בירור דעת הגאונים בסוגיית בין השמשות - האם חולקים הם על הראשונים?

תורתך אמר:

האחד בא לגור אמר:

הב"י חי מקביל לתקןפת מהר"ם אלשקר ולא אמור להכיר את כל תשובותיו , כנ"ל הרדב"ז, כנ"ל מהרי"ט , והרי מיניה וביה ע"כ שלא הכירו את התשובה הזאת שהרי א"כ היו אמורים להתחייס אליה ולומר שהוא צודק או שלא .
בנוגע לאחרונים שבאשכנז דבר פשוט ומסתבר שלא היו אמורים להכיר את תשובות מהר"ם אלשקר, וכנ"ל שאם היו מכירים הרי היו אמורים להתייחס לחיוב או לשלילה.

לחץ כדי להרחיב...

כל האחרונים שחיו כמה מאות שנים אחרי המהר"ם אלשקר לא יתכן במשך כמה מאות שנים לא שמעו ולא ידעו כלל וכלל מתושבה שכזו ????
גם הרדב"ז שהיה הראש הבית דין בבית דינו של המהר"ם אלאשקר וחבירו - לא יעלה על הדעת שהמהר"ם אלשקר יידע מכזו תשובה ועמיתו לתורה הרדב"ז לא יידע ולא ישמע כלל מדבר מרעיש וחמור שכזה. ספק סקילה!!!

והנה הרדב"ז כותב שהוא לא מצא מי שחולק בדין זה, והנה יש לשאול, למה טרח הרדב"ז להדגיש שהוא לא מצא מי שיחלוק על ר"ת ? התשובה היא שמסתבר שרצה להדגיש שהוא לא מסכים עם מה שקבע המר"ם אלאשקר שהגאונים חלוקים על ר"ת.

לחץ כדי להרחיב...

וחי בהם אמר:

תורתך אמר:

האחד בא לגור אמר:

הב"י חי מקביל לתקןפת מהר"ם אלשקר ולא אמור להכיר את כל תשובותיו , כנ"ל הרדב"ז, כנ"ל מהרי"ט , והרי מיניה וביה ע"כ שלא הכירו את התשובה הזאת שהרי א"כ היו אמורים להתחייס אליה ולומר שהוא צודק או שלא .
בנוגע לאחרונים שבאשכנז דבר פשוט ומסתבר שלא היו אמורים להכיר את תשובות מהר"ם אלשקר, וכנ"ל שאם היו מכירים הרי היו אמורים להתייחס לחיוב או לשלילה.

לחץ כדי להרחיב...

כל האחרונים שחיו כמה מאות שנים אחרי המהר"ם אלשקר לא יתכן במשך כמה מאות שנים לא שמעו ולא ידעו כלל וכלל מתושבה שכזו ????
גם הרדב"ז שהיה הראש הבית דין בבית דינו של המהר"ם אלאשקר וחבירו - לא יעלה על הדעת שהמהר"ם אלשקר יידע מכזו תשובה ועמיתו לתורה הרדב"ז לא יידע ולא ישמע כלל מדבר מרעיש וחמור שכזה. ספק סקילה!!!

והנה הרדב"ז כותב שהוא לא מצא מי שחולק בדין זה, והנה יש לשאול, למה טרח הרדב"ז להדגיש שהוא לא מצא מי שיחלוק על ר"ת ? התשובה היא שמסתבר שרצה להדגיש שהוא לא מסכים עם מה שקבע המר"ם אלאשקר שהגאונים חלוקים על ר"ת.

לחץ כדי להרחיב...

אם הרדב"ז היה שומע מתשבת הגאונים היה מזכיר זאת! גם אם חולק עליה היה צריך להזכיר ולחלוק! אם לא הזכיר, ברור שלא ידע אע"פ שהיה חבירו של מהר"ם אלאשקר?
עכ"פ הש"ך מספיק חשוב בעיניך? הוא עצמו כותב ביור"ד סי' רס"ב או רס"ו סקי"א כדעת המהר"ם אלאשקר, והוא מביא אותו כמקור.
האם זה אומר לך משהו על הענין? עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?

לחץ כדי להרחיב...

תורתך אמר:

וחי בהם אמר:

תורתך אמר:

כל האחרונים שחיו כמה מאות שנים אחרי המהר"ם אלשקר לא יתכן במשך כמה מאות שנים לא שמעו ולא ידעו כלל וכלל מתושבה שכזו ????
גם הרדב"ז שהיה הראש הבית דין בבית דינו של המהר"ם אלאשקר וחבירו - לא יעלה על הדעת שהמהר"ם אלשקר יידע מכזו תשובה ועמיתו לתורה הרדב"ז לא יידע ולא ישמע כלל מדבר מרעיש וחמור שכזה. ספק סקילה!!!

