בירור דעת הגאונים בסוגיית בין השמשות - האם חולקים הם על הראשונים?

יהושע

משתמש ותיק
תשובת הגאון ישמח לבב [מגדולי פוסקי ורבני מרוקו, לפני כ-130 שנה, בסימן י]. בעניין דעת הגאונים, וזה לשונו:

ומה גם שאנכי הרואה שסברת הגאונים ז"ל נעלמה מעיני רבותינו הראשונים ז"ל הלוא הן; הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן והרב המגיד, וגם מרן ז"ל והב"ח והמגן אברהם והט"ז והרדב"ז, יחד כלם לא העלו סברא זו על דל שפתם!! ולא מצינו שנזכרה סברת הגאונים ז"ל אלא בתשובת מהר"ם אלשקר ז"ל, ואחריו כל ישרי לב רבותינו האחרונים שאבו מימיו הקדושים והביאו סברא זו "בשמו" ...

דבשלמא אם היו הראשונים ז"ל מזכירים סברת הגאונים ניחא;
מה שאין כן לפי מה שכתבנו, שסברא זו לא הוזכרה כלל בדברי הראשונים וגם האחרונים כהמגן אברהם וט"ז ואליה רבה וכיוצא, - ולא הזכירוה כי אם אחרוני אחרונים!! ... וגם הם לא הזכירוה אלא בשם מהר"ם אלשקר ז"ל - ולא בשם שום אחד מהראשונים!

וכל שכן לפי מה שכתבנו לעיל דהגאונים עצמם סבירא להו כרבינו תם!

וכל שכן בהגלות נגלות דברי הפוסקים קמאי ובתראי – דכולהו קיימי בשיטת רבינו תם ז"ל! והרדב"ז ז"ל דנהירין ליה שבילי דשמיא העיד בגודלו שלא מצא מי שיחלוק על ר"ת. עכ"ל הישמח לבב.    


 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
תורתך אמר:
האחד בא לגור אמר:
הב"י חי מקביל לתקןפת מהר"ם אלשקר ולא אמור להכיר את כל תשובותיו , כנ"ל הרדב"ז, כנ"ל מהרי"ט , והרי מיניה וביה ע"כ שלא הכירו את התשובה הזאת שהרי א"כ היו אמורים להתחייס אליה ולומר שהוא צודק או שלא .
בנוגע לאחרונים שבאשכנז דבר פשוט ומסתבר שלא היו אמורים להכיר את תשובות מהר"ם אלשקר, וכנ"ל שאם היו מכירים הרי היו אמורים להתייחס לחיוב או לשלילה.
כל האחרונים שחיו כמה מאות שנים אחרי המהר"ם אלשקר לא יתכן במשך כמה מאות שנים לא שמעו ולא ידעו כלל וכלל מתושבה שכזו ????
גם הרדב"ז שהיה הראש הבית דין בבית דינו של המהר"ם אלאשקר וחבירו - לא יעלה על הדעת שהמהר"ם אלשקר יידע מכזו תשובה ועמיתו לתורה הרדב"ז לא יידע ולא ישמע כלל מדבר מרעיש וחמור שכזה. ספק סקילה!!!

והנה הרדב"ז כותב שהוא לא מצא מי שחולק בדין זה, והנה יש לשאול, למה טרח הרדב"ז להדגיש שהוא לא מצא מי שיחלוק על ר"ת ? התשובה היא שמסתבר שרצה להדגיש שהוא לא מסכים עם מה שקבע המר"ם אלאשקר שהגאונים חלוקים על ר"ת.

אם הרדב"ז היה שומע מתשבת הגאונים היה מזכיר זאת! גם אם חולק עליה היה צריך להזכיר ולחלוק! אם לא הזכיר, ברור שלא ידע אע"פ שהיה חבירו של מהר"ם אלאשקר?
עכ"פ הש"ך מספיק חשוב בעיניך? הוא עצמו כותב ביור"ד סי' רס"ב או רס"ו סקי"א כדעת המהר"ם אלאשקר, והוא מביא אותו כמקור.
האם זה אומר לך משהו על הענין? עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?
 

תורתך

משתמש רגיל
וחי בהם אמר:
תורתך אמר:
האחד בא לגור אמר:
הב"י חי מקביל לתקןפת מהר"ם אלשקר ולא אמור להכיר את כל תשובותיו , כנ"ל הרדב"ז, כנ"ל מהרי"ט , והרי מיניה וביה ע"כ שלא הכירו את התשובה הזאת שהרי א"כ היו אמורים להתחייס אליה ולומר שהוא צודק או שלא .
בנוגע לאחרונים שבאשכנז דבר פשוט ומסתבר שלא היו אמורים להכיר את תשובות מהר"ם אלשקר, וכנ"ל שאם היו מכירים הרי היו אמורים להתייחס לחיוב או לשלילה.
כל האחרונים שחיו כמה מאות שנים אחרי המהר"ם אלשקר לא יתכן במשך כמה מאות שנים לא שמעו ולא ידעו כלל וכלל מתושבה שכזו ????
גם הרדב"ז שהיה הראש הבית דין בבית דינו של המהר"ם אלאשקר וחבירו - לא יעלה על הדעת שהמהר"ם אלשקר יידע מכזו תשובה ועמיתו לתורה הרדב"ז לא יידע ולא ישמע כלל מדבר מרעיש וחמור שכזה. ספק סקילה!!!

והנה הרדב"ז כותב שהוא לא מצא מי שחולק בדין זה, והנה יש לשאול, למה טרח הרדב"ז להדגיש שהוא לא מצא מי שיחלוק על ר"ת ? התשובה היא שמסתבר שרצה להדגיש שהוא לא מסכים עם מה שקבע המר"ם אלאשקר שהגאונים חלוקים על ר"ת.

אם הרדב"ז היה שומע מתשבת הגאונים היה מזכיר זאת! גם אם חולק עליה היה צריך להזכיר ולחלוק! אם לא הזכיר, ברור שלא ידע אע"פ שהיה חבירו של מהר"ם אלאשקר?
עכ"פ הש"ך מספיק חשוב בעיניך? הוא עצמו כותב ביור"ד סי' רס"ב או רס"ו סקי"א כדעת המהר"ם אלאשקר, והוא מביא אותו כמקור.
האם זה אומר לך משהו על הענין? עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?
מזמן ראיתי את הדברים ולא עניין אותי להגיב, כי אין זה אלא דברים שאין בהם ממש ללא תוכן אמיתי. אבל הפעם אמרתי אבואה בקיצר:  
א. אם דעת הגאונים הייתה ידוע כחולקת וודאי שלא היו מתעלמים ממנה. פשוט בתכלית הפשטות. 
ב. ההתעלמות של הרדב"ז ושאר גדולים אשר למרות שחלקם וודאי לנו שכן ראו את התשובה (למשל המהר"ם קאזיס) מצביעה על משהו לא נורמלי. היינו שאין כזו דעה. נקודה. 
ג. כשרוצים לטעון ולהניח יסודות צריך לבוא עם מקורות מבוססים. 
ד. זה שרבינו המהר"ם אלאשקר טוען שהגאונים חולקים עדיין אין זה מחייב אותנו (כלומר את הפוסקים!) לקבל דבריו. שכל אחד לומד אחרת. 
ה. שיטה שלא הייתה ידוע במשך מאות שנים. האם זה הגיוני שיום אחד נמצא משהו ובו נהפוך את הקערה על פיה ונאמר שאבותינו ורבותינו חיללו את השבת מיד בכניסתה? ועוד שכולם טעו בהוראה (שהקלו בחומרות!)??  
ו. היכן דעת הש"ך ברס"א? איך הוא שותק למחבר ולרמ"א על כך שמתירים לחלל את השבת עד כדי ג' מילין ורביע?? בהנחה שהוא מסכים למהר"ם אלאשקר. 
ז. איך למדו האחרונים בדעת הש"ך? האם ההבנה שמציעים בדבריו מוסכמת על כולם? ולמה?
ח. ציטוט: "עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?" משהו מריח לי לא טוב. אולי והלוואי אני טועה. 
תכלס, צריך להבין את הדברים נכון ולרדת לשורש העניין ולא להעלות הצעות שאין להם זכר בספרי רבותינו המפורסמים המקובלים על ככככוווווולללםםם.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
תורתך אמר:
וחי בהם אמר:
תורתך אמר:
כל האחרונים שחיו כמה מאות שנים אחרי המהר"ם אלשקר לא יתכן במשך כמה מאות שנים לא שמעו ולא ידעו כלל וכלל מתושבה שכזו ????
גם הרדב"ז שהיה הראש הבית דין בבית דינו של המהר"ם אלאשקר וחבירו - לא יעלה על הדעת שהמהר"ם אלשקר יידע מכזו תשובה ועמיתו לתורה הרדב"ז לא יידע ולא ישמע כלל מדבר מרעיש וחמור שכזה. ספק סקילה!!!

והנה הרדב"ז כותב שהוא לא מצא מי שחולק בדין זה, והנה יש לשאול, למה טרח הרדב"ז להדגיש שהוא לא מצא מי שיחלוק על ר"ת ? התשובה היא שמסתבר שרצה להדגיש שהוא לא מסכים עם מה שקבע המר"ם אלאשקר שהגאונים חלוקים על ר"ת.

אם הרדב"ז היה שומע מתשבת הגאונים היה מזכיר זאת! גם אם חולק עליה היה צריך להזכיר ולחלוק! אם לא הזכיר, ברור שלא ידע אע"פ שהיה חבירו של מהר"ם אלאשקר!
עכ"פ הש"ך מספיק חשוב בעיניך? הוא עצמו כותב ביור"ד סי' רס"ב או רס"ו סקי"א כדעת המהר"ם אלאשקר, והוא מביא אותו כמקור.
האם זה אומר לך משהו על הענין? עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?
מזמן ראיתי את הדברים ולא עניין אותי להגיב, כי אין זה אלא דברים שאין בהם ממש ללא תוכן אמיתי. אבל הפעם אמרתי אבואה בקיצר:  
א. אם דעת הגאונים הייתה ידוע כחולקת וודאי שלא היו מתעלמים ממנה. פשוט בתכלית הפשטות. 
ב. ההתעלמות של הרדב"ז ושאר גדולים אשר למרות שחלקם וודאי לנו שכן ראו את התשובה (למשל המהר"ם קאזיס) מצביעה על משהו לא נורמלי. היינו שאין כזו דעה. נקודה. 
ג. כשרוצים לטעון ולהניח יסודות צריך לבוא עם מקורות מבוססים. 
ד. זה שרבינו המהר"ם אלאשקר טוען שהגאונים חולקים עדיין אין זה מחייב אותנו (כלומר את הפוסקים!) לקבל דבריו. שכל אחד לומד אחרת. 
ה. שיטה שלא הייתה ידוע במשך מאות שנים. האם זה הגיוני שיום אחד נמצא משהו ובו נהפוך את הקערה על פיה ונאמר שאבותינו ורבותינו חיללו את השבת מיד בכניסתה? ועוד שכולם טעו בהוראה (שהקלו בחומרות!)??  
ו. היכן דעת הש"ך ברס"א? איך הוא שותק למחבר ולרמ"א על כך שמתירים לחלל את השבת עד כדי ג' מילין ורביע?? בהנחה שהוא מסכים למהר"ם אלאשקר. 
ז. איך למדו האחרונים בדעת הש"ך? האם ההבנה שמציעים בדבריו מוסכמת על כולם? ולמה?
ח. ציטוט: "עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?" משהו מריח לי לא טוב. אולי והלוואי אני טועה. 
תכלס, צריך להבין את הדברים נכון ולרדת לשורש העניין ולא להעלות הצעות שאין להם זכר בספרי רבותינו המפורסמים המקובלים על ככככוווווולללםםם.
חשבתי שהש"ך מקובל על כולם - לפחות כמו המהרי"ף... על כן אם הש"ך לא מקובל על מע"כ, אין טעם להתווכח עמו. אבל עכ"פ אשיב כדי שלא יאמרו דמדשתקי ניחא להו ח"ו.
לגבי תמיהת מע"כ שהש"ך באו"ח סי' רס"א לא כתב כלום, אשמח אם מע"כ יגלה לנו היכן ראה את ספר הש"ך על או"ח...
שאר דברי מע"כ מיותר להשיב עליהם, שהרי כל גדולי הפוסקים קיבלו את דברי מהר"ם אלאשקר. כגון המנחת כהן, והגינת ורדים, הש"ך, עד הבעל התניא בסידורו והמשנה ברורה - שכולם קיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת (רק המנ"כ פסק כר"ת ושאר הפוסקים הנ"ל פסקו כהגאונים), ולע"ע לא ראיתי מי שמביא את המהר"ם אלאשקר וחולק עליו - מלבד המהרי"ף - שהוא פחות מקובל מכל הפוסקים האחרים (וזה לא משנה אם זה לא מריח טוב למע"כ או שזה לא מוצא חן בעיניו. זה עובדה ברורה שאם הש"ך והמהרי"ף חולקים אזי הלכה כהש"ך, וכ"ש כאן שהמהרי"ף בגדר יחיד מול הש"ך ושאר הפוסקים שקיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת).
לגבי הרדב"ז כבר כתבתי שהוא לא ראה את דברי מהר"ם אלאשקר ואת תשובת הגאונים, וכפי שהוא כותב במפורש שלא ראה שום חולק על ר"ת מלבד הרא"ם.
ומה שמע"כ מתחיל להתפלמס עם ענין המנהג, כדאי שידע שאדרבה פעם גם אלו שנהגו כר"ת נקטו שמיד שרואים ג' כוכבים בינונים הוא לילה גמור. כך שמנהג כל כלל ישראל במוצאי שבת היה שלא כר"ת, משא"כ בערב שבת היו המנהגים חלוקים בזה - וכפי שמע"כ יראה כל זאת בכל ספרי המלקטים על בין השמשות.

 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
תורתך אמר:
וחי בהם אמר:
אם הרדב"ז היה שומע מתשבת הגאונים היה מזכיר זאת! גם אם חולק עליה היה צריך להזכיר ולחלוק! אם לא הזכיר, ברור שלא ידע אע"פ שהיה חבירו של מהר"ם אלאשקר!
עכ"פ הש"ך מספיק חשוב בעיניך? הוא עצמו כותב ביור"ד סי' רס"ב או רס"ו סקי"א כדעת המהר"ם אלאשקר, והוא מביא אותו כמקור.
האם זה אומר לך משהו על הענין? עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?
מזמן ראיתי את הדברים ולא עניין אותי להגיב, כי אין זה אלא דברים שאין בהם ממש ללא תוכן אמיתי. אבל הפעם אמרתי אבואה בקיצר:  
א. אם דעת הגאונים הייתה ידוע כחולקת וודאי שלא היו מתעלמים ממנה. פשוט בתכלית הפשטות. 
ב. ההתעלמות של הרדב"ז ושאר גדולים אשר למרות שחלקם וודאי לנו שכן ראו את התשובה (למשל המהר"ם קאזיס) מצביעה על משהו לא נורמלי. היינו שאין כזו דעה. נקודה. 
ג. כשרוצים לטעון ולהניח יסודות צריך לבוא עם מקורות מבוססים. 
ד. זה שרבינו המהר"ם אלאשקר טוען שהגאונים חולקים עדיין אין זה מחייב אותנו (כלומר את הפוסקים!) לקבל דבריו. שכל אחד לומד אחרת. 
ה. שיטה שלא הייתה ידוע במשך מאות שנים. האם זה הגיוני שיום אחד נמצא משהו ובו נהפוך את הקערה על פיה ונאמר שאבותינו ורבותינו חיללו את השבת מיד בכניסתה? ועוד שכולם טעו בהוראה (שהקלו בחומרות!)??  
ו. היכן דעת הש"ך ברס"א? איך הוא שותק למחבר ולרמ"א על כך שמתירים לחלל את השבת עד כדי ג' מילין ורביע?? בהנחה שהוא מסכים למהר"ם אלאשקר. 
ז. איך למדו האחרונים בדעת הש"ך? האם ההבנה שמציעים בדבריו מוסכמת על כולם? ולמה?
ח. ציטוט: "עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?" משהו מריח לי לא טוב. אולי והלוואי אני טועה. 
תכלס, צריך להבין את הדברים נכון ולרדת לשורש העניין ולא להעלות הצעות שאין להם זכר בספרי רבותינו המפורסמים המקובלים על ככככוווווולללםםם.
חשבתי שהש"ך מקובל על כולם - לפחות כמו המהרי"ף... על כן אם הש"ך לא מקובל על מע"כ, אין טעם להתווכח עמו. אבל עכ"פ אשיב כדי שלא יאמרו דמדשתקי ניחא להו ח"ו.
לגבי תמיהת מע"כ שהש"ך באו"ח סי' רס"א לא כתב כלום, אשמח אם מע"כ יגלה לנו היכן ראה את ספר הש"ך על או"ח...
שאר דברי מע"כ מיותר להשיב עליהם, שהרי כל גדולי הפוסקים קיבלו את דברי מהר"ם אלאשקר. כגון המנחת כהן, והגינת ורדים, הש"ך, עד הבעל התניא בסידורו והמשנה ברורה - שכולם קיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת (רק המנ"כ פסק כר"ת ושאר הפוסקים הנ"ל פסקו כהגאונים), ולע"ע לא ראיתי מי שמביא את המהר"ם אלאשקר וחולק עליו - מלבד המהרי"ף - שהוא פחות מקובל מכל הפוסקים האחרים (וזה לא משנה אם זה לא מריח טוב למע"כ או שזה לא מוצא חן בעיניו. זה עובדה ברורה שאם הש"ך והמהרי"ף חולקים אזי הלכה כהש"ך, וכ"ש כאן שהמהרי"ף בגדר יחיד מול הש"ך ושאר הפוסקים שקיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת).
לגבי הרדב"ז כבר כתבתי שהוא לא ראה את דברי מהר"ם אלאשקר ואת תשובת הגאונים, וכפי שהוא כותב במפורש שלא ראה שום חולק על ר"ת מלבד הרא"ם.
ומה שמע"כ מתחיל להתפלמס עם ענין המנהג, כדאי שידע שאדרבה פעם גם אלו שנהגו כר"ת נקטו שמיד שרואים ג' כוכבים בינונים הוא לילה גמור. כך שמנהג כל כלל ישראל במוצאי שבת היה שלא כר"ת, משא"כ בערב שבת היו המנהגים חלוקים בזה - וכפי שמע"כ יראה כל זאת בכל ספרי המלקטים על בין השמשות.
עוד בהקשר זה, ראיתי באשכול "2 דקות לפני השקיעה, הייתי אמור להתחיל להתפלל?", שדוד ריזל צירף שם קונטרס שלם בנושא תפילת מנחה בשקיעה, ובסוף התכתבויות עם גדולי הרבנים שליט"א.
מצו"ב גם כאן קישור לקונטרס זה, ואני מאמין שזה ירגיע אותך קצת כשתראה כ"כ הרבה תוכן עם ראשונים רבים הסבורים כשיטת הגאונים.
 

יהושע

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
וחי בהם אמר:
תורתך אמר:
מזמן ראיתי את הדברים ולא עניין אותי להגיב, כי אין זה אלא דברים שאין בהם ממש ללא תוכן אמיתי. אבל הפעם אמרתי אבואה בקיצר:  
א. אם דעת הגאונים הייתה ידוע כחולקת וודאי שלא היו מתעלמים ממנה. פשוט בתכלית הפשטות. 
ב. ההתעלמות של הרדב"ז ושאר גדולים אשר למרות שחלקם וודאי לנו שכן ראו את התשובה (למשל המהר"ם קאזיס) מצביעה על משהו לא נורמלי. היינו שאין כזו דעה. נקודה. 
ג. כשרוצים לטעון ולהניח יסודות צריך לבוא עם מקורות מבוססים. 
ד. זה שרבינו המהר"ם אלאשקר טוען שהגאונים חולקים עדיין אין זה מחייב אותנו (כלומר את הפוסקים!) לקבל דבריו. שכל אחד לומד אחרת. 
ה. שיטה שלא הייתה ידוע במשך מאות שנים. האם זה הגיוני שיום אחד נמצא משהו ובו נהפוך את הקערה על פיה ונאמר שאבותינו ורבותינו חיללו את השבת מיד בכניסתה? ועוד שכולם טעו בהוראה (שהקלו בחומרות!)??  
ו. היכן דעת הש"ך ברס"א? איך הוא שותק למחבר ולרמ"א על כך שמתירים לחלל את השבת עד כדי ג' מילין ורביע?? בהנחה שהוא מסכים למהר"ם אלאשקר. 
ז. איך למדו האחרונים בדעת הש"ך? האם ההבנה שמציעים בדבריו מוסכמת על כולם? ולמה?
ח. ציטוט: "עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?" משהו מריח לי לא טוב. אולי והלוואי אני טועה. 
תכלס, צריך להבין את הדברים נכון ולרדת לשורש העניין ולא להעלות הצעות שאין להם זכר בספרי רבותינו המפורסמים המקובלים על ככככוווווולללםםם.
חשבתי שהש"ך מקובל על כולם - לפחות כמו המהרי"ף... על כן אם הש"ך לא מקובל על מע"כ, אין טעם להתווכח עמו. אבל עכ"פ אשיב כדי שלא יאמרו דמדשתקי ניחא להו ח"ו.
לגבי תמיהת מע"כ שהש"ך באו"ח סי' רס"א לא כתב כלום, אשמח אם מע"כ יגלה לנו היכן ראה את ספר הש"ך על או"ח...
שאר דברי מע"כ מיותר להשיב עליהם, שהרי כל גדולי הפוסקים קיבלו את דברי מהר"ם אלאשקר. כגון המנחת כהן, והגינת ורדים, הש"ך, עד הבעל התניא בסידורו והמשנה ברורה - שכולם קיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת (רק המנ"כ פסק כר"ת ושאר הפוסקים הנ"ל פסקו כהגאונים), ולע"ע לא ראיתי מי שמביא את המהר"ם אלאשקר וחולק עליו - מלבד המהרי"ף - שהוא פחות מקובל מכל הפוסקים האחרים (וזה לא משנה אם זה לא מריח טוב למע"כ או שזה לא מוצא חן בעיניו. זה עובדה ברורה שאם הש"ך והמהרי"ף חולקים אזי הלכה כהש"ך, וכ"ש כאן שהמהרי"ף בגדר יחיד מול הש"ך ושאר הפוסקים שקיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת).
לגבי הרדב"ז כבר כתבתי שהוא לא ראה את דברי מהר"ם אלאשקר ואת תשובת הגאונים, וכפי שהוא כותב במפורש שלא ראה שום חולק על ר"ת מלבד הרא"ם.
ומה שמע"כ מתחיל להתפלמס עם ענין המנהג, כדאי שידע שאדרבה פעם גם אלו שנהגו כר"ת נקטו שמיד שרואים ג' כוכבים בינונים הוא לילה גמור. כך שמנהג כל כלל ישראל במוצאי שבת היה שלא כר"ת, משא"כ בערב שבת היו המנהגים חלוקים בזה - וכפי שמע"כ יראה כל זאת בכל ספרי המלקטים על בין השמשות.
עוד בהקשר זה, ראיתי באשכול "2 דקות לפני השקיעה, הייתי אמור להתחיל להתפלל?", שדוד ריזל צירף שם קונטרס שלם בנושא תפילת מנחה בשקיעה, ובסוף התכתבויות עם גדולי הרבנים שליט"א.
מצו"ב גם כאן קישור לקונטרס זה, ואני מאמין שזה ירגיע אותך קצת כשתראה כ"כ הרבה תוכן עם ראשונים רבים הסבורים כשיטת הגאונים.
מה שכתבתי למחבר קונטרס זה: 


מה שכתב שדעת רבינו חננאל כהגאונים לכאורה לא יתכן, כי רבינו חננאל מפרש בפרק במה מדליקין שהסימן של זמן הדלקה של העורבים הוא כשהעורבים נכנסים לקיניהם, והרי המציאות הוא שהעורבים נכנסים לקיניהם כחצי שעה אחרי השקיעה, כמו שכתב באשל אברהם סימן רסא.

מה שכתב הטעם שהב״י לא פסק כהריף והרמב״ם (ועוד שלושים ושמונה ראשונים שמוכח בדבריהם מעל כל ספק שחולקים על רבינו תם) היא משום שלא מפורש בדבריהם להדיא כהגאונים, הרי גם בתשובת הגאונים אין מפורש בדבריהם להדיא שהכוונה על שקיעה ראשונה, ואי משום שהגאונים כתבו שהשמש לא הולכת מעל לרקיע רק תחת הארץ, הרי גם הרמבן והתוספת רי״ד כתבו כן ואעפ״כ דעתם כר״ת.

