בס"ד
שלום לרב,
אני תלמיד ישיבה, ועלו לי כמה שאלות בנושא "התפילה".
מצרף שאלות שלי ביחס לתפילה וגישה נכונה לתפילה ולעבודת ה' משמחה!
שאלתי הרבה רבנים ולצערי יש דעות חלוקות בעניין אשמח אם תוכל להתייחס לשאולת ולענות לי עליהם.
אני מתעניין מאוד בנושא התפילה, כיוון שהוא קרוב מאוד לליבי אשמח אם תוכל להתייחס ולענות לשאלות שעלו לי ( יש הרבה)... אשמח אם תקרא בנחת ובישוב הדעת.[השאלות שכרגע הכי חשובות לי הם 11 - 155].
שאלות לברר תשובות - בנושא תפילה: [מבחינה הלכתית]
1) בברכת "תקע בשופר גדול" וגם "ראה נא בעינינו" בתפילת שמונה עשרה - מפרשים ש "מקבץ נדחי ישראל", זה בבחינת קיבוץ הנשמות והניצוצות האבודות. - פגם הברית
האם זה נכון? והאם ראוי לכוון על זה?
כמובן שצריכים לעשות הפרדה בין מעלות הרוחניות של האדם והרצון לקשר עם ה' לבין הנפילות בעניין זה. הנפילה לא מבטלת את האור האלוקי שיש בי!!- אבל כתוצאה מכך נוצר יותר פער ביני לבין ה' - נוצר מצב הפוך,ניסיתי להתקרב והתרחקתי - ולכן צריך לעשות יותר מעשים טובים כדי לתקן את ההתרחקות - ואז כמובן!, להתקדם הלאה בלי להסתכל על העבר.
2) שלושת הברכות הראשונות והאחרונות (אבות, גבורות, קדושה ה', עבודה, הודאה, שים שלום) - משותפות לכל תפילת עמידה בין "תפילת שבע" ובין תפילת "יום חול". שאר הברכות (13) האמצעיות - האם יש קשר בין זה שזה דווקא 13 לבין 133 מידותיו של ה'. האם זה בא ללמד על משהו בכיוון הברכות?
3) "הא לחמא ענייא" - עבר הווה ועתיד.
עבר - זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.
הווה - השנה אנחנו כאן!
עתיד - בשנה הבאה! בירושלים הבנויה! (בית מקדש)
האם זה מקביל ל"השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"?
עבר - פעם שכינתך הייתה עלינו והיינו קרובים אליך (ה') - בית מקדש
הווה - קירבה לה' אבל לא שלימה
עתיד - בקשה ותחינה שתחזיר את אותם הימים הטובים של אז גם לימנו כיום!!!
4) פגם הברית - האם אפשר לומר תפילה זכה? כדי להתחזק
5) ידוע שלא מוספים תיאורים בשמונה עשרה לה' - כי כל מה שנוסיף לא יתאר אותו (ה') מספיק ורק יקטין! אז המשנה ברורה אומר שמי שרוצה יכול לומר שבח נוסף בפסוקים - האם אפשר גם סתם בשבח שיושב על הלב או חייבים דווקא פסוקים?
6) מה עדיף הרבה תפילות בלי כוונה או תפילה ארוכה אחת עם כוונה? (בהנחה שהמתפלל יוכל להתאמץ להתפלל בכוונה רק פעם אחת).
7) דיוק והצבעה על קשיים בתפילה ותסכול של אי התייחסות לשאלות שמציקות:
בתפילה יש 2 רובדים: (קרבת ה')
א. תיקון נפש בהמית ע"י הבאת קורבנות - כיום מלחמה ביצר - ביטוי שלי בתפילה בדמעות / צער / חרטה - נובע מהשורש "ק.ר.ב" כמו מלחמה של תורה.
ב. רגשות של אהבת ה' ויראתו - קרבת אלוקים, כמו האבות - נובע מהשורש "ק.ר.ב.ה"
ממש מוזר לי למה כל הרבנים והשו"תים לא מתיחיסים כל כך לראשון ומתמקדים בעיקר בשני? (שהוא הכי קל לי) - זה ממש פוגע בנפש! אי אפשר להתייחס רק למשהו אחד ולשני לא, זה לא הגיוני?!?!?!
[אני חושב ש"קיום מצוות משמחה" יעזור לי לנתב הרגשות אלו. [מאבק בין 2 גישות אלו, הוא מתמיד, למעשה זה מה שהקשה עלי בתפילה, ידעתי שהיא צריכה להאימר בשמחה אבל לא הייתי בתחושות אלו].
8)"תפילה בשמחה או בשברון לב?" - מיקוד - עוזר לי לא לפזר כוחות במקומות רבים. ולצערי, גם לזה אין ממש התייחסות של רבנים, או שיש והיא מועטה הם אומרים: "חז"ל עשו לנו את העבודה וקבעו שבח..." / "אין צורך עצם התפילה זה מיקוד" / "אין חובה" [זה ממש מטריף ומקומם אותי!] הרגשה של אי הבנה ותסכול רב!!!!
9) למה אין התייחסות לתפילת נדבה (זה נושא פחות מדובר)
10) תפילה זה ביטוי הנפש והנשמה = שירת הלב והנשמה. בגלל כל התקופה האחרונה צריך לעבוד על (מיקוד יותר, ועליית מדרגה):
א. איך בונים קשר לה'
ב. איך בונים קרבה לה' ולבורא
ג. איך מחזקים זאת (עשיית מצוות משמחה)
פיוטים / מאמרים / קטעים / פרשנות לתפילה
ד. מה נדרש מהאדם
וגם מה נדרש שליטה או שיחרור (מה מידת האיזון בניהם)
ה. עוגנים תמידיים לייצר לשעת משבר וקושי
ו. להבין שזה בא לטובת האדם
ז. ביטוי הנשמה בא לידי ביטוי ב קשר עם ה' , חברים, בעתיד גם השלמת הנפש, צבא, עבודה(מאפשר מנגנון להתמודד מול שחיקת עבודה), משמעות לחיים , שמחה כלליות לחיים ושמחה ביום יום. דבר שמוביל להיות אדם יותר יעיל ושמח!!!
איך ניתן לחזק את שלב ג'?!?!
11) שלום לרב, אני רוצה לעשות סדר בעניין התפילה אצלי, אני חושב שאם אוכל לחלק בצורה ברורה את המשמעויות שלה - דבר זה יקל עליי בשאלות רבות שעולות בנושא התפילה. למעשה, כך ניתן להגדיר כל שאלה ושאלה בתפילה.
ובנוסף זה יקל עליי גם בכוונה לתפילה, יהיה סדר מסוים (תפילה = קורבן: חטאת, שלמים, עולה, זבחים וכו'...)
רציתי לדעת איזו משמעיות שונות יש לתפילה:
האחת - רואה בתפילה גשר פתוח בין האדם לקונו. בכל עת צרה וצוקה פונה האדם לאלוקיו ושופך לפניו תחינתו. גישה זו רואה בתפילה - אמצעי, ומילוי הצרכים - מטרה.
השנייה - רואה את מהות התפילה כמוטיב ליצירת קשר בין האדם לאלוקיו!!! גישה זו רואה בתפילה עיקר ובמילוי הצרכים אמצעי המעורר לתפילה.
השלישית - זו המציבה את האדם במרכז. האדם שופט את עצמו, מטהר ומתמלא בכוחות חיים המסייעים בידו להתמודד עם כל המוצאות אותו.
האם החלוקה נכונה? האם ישנם עוד משמעויות נוספות?
12) האם מותר להגיד "ה' הוא האלוקים" – (שנאמר ביוה"כ), אחרי שחטאת – זה ממש מחזק ועוזר לחזור בתשובה – זה ממש נחרט עמוק בלב. או שזה נחשב שם ה' לבטלה?
