת התורה לנצח היצה"ר.
ויש לפרש כי הנה מבו' בכ"ד שקריאת התורה הרי היא כנתינת התורה בהר סיני, וכמו שלמדו דין עמידה בקריאת התורה ממה שהקב"ה אמר למשה "ואתה פה עמד עמדי", ועי' לשון הב"ח סי' קמ"א: כתב ב"י משמע דוקא הקורא צריך לעמוד אבל לא שאר הציבור וכו' עכ"ל מיהו יש נוהגים לעמוד בשעת קריאה וכן כתב המרדכי על שם מהר"ם שהיה נוהג כך ע"ש בפרק רבי אליעזר דמילה אכן נראה דלאו מדינא היה נוהג כך אלא כיון דצריך כל אדם להעלות על דעתו כששומע הקריאה מפי הקורא כאילו קיבלה באותה שעה מהר סיני וכן כתב בספר הזוהר ומביאו ב"י ובהר סיני היו כל ישראל עומדין כדכתי' אנכי עומד בין ה' וביניכם לכך הגון וראוי שיהו עומדין בשעה שקורא בס"ת, עכ"ל.
ולכן, כמו שמצינו בהר סיני ש"נעקר" יצה"ר מליבם, כח וסגולה זו קיימת בכל קריאת התורה.
וכמו שביאר המס"י: כי הבורא יתברך שמו שברא היצר הרע באדם, הוא שברא התורה תבלין לו, וכמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". והנה פשוט הוא, שאם הבורא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו, אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, ומי שיחשבו להינצל זולתה, אינו אלא טועה, ויראה טעותו לבסוף כשימות בחטאו. כי הנה היצר הרע באמת חזק הוא באדם מאוד, ומבלי ידיעתו של האדם הולך הוא ומתגבר בו ושולט עליו. ואם יעשה כל התחבולות שבעולם ולא יקח הרפואה שנבראה לו שהיא התורה, לא ידע ולא ירגיש בתגבורת חליו אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו". "הא למה זה דומה? לחולה שדרש ברופאים והכירו חליו ואמרו לו שיקח סם זה, והוא, מבלתי שתקדם לו ידיעה במלאכת הרפואה, יניח הסם ההוא ויקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים, הלא ימות החולה ההוא ודאי, כן הדבר הזה. כי אין מי שמכיר בחלי היצר הרע ובכוחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה, מי איפוא יניחה ויקח מה שיקח זולתה ויחיה!
ואציין למדרש שמבואר שבקריאת התורה יש כח מיוחד לזה.
מד"ר פר' ויצא (ע, ח) דאי': ד"א וירא והנה באר בשדה זה בית הכנסת והנה שם שלשה עדרי צאן אלו שלשה קרואים כי מן הבאר וגו' שמשם היו שומעים את התורה והאבן גדולה זה יצר הרע ונאספו שמה כל העדרים זה הצבור וגללו את האבן שמשם היו שומעין את התורה והשיבו את האבן וגו' שכיון שהם יוצאים להם יצר הרע חוזר למקומו, עכ"ל. ובמתנו"כ הביא שבעקידה הלשון "כששומעין את התורה יצה"ר מתגלגל ומתפוצץ", עיי"ש. ועיי"ש בעץ יוסף ובפי' יפה תואר שע"י קריאת התורה בציבור מתגברים ישראל על היצה"ר עיי"ש.
למדנו שיש כח מיוחד בקריאת התורה לנצח היצה"ר.
ויש לפרש כי הנה מבו' בכ"ד שקריאת התורה הרי היא כנתינת התורה בהר סיני, וכמו שלמדו דין עמידה בקריאת התורה ממה שהקב"ה אמר למשה "ואתה פה עמד עמדי", ועי' לשון הב"ח סי' קמ"א: כתב ב"י משמע דוקא הקורא צריך לעמוד אבל לא שאר הציבור וכו' עכ"ל מיהו יש נוהגים לעמוד בשעת קריאה וכן כתב המרדכי על שם מהר"ם שהיה נוהג כך ע"ש בפרק רבי אליעזר דמילה אכן נראה דלאו מדינא היה נוהג כך אלא כיון דצריך כל אדם להעלות על דעתו כששומע הקריאה מפי הקורא כאילו קיבלה באותה שעה מהר סיני וכן כתב בספר הזוהר ומביאו ב"י ובהר סיני היו כל ישראל עומדין כדכתי' אנכי עומד בין ה' וביניכם לכך הגון וראוי שיהו עומדין בשעה שקורא בס"ת, עכ"ל.
ולכן, כמו שמצינו בהר סיני ש"נעקר" יצה"ר מליבם, כח וסגולה זו קיימת בכל קריאת התורה.