למה כל הראשונים שסוברים כר״ת כותבים זאת להדיא בלי מקום להתווכח, ואילו כל הראשונים שחולקים על ר״ת זה רק מכח דיוקים והוכחות ומשמעות, ולמה לא מצינו בין עשרות ראשונים שחולקים על ר״ת שיאמר זאת להדיא, ואי משום שפשוט ששקיעה היא שקיעה ראשונה, א. הרי מצינו כמה מקומות ששקיעה היא צאת הכוכבים, ועוד, זה טוב לראשונים שקדמו לר״ת אבל אלו שהיו אחריו למה לא פירשו דלא כר״ת, הרי תמיד דרך הראשונים להביא דעת החולקים.

למה לא מצינו באף ראשון עד הרלבח והמהרם אלשקר, שיאמר שהריף והרמב״ם חולקים על ר״ת, וכן בהרבה מאוד אחרונים שמדברים על זמן בין השמשות לא הביאו כלל שהרמבם והריף והגאונים (ועוד  כשלושים ראשונים) חולקים על ר״ת, האם זה לא מוכיח שדעת כל הראשונים שלשון שקיעה יכול להתפרש גם על שקיעה שנייה, ובפרט שהראש והסמג כתבו גם סתם שקיעה ובמקום אחר הביאו דברי ר״ת בסתמא בלי חולק.  

גם כמה אחרונים כמו המהרלבח והמהרם אלשקר והפר״ח שסברו שדעת הגאונים והרמב״ם לא כר״ת, למה לא כתבו שיש עוד עשרות ראשונים שחולקים על ר״ת


לשון הר״ח היא ״עיילי בקינייהו״, שזה בעברית ״נכנסים לתוך הקן שלהם״, המציאות היא שעד כחצי שעה אחרי השקיעה אפשר לראות אותם מתעופפים לכל עבר אנה ואנה, או שעומדים על הגגות ומרפסות ועצים וכדומה, הלזה יקרא עיילי בקינייהו?

מה שספר הבתים מביא שיטת רש״י שלא כר״ת עדיין לא מתרץ למה כל הראשונים שאחר ר״ת שלדעתכם חולקים על ר״ת לא הביאו דבריו וחלקו עליו להדיא, כדרכם של הראשונים תמיד שמביאים את גדולי קודמיהם לפני שחולקים עליהם, וכן אף ראשון לא דייק מהרמבם שסובר לא כר״ת, וכן הראש והסמג שגם כתבו בסתמא שקיעה וגם הביאו שיטת ר״ת בלי לחלוק עליו, כל זה מוכיח להדיא שלשון בני אדם בזמן הגמרא וראשונים היה לקרות לשקיעת החמה שקיעת האור החמה, וכל המבוכה בזה התחיל בזמן האחרונים שאז נשתנה לשון בני אדם בזה, והשתא דאתית להכי יתכן שגם זריחת החמה וחמה בראשי דקלים וכדומה בלשוניהם היה על אור החמה.

גם האיך יתכן שהגאונים מאריכים כ״כ לפרש כל העניין של בין השמשות והכסיף, וחוזרים כמה פעמים בכמה לשונות על זה שסילוק האדמימות במערב היא ההכסיף, ולא טרחו בכלל לפרש שהכוונה בעצם שמאדים את המזרח, וסמכו על הלמדנים הגדולים שיבינו זאת?  ועוד איך יעלה על הדעת שסילוק האדמימות במערב הכוונה לשתי דקות אחר השקיעה ראשונה שלא רואים אז במציאות שום שינוי באור ובאדמימות לא במזרח ולא במערב? ובשלמא לשון הכסיף אולי אפשר לפרש בדוחק גדול על איזה שינוי קלוש, שבקושי ניתן להבחין, בחוזק האור והאדמימות, אבל כשהגאונים מאריכים כ״כ וחוזרים כמה פעמים על סילוק האדמימות במערב  בכמה מיני לשונות היעלה על הדעת שזה הכוונה?



אם שקיעת החמה יכול להתפרש שקיעת אור החמה מהעולם וכמו שכתב התוספת ריד, ולפעמים שקיעת החמה מתפרש על צאת הכוכבים דהיינו שהסתלק אור החמה גם מהרקיע גם זה כותב התוספת ריד, אז למה א״א לפרש זריחת החמה וחמה בראש האילנות וכל הלשונות הדומה להם הכל על אור החמה, וכמו שכתב הרמא בסימן נח לפרש לשון הרמבם והטור שנץ החמה היא שעה לפני עליית גוף השמש על הארץ.

ומה שמצינו לפעמים ראשונים שמפרשים לשונות אלו לגוף החמה, אין בהכרח שבכל מקום זה כך, כמו שלפעמים שקיעת החמה מתפרש על גוף השמש ולפעמים על אור השמש ולפעמים על צאת הכוכבים, וכמו שכתב הגרא שיש שלוש שקיעות, הכל לפי העניין, ומה שהקשה על הרמבם שמהיכן נדע שכוונתו על שקיעה שנייה, אין זה קושיא כ״כ כי הרי כתב שם שאפשר לעשות מלאכות עד שחשיכה, א״כ פשוט שהכוונה אינו יכול להיות על שקיעה ראשונה, שבשום אופן אי אפשר לכנות זמן זה בשם חשיכה, וגם אם נרצה לדחוק שכן, הרמבם אינו מחיוב לדוחק הזה, וגם פשוט שאין כוונתו לצאת הכוכבים כמו בשאר מקומות, כי הרי כתב שם שצאת הכוכבים הוא אחר שקיעת החמה, א״כ מובן שכוונתו כמו התוספת ריד שתחילת השקיעה היא כשנסתלק כשנסתלק האור מן העולם היינו חשיכה, וסוף שקיעה שנסתלק האור לגמרי גם מן הרקיע, ועל דרך זה יתפרש גם לשון הרזה שכתב תחילת שקיעה.

ואם תקשה מהיכי תיתי כל הדוחקים הללו, התשובה, א מזה שלא מצינו עד המהרם אלשקר מי שידייק מארבעים ראשונים שחולקים על רבינו תם, ועוד שאם לא כן יהיה דוחק יותר גדול בתשובת הגאונים לפרש דבריהם שסילוק האדמימות במערב שכותבים כמה פעמים בכמה מיני לשונות, שהכוונה לשתי דקות אחר שקיעה ראשונה, שהכספת האדמימות והאור אינה נראית אלא למלאכים גם במזרח וגם במערב.

ומה שהקשה שאיך אפשר לראות את העורבים נכנסים לקיניהם, אינו קושיא, שכשרואים שנכנסים באילנות למקום קיניהם ומסתלקים מעל הגגות וולא מתעופפים יותר לכל עבר, אע״פ שאין רואים את הקן ממש, יודעים שנכנסו לקיניהם, ואיני מבין איך אפשר לכנות נכנסים לקיניהם בשעה שמתרוצצים לכל עבר אנה ואנה במשך חצי שעה.  



איני יודע על איזה הכספת התחתון אתם מדברים שתי דקות אחר השקיעה, וגם לא ראיתי ולא שמעתי מי שיכול להסביר זאת, וגם הרב טוקצינסקי לא מצא ידיו ורגליו בזה, אבל נניח שכן הוא, אבל הרי הגאונים אומרים שאחר שתי דקות אחר השקיעה נסתלק האדמימות במערב ולא רק התחתון, ולא נשאר רק אור שאינו אדום, וזה בדיוק מה שקורה במערב שעה אחרי השקיעה, שזה דקה וחצי אחרי שקיעה שנייה לר״ת, אבל שתי דקות אחר השקיעה איך אפשר לקרוא לזה נסתלק האדמימות?.

לא הבנתי מה אתם רוצים בעניין העורבים, אם תלך במקום שיש עורבים, תראה קצת לפני השקיעה עד כחצי שעה אחרי השקיעה מלא עורבים בכל עבר מתעופפים ומרעישים וחוגגים ממש קולות מחרישי אוזניים, וכחצי שעה אחרי השקיעה פתאום הם נעלמים במקומות מסתור בין העצים ומשתתקים, ואז זה זמן הדלקה, ונשאר עוד חצי שעה ללכת ולהכין את הנרות ולהדליק לשיטת ר״ת, ולשיטת הגאונים נצטרך לומר שאין הכוונה שחוזרים לקיניהם רק שאינם מסתובבים על הקרקע, אבל גם זה איני יודע אם זה המציאות כי מישהו אמר לי שבדק את זה ורואים מחוץ לעיר שגם אחרי השקיעה הם מסתובבים על הקרקע, אבל הראשונים והר״ח שמפרשים שהם נכנסים לקיניהם וודאי לא יתכן זה.

גם סימן התרנגולים מאוד דחוק לפי שיטת הגאונים, שהרי התרנגולים הולכים על הקורה בין חצי שעה לפני השקיעה עד בערך השקיעה ואפילו לפעמים עד עשר דקות אחרי השקיעה, עכשיו לדוגמא בן אדם שיש לו שתי תרנגולים בחצר, ונמצא במקום כמו לונדון שרוב השנה מעונן, עכשיו בערב שבת הוא תמיד יסתכל על תרנגליו מתי הם חוזרים לכלובם, כמעט לא ימלט שלא יקרה שידליק אחרי השקיעה.

גם רציתי לשאול איך אפשר להגיד שרבינו יונה סובר כשיטת הגאונים, שהרי הוא כותב שצריכים לחכות לכוכבים קטנים מפני שאין אנו בקיאים בבינונים, ולשיטת הגאונים לפני ג רבעי מיל לא שייך לטעות שכבר יצאו ג כוכבים בינונים, ואפילו גדולים בקושי ניתן לראות אז.  
 

וחי בהם

משתמש ותיק
יהושע אמר:
וחי בהם אמר:
וחי בהם אמר:
חשבתי שהש"ך מקובל על כולם - לפחות כמו המהרי"ף... על כן אם הש"ך לא מקובל על מע"כ, אין טעם להתווכח עמו. אבל עכ"פ אשיב כדי שלא יאמרו דמדשתקי ניחא להו ח"ו.
לגבי תמיהת מע"כ שהש"ך באו"ח סי' רס"א לא כתב כלום, אשמח אם מע"כ יגלה לנו היכן ראה את ספר הש"ך על או"ח...
שאר דברי מע"כ מיותר להשיב עליהם, שהרי כל גדולי הפוסקים קיבלו את דברי מהר"ם אלאשקר. כגון המנחת כהן, והגינת ורדים, הש"ך, עד הבעל התניא בסידורו והמשנה ברורה - שכולם קיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת (רק המנ"כ פסק כר"ת ושאר הפוסקים הנ"ל פסקו כהגאונים), ולע"ע לא ראיתי מי שמביא את המהר"ם אלאשקר וחולק עליו - מלבד המהרי"ף - שהוא פחות מקובל מכל הפוסקים האחרים (וזה לא משנה אם זה לא מריח טוב למע"כ או שזה לא מוצא חן בעיניו. זה עובדה ברורה שאם הש"ך והמהרי"ף חולקים אזי הלכה כהש"ך, וכ"ש כאן שהמהרי"ף בגדר יחיד מול הש"ך ושאר הפוסקים שקיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת).
לגבי הרדב"ז כבר כתבתי שהוא לא ראה את דברי מהר"ם אלאשקר ואת תשובת הגאונים, וכפי שהוא כותב במפורש שלא ראה שום חולק על ר"ת מלבד הרא"ם.
ומה שמע"כ מתחיל להתפלמס עם ענין המנהג, כדאי שידע שאדרבה פעם גם אלו שנהגו כר"ת נקטו שמיד שרואים ג' כוכבים בינונים הוא לילה גמור. כך שמנהג כל כלל ישראל במוצאי שבת היה שלא כר"ת, משא"כ בערב שבת היו המנהגים חלוקים בזה - וכפי שמע"כ יראה כל זאת בכל ספרי המלקטים על בין השמשות.
עוד בהקשר זה, ראיתי באשכול "2 דקות לפני השקיעה, הייתי אמור להתחיל להתפלל?", שדוד ריזל צירף שם קונטרס שלם בנושא תפילת מנחה בשקיעה, ובסוף התכתבויות עם גדולי הרבנים שליט"א.
מצו"ב גם כאן קישור לקונטרס זה, ואני מאמין שזה ירגיע אותך קצת כשתראה כ"כ הרבה תוכן עם ראשונים רבים הסבורים כשיטת הגאונים.
מה שכתבתי למחבר קונטרס זה: 


מה שכתב שדעת רבינו חננאל כהגאונים לכאורה לא יתכן, כי רבינו חננאל מפרש בפרק במה מדליקין שהסימן של זמן הדלקה של העורבים הוא כשהעורבים נכנסים לקיניהם, והרי המציאות הוא שהעורבים נכנסים לקיניהם כחצי שעה אחרי השקיעה, כמו שכתב באשל אברהם סימן רסא.