והנה הרדב"ז כותב שהוא לא מצא מי שחולק בדין זה, והנה יש לשאול, למה טרח הרדב"ז להדגיש שהוא לא מצא מי שיחלוק על ר"ת ? התשובה היא שמסתבר שרצה להדגיש שהוא לא מסכים עם מה שקבע המר"ם אלאשקר שהגאונים חלוקים על ר"ת.

לחץ כדי להרחיב...

אם הרדב"ז היה שומע מתשבת הגאונים היה מזכיר זאת! גם אם חולק עליה היה צריך להזכיר ולחלוק! אם לא הזכיר, ברור שלא ידע אע"פ שהיה חבירו של מהר"ם אלאשקר!
עכ"פ הש"ך מספיק חשוב בעיניך? הוא עצמו כותב ביור"ד סי' רס"ב או רס"ו סקי"א כדעת המהר"ם אלאשקר, והוא מביא אותו כמקור.
האם זה אומר לך משהו על הענין? עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?

לחץ כדי להרחיב...

מזמן ראיתי את הדברים ולא עניין אותי להגיב, כי אין זה אלא דברים שאין בהם ממש ללא תוכן אמיתי. אבל הפעם אמרתי אבואה בקיצר:  
א. אם דעת הגאונים הייתה ידוע כחולקת וודאי שלא היו מתעלמים ממנה. פשוט בתכלית הפשטות. 
ב. ההתעלמות של הרדב"ז ושאר גדולים אשר למרות שחלקם וודאי לנו שכן ראו את התשובה (למשל המהר"ם קאזיס) מצביעה על משהו לא נורמלי. היינו שאין כזו דעה. נקודה. 
ג. כשרוצים לטעון ולהניח יסודות צריך לבוא עם מקורות מבוססים. 
ד. זה שרבינו המהר"ם אלאשקר טוען שהגאונים חולקים עדיין אין זה מחייב אותנו (כלומר את הפוסקים!) לקבל דבריו. שכל אחד לומד אחרת. 
ה. שיטה שלא הייתה ידוע במשך מאות שנים. האם זה הגיוני שיום אחד נמצא משהו ובו נהפוך את הקערה על פיה ונאמר שאבותינו ורבותינו חיללו את השבת מיד בכניסתה? ועוד שכולם טעו בהוראה (שהקלו בחומרות!)??  
ו. היכן דעת הש"ך ברס"א? איך הוא שותק למחבר ולרמ"א על כך שמתירים לחלל את השבת עד כדי ג' מילין ורביע?? בהנחה שהוא מסכים למהר"ם אלאשקר. 
ז. איך למדו האחרונים בדעת הש"ך? האם ההבנה שמציעים בדבריו מוסכמת על כולם? ולמה?
ח. ציטוט: "עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?" משהו מריח לי לא טוב. אולי והלוואי אני טועה. 
תכלס, צריך להבין את הדברים נכון ולרדת לשורש העניין ולא להעלות הצעות שאין להם זכר בספרי רבותינו המפורסמים המקובלים על ככככוווווולללםםם.

לחץ כדי להרחיב...

וחי בהם אמר:

תורתך אמר:

וחי בהם אמר:

אם הרדב"ז היה שומע מתשבת הגאונים היה מזכיר זאת! גם אם חולק עליה היה צריך להזכיר ולחלוק! אם לא הזכיר, ברור שלא ידע אע"פ שהיה חבירו של מהר"ם אלאשקר!
עכ"פ הש"ך מספיק חשוב בעיניך? הוא עצמו כותב ביור"ד סי' רס"ב או רס"ו סקי"א כדעת המהר"ם אלאשקר, והוא מביא אותו כמקור.
האם זה אומר לך משהו על הענין? עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?

לחץ כדי להרחיב...

מזמן ראיתי את הדברים ולא עניין אותי להגיב, כי אין זה אלא דברים שאין בהם ממש ללא תוכן אמיתי. אבל הפעם אמרתי אבואה בקיצר:  
א. אם דעת הגאונים הייתה ידוע כחולקת וודאי שלא היו מתעלמים ממנה. פשוט בתכלית הפשטות. 
ב. ההתעלמות של הרדב"ז ושאר גדולים אשר למרות שחלקם וודאי לנו שכן ראו את התשובה (למשל המהר"ם קאזיס) מצביעה על משהו לא נורמלי. היינו שאין כזו דעה. נקודה. 
ג. כשרוצים לטעון ולהניח יסודות צריך לבוא עם מקורות מבוססים. 
ד. זה שרבינו המהר"ם אלאשקר טוען שהגאונים חולקים עדיין אין זה מחייב אותנו (כלומר את הפוסקים!) לקבל דבריו. שכל אחד לומד אחרת. 
ה. שיטה שלא הייתה ידוע במשך מאות שנים. האם זה הגיוני שיום אחד נמצא משהו ובו נהפוך את הקערה על פיה ונאמר שאבותינו ורבותינו חיללו את השבת מיד בכניסתה? ועוד שכולם טעו בהוראה (שהקלו בחומרות!)??  
ו. היכן דעת הש"ך ברס"א? איך הוא שותק למחבר ולרמ"א על כך שמתירים לחלל את השבת עד כדי ג' מילין ורביע?? בהנחה שהוא מסכים למהר"ם אלאשקר. 
ז. איך למדו האחרונים בדעת הש"ך? האם ההבנה שמציעים בדבריו מוסכמת על כולם? ולמה?
ח. ציטוט: "עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?" משהו מריח לי לא טוב. אולי והלוואי אני טועה. 
תכלס, צריך להבין את הדברים נכון ולרדת לשורש העניין ולא להעלות הצעות שאין להם זכר בספרי רבותינו המפורסמים המקובלים על ככככוווווולללםםם.

