נוסח התפילה לבעל חוב להפטר מהחובות

יואל נהרי

משתמש ותיק
"יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי שתתן לי עזר ויכולת לשלם כל חוב שאני חייב לבני אדם, ולא יתחלל שמך בי"

 
שו"ת תורה לשמה סימן נא [להבן איש חי]:
המתפלל שיוכל לפרוע כל חובותיו באיזה נוסח ראוי להתפלל.
שאלה: אחד שיש עליו שטרי חובות לכמה בני אדם ורוצה לומר בקשה זו בשומע תפלה יהר"מ ה' או"א שתתן לי עזר ויכולת לפרוע כל חוב שאני חייב לבני אדם. וכן רוצה לומר בקשה זו בבהמ"ז בהרחמן אם יש בזה איזה פקפוק או לאו יורינו ושכמ"ה. 
תשובה: אין בזה שום חשש ופקפוק כי זה ידוע דרשאי אדם לשאול צרכיו בשומע תפלה וכן רשאי לבקש גם בהרחמן שבבהמ"ז די מחסורו אשר יחסר לו.
אך לשון זה שכתבתם בשאלה לומר לפרוע כל חוב אין זה לשון ברור מפני כי פרעון בלשון תורה הוא לשון גילוי כמו כי פרוע הוא כי פרעה אהרן וכן וראשו יהיה פרוע ופרע ראש האשה וכיוצא ויש לו עוד משמעות אחרת בלשון מקרא שהוא לשון ביטול כמו תפריעו את העם ממעשיו ותפרעו כל עצתי וכיוצא ויש פירושו לשון נקמה כמו פרעות אויב בפרוע פרעות בישראל וכיוצא. אך לשון שילום אין לו משמעות בלשון מקרא ורק זה הוא בלשון חכמים דוקא ואדרבה יש במקרא משמעות נגדית לתפלה שהוא לשון גילוי.
על כן יותר נכון שיתפלל כך: לשלם כל חוב וזהו לשון ברור על בקשתו בין בלשון תורה בין בלשון חכמים ובודאי ידוע לכם שבקשת רחמים צריך לדבר בלשון היותר ברור.
ומלתא אגב אורחאי אמינא לכו שתאמרו לשון לשואל הזה שיוסיף בשאלתו הנז' לומר: ולא יתחלל שמך בי וד"ז הוא סיוע לבקשתו. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו. 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
"יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי שתתן לי עזר ויכולת לשלם כל חוב שאני חייב לבני אדם, ולא יתחלל שמך בי"
מן הראוי לבקש גם שלא ילווה כלל (וכברכת בנ"א: שתהא מן המלווים ולא מן הלווים).

מהו הלשון "ולא יתחלל שמך בי" הול"ל "ולא יתחלל שמך על ידי"?
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
יואל נהרי אמר:
"יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי שתתן לי עזר ויכולת לשלם כל חוב שאני חייב לבני אדם, ולא יתחלל שמך בי"
מן הראוי לבקש גם שלא ילווה כלל (וכברכת בנ"א: שתהא מן המלווים ולא מן הלווים).

מהו הלשון "ולא יתחלל שמך בי" הול"ל "ולא יתחלל שמך על ידי"?
צודק בשאלה, אבל בחז"ל גם מצאנו כך:

רות רבה (וילנא) פרשה ז
ואומר רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שלא נגעתי בה כן יהי רצון מלפניך אל יודע כי באה האשה הגורן ולא יתחלל בי שם שמים. 

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לג
ויירא יעקב. אמר אם אהרוג אותו, אני מכריע את אבא ואם יהרגני יתחלל בי שם שמים, 

תרגום ירושלמי בראשית פרק טו
וְיִתְחַלֵל בִּי שׁוּם שְׁמַיָא 
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
לכאורה עצתו של הבא''ח מבוססת על הרעיון שאם מדובר בתפילה לצורך כבוד שמים היא תתקבל במהרה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אולי משום שכל דבר אצלו היה לכבוד שמים, כמו שבאמת חובה על יהודי אמיתי.
אבל אחינו האשכנזים לא נהגו בריבוי תפילות מכל סוג שהוא, לכל מקום שהוא - בחוברות וספרים ופזמונים ותפילונים,
אלא כל אחד מתפלל מליבו לפי דרגתו וה' שומע אותו.

מעניין שסיפר הרב לנג מבית וגן ששמע את מרן הג"ר יחזקאל אברמסקי זצוק"ל מתפלל בסוף כמה ברכות שבתפילת העמידה, תפילה בלשון שלו (כמדו' ביידיש) על ענינים ששייכים לברכה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
@שאר לעמו לא הבנתי.
מרן הבא''ח אומר ממש מה שהרב לנג בשם מרן הגרי''א עשה. שמותר להוסיף כל תפילה בכל נוסח שהיא, בין בלשון חכמים ובין בלשון תורה. אלא שמומלץ שיהא בצורה ברורה כפי שכבר מבואר בזוהר.
לבד מזאת ייעץ הוא לשואל, שכדאי תמיד להתפלל עבור כבוד שמים שזה גורם מזרז לקבלת התפילה. ולכן איני מבין מה קשורה לפה ההבדלה בין אחינו הספרדים לאלו האשכנזים. בפרט, שגם אצל האשכנזים כידוע יש את ההבדלה המכוננת בין יושבי ארצות הונגריה פולין והדומים להם, ולבין יושבי ארצות ליטא, ואותם הונגרים, המנסים נואשות ללא הצלחה, להידמות להם.
 

מתלבט

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
יואל נהרי אמר:
"יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי שתתן לי עזר ויכולת לשלם כל חוב שאני חייב לבני אדם, ולא יתחלל שמך בי"
מן הראוי לבקש גם שלא ילווה כלל (וכברכת בנ"א: שתהא מן המלווים ולא מן הלווים).

מהו הלשון "ולא יתחלל שמך בי" הול"ל "ולא יתחלל שמך על ידי"?

על זה אנו מתפללים כל יום 
'ולא לידי הלוואתם'
 

מתלבט

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
"יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי שתתן לי עזר ויכולת לשלם כל חוב שאני חייב לבני אדם, ולא יתחלל שמך בי"

 
שו"ת תורה לשמה סימן נא [להבן איש חי]:
המתפלל שיוכל לפרוע כל חובותיו באיזה נוסח ראוי להתפלל.
שאלה: אחד שיש עליו שטרי חובות לכמה בני אדם ורוצה לומר בקשה זו בשומע תפלה יהר"מ ה' או"א שתתן לי עזר ויכולת לפרוע כל חוב שאני חייב לבני אדם. וכן רוצה לומר בקשה זו בבהמ"ז בהרחמן אם יש בזה איזה פקפוק או לאו יורינו ושכמ"ה. 
תשובה: אין בזה שום חשש ופקפוק כי זה ידוע דרשאי אדם לשאול צרכיו בשומע תפלה וכן רשאי לבקש גם בהרחמן שבבהמ"ז די מחסורו אשר יחסר לו.
אך לשון זה שכתבתם בשאלה לומר לפרוע כל חוב אין זה לשון ברור מפני כי פרעון בלשון תורה הוא לשון גילוי כמו כי פרוע הוא כי פרעה אהרן וכן וראשו יהיה פרוע ופרע ראש האשה וכיוצא ויש לו עוד משמעות אחרת בלשון מקרא שהוא לשון ביטול כמו תפריעו את העם ממעשיו ותפרעו כל עצתי וכיוצא ויש פירושו לשון נקמה כמו פרעות אויב בפרוע פרעות בישראל וכיוצא. אך לשון שילום אין לו משמעות בלשון מקרא ורק זה הוא בלשון חכמים דוקא ואדרבה יש במקרא משמעות נגדית לתפלה שהוא לשון גילוי.
על כן יותר נכון שיתפלל כך: לשלם כל חוב וזהו לשון ברור על בקשתו בין בלשון תורה בין בלשון חכמים ובודאי ידוע לכם שבקשת רחמים צריך לדבר בלשון היותר ברור.
ומלתא אגב אורחאי אמינא לכו שתאמרו לשון לשואל הזה שיוסיף בשאלתו הנז' לומר: ולא יתחלל שמך בי וד"ז הוא סיוע לבקשתו. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו. 

המעניין הוא שהלשון פרעון על חוב הוא לשון חז"ל, וא"כ מה שלל את הלשון הלא אדרבה בחז"ל מצינו לגבי תשלום חוב הלשון פריעה ולא מצינו הלשון של שילם לגבי חוב, רק בקניין ונזקים,
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
מתלבט אמר:
יוסף יצחק אמר:
יואל נהרי אמר:
"יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי שתתן לי עזר ויכולת לשלם כל חוב שאני חייב לבני אדם, ולא יתחלל שמך בי"
מן הראוי לבקש גם שלא ילווה כלל (וכברכת בנ"א: שתהא מן המלווים ולא מן הלווים).
מהו הלשון "ולא יתחלל שמך בי" הול"ל "ולא יתחלל שמך על ידי"?
על זה אנו מתפללים כל יום 
'ולא לידי הלוואתם'
וכי יש משהו שלא מבקשים בתפילות שתיקנו אנשי כה"ג וכד' אבל כבר החיד"א ועוד כתבו תפילות לדברים מסויימים.
 
חלק עליון תַחתִית