מה שכתב הטעם שהב״י לא פסק כהריף והרמב״ם (ועוד שלושים ושמונה ראשונים שמוכח בדבריהם מעל כל ספק שחולקים על רבינו תם) היא משום שלא מפורש בדבריהם להדיא כהגאונים, הרי גם בתשובת הגאונים אין מפורש בדבריהם להדיא שהכוונה על שקיעה ראשונה, ואי משום שהגאונים כתבו שהשמש לא הולכת מעל לרקיע רק תחת הארץ, הרי גם הרמבן והתוספת רי״ד כתבו כן ואעפ״כ דעתם כר״ת.

למה כל הראשונים שסוברים כר״ת כותבים זאת להדיא בלי מקום להתווכח, ואילו כל הראשונים שחולקים על ר״ת זה רק מכח דיוקים והוכחות ומשמעות, ולמה לא מצינו בין עשרות ראשונים שחולקים על ר״ת שיאמר זאת להדיא, ואי משום שפשוט ששקיעה היא שקיעה ראשונה, א. הרי מצינו כמה מקומות ששקיעה היא צאת הכוכבים, ועוד, זה טוב לראשונים שקדמו לר״ת אבל אלו שהיו אחריו למה לא פירשו דלא כר״ת, הרי תמיד דרך הראשונים להביא דעת החולקים.

למה לא מצינו באף ראשון עד הרלבח והמהרם אלשקר, שיאמר שהריף והרמב״ם חולקים על ר״ת, וכן בהרבה מאוד אחרונים שמדברים על זמן בין השמשות לא הביאו כלל שהרמבם והריף והגאונים (ועוד  כשלושים ראשונים) חולקים על ר״ת, האם זה לא מוכיח שדעת כל הראשונים שלשון שקיעה יכול להתפרש גם על שקיעה שנייה, ובפרט שהראש והסמג כתבו גם סתם שקיעה ובמקום אחר הביאו דברי ר״ת בסתמא בלי חולק.  

גם כמה אחרונים כמו המהרלבח והמהרם אלשקר והפר״ח שסברו שדעת הגאונים והרמב״ם לא כר״ת, למה לא כתבו שיש עוד עשרות ראשונים שחולקים על ר״ת


לשון הר״ח היא ״עיילי בקינייהו״, שזה בעברית ״נכנסים לתוך הקן שלהם״, המציאות היא שעד כחצי שעה אחרי השקיעה אפשר לראות אותם מתעופפים לכל עבר אנה ואנה, או שעומדים על הגגות ומרפסות ועצים וכדומה, הלזה יקרא עיילי בקינייהו?

מה שספר הבתים מביא שיטת רש״י שלא כר״ת עדיין לא מתרץ למה כל הראשונים שאחר ר״ת שלדעתכם חולקים על ר״ת לא הביאו דבריו וחלקו עליו להדיא, כדרכם של הראשונים תמיד שמביאים את גדולי קודמיהם לפני שחולקים עליהם, וכן אף ראשון לא דייק מהרמבם שסובר לא כר״ת, וכן הראש והסמג שגם כתבו בסתמא שקיעה וגם הביאו שיטת ר״ת בלי לחלוק עליו, כל זה מוכיח להדיא שלשון בני אדם בזמן הגמרא וראשונים היה לקרות לשקיעת החמה שקיעת האור החמה, וכל המבוכה בזה התחיל בזמן האחרונים שאז נשתנה לשון בני אדם בזה, והשתא דאתית להכי יתכן שגם זריחת החמה וחמה בראשי דקלים וכדומה בלשוניהם היה על אור החמה.

גם האיך יתכן שהגאונים מאריכים כ״כ לפרש כל העניין של בין השמשות והכסיף, וחוזרים כמה פעמים בכמה לשונות על זה שסילוק האדמימות במערב היא ההכסיף, ולא טרחו בכלל לפרש שהכוונה בעצם שמאדים את המזרח, וסמכו על הלמדנים הגדולים שיבינו זאת?  ועוד איך יעלה על הדעת שסילוק האדמימות במערב הכוונה לשתי דקות אחר השקיעה ראשונה שלא רואים אז במציאות שום שינוי באור ובאדמימות לא במזרח ולא במערב? ובשלמא לשון הכסיף אולי אפשר לפרש בדוחק גדול על איזה שינוי קלוש, שבקושי ניתן להבחין, בחוזק האור והאדמימות, אבל כשהגאונים מאריכים כ״כ וחוזרים כמה פעמים על סילוק האדמימות במערב  בכמה מיני לשונות היעלה על הדעת שזה הכוונה?



אם שקיעת החמה יכול להתפרש שקיעת אור החמה מהעולם וכמו שכתב התוספת ריד, ולפעמים שקיעת החמה מתפרש על צאת הכוכבים דהיינו שהסתלק אור החמה גם מהרקיע גם זה כותב התוספת ריד, אז למה א״א לפרש זריחת החמה וחמה בראש האילנות וכל הלשונות הדומה להם הכל על אור החמה, וכמו שכתב הרמא בסימן נח לפרש לשון הרמבם והטור שנץ החמה היא שעה לפני עליית גוף השמש על הארץ.

ומה שמצינו לפעמים ראשונים שמפרשים לשונות אלו לגוף החמה, אין בהכרח שבכל מקום זה כך, כמו שלפעמים שקיעת החמה מתפרש על גוף השמש ולפעמים על אור השמש ולפעמים על צאת הכוכבים, וכמו שכתב הגרא שיש שלוש שקיעות, הכל לפי העניין, ומה שהקשה על הרמבם שמהיכן נדע שכוונתו על שקיעה שנייה, אין זה קושיא כ״כ כי הרי כתב שם שאפשר לעשות מלאכות עד שחשיכה, א״כ פשוט שהכוונה אינו יכול להיות על שקיעה ראשונה, שבשום אופן אי אפשר לכנות זמן זה בשם חשיכה, וגם אם נרצה לדחוק שכן, הרמבם אינו מחיוב לדוחק הזה, וגם פשוט שאין כוונתו לצאת הכוכבים כמו בשאר מקומות, כי הרי כתב שם שצאת הכוכבים הוא אחר שקיעת החמה, א״כ מובן שכוונתו כמו התוספת ריד שתחילת השקיעה היא כשנסתלק כשנסתלק האור מן העולם היינו חשיכה, וסוף שקיעה שנסתלק האור לגמרי גם מן הרקיע, ועל דרך זה יתפרש גם לשון הרזה שכתב תחילת שקיעה.

ואם תקשה מהיכי תיתי כל הדוחקים הללו, התשובה, א מזה שלא מצינו עד המהרם אלשקר מי שידייק מארבעים ראשונים שחולקים על רבינו תם, ועוד שאם לא כן יהיה דוחק יותר גדול בתשובת הגאונים לפרש דבריהם שסילוק האדמימות במערב שכותבים כמה פעמים בכמה מיני לשונות, שהכוונה לשתי דקות אחר שקיעה ראשונה, שהכספת האדמימות והאור אינה נראית אלא למלאכים גם במזרח וגם במערב.

ומה שהקשה שאיך אפשר לראות את העורבים נכנסים לקיניהם, אינו קושיא, שכשרואים שנכנסים באילנות למקום קיניהם ומסתלקים מעל הגגות וולא מתעופפים יותר לכל עבר, אע״פ שאין רואים את הקן ממש, יודעים שנכנסו לקיניהם, ואיני מבין איך אפשר לכנות נכנסים לקיניהם בשעה שמתרוצצים לכל עבר אנה ואנה במשך חצי שעה.  



איני יודע על איזה הכספת התחתון אתם מדברים שתי דקות אחר השקיעה, וגם לא ראיתי ולא שמעתי מי שיכול להסביר זאת, וגם הרב טוקצינסקי לא מצא ידיו ורגליו בזה, אבל נניח שכן הוא, אבל הרי הגאונים אומרים שאחר שתי דקות אחר השקיעה נסתלק האדמימות במערב ולא רק התחתון, ולא נשאר רק אור שאינו אדום, וזה בדיוק מה שקורה במערב שעה אחרי השקיעה, שזה דקה וחצי אחרי שקיעה שנייה לר״ת, אבל שתי דקות אחר השקיעה איך אפשר לקרוא לזה נסתלק האדמימות?.

לא הבנתי מה אתם רוצים בעניין העורבים, אם תלך במקום שיש עורבים, תראה קצת לפני השקיעה עד כחצי שעה אחרי השקיעה מלא עורבים בכל עבר מתעופפים ומרעישים וחוגגים ממש קולות מחרישי אוזניים, וכחצי שעה אחרי השקיעה פתאום הם נעלמים במקומות מסתור בין העצים ומשתתקים, ואז זה זמן הדלקה, ונשאר עוד חצי שעה ללכת ולהכין את הנרות ולהדליק לשיטת ר״ת, ולשיטת הגאונים נצטרך לומר שאין הכוונה שחוזרים לקיניהם רק שאינם מסתובבים על הקרקע, אבל גם זה איני יודע אם זה המציאות כי מישהו אמר לי שבדק את זה ורואים מחוץ לעיר שגם אחרי השקיעה הם מסתובבים על הקרקע, אבל הראשונים והר״ח שמפרשים שהם נכנסים לקיניהם וודאי לא יתכן זה.

גם סימן התרנגולים מאוד דחוק לפי שיטת הגאונים, שהרי התרנגולים הולכים על הקורה בין חצי שעה לפני השקיעה עד בערך השקיעה ואפילו לפעמים עד עשר דקות אחרי השקיעה, עכשיו לדוגמא בן אדם שיש לו שתי תרנגולים בחצר, ונמצא במקום כמו לונדון שרוב השנה מעונן, עכשיו בערב שבת הוא תמיד יסתכל על תרנגליו מתי הם חוזרים לכלובם, כמעט לא ימלט שלא יקרה שידליק אחרי השקיעה.

גם רציתי לשאול איך אפשר להגיד שרבינו יונה סובר כשיטת הגאונים, שהרי הוא כותב שצריכים לחכות לכוכבים קטנים מפני שאין אנו בקיאים בבינונים, ולשיטת הגאונים לפני ג רבעי מיל לא שייך לטעות שכבר יצאו ג כוכבים בינונים, ואפילו גדולים בקושי ניתן לראות אז.  
תראה בסוף הקונטרס שהמחבר משיב לכל מי ששלח לו מכתבים. תוכל לשלוח לו מכתב וכנראה הוא ישיב גם לך.
אם לא תקבל ממנו תשובה, תוכל להעלות שוב את דבריך.
בכל אופן על קושיות לא בונים בנינים, ואין לנו אלא המציאות כפי שהיא - וכמו שנקטו רוב האחרונים - שדעת הגאונים ועוד הרבה ראשונים היא דלא כשיטת רבינו תם.
אני לא רואה טעם להתווכח עם מע"כ כל זמן שהמהר"ם אלאשקר והש"ך ודעימייהו, שוים בעיניו כקליפת השום.
אם תחזור מדבריך ותסכים שכל האחרונים שהזכרתי חשובים מדעתך, אז אוכל לחשוב שאתה מחפש את האמת.
אני יודע שכנראה תשיב לי שאין תוכן עניני בדברי, אבל אנכי נימוקי עימי - שכבר אמרו חז"ל אל תשיב לאפיקורס, ומי שאומר על מהאחרונים הנ"ל 'מאי אהנו לן רבנן' הוא בגדר אפיקורס (כמו שאמרו בסנהדרין ריש פרק חלק) ואין להתווכח עימו ענינית עד שיחזור בו.
 
 

יהושע

משתמש ותיק
יש פה שתי נקודות, אם יש ארבעים ראשונים שסוברים כהמהרם אלשקר, ב. אם דעת הגאונים הוא דלא כר"ת, אז בנוגע נקודה ראשונה הוא זה שבונה בניינים, לגבי נקודה השנייה, אני לא חולק על המהרם אלשקר רק המהריף ועוד אחרונים חולקים עליו, וכן הוא משמעות האחרונים שלא הביאו שיטה זו כלל, והש"ך ושאר אחרונים שכן הסכימו עם ה מהרם אלשקר לא ראו את כל התשובה, לכן איני מבין תלונתך עלי, וכי אסור להקשות קושיות על אחרונים?
 

וחי בהם

משתמש ותיק
כבר השבתי שכאשר המהרי"ף חולק על רוב הפוסקים, ברור שדעת רוב הפוסקים זה העיקר. ובפרט שהמהרי"ף שלח את דבריו לגינת ורדים והוא דחאם בתוקף.
ומה שאתה מנסה לטעון כאילו בתשובה הארוכה שנמצאה בגניזה הקהירית מוכח שהגאונים סוברים כר"ת, ועל כן לדבריך המהר"ם אלאשקר טעה (או שמא אתה סבור שהוא הטעה ח"ו את כולם, שהרי הוא עצמו כותב שגם התשובה שבידו ארוכה והוא מקצרה), ראה בקונטרס הנ"ל בשיטת רב האי גאון שהשיב על כל דבריך הללו והראה שאין בהם ממש, וזאת מלבד מה שכבר כמה כותבים באשכול זה דחו זאת.
עכ"פ איני רואה טעם להתווכח עוד ולשמוע שוב ושוב את אותם טענות.
כל הקוראים יכולים לעיין בדבריך ואח"כ לעיין בקונטרס והם כבר יבינו מעצמם אם האמת כדבריך או לא.
 

יהושע

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
כבר השבתי שכאשר המהרי"ף חולק על רוב הפוסקים, ברור שדעת רוב הפוסקים זה העיקר. ובפרט שהמהרי"ף שלח את דבריו לגינת ורדים והוא דחאם בתוקף.
ומה שאתה מנסה לטעון כאילו בתשובה הארוכה שנמצאה בגניזה הקהירית מוכח שהגאונים סוברים כר"ת, ועל כן לדבריך המהר"ם אלאשקר טעה (או שמא אתה סבור שהוא הטעה ח"ו את כולם, שהרי הוא עצמו כותב שגם התשובה שבידו ארוכה והוא מקצרה), ראה בקונטרס הנ"ל בשיטת רב האי גאון שהשיב על כל דבריך הללו והראה שאין בהם ממש, וזאת מלבד מה שכבר כמה כותבים באשכול זה דחו זאת.
עכ"פ איני רואה טעם להתווכח עוד ולשמוע שוב ושוב את אותם טענות.
כל הקוראים יכולים לעיין בדבריך ואח"כ לעיין בקונטרס והם כבר יבינו מעצמם אם האמת כדבריך או לא.
אני לא אמרתי שהמהרם אלשקר טעה ולא ראה את כל התשובה,אני אמרתי ששאר האחרונים לא ראוהו, וסתימת רוב האחרונים שהביאו רק שיטת ר״ת והיריאים מוכח שלא ראו הכרח בדברי הגאונים שחולקים על ר״ת, וגם רחוק הדבר שהרדבז שגר במצרים לא ראה תשובת הגאונים, וגם רחוק שאף אחד מהראשונים שדן בזה לא ראה תשובת הגאונים.
אדרבה המהרי״ף השיב על כל דברי הגנת וורדים, והגנת וורדים לא השיב על דבריו האחרונים.
בארחות חיים מביא דברי הרמבן שכתב כל העניין של שתי שקיעות ושזמן קבלת שבת הוא בין שקיעה ראשונה לשנייה, וכתב על זה שכן כתב רב האי גאון בתשובה. 
 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
יהושע אמר:
וחי בהם אמר:
כבר השבתי שכאשר המהרי"ף חולק על רוב הפוסקים, ברור שדעת רוב הפוסקים זה העיקר. ובפרט שהמהרי"ף שלח את דבריו לגינת ורדים והוא דחאם בתוקף.
ומה שאתה מנסה לטעון כאילו בתשובה הארוכה שנמצאה בגניזה הקהירית מוכח שהגאונים סוברים כר"ת, ועל כן לדבריך המהר"ם אלאשקר טעה (או שמא אתה סבור שהוא הטעה ח"ו את כולם, שהרי הוא עצמו כותב שגם התשובה שבידו ארוכה והוא מקצרה), ראה בקונטרס הנ"ל בשיטת רב האי גאון שהשיב על כל דבריך הללו והראה שאין בהם ממש, וזאת מלבד מה שכבר כמה כותבים באשכול זה דחו זאת.
עכ"פ איני רואה טעם להתווכח עוד ולשמוע שוב ושוב את אותם טענות.
כל הקוראים יכולים לעיין בדבריך ואח"כ לעיין בקונטרס והם כבר יבינו מעצמם אם האמת כדבריך או לא.
אני לא אמרתי שהמהרם אלשקר טעה ולא ראה את כל התשובה,אני אמרתי ששאר האחרונים לא ראוהו, וסתימת רוב האחרונים שהביאו רק שיטת ר״ת והיריאים מוכח שלא ראו הכרח בדברי הגאונים שחולקים על ר״ת, וגם רחוק הדבר שהרדבז שגר במצרים לא ראה תשובת הגאונים, וגם רחוק שאף אחד מהראשונים שדן בזה לא ראה תשובת הגאונים.
אדרבה המהרי״ף השיב על כל דברי הגנת וורדים, והגנת וורדים לא השיב על דבריו האחרונים.
בארחות חיים מביא דברי הרמבן שכתב כל העניין של שתי שקיעות ושזמן קבלת שבת הוא בין שקיעה ראשונה לשנייה, וכתב על זה שכן כתב רב האי גאון בתשובה. 
אז אתה מודה שהמהר"ם אלאשקר ראה את התשובה השלמה ואעפ"כ כתב שהגאונים חולקים על ר"ת, אז בבקשה קצת ענוה טרם אתה בא לחלוק עימו (אולי אתה פשוט לא מודע לגדולתו העצומה? אם אכן כך, כדאי שתעיין בספרי כותבי תולדות גדולי ישראל), ובפרט שלגופו של ענין, בתשובה הארוכה עוד רואים יותר בבירור שהגאונים חולקים על ר"ת וכפי שהוכיח בקונטרס הנ"ל. וגם על שאר דבריך שהוספת כעת תמצא תשובות נכונות בקונטרס הנ"ל.
ואסיים בזאת:
ראיתי בתשובות החתם סופר שכותב על עצמו שהוא משיב רק פעם אחת, כי בפעם השניה ע"פ רוב זה לא דברים חדשים אלא רק חזרה נוספת על הטענות הראשונות במילים שונות, ועל כן כיון שמקבל התשובה לא חיפש האמת, אינו מחוייב לבזבז יותר את זמנו ולהכנס לויכוחים.
מי שקורא את הויכוח של מהרי"ף עם הגינת ורדים ג"כ מקבל את הרושם הזה שהגינת ורדים השיב כבר כראוי בפעם הראשונה (ולחלק מדברים לא התייחס אפילו - כנראה כי סבר שכל אחד מבין שאפשר בנקל ליישבם), ומכאן ואילך לא ראה צורך להשיב עוד.
גם בויכוח ביני לבין רבי יהושע, כמדומה שהוא חוזר על אותו סגנון של טענות, וכבר ציינתי שבקונטרס הנ"ל תירץ את הכל, אז בבקשה רבי יהושע, אל תטריד סתם! תלמד את הקונטרס ותעשה כפי שכתבתי לעיל.
כל טוב!
 
 

יהושע

משתמש ותיק
המהרם אלשקר ראה כנראה את תשובת הגאונים, אבל כנראה לא ראה את תשובת רב האי גאון שמביא האחרות חיים.

ושוב אתה חוזר על זה שאני חולק על המהרם אלשקר, אני לא חולק אני מקשה, ומותר להקשות. 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
יהושע אמר:
המהרם אלשקר ראה כנראה את תשובת הגאונים, אבל כנראה לא ראה את תשובת רב האי גאון שמביא האחרות חיים.

ושוב אתה חוזר על זה שאני חולק על המהרם אלשקר, אני לא חולק אני מקשה, ומותר להקשות. 
ברוך ה' אתה כבר מודה במקצת.
ולגבי השורה השניה של דבריך, לצערי ניכר לכל אורך דבריך שאתה לא מקשה אלא חולק, כי מי שמקשה מחפש תירוצים, ולע"ע אני לא רואה שזה הכיוון שלך, אני רק רואה שאתה סבור כי הבנתך עדיפה יותר מכל כלל ישראל ורוב הפוסקים, ולדעתך אין כאן בכלל שאלה וברור לך שאם יש לך קושיות אזי ברור שאין הגאונים חולקים על ר"ת, ולכן לע"ע אין טעם להתווכח.
 
 

יהושע

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
יהושע אמר:
המהרם אלשקר ראה כנראה את תשובת הגאונים, אבל כנראה לא ראה את תשובת רב האי גאון שמביא האחרות חיים.

ושוב אתה חוזר על זה שאני חולק על המהרם אלשקר, אני לא חולק אני מקשה, ומותר להקשות. 
ברוך ה' אתה כבר מודה במקצת.
ולגבי השורה השניה של דבריך, לצערי ניכר לכל אורך דבריך שאתה לא מקשה אלא חולק, כי מי שמקשה מחפש תירוצים, ולע"ע אני לא רואה שזה הכיוון שלך, אני רק רואה שאתה סבור כי הבנתך עדיפה יותר מכל כלל ישראל ורוב הפוסקים, ולדעתך אין כאן בכלל שאלה וברור לך שאם יש לך קושיות אזי ברור שאין הגאונים חולקים על ר"ת, ולכן לע"ע אין טעם להתווכח.
רוב גדולי ישראל לא הקילו נגד ר"ת,( רק היו כמה שהקילו כמנחת כהן) , כמו החפץ חיים הרב מבריסק, הגר"א קוטלר, רבי יונתן שטייףך, הרב הענקין, האגרות משה, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יוסף חיים זוננפלד, והרשימה עוד ארוכה, המנהג ברוב הדורות היה כר"ת גם לקולא, שיטת המהרם אלשקר הוא נגד עשרות ראשונים ועשרות גדולי אחרונים ושיטה תמוה מאוד כמו שהארכתי, לכן אין עניין למשכן נפשנו לתרצו בתירוצים דחוקים כמו שעשה בעל הקונטרס הנ"ל, ועוד שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים שלא מצאו ראשונים כמעט שחולקים על ר"ת והוא יותר חכם מכולם שמצא לא פחות מארבעים ראשונים כאלה.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
יהושע אמר:
וחי בהם אמר:
יהושע אמר:
המהרם אלשקר ראה כנראה את תשובת הגאונים, אבל כנראה לא ראה את תשובת רב האי גאון שמביא האחרות חיים.

ושוב אתה חוזר על זה שאני חולק על המהרם אלשקר, אני לא חולק אני מקשה, ומותר להקשות. 
ברוך ה' אתה כבר מודה במקצת.
ולגבי השורה השניה של דבריך, לצערי ניכר לכל אורך דבריך שאתה לא מקשה אלא חולק, כי מי שמקשה מחפש תירוצים, ולע"ע אני לא רואה שזה הכיוון שלך, אני רק רואה שאתה סבור כי הבנתך עדיפה יותר מכל כלל ישראל ורוב הפוסקים, ולדעתך אין כאן בכלל שאלה וברור לך שאם יש לך קושיות אזי ברור שאין הגאונים חולקים על ר"ת, ולכן לע"ע אין טעם להתווכח.
רוב גדולי ישראל לא הקילו נגד ר"ת,( רק היו כמה שהקילו כמנחת כהן) , כמו החפץ חיים הרב מבריסק, הגר"א קוטלר, רבי יונתן שטייףך, הרב הענקין, האגרות משה, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יוסף חיים זוננפלד, והרשימה עוד ארוכה, המנהג ברוב הדורות היה כר"ת גם לקולא, שיטת המהרם אלשקר הוא נגד עשרות ראשונים ועשרות גדולי אחרונים ושיטה תמוה מאוד כמו שהארכתי, לכן אין עניין למשכן נפשנו לתרצו בתירוצים דחוקים כמו שעשה בעל הקונטרס הנ"ל, ועוד שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים שלא מצאו ראשונים כמעט שחולקים על ר"ת והוא יותר חכם מכולם שמצא לא פחות מארבעים ראשונים כאלה.
רבי יהושע!
אשיב כעת פעם אחרונה תשובה על דבריך:
א. האם אתה רוצה שנעזוב את הויכוח הישן ונפתח כעת ויכוח חדש מה היה מנהג גדולי ישראל? 
ב. אולי רצונך שנתווכח האם דברי מהר"ם אלאשקר הם נגד עשרות אחרונים, או שמא אדרבה מאות אחרונים סוברים כמותו?
ג. אני מזכיר לך שאתה כתבת לעיל על דבריך "ואם תקשה מהיכי תיתי כל הדוחקים הללו", הרי שאדרבה העדת על עצמך שדבריך דחוקים, וא"כ מה לך לבוא ולהתלונן שתירוצי בעל הקונטרס דחוקים. 
ד. לדעתך בעל הקונטרס שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים, ואילו רוב הציבור סבור כמוני שאתה הוא זה אשר שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים (ראיתי לעיל שאחד הכותבים כתב על דבריך 'ליצנות במיטבה', כך שקודם תיטול קורה מבין עיניך).
לסיכום כמדומה לי שהכיוון שלך הוא לעבור מנושא לנושא, והעיקר שתשאר בשלך, ואתה עוד חושב שאני צריך להגיב לדבריך?
על כן אני סיימתי בזאת לגמרי את הויכוח עמך, ואני מצטער שבזבזתי זמן לריק ולא פרשתי מיד אחרי תשובתי הראשונה וכדברי החתם סופר שהזכרתי לעיל.
עוד דבר אחד: אדגיש שלא היתה כוונתי לפגוע ח"ו בך, ורק חידדתי את המוזרות שבדבריך במטרה אולי תבוא אל האמת, אך יתכן שלמעשה היתה בדברי נימת פגיעה מיותרת, ואבקש סליחתך.
והיה שלום וכל טוב סלה!

