דף לו מנחת סוטה ונזירה

במשנה (לו.) הסמיכות והתנופות וכו' נוהגות באנשים ולא בנשים חוץ ממנחת סוטה ונזירה שהן מניפות.
והנה רש"י שם פי' דנוהגות באנשים ולא בנשים דאפי' הן כהנות אין העבודה כשירה בהן וה"נ הילפותא בגמ' היא לגבי העבודה דבעינן כהן ולא כהנת.
א"כ מה שכתוב שבמנחת סוטה ונזירה כשרות היינו דמהני אף בכהנת או שיכולה להניף כבעלים אבל מ"מ צריך כהן שיניף עמה.
אשמח אם מישהו יודע הסבר.

מפורש שם בגמרא דמיירי באישה מישראל ולא בכהנת. ומה שפירש"י קאי על עבודות הכשרות בכהן בלבד שאין כשרות בכהנת (ואפילו כהנת שכתב, אינו מוסב על לעיל מיניה, אינה סומכת ואינה מניפה, אלא על ההמשך, ואפילו היא כהנת אין העבודה כשרה בה להגיש מנחה וכו', וראה בסוף דבריו, בנוגע להנפה). וראה בגמרא שבנוגע לסמיכה ולתנופה למדו בני ישראל ולא בנות ישראל, ובנוגע לעבודות למדו בני אהרן ולא בנות אהרן.

מתני' הסמיכות כו'. אינה סומכת ואינה מניפה ואינה מגשת מנחה ואפילו היא כהנת אין העבודה כשרה בה להגיש מנחה בקרן מערבית דרומית כמשפטה דתנינן לה בפ''ב דסוטה (דף יד:) ואינה קומצת ומקטרת ואינה מולקת עוף ואינה מקבלת דם ואינה מזה דם חטאת העוף חוץ מסוטה ונזירה שהם מניפות מנחתן בעצמן בין כהנות בין ישראליות שמנחתן טעונה תנופה בבעלים ובגמ' יליף לה: 

וקצת נפלא בעיניי שהתוספות הוצרכו לכתוב כן בפירוש

הסמיכות והתנופות וההגשות. נראה דמהגשות ואילך מיירי בכהנים ואתו קראי בגמ' למעוטי כהנות אבל סמיכות ותנופות איירי בישראל: