לחם הפנים שנתערב בחולין יבמות דף פ"א:

וכן פרוסה של לחם הפנים טמאה שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים טהורות תעלה רבי יהודה אומר לא תעלה
אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות וכן פרוסה של לחם הפנים טהורה שנתערבה במאה פרוסות של חולין טהורות דברי הכל לא תעלה
פירש רש"י דברי הכל לא תעלה - ת"ק מודה הואיל ואפשר למוכרן לכהן בהפסד מועט וחתיכה ופרוסה דרכן לימנות משום הפסד מועט לא מבטלינן איסורא דאורייתא ואע"ג דעיגול בטל בחולין ולא מזבנינן ליה לכהן התם הוא דעיגול גופיה תרומה דרבנן היא ורישא תעלה דאין להם תקנה אלא שריפה ואיכא הפסד קדשים:
ויש לעיין האיך יצוייר שנתערבה חולין בלחם הפנים והרי אסור להכניס חולין לעזרה וכן אסור לאכול חולין בעזרה ומדוע פירש רש"י פרוסה של לחם הפנים שנתערב בחתיכה של חולין לא תעלה הואיל ואפשר למכרן לכהן בהפסד מועט וכי באיזה מקום יאכלו הכהן בעזרה א"א משום חולין שבו ומחוץ לעזרה א"א משום לחם הפנים
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
לשיטת התוספות בתמורה פרק ולד חטאת, שהכהנים אוכלין חולין עם הקדשים בתוך העזרה כדי שיהיו נאכלים על השובע, פשיטא דלא קשיא מידי; אלא אף לשיטת רש"י שם, שהכהנים אוכלים את החולין מחוץ לעזרה, לפי שאין מכניסין חולין לעזרה, נמי אין לתמוה 'חתיכות של חולין ופרוסות של חולין בעזרה מנין?' דאיכא למימר דאיקרי ואיעיול.
אלא כי קשיא הא קשיא: כיצד יאכל הכהן את החולין בעזרה? והלוא אסור לאכול חולין בעזרה!
וי"ל, דס"ל לרש"י דאיסור חולין בעזרה מדרבנן הוא, כדמצדד רשב"ם בפרק הספינה ('דִּלְמָא אִיכָּא דְחָזֵי לֵהּ דְּנוֹהֵג בָּהֶן מִנְהַג חֻלִּין כְּדִינָן, וְסָבוּר קָדָשִׁים הֵן הוֹאִיל וְאַיְתִינְהוּ בָּעֲזָרָה, וְאָתֵי לְזַלְזוּלֵי בְּקָדָשִׁים'), ומשום הפסד קדשים לא גזרו.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
וי"ל, דס"ל לרש"י דאיסור חולין בעזרה מדרבנן הוא, כדמצדד רשב"ם בפרק הספינה ('דִּלְמָא אִיכָּא דְחָזֵי לֵהּ דְּנוֹהֵג בָּהֶן מִנְהַג חֻלִּין כְּדִינָן, וְסָבוּר קָדָשִׁים הֵן הוֹאִיל וְאַיְתִינְהוּ בָּעֲזָרָה, וְאָתֵי לְזַלְזוּלֵי בְּקָדָשִׁים'), ומשום הפסד קדשים לא גזרו.
דברי הרשב"ם נסובו על הבאת החולין לעזרה ולא על מעשה הקרבה גופא ולגבי הקרבה מפורש ברש"י קידושין שהוא פלוגתא דר"ש ורבנן
ויש לדון אכילת קדשים [שבפשטות דומה יותר להקרבה] מהו
 
חלק עליון תַחתִית