 
 

יהושע

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
יהושע אמר:
וחי בהם אמר:
 ברוך ה' אתה כבר מודה במקצת.
ולגבי השורה השניה של דבריך, לצערי ניכר לכל אורך דבריך שאתה לא מקשה אלא חולק, כי מי שמקשה מחפש תירוצים, ולע"ע אני לא רואה שזה הכיוון שלך, אני רק רואה שאתה סבור כי הבנתך עדיפה יותר מכל כלל ישראל ורוב הפוסקים, ולדעתך אין כאן בכלל שאלה וברור לך שאם יש לך קושיות אזי ברור שאין הגאונים חולקים על ר"ת, ולכן לע"ע אין טעם להתווכח.
רוב גדולי ישראל לא הקילו נגד ר"ת,( רק היו כמה שהקילו כמנחת כהן) , כמו החפץ חיים הרב מבריסק, הגר"א קוטלר, רבי יונתן שטייףך, הרב הענקין, האגרות משה, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יוסף חיים זוננפלד, והרשימה עוד ארוכה, המנהג ברוב הדורות היה כר"ת גם לקולא, שיטת המהרם אלשקר הוא נגד עשרות ראשונים ועשרות גדולי אחרונים ושיטה תמוה מאוד כמו שהארכתי, לכן אין עניין למשכן נפשנו לתרצו בתירוצים דחוקים כמו שעשה בעל הקונטרס הנ"ל, ועוד שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים שלא מצאו ראשונים כמעט שחולקים על ר"ת והוא יותר חכם מכולם שמצא לא פחות מארבעים ראשונים כאלה.
רבי יהושע!
אשיב כעת פעם אחרונה תשובה על דבריך:
א. האם אתה רוצה שנעזוב את הויכוח הישן ונפתח כעת ויכוח חדש מה היה מנהג גדולי ישראל? 
ב. אולי רצונך שנתווכח האם דברי מהר"ם אלאשקר הם נגד עשרות אחרונים, או שמא אדרבה מאות אחרונים סוברים כמותו?
ג. אני מזכיר לך שאתה כתבת לעיל על דבריך "ואם תקשה מהיכי תיתי כל הדוחקים הללו", הרי שאדרבה העדת על עצמך שדבריך דחוקים, וא"כ מה לך לבוא ולהתלונן שתירוצי בעל הקונטרס דחוקים. 
ד. לדעתך בעל הקונטרס שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים, ואילו רוב הציבור סבור כמוני שאתה הוא זה אשר שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים (ראיתי לעיל שאחד הכותבים כתב על דבריך 'ליצנות במיטבה', כך שקודם תיטול קורה מבין עיניך).
לסיכום כמדומה לי שהכיוון שלך הוא לעבור מנושא לנושא, והעיקר שתשאר בשלך, ואתה עוד חושב שאני צריך להגיב לדבריך?
על כן אני סיימתי בזאת לגמרי את הויכוח עמך, ואני מצטער שבזבזתי זמן לריק ולא פרשתי מיד אחרי תשובתי הראשונה וכדברי החתם סופר שהזכרתי לעיל.
עוד דבר אחד: אדגיש שלא היתה כוונתי לפגוע ח"ו בך, ורק חידדתי את המוזרות שבדבריך במטרה אולי תבוא אל האמת, אך יתכן שלמעשה היתה בדברי נימת פגיעה מיותרת, ואבקש סליחתך.
והיה שלום וכל טוב סלה!
יש גם דוחק בשיטת ר״ת שיש לשיטתו ג שקיעות, ויש קצת דוחק בדברי הגאונים שחמה בראש האילנות צריך לפרש דבריהם לאחר השקיע  אבל מצינו כיוצא בו בכמה ראשונים אחרים, וכן מפרש להדיא המהרם בנט ועוד אחרונים , אבל אם נאמר דלא כר״ת יש הרבה יותר דוחקים ופירכות וממילא הדברים מוכרחים, ולהעמיס בארבעים ראשונים שחולקים על ר״ת בזמן שהב״י ושאר גדולי הפוסקים שדרכם להביא כל שיטות הראשונים לא הזכירו כזה שיטה, זה ליצנות במיטבה.

בזה אני מודה לך שהמהרם אלשקר הוא לא ממש יחיד, יש כמה אחרונים שסוברים כמותו, אבל בודדים נגד עשרות אחרים, ויש בדבריו שתי חידושים שעל כל חידוש דעת הרוב דלא כמותו, א. עצם שיטת ר״ת שהיא שיטת כל הראשונים ורוב האחרונים ומנהג כל ישראל עד לפני שלש מאות שנה, ומנהג כל האשכנזים עד לפני כמאה שנה, ב. שהגאונים חולקים על ר״ת שסתימת רוב האחרונים הוא דלא כדבריו, ו להדיא כתב בארחות חיים בשם רב האי גאון כר״ת.

ואיני מבין מה כ״כ חרה לך, וכי אסור להקשות קושיות על מנהג ישראל? ובפרט שברוב הדורות לא נהגו כך, וכי אסור להקשות קושיות על אחרונים שאומרים דברים מחודשים?  ההגזמה בהשתמשות במילים בוטים רק מראה על חולשה.
 
 

יהושע

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
יהושע אמר:
האחד בא לגור אמר:
אתה לא יודע מה היה הקצב בזמנו ...
זה שהראשונים הביאו את זה - זה לא ראיה שהרי אף הרשב"א הבין את זה אף שהכרעתו דלא כר"ת, ואין לו סיבה להוציא את הירושלמי מפשטותו. 
ואדרבה ברור מדבריהם שהכונה לפני שקיעה ראשונה -שאחרת היה להם לפרש שזה שונה משבת .
איך בדיוק הם הסתמכו על ההסברים שלך ...שהכל לפי הענין ....
אבל הסיבה פשוטה מכיון שיש ירושלמי פסוק מתי הזמן לא שינו את זמנו , ויש הרבה דוגמאות כאלו .
והדין שכתבתי הוא - שהרבה פוסקים סוברים שזמן נעילה קודם לשקיעה ראשונה אף שסוברים כר"ת ​​​​​​.

איפה כתוב שגם לר"ת צריך להתפלל קודם שקיעה ראשונה?

בריטב"א שבת קלז כתב על תינוק שנולד בין השמשות אפשר לסמוך על נשים שנולד ביום אם יאמרו שראו חמה בראשי דקלים, והרי הריטבא סובר כר"ת בע"כ שמדובר סמוך לשקיעה שנייה. 
כתבתי שיש הרבה פוסקים שסוברים כר"ת ובכל זאת פסקו שזמנה קודם שקיעה ראשונה.לא ר"ת עצמו .

הפשט בריטב"א פשוט - מאותה סיבה שהם צריכים להדליק כשחמה בראשי אילנות - דהיינו שאחר שקיעה ראשונה- מאן דלא בקי בשיעורא דרבנן, לא יודעים האם היתה כבר שקיעה שניה. ונשים לא בקיאות בשיעורא דרבנן .

אבל איך יתקיימו יחד נולד בין השמשות וחמה בראשי דקלים? הרי חמה בראשי דקלים הוא שעה לפני בין השמשות? ואם נולד שעה לפני בין השמשות מה צריך לעשות נשים שראו חמה בראשי דקלים, הרי לפני השקיעה לשיטת ר"ת הוא זמן גלוי לכל. 
 