13) האם הרב ממליץ על סידור או ספר על פירושי מילים והסברים עם פירושים לתפילה?!?!?! (לא מצאתי את מה שחיפשתי אז התחלתי לכתוב בעצמי)...
14) האם הרב יכול אולי לעזור לי בעיצות איך לחזק את הכוח לתפילה והרצון לקשר חזק עם ה' – הוא תמיד קיים רק נשחק וצריך תמיד לחזק ולתחזק אותו – מה ניתן לעשות?!?!?!
15) עוד נקודה ובמבט על הגישה הנכונה ביחס לתפילה ולעבודת ה':
בהמשך לשאלתי על נושא התפילה...
אשמח אם תוכל להרחיב בעניין הכנה נפשית ורוחנית לתפילה - מה שמשקף גם את הרגשות הלב וסדר בתפילה מבחינת התמדה.
מצרף מעיין תפילה אישית שרשמתי כשהיה לי משבר וקושי:
"לבוא לתפילה רגוע, לבוא עצמך ולהוציא את הכל (געגוע חרטה כעס על פספוס הקשר - אי מיצוי) אני לא יודע איך להמשיך ומה לעשות אבא ה' תדריך אותי מה לעשות!!! אני חייב אותך ממש עכשיו באמת שאין לי חשק כבר. תעזור לי רק אתה יודע כמה הקשר הזה חשוב לי מאוד. וכשאין קשר זה ממש מעציב אותי, ואת נשמתי אבאאאא אני אומר זאת מגעגוע וכבר חושב עליך אני בסך הכל רוצה את הקשר שהיה לי פעם איתך! להרגיש שיש מי שמקשיב לי, תומך בי תמיד וגם להרגיש שוב קרוב. אני לא מבין למה כל פעם שאני מנסה להתקדם יש נפילה דרמתית וחזקה. וגם למה אני לא שוב איתך! וגם כאשר אני רוצה באמת לשוב בתשובה כפעם, אני לא ממש יודע איך ומה לעשות (אני ממש עוד רגע מתייאש ונשבר אבא אני כבר באמת לא יודע מה להגיד לך...) שיר ביטוי הרגשת הלב: "רק אתה מצליח להשקיט ת'רעש לכבות הר געש בי (בנפש) אבל... לא היה לי אויר (באמת אין לי כבר כח כל הזמן לחטוא ואז לשוב) הפחדים שלי טיפסו על הקיר לא הצלחתי עד עכשיו להסביר רק רציתי לצעוק או לברוח רחוק. לא היה לי אויר. אין לי כבר כוח לא הצלחתי להחזיק את הכל להמשיך עוד לרוץ כשאסור לי ליפול!!! אבא אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ברמות כשאפילו קשה לי לתאר במילים... וגם לומר זאת. בקשות:בבקשה תן לי את הכח לקום מחדש (כי אין כבר, אתה יודע). תעזור לי לעמוד בזמנים וביעדים שאקבע. גם אם אפול תקים אותי מיד בלי להתמהמה (אני רוצה עזרה דחופה - אני הבן שלך וחייב אותך!!! ) בנוסף קשה לי שנתת בי כוחות כמו: כוחות נפש להתחיל, ולהתמיד, לשמח אחרים, רוגע שקט פנימי, גבורה, הסתערות (כמו אריה). והם לא באים לידי ביטוי. פשוט דיייי כבר אני לא יכול לסבול את זה!!!!!!! הודאה: תודה על זה שאתה תמיד מחובר אליי ותומך בי בהכל, גם כשיש נפילות אתה תמיד מציל אותי. אין עוד אלוקים כזה. אני באמת רוצה להודות לך בלב שלם ואתה יודע את זה כמו שהבטחתי לך בעבר) אני גם רוצה לשמוח ולא לחפש קשר, אלא להודות לך באמת מהלב. תודה על הניסים הגלויים שאתה מציל אותי עוד מאז שאני קטן. אני מבטיח בלי נדר שאחרי שאמצא אותך מחדש: 1) אספר על הקשר הזה, ואחזק בעוד אנשים זאת. ובכך אפיץ את גדולתך. 2) אתן צדקה - עזרה לעוד נשברי לב ומצוקה. 3) אודה לך בכל יום על נפלאותייך הרבות.