גבעת לוד

משתמש ותיק
בעניין התרנגולים כותבים כאן שסימן התרנגולים הוא אחר השקיעה אולי זה נכון אך אני הקטן יודע שהגהות מרדכי כותב בהגה תנ"ו שסימן התרנגולים הוא ראיה לשיטת היראים הרי שהוא עוד לפני שקיעת החמה ומתאים ליראים, ועוד שאם נאמר שהוא אחר השקיעה למה הביא רבא סימן זה רק ביום המעונן והלא סימן זה הרבה יותר מאוחר מסימן שהחמה בראשי הדקלים ואליבא דר"ת היה צריך להיות סימן זה תמיד.
משום מה כותבים כאן שהמהר"ם אלאשקר הוא זה שהזכיר את שיטת הגאונים והלא הדברים היו ידועים כבר לפני וכמו שהשלטי גבורים הזכיר את שיטת היראים בשם י"א וכן רבי יוסף ששפורטש (בן דורו של הרשב"ש, הובאה תשובתו בשו"ת התשב"ץ מהדורת מכון ירושלים ח"ה תשובות מכת"י תשובה קפ"א) הזכיר שיטה זו בשם י"א ומדבריו שם גם משמע שנהגו כמותה רק שהדליקו אחר השקיעה לפי שסברו שעד צאת הכוכבים הוא יום, וכן הרב השואל במהר"ם אלאשקר ייחס שיטה זו לרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכן הרלב"ח כתב שהרי"ף הרמב"ם והרא"ש פליגי על ר"ת, וכן חד מקמאי רבינו מאיר בן שמעון המעילי בעל ספר המאורות כתב שהרי"ף והרמב"ם פליגי על ר"ת.
ואף המנחת כהן בגדלו אע"פ שפסק הלכה כר"ת לא הכריע כן למעשה פסק כר"ת לעניין מילה להלכה ולא למעשה וכבר תמה עליו הפר"ח בקונטרסו מפני מה לא פסק הלכה כר"ת לגמרי ע"ש.
ולכאורה נראה שעיקר הראיה מהגאונים היא לאו בדווקא מהתשובה השנייה אלא מהתשובה הראשונה ששם כתבו רש"ג ורה"ג שדברי רבי יהודה ורבה אינם להלכה לפי שהם סברו כחכמי ישראל, וגם תשובה דומה לזו נמצאה בגניזה והיא בקובץ רב האי גאון (שיצא בשנת תרצ"ח), ואף המנחת כהן והפר"ח אע"פ שפסקו הלכה כר"ת ותמהו על הגאונים לא עלה בדעתם לומר שהגאונים לא פליגי על ר"ת, וכן הראיה מתשובתו של רב ניסים גאון שהביא המהר"ם אלאשקר ראיה ניצחת היא.
וכדברי המהר"ם אלאשקר פסקו לאחר מכן המהריק"ש, ורבי יצחק בואינו (מרבני ירושלים בתקופת הפר"ח) בספרו שולחן מלכים, ומהר"א אזולאי סב סבו של החיד"א, ורבי יונה נבון בספרו גט מקושר, ובעל הבתי כהונה, ובעל הגינת ורדים.
וכבר כתב המהרי"ף שאע"פ שלשיטתו אין למנהג העולם סימוכין כלל מ"מ דשו בו העם וא"א להזיזם ממנהגם וז"ל "גם אנכי ידעתי ואני אומר שאין יכולת בידינו לבטל דבר דדשו בו העם ולא מטעמיה דמר שכתב דיש להם על מה שיסמוכו ואני אומר דאין להם על מה שיסמוכו דהא כבר נתברר שהגאונים ס"ל כר"ת... ומאחר שכן מה סמך למנהג לומר יש להם על מה שיסמוכו ואפילו הכי אני אומר אין בידינו לבטל המנהג הזה מפני שכבר דשו בו על העולם וע"ז נאמר הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, וכל המערער על המנהג הזה אני דן אותו במחטיא את הרבים, ועל זה נאמר הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא, ולהוי ידיע ליה למר שהיום יותר מארבעים שנה קרוב לחמישים שנה נכנסתי לבית מורי ורבי ביומי חנוכה וראיתי שהדליק נרות חנוכה בשקיעת החמה ודנתי לפני מורי ורבי מדברי ר"ת ומדברי הגהות מרדכי ומדברי מרן מוהר"י קארו שצריך שידליק בצאת הכוכבים וישרו הדברים בעיניו, למחרת בבוקר בישיבה נשא ונתן בדבר עם הרב הגדול יחיד בדור רבי חיים אבולעפייה ז"ל והשיב הרב רבינו חיים הנ"ז ואמר זה הדבר פשוט בכל התלמוד אין בו ספק השיבו חכמי הישיבה ואמרו א"כ גם לעניין מוצא שבת צריך להמתין כדי מהלך ארבעה מילין, והשיב הרב ואמר פשיטא ופשיטא, אמרו א"כ למה לא יוכיחו את העם על זה שלפי זה חוטאים העם ועושי מלאכה בעצם יום השבת השיב הרב אין הכי נמי אם אתם יכולים להוכיח את העם ולהחזירם למוטב מה טוב אבל לא יועילו ולא יצילו דבריכם שכבר דשו בו העם והרי זה דומה למה שאמרו אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שמועין לו שכבר נהגו העם בסנדל ועל זה נאמר יפה שתיקה לחכמים.
וגם אני היום כמו חמישים שנה ויותר שעמדתי על הדבר הזה ואני מתהלך בתם לבבי בקרב ביתי ואפילו נוות ביתי אינה שומעת לי בדבר הזה שאומרת לי בפירוש אני הולכת בדרך שהולכים כל היהודים אבל היא מעצמה מחמרת על עצמה ומתעכבת מלהדליק במוצאי שבת בכמו רביע שעה אחר שמדליקין השכנים שכל העיר מדליקין בכמו חצי שעה ופחות אחר שקיעת החמה והיא מדלקת בכמו שני שלישי שעה או שלשה רבעי שעה אחר שקיעת החמה ויש מהשכנות שאינן רוצות להדליק עד שיראו אותה שהדליק.
נמצא הקונטרס שחברתי לעצמי חברתיו ולא נתעוררתי לשלחו אלא ע"י שבחלום אמרו שטוב הדבר לפרסם הקונטרס הזה בעולם שעל ידו הרבה מהחרדים אל דבר השם יתנהגו על פיו ואפשר שעל ידי זה תתקרב הגאולה, ואני לא שלחתי אותו עד שהודעתי הדברים למר ושלח מר לאמר שאשלחנו אז שלחתי אותו", עכ"ל המהרי"ף.
וגם בגליציה נהגו כהגאונים בצאת שבת וכמו שכתב החידושי הרז"ה (תלמידו של הנודע ביהודה התגורר בברודי) וז"ל: "עוד ראיתי שערוריה בבני עמנו שעושין בתרי קולי דסתרי אהדדי דבערב שבת עושים מלאכה אחר שקיעת החמה כדעת מפרשי ר"ת וא"כ צריכים להמתין במוצאי שבת שעה וחומש אחר שקיעת החמה והם אינם ממתינים אפילו חצי שעה ומדליקין נרות בדוק ותמצא השם הטוב יכפר בעד" עכ"ל. והנה בספר הזמנים בהלכה הסיק שנהגו שם כהמנחת כהן אמנם זה אינו דהמעיין בלוחות לבוב (שבמחוזה נמצא ברודי) יראה שחצי שעה אחר שקיעת החמה הוא כזמן בעל התניא או כדעת הגר"א, וכדעת המנחת כהן זה למעלה מ40 דקות והם לא המתינו אפילו חצי שעה, ואולי נהגו כאותם שבצפו"א שנהגו שעד צאת הכוכבים יממא הוא כפי שהבאתי לעיל בשם רבי יוסף ששפורטש.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
עפר ואפר אמר:
(שלו' עליכם)
אגב, ברצוני לשרש כאן טעות נפוצה, שזמן ר"ת הוא עניין של "חסידים", בעוד שרוב החסידויות נהגו ונוהגים שלא כר"ת, הייתה ע"ז סדרת מאמרים גדולה ומשכנעת בקובץ ביאו"י
כמובן מלבד שושלת צאנז והמסתעפות ממנה (כמדומני שהתחיל זה מהרה"ק מקלאשיץ שהתחיל לעורר בזה)
מה שמעניין שהם באים בטענת ספק ולא טענת ודאי, הם נוהגים לצטט את דברי (מהר"ש?) מבעלז שעד ביאת המשיח לא תהיה הכרעה במחלוקת ר"ת והגאונים

אגב, כחיזוק למה שכתבו כאן שזה נהיה אובססיה, ראיתי פעם שפרסמו פתקווילים על מה שהאג"מ כותב שחייבים לנהוג כר"ת אפי' מי שנוהג בכל דבריו כהגר"א
הם "שכחו" לכתוב שדעת ר' משה שזמן ר"ת בא"י אינו 72 דק' אלא הרבה פחות. (אולי קרוב לחזו"א?)
זמן ר"ת היתה ענין שנהגו ברוב כלל ישראל, ובפרט באירופה, ואפילו בעיר וילנא גם אחרי הגר"א, נהגו כר"ת גם לקולא, וכמבואר בחכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט סעי' ח, אמנם בתקופה של מלחמת העולם הראשונה, הרבה עברו לשיטה הנקראת גאונים
ובאם סדרת המאמרים שבקובץ ביאו"י משכנעת אותך שיהיה לך לבריאות
בבעלזא עדויות רבות שלפני מלחמת העולם הראשונה, עד חצי שעה אחרי השקיעה היה נחשב כיום ודאי, ודברי הרה"ק מהר'"ש אם הם נכונים, הרי שהם מתכוונים לצטט את דברי המחבר ביו"ד סי' רסו "בשיעור בין השמשות אפליגי תנאי ואמוראי בסוף פרק במה מדליקין, וכתב בעל העיטור: מספקא לן הלכה כדברי מי", ופירושו שבעצם הביהש"מ לא שייך הכרעה עד ביאת משיחנו בב"א, ואין לזה שייכות לשיטה הנקראת גאונים, שנשתרשה ברוב הכלל, לפני כמאה שנה

לא הוזכר שם מנהג וילנא כלל.
ולא ראיתי שהחכ"א כתב כדברי ר"ת ולא כהגאונים.
 

זכרונות

משתמש ותיק
החכ"א כתב דעת המג"א והרדב"ז שדבריהם מפורשים כר"ת ונשאר בצ"ע על הש"ך שנקט כמהר"ם אלשקר
חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט
ואם נולד קודם לכן כתב המגן אברהם בסימן של"א דלפי מנהגנו שעושין מלאכה עד סמוך לרבע שעה קודם צאת הכוכבים אם כן אם נולד בערב שבת קודם לרבע שעה מלין בערב שבת ואם נולד כן בשבת מלין בשבת וכן כתב תשובת רדב"ז חלק א' סימן רפ"ב דכל הראשונים סבירא להו דבין השמשות אינו מתחיל עד ג' רבעי מיל קודם צאת הכוכבים היינו י"ג מינוט וחצי ועיין בש"ך סימן רס"ו ס"ק י"א וצריך עיון:
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
החכ"א כתב דעת המג"א והרדב"ז שדבריהם מפורשים כר"ת ונשאר בצ"ע על הש"ך שנקט כמהר"ם אלשקר
חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט
ואם נולד קודם לכן כתב המגן אברהם בסימן של"א דלפי מנהגנו שעושין מלאכה עד סמוך לרבע שעה קודם צאת הכוכבים אם כן אם נולד בערב שבת קודם לרבע שעה מלין בערב שבת ואם נולד כן בשבת מלין בשבת וכן כתב תשובת רדב"ז חלק א' סימן רפ"ב דכל הראשונים סבירא להו דבין השמשות אינו מתחיל עד ג' רבעי מיל קודם צאת הכוכבים היינו י"ג מינוט וחצי ועיין בש"ך סימן רס"ו ס"ק י"א וצריך עיון:

הוא לא הניח הש"ך בצ"ע, אלא ר"ל שצ"ע אם אפשר לסמוך על המג"א לגבי מצות מילה, או שצריך לחוש להש"ך.
וזה בסע' ו', לא סע' ח'. וגם שם לא הוזכר מנהג וילנא.
 

זכרונות

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
זכרונות אמר:
החכ"א כתב דעת המג"א והרדב"ז שדבריהם מפורשים כר"ת ונשאר בצ"ע על הש"ך שנקט כמהר"ם אלשקר
חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט
ואם נולד קודם לכן כתב המגן אברהם בסימן של"א דלפי מנהגנו שעושין מלאכה עד סמוך לרבע שעה קודם צאת הכוכבים אם כן אם נולד בערב שבת קודם לרבע שעה מלין בערב שבת ואם נולד כן בשבת מלין בשבת וכן כתב תשובת רדב"ז חלק א' סימן רפ"ב דכל הראשונים סבירא להו דבין השמשות אינו מתחיל עד ג' רבעי מיל קודם צאת הכוכבים היינו י"ג מינוט וחצי ועיין בש"ך סימן רס"ו ס"ק י"א וצריך עיון:

הוא לא הניח הש"ך בצ"ע, אלא ר"ל שצ"ע אם אפשר לסמוך על המג"א לגבי מצות מילה, או שצריך לחוש להש"ך.
וזה בסע' ו', לא סע' ח'. וגם שם לא הוזכר מנהג וילנא.
חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט סעי' ח
ודברי הש"ך ס"ק ט' לא זכיתי להבין 
 
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
אחד התלמידים אמר:
זכרונות אמר:
החכ"א כתב דעת המג"א והרדב"ז שדבריהם מפורשים כר"ת ונשאר בצ"ע על הש"ך שנקט כמהר"ם אלשקר
חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט
ואם נולד קודם לכן כתב המגן אברהם בסימן של"א דלפי מנהגנו שעושין מלאכה עד סמוך לרבע שעה קודם צאת הכוכבים אם כן אם נולד בערב שבת קודם לרבע שעה מלין בערב שבת ואם נולד כן בשבת מלין בשבת וכן כתב תשובת רדב"ז חלק א' סימן רפ"ב דכל הראשונים סבירא להו דבין השמשות אינו מתחיל עד ג' רבעי מיל קודם צאת הכוכבים היינו י"ג מינוט וחצי ועיין בש"ך סימן רס"ו ס"ק י"א וצריך עיון:

הוא לא הניח הש"ך בצ"ע, אלא ר"ל שצ"ע אם אפשר לסמוך על המג"א לגבי מצות מילה, או שצריך לחוש להש"ך.
וזה בסע' ו', לא סע' ח'. וגם שם לא הוזכר מנהג וילנא.
חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט סעי' ח
ודברי הש"ך ס"ק ט' לא זכיתי להבין 
 

מה רואים משם? הש"ך בס"ק ט' לא איירי בזמן לילה, ואינו קשור כלל למחלוקת הגאונים ור"ת.
 

לא נהירא

משתמש חדש
נראה שכבודו מסביר את כל הסוגיה כמו שות בני ציון, הרב יצחק ברדא ולאחרונה הרב זייני. תקן אותי אם אני טועה או שאתה חלוק עליהם באיזה נקודות.
האמת ככל שאני נכנס לדברי הראשונים אחרי שקוראים בספר הישר מסתבר יותר לומר שהשקיעה הראשונה חלה לפני השקיעה באופק. אבל קשה לי הקביעה של הראשונים שבזמן השקיעה הראשונה היא לא נראית על הארץ(רמבן) או שרוב בני אדם לא רואים אותה אחרי יא שעות ורביע (מאירי) וכו' אמנם האור מתעמעם אבל לומר שהיא לא נראית על הארץ זה דחוק.
ואי תימא הכוונה שהחמה נכנסת לתוך חלונה לפי התפיסה שהרקיע אטום ואין אטמוספרה שקופה, עדיין קשה וכי בני אדם העומדים על הארץ בקיאים בכך? והלא נראה שהשמש ממשיכה את המסלול שלה לקראת מערב ואי אפשר לעמוד על רגע הכניסה לאותו חלון.
 

גבעת לוד

משתמש ותיק
לא נהירא אמר:
נראה שכבודו מסביר את כל הסוגיה כמו שות בני ציון, הרב יצחק ברדא ולאחרונה הרב זייני. תקן אותי אם אני טועה או שאתה חלוק עליהם באיזה נקודות.
האמת ככל שאני נכנס לדברי הראשונים אחרי שקוראים בספר הישר מסתבר יותר לומר שהשקיעה הראשונה חלה לפני השקיעה באופק. אבל קשה לי הקביעה של הראשונים שבזמן השקיעה הראשונה היא לא נראית על הארץ(רמבן) או שרוב בני אדם לא רואים אותה אחרי יא שעות ורביע (מאירי) וכו' אמנם האור מתעמעם אבל לומר שהיא לא נראית על הארץ זה דחוק.
ואי תימא הכוונה שהחמה נכנסת לתוך חלונה לפי התפיסה שהרקיע אטום ואין אטמוספרה שקופה, עדיין קשה וכי בני אדם העומדים על הארץ בקיאים בכך? והלא נראה שהשמש ממשיכה את המסלול שלה לקראת מערב ואי אפשר לעמוד על רגע הכניסה לאותו חלון.

יש על כך אשכול ראה כאן
 

לא נהירא

משתמש חדש
תודה על ההפניה.
האמת כדברי פותח הנושא, לכל מי שמעיין בלי משוא פנים בדברי הראשונים הנזכרים.
גם כל הקושיות על הפשט "המחודש" לא יכולות להפיל את הכלל הבסיסי: הקבלה והמעשה הם עמודי ההוראה. מספיק אם כן שחלק מהראשונים שחיו ממש כמה דורות אחרי רבינו תם סוברים בפשטות
בפירוש לדבריו הוא, שהשקיעה הראשונה היא כשהשמש במערב או בראש הכרמל או בראש הדקלים וכו' כדי להטיל ספק בהבנת האחרונים. וכשמצרפים לכך את המנהג הנפוץ ברוב קהילות ישראל (ובוודאי כל קהילות הספרדים ממרוקו עד פרס) הרי שאין הוכחה חזקה מזו.
מה גם שארבע מאות שנה חלפו מרבנו תם עד הבית יוסף ואין מי ששם לב שיש מחלוקת כה יסודית בין רבינו תם לבין שיטת הגאונים.
יש כאלה שטוענים שאין שיטה כזו ומהרם אלאשקר "המציא" אותה אבל גם לדעתם הרי הרמב״ם והריף ואפילו הראש לא דיברו על עניין השקיעות. ואם הרמב״ן והראשונים בספרד היו סוברים שהלכה כרבנו תם אליבא דאחרונים, היו חייבים להביא את דעתם של הריף והרמבם או לפחות להוכיח שדעתם כמו שיטת רבנו תם. המפורסמת. וגם מרן בשולחן ערוך או"ח רס"א היה צריך להביא את דעת הרמב"ם ושאר הנוקטים כגאונים ביש אומרים לפחות. עובדה שהוא כותב בסתם יש אומרים כאילו אין חולק.
וראיתי שיש מסיקים מכאן שלעולם גם הרמב"ם והרי"ף וכל ראשוני ספרד עד הבית יוסף נהגו ממש כמו רבנו תם וזאת הסיבה שמרן פסק כך בפשטות! לא ייתכן לומר כן אחד כי המנהג הרווח בכל תפוצות ישראל הוא כ"גאונים" ואם כן הטוען כך צריך להוכיח מתי השתנה המנהג עבור כל קהילה וקהילה ואיך השינוי הזה לא השאיר חותם בשו"תים השונים ובתקנות הקהילות. דבר שני הרי מהרם אלאשקר ממגורשי ספרד היה והוא קצת מבוגר ממרן וברור לו שהמנהג כגאונים ואם היה מנהג שונה בספרד היה אומר זאת.
נקודה אחרונה: אחרי שהוכחנו שבספרד בתקופת הגירוש נהגו כמו הגאונים הרי שמרן היה צריך לחוש לדעה הזאת לחומרא בכניסת השבת. אלא שהוא לא חש לזה בכלל ואדרבה לא הזכיר את עניין השקיעות בהלכות צאת השבת ובכל מקום בשולחן ערוך צאת הכוכבים הינו שלושה כוכבים בינונים (קטנים במקרה של תוספת שבת)
 

ליפמן

משתמש ותיק
שלום וברכה

לאחרונה קיימים דיונים שונים בבתי מדרשות סביב בירור דעת הגאונים בסוגיית בין השמשות - האם חולקים הם על הראשונים או לא.
ברצוני להעלות חלק מהדיונים הללו לפה, שיתמקדו בדבריהם ובאפשרויות השונות הקשורות ושייכות להם.

תמצית חלקית של העניין הוא:
1. ממתי החלה המחלוקת הזו, ומתי היא נודע? מי היו אלו הראשונים שהזכירו אותה?
2. בכמה גאונים מדובר ומי הם?
3. איך הראשונים למדו והבינו בדעת הגאונים?
4. ואיך הבינו האחרונים?
5. ומהו גוף המחלוקת בהבנתם?
6. ואיך היא התאמתם למציאות?
7. והאם בכך ישנו סתירה וויכוח בהגדרת המציאות, או שישנה מציאות אחת ?
8. ואיך היא המשמעות היוצאת מלשונם?
9. והאם כתבו כלשון הגמרא, ולפי זה לאן נוטה הלשון בגמרא?
10. ומה מקומם של כללי הפסק וההוראה לתחום זה ואיך הם באים לידי ביטוי ומה משפיעים ?

אי"ה נפרט יותר בהמשך.
כולם מוזמנים להשתתף בדיון המרתק והמעניין זה.
ציטטתי את ההודעה בפתיחת האשכול.
אשמח אם הדנים בעניינים אלו יכתבו את תשובתם, בהתאם לסדר השאלות. (ראיות אחר כך).

אצרף גם את הסדר שהעליתי באשכול אחר.
א. איך המציאות של החשכת הרקיע בערב (מה שנקרא נשף או דימדומים) בא"י ובחו"ל וזה הנושא של אשכול זה.
ב. מה דעת הראשונים בעניין בין השמשות, נידון בכמה אשכולות אחרים אולי @oshritgindi123 ייתן כאן קישורים. בירור על דעת הרמב"ם באשכול https://www.tora-forum.co.il/threads/צאת-הכוכבים-לדעת-הרמב-ם.27197/
ג. איך פסקו בנושא בדורות האחרונים ומה טעמיהם. בעניין דעת המ"ב שם. דעת האגרות משה הזכרתי באשכול על חנוכה.
ד. מה המנהג ואיך התפשט בכל המקומות.
ה. האם אפשר לבטל מנהג שהונהג בדורות האחרונים על פי ת"ח מובהקים, ומה התנאים לכך.
 

ליפמן

משתמש ותיק
דוגמא אפשרית לתשובה:
1.המלוקת החלה בזמן מהר"ם אלשקר. אז הוא חידש שיטה לתרץ את קושית התוס' בצורה אחרת מהמקובל. כל הראשונים לא הזכירו מחלוקת אלא את תירוצו של ר"ת.
2. 3 גאונים הם רב שרירא רב האי ורב נטרונאי
3. הראשונים לא הזכירו את הגאונים בקשר לנושא הזה. אלא אם כן לגבי גירסת הגמרא בתחילת ברכות שמבארים שעד צאת הכוכבים הוא יום.
4. האחרונים ציטטו את מהר"ם אלשקר, וסמכו על דבריו שיש מחלוקת בין הראשונים לגאונים. לדברי חלק מהם דעת הגאונים היא שבין השמשות הוא ג' רבעי מיל אחרי השקיעה באופק. חלק מהאחרונים לא קיבלו את זה.
5. כמה אפשרויות , האם המהר"ם אלשקר בר סמכא להמציא גאונים שלא הוכרו. האם המציאות מתאימה עם ר"ת או לא. האם משום שר"ת כחכמי ישראל והגאונים כחכמי האומות ראוי להתאים לחכמי האומות או חכמי ישראל.
6. לא נראית הכספה עד 50 דקות, לא נראים כוכבים עד רבע שעה ואילו אחרי 72 דקות יש המון כוכבים עד שקשה להבחין מיהם הגדולים והבינוניים שיוצאים רק אז.
7. יש ויכוח. א' מהי ההכספה. ב' האם מדובר על אדמומית במערב או במזרח. בכל מקרה יש קושיא מהמציאות וצריך למצוא יישוב.
8. המשמעות מלשון הגאונים שהיום נמשך עד ששוקעת האדמומית במערב ואילו אחר כך הוא בין השמשות. מאידך משמע שרק שקיעה אחת יש ואחריה בין השמשות עד צה"כ.
9. לא כתבו כלשון הגמרא. לשון הגמרא נוטה שצריכים לחכות עד שיראה שחור בצד מערב. אמנם כמה פירושים יש שם. ויש שכתבו שאין צריך אלא שיהיה אפור.
10. הפוסקים בכל דבר כדעת השו"ע חייבים לנהוג כדעתו שהיא כר"ת. אמנם משמע שמצריך רק לראות בכוכבים ולא בשעון. יש ויכוח בין פוסקי זמננו בעניין זה. הפוסקים על פי הוראת המ"ב צריכים לנהוג כדעתו שסובר להחמיר 72 דקות כל זמן שבלא בקיאים בהכספה, אבל לא להקל כר"ת אחרי השקיעה מהאופק. המנהגים שונים בין המקומות בזה. יש גם שנוהגים בכל דבר כהגר"א שסבר שאחרי ג' רבעי מיל הוא לילה ודאי. יש סברא שצריכים להסתכל רק בכוכבים ולא בשעון אפילו שזה לא מתאים עם המציאות של ד' או ג' רבעי מיל.


לפי הציטוט השני:
א. בארץ מחשיך לגמרי אחרי שעה בערך בצד מערב. בצד מזרח מושווה העליון לתחתון כרבע שעה אחרי השקיעה. הכוכבים הראשונים נראים מעט אחרי השקיעה אבל הם גדולים. אחרי 30 דקות נראים כבר הרבה כוכבים ועדיין יש מעט אור. הירח מאיר אז בחוזק. אמנם מאז והלאה נראים עוד ועוד כוכבים וכן החושך גובר עד ל72 דקות בערך. אחר כך מוסיפים להיראות רק כוכבים קטנים ביותר שבקושי נראים בעין עירומה. בחו"ל הכל מאוחר יותר ככל שמתרחקים מקו המשוה.
ב. מחלוקת בין האחרונים על דעת הראשונים. מי שדעתו ברורה היא ר"ת שמצריך ד' מילין אחרי השקיעה הראשונה אמנם גם בזמן זה נפלה מחלוקת מתי בדיוק הוא. רוב הראשונים הזכירו ד' מילין דרך אגב ונראה מדבריהם שהם סוברים שכל זמן זה הוא בין השמשות. יש שסברו שבין השמשות מתחיל עוד לפני השקיעה. הגר"א סובר שג' רבעי מיל מהשקיעה הוא בין השמשות לר' יהודה.
ג. המ"ב פסק להחמיר כר"ת במוצ"ש וכשיטת הגר"א בערב שבת. לדעתו יש הרבה ראשונים שסוברים כהגר"א וראוי להכריע כן וגם כך נהגו. אמנם הוא במקום צפוני כתב שגם לדעת הגר"א בין השמשות ארוך יותר ולכן אין לסמוך על ג' רבעי מיל.
ד. המנהג כיום בא"י שנוי במחלוקת. הרוב נוהגים כחצי שעה אחרי השקיעה להחשיב ללילה ואילו בערב שבת להקדים לפני השקיעה להחשיב לתוספת שבת יש שמפקפקים על זה וטוענים שהשתבש מחמת שלא ידעו ליישב את ר"ת עם המציאות. או טעו בהבנת דברי הראשונים. בחו"ל בשום מקום לא מחמירים יותר מ72 דקות או 96 דקות שהם ד' מילין לפי מיל של 24 ואפילו שיש אז אור כמו בא"י לפני 72 דקות. מסתמא לא ידעו בעבר להתאים את חילוקי הזמנים מא"י.
ה. אפשר לבטל מנהג שנהגו על פי ת"ח מובהקים. בלבד שהמבטל יהיה מי שפשטו הוראותיו בציבור. ויידע לבאר איך נפלה הטעות במנהג.

עד כאן לדוגמא. לא עם הכול אני מסכים וכמובן לא עיינתי מספיק. רק להציע דרך איך לענות באופן ישיר על השאלות. והחולקים מוזמנים לעשות זאת בדרכם הם.
 
חלק עליון תַחתִית