אשמח לדעת מה דעתך על זה?
אני יודע שרוב התפילות הם מבוססות על שמחה והודאה לה'. לכן מבחינתי השאלה הזאת מאוד קריטית ומשמעותית, כיוון שתפילה הרגשות הלב "עבודת הלב". וברור שיש לאדם קשיים בחיי היום ורגעים קשחםם, ולכן הוא מתפלל לעזרה מתוך צער, כאב, געגוע
איך זה מסתדר אם שמחה?
זה מתקשר עם השאלה השניה שלי ששאלתי אותך, הכל תלוי באיזה גישה האדם = המתפלל מסתכל על זה - מאיזה נקודת מבט. אם מכיוון של ה' קשה לי תעזור לי לצאת מהקושי כרגע, רק אתה יודע ורק אתה באמת יכול להבין אותי!!!!!
או מהכיוון "תסתכל איזה יופי העולם בחוץ, יש הכל! וברוך ה' לא חסר לי הכל!!! הכל מה'!. כל בריותיו - הם שלו וכל נשמות עמ"י מחוברות וקשורות זה לזה. "בורא כל הנשמות"...
בגישה הראשונה: המתפלל מוציא את כל הגעגוע, תסכול עצבות בתפילה....
ובגישה השניה: המתפלל מודה ומשבח את ה', והוא שמח!
למעשה, בשתי הגישות יש את אותה המטרה והיא: "קרבת ה', ודיבור איתו"
מה עדיף? (ברור שתפילה משמחה, אבל זה לא תמיד כך בהרגשת האדם)
מה ניתן לעשות?
אשמח לתשובות
מצטער על הטירחה הרבה...
מקווה להבנה!
והעיקר שתפילותינו תענינה במהרה בתוך שאר עם ישראל
בברכה
אריאל
שלום לרב,
אני תלמיד ישיבה, ועלו לי כמה שאלות בנושא "התפילה".
מצרף שאלות שלי ביחס לתפילה וגישה נכונה לתפילה ולעבודת ה' משמחה!
שאלתי הרבה רבנים ולצערי יש דעות חלוקות בעניין אשמח אם תוכל להתייחס לשאולת ולענות לי עליהם.
אני מתעניין מאוד בנושא התפילה, כיוון שהוא קרוב מאוד לליבי אשמח אם תוכל להתייחס ולענות לשאלות שעלו לי ( יש הרבה)... אשמח אם תקרא בנחת ובישוב הדעת.[השאלות שכרגע הכי חשובות לי הם 11 - 155].
שאלות לברר תשובות - בנושא תפילה: [מבחינה הלכתית]
1) בברכת "תקע בשופר גדול" וגם "ראה נא בעינינו" בתפילת שמונה עשרה - מפרשים ש "מקבץ נדחי ישראל", זה בבחינת קיבוץ הנשמות והניצוצות האבודות. - פגם הברית
האם זה נכון? והאם ראוי לכוון על זה?
כמובן שצריכים לעשות הפרדה בין מעלות הרוחניות של האדם והרצון לקשר עם ה' לבין הנפילות בעניין זה. הנפילה לא מבטלת את האור האלוקי שיש בי!!- אבל כתוצאה מכך נוצר יותר פער ביני לבין ה' - נוצר מצב הפוך,ניסיתי להתקרב והתרחקתי - ולכן צריך לעשות יותר מעשים טובים כדי לתקן את ההתרחקות - ואז כמובן!, להתקדם הלאה בלי להסתכל על העבר.
2) שלושת הברכות הראשונות והאחרונות (אבות, גבורות, קדושה ה', עבודה, הודאה, שים שלום) - משותפות לכל תפילת עמידה בין "תפילת שבע" ובין תפילת "יום חול". שאר הברכות (13) האמצעיות - האם יש קשר בין זה שזה דווקא 13 לבין 133 מידותיו של ה'. האם זה בא ללמד על משהו בכיוון הברכות?
3) "הא לחמא ענייא" - עבר הווה ועתיד.
עבר - זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.
הווה - השנה אנחנו כאן!
עתיד - בשנה הבאה! בירושלים הבנויה! (בית מקדש)
האם זה מקביל ל"השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"?
עבר - פעם שכינתך הייתה עלינו והיינו קרובים אליך (ה') - בית מקדש
הווה - קירבה לה' אבל לא שלימה
עתיד - בקשה ותחינה שתחזיר את אותם הימים הטובים של אז גם לימנו כיום!!!
4) פגם הברית - האם אפשר לומר תפילה זכה? כדי להתחזק
5) ידוע שלא מוספים תיאורים בשמונה עשרה לה' - כי כל מה שנוסיף לא יתאר אותו (ה') מספיק ורק יקטין! אז המשנה ברורה אומר שמי שרוצה יכול לומר שבח נוסף בפסוקים - האם אפשר גם סתם בשבח שיושב על הלב או חייבים דווקא פסוקים?
6) מה עדיף הרבה תפילות בלי כוונה או תפילה ארוכה אחת עם כוונה? (בהנחה שהמתפלל יוכל להתאמץ להתפלל בכוונה רק פעם אחת).
7) דיוק והצבעה על קשיים בתפילה ותסכול של אי התייחסות לשאלות שמציקות:
בתפילה יש 2 רובדים: (קרבת ה')
א. תיקון נפש בהמית ע"י הבאת קורבנות - כיום מלחמה ביצר - ביטוי שלי בתפילה בדמעות / צער / חרטה - נובע מהשורש "ק.ר.ב" כמו מלחמה של תורה.
ב. רגשות של אהבת ה' ויראתו - קרבת אלוקים, כמו האבות - נובע מהשורש "ק.ר.ב.ה"
ממש מוזר לי למה כל הרבנים והשו"תים לא מתיחיסים כל כך לראשון ומתמקדים בעיקר בשני? (שהוא הכי קל לי) - זה ממש פוגע בנפש! אי אפשר להתייחס רק למשהו אחד ולשני לא, זה לא הגיוני?!?!?!
[אני חושב ש"קיום מצוות משמחה" יעזור לי לנתב הרגשות אלו. [מאבק בין 2 גישות אלו, הוא מתמיד, למעשה זה מה שהקשה עלי בתפילה, ידעתי שהיא צריכה להאימר בשמחה אבל לא הייתי בתחושות אלו].
8)"תפילה בשמחה או בשברון לב?" - מיקוד - עוזר לי לא לפזר כוחות במקומות רבים. ולצערי, גם לזה אין ממש התייחסות של רבנים, או שיש והיא מועטה הם אומרים: "חז"ל עשו לנו את העבודה וקבעו שבח..." / "אין צורך עצם התפילה זה מיקוד" / "אין חובה" [זה ממש מטריף ומקומם אותי!] הרגשה של אי הבנה ותסכול רב!!!!
9) למה אין התייחסות לתפילת נדבה (זה נושא פחות מדובר)
10) תפילה זה ביטוי הנפש והנשמה = שירת הלב והנשמה. בגלל כל התקופה האחרונה צריך לעבוד על (מיקוד יותר, ועליית מדרגה):
א. איך בונים קשר לה'
ב. איך בונים קרבה לה' ולבורא
ג. איך מחזקים זאת (עשיית מצוות משמחה)
פיוטים / מאמרים / קטעים / פרשנות לתפילה
ד. מה נדרש מהאדם
וגם מה נדרש שליטה או שיחרור (מה מידת האיזון בניהם)
ה. עוגנים תמידיים לייצר לשעת משבר וקושי
ו. להבין שזה בא לטובת האדם
ז. ביטוי הנשמה בא לידי ביטוי ב קשר עם ה' , חברים, בעתיד גם השלמת הנפש, צבא, עבודה(מאפשר מנגנון להתמודד מול שחיקת עבודה), משמעות לחיים , שמחה כלליות לחיים ושמחה ביום יום. דבר שמוביל להיות אדם יותר יעיל ושמח!!!
איך ניתן לחזק את שלב ג'?!?!
11) שלום לרב, אני רוצה לעשות סדר בעניין התפילה אצלי, אני חושב שאם אוכל לחלק בצורה ברורה את המשמעויות שלה - דבר זה יקל עליי בשאלות רבות שעולות בנושא התפילה. למעשה, כך ניתן להגדיר כל שאלה ושאלה בתפילה.
ובנוסף זה יקל עליי גם בכוונה לתפילה, יהיה סדר מסוים (תפילה = קורבן: חטאת, שלמים, עולה, זבחים וכו'...)
רציתי לדעת איזו משמעיות שונות יש לתפילה:
האחת - רואה בתפילה גשר פתוח בין האדם לקונו. בכל עת צרה וצוקה פונה האדם לאלוקיו ושופך לפניו תחינתו. גישה זו רואה בתפילה - אמצעי, ומילוי הצרכים - מטרה.
השנייה - רואה את מהות התפילה כמוטיב ליצירת קשר בין האדם לאלוקיו!!! גישה זו רואה בתפילה עיקר ובמילוי הצרכים אמצעי המעורר לתפילה.
השלישית - זו המציבה את האדם במרכז. האדם שופט את עצמו, מטהר ומתמלא בכוחות חיים המסייעים בידו להתמודד עם כל המוצאות אותו.
האם החלוקה נכונה? האם ישנם עוד משמעויות נוספות?
12) האם מותר להגיד "ה' הוא האלוקים" – (שנאמר ביוה"כ), אחרי שחטאת – זה ממש מחזק ועוזר לחזור בתשובה – זה ממש נחרט עמוק בלב. או שזה נחשב שם ה' לבטלה?
13) האם הרב ממליץ על סידור או ספר על פירושי מילים והסברים עם פירושים לתפילה?!?!?! (לא מצאתי את מה שחיפשתי אז התחלתי לכתוב בעצמי)...
14) האם הרב יכול אולי לעזור לי בעיצות איך לחזק את הכוח לתפילה והרצון לקשר חזק עם ה' – הוא תמיד קיים רק נשחק וצריך תמיד לחזק ולתחזק אותו – מה ניתן לעשות?!?!?!
15) עוד נקודה ובמבט על הגישה הנכונה ביחס לתפילה ולעבודת ה':
בהמשך לשאלתי על נושא התפילה...
אשמח אם תוכל להרחיב בעניין הכנה נפשית ורוחנית לתפילה - מה שמשקף גם את הרגשות הלב וסדר בתפילה מבחינת התמדה.
מצרף מעיין תפילה אישית שרשמתי כשהיה לי משבר וקושי:
"לבוא לתפילה רגוע, לבוא עצמך ולהוציא את הכל (געגוע חרטה כעס על פספוס הקשר - אי מיצוי) אני לא יודע איך להמשיך ומה לעשות אבא ה' תדריך אותי מה לעשות!!! אני חייב אותך ממש עכשיו באמת שאין לי חשק כבר. תעזור לי רק אתה יודע כמה הקשר הזה חשוב לי מאוד. וכשאין קשר זה ממש מעציב אותי, ואת נשמתי אבאאאא אני אומר זאת מגעגוע וכבר חושב עליך אני בסך הכל רוצה את הקשר שהיה לי פעם איתך! להרגיש שיש מי שמקשיב לי, תומך בי תמיד וגם להרגיש שוב קרוב. אני לא מבין למה כל פעם שאני מנסה להתקדם יש נפילה דרמתית וחזקה. וגם למה אני לא שוב איתך! וגם כאשר אני רוצה באמת לשוב בתשובה כפעם, אני לא ממש יודע איך ומה לעשות (אני ממש עוד רגע מתייאש ונשבר אבא אני כבר באמת לא יודע מה להגיד לך...) שיר ביטוי הרגשת הלב: "רק אתה מצליח להשקיט ת'רעש לכבות הר געש בי (בנפש) אבל... לא היה לי אויר (באמת אין לי כבר כח כל הזמן לחטוא ואז לשוב) הפחדים שלי טיפסו על הקיר לא הצלחתי עד עכשיו להסביר רק רציתי לצעוק או לברוח רחוק. לא היה לי אויר. אין לי כבר כוח לא הצלחתי להחזיק את הכל להמשיך עוד לרוץ כשאסור לי ליפול!!! אבא אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ברמות כשאפילו קשה לי לתאר במילים... וגם לומר זאת. בקשות:בבקשה תן לי את הכח לקום מחדש (כי אין כבר, אתה יודע). תעזור לי לעמוד בזמנים וביעדים שאקבע. גם אם אפול תקים אותי מיד בלי להתמהמה (אני רוצה עזרה דחופה - אני הבן שלך וחייב אותך!!! ) בנוסף קשה לי שנתת בי כוחות כמו: כוחות נפש להתחיל, ולהתמיד, לשמח אחרים, רוגע שקט פנימי, גבורה, הסתערות (כמו אריה). והם לא באים לידי ביטוי. פשוט דיייי כבר אני לא יכול לסבול את זה!!!!!!! הודאה: תודה על זה שאתה תמיד מחובר אליי ותומך בי בהכל, גם כשיש נפילות אתה תמיד מציל אותי. אין עוד אלוקים כזה. אני באמת רוצה להודות לך בלב שלם ואתה יודע את זה כמו שהבטחתי לך בעבר) אני גם רוצה לשמוח ולא לחפש קשר, אלא להודות לך באמת מהלב. תודה על הניסים הגלויים שאתה מציל אותי עוד מאז שאני קטן. אני מבטיח בלי נדר שאחרי שאמצא אותך מחדש: 1) אספר על הקשר הזה, ואחזק בעוד אנשים זאת. ובכך אפיץ את גדולתך. 2) אתן צדקה - עזרה לעוד נשברי לב ומצוקה. 3) אודה לך בכל יום על נפלאותייך הרבות.
אשמח לדעת מה דעתך על זה?
אני יודע שרוב התפילות הם מבוססות על שמחה והודאה לה'. לכן מבחינתי השאלה הזאת מאוד קריטית ומשמעותית, כיוון שתפילה הרגשות הלב "עבודת הלב". וברור שיש לאדם קשיים בחיי היום ורגעים קשחםם, ולכן הוא מתפלל לעזרה מתוך צער, כאב, געגוע
איך זה מסתדר אם שמחה?
זה מתקשר עם השאלה השניה שלי ששאלתי אותך, הכל תלוי באיזה גישה האדם = המתפלל מסתכל על זה - מאיזה נקודת מבט. אם מכיוון של ה' קשה לי תעזור לי לצאת מהקושי כרגע, רק אתה יודע ורק אתה באמת יכול להבין אותי!!!!!
או מהכיוון "תסתכל איזה יופי העולם בחוץ, יש הכל! וברוך ה' לא חסר לי הכל!!! הכל מה'!. כל בריותיו - הם שלו וכל נשמות עמ"י מחוברות וקשורות זה לזה. "בורא כל הנשמות"...
בגישה הראשונה: המתפלל מוציא את כל הגעגוע, תסכול עצבות בתפילה....
ובגישה השניה: המתפלל מודה ומשבח את ה', והוא שמח!
למעשה, בשתי הגישות יש את אותה המטרה והיא: "קרבת ה', ודיבור איתו"
מה עדיף? (ברור שתפילה משמחה, אבל זה לא תמיד כך בהרגשת האדם)
מה ניתן לעשות?
אשמח לתשובות
מצטער על הטירחה הרבה...
מקווה להבנה!
והעיקר שתפילותינו תענינה במהרה בתוך שאר עם ישראל
בברכה
אריאל