לחץ כדי להרחיב...

חשבתי שהש"ך מקובל על כולם - לפחות כמו המהרי"ף... על כן אם הש"ך לא מקובל על מע"כ, אין טעם להתווכח עמו. אבל עכ"פ אשיב כדי שלא יאמרו דמדשתקי ניחא להו ח"ו.
לגבי תמיהת מע"כ שהש"ך באו"ח סי' רס"א לא כתב כלום, אשמח אם מע"כ יגלה לנו היכן ראה את ספר הש"ך על או"ח...
שאר דברי מע"כ מיותר להשיב עליהם, שהרי כל גדולי הפוסקים קיבלו את דברי מהר"ם אלאשקר. כגון המנחת כהן, והגינת ורדים, הש"ך, עד הבעל התניא בסידורו והמשנה ברורה - שכולם קיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת (רק המנ"כ פסק כר"ת ושאר הפוסקים הנ"ל פסקו כהגאונים), ולע"ע לא ראיתי מי שמביא את המהר"ם אלאשקר וחולק עליו - מלבד המהרי"ף - שהוא פחות מקובל מכל הפוסקים האחרים (וזה לא משנה אם זה לא מריח טוב למע"כ או שזה לא מוצא חן בעיניו. זה עובדה ברורה שאם הש"ך והמהרי"ף חולקים אזי הלכה כהש"ך, וכ"ש כאן שהמהרי"ף בגדר יחיד מול הש"ך ושאר הפוסקים שקיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת).
לגבי הרדב"ז כבר כתבתי שהוא לא ראה את דברי מהר"ם אלאשקר ואת תשובת הגאונים, וכפי שהוא כותב במפורש שלא ראה שום חולק על ר"ת מלבד הרא"ם.
ומה שמע"כ מתחיל להתפלמס עם ענין המנהג, כדאי שידע שאדרבה פעם גם אלו שנהגו כר"ת נקטו שמיד שרואים ג' כוכבים בינונים הוא לילה גמור. כך שמנהג כל כלל ישראל במוצאי שבת היה שלא כר"ת, משא"כ בערב שבת היו המנהגים חלוקים בזה - וכפי שמע"כ יראה כל זאת בכל ספרי המלקטים על בין השמשות.

לחץ כדי להרחיב...

וחי בהם אמר:

וחי בהם אמר:

תורתך אמר:

מזמן ראיתי את הדברים ולא עניין אותי להגיב, כי אין זה אלא דברים שאין בהם ממש ללא תוכן אמיתי. אבל הפעם אמרתי אבואה בקיצר:  
א. אם דעת הגאונים הייתה ידוע כחולקת וודאי שלא היו מתעלמים ממנה. פשוט בתכלית הפשטות. 
ב. ההתעלמות של הרדב"ז ושאר גדולים אשר למרות שחלקם וודאי לנו שכן ראו את התשובה (למשל המהר"ם קאזיס) מצביעה על משהו לא נורמלי. היינו שאין כזו דעה. נקודה. 
ג. כשרוצים לטעון ולהניח יסודות צריך לבוא עם מקורות מבוססים. 
ד. זה שרבינו המהר"ם אלאשקר טוען שהגאונים חולקים עדיין אין זה מחייב אותנו (כלומר את הפוסקים!) לקבל דבריו. שכל אחד לומד אחרת. 
ה. שיטה שלא הייתה ידוע במשך מאות שנים. האם זה הגיוני שיום אחד נמצא משהו ובו נהפוך את הקערה על פיה ונאמר שאבותינו ורבותינו חיללו את השבת מיד בכניסתה? ועוד שכולם טעו בהוראה (שהקלו בחומרות!)??  
ו. היכן דעת הש"ך ברס"א? איך הוא שותק למחבר ולרמ"א על כך שמתירים לחלל את השבת עד כדי ג' מילין ורביע?? בהנחה שהוא מסכים למהר"ם אלאשקר. 
ז. איך למדו האחרונים בדעת הש"ך? האם ההבנה שמציעים בדבריו מוסכמת על כולם? ולמה?
ח. ציטוט: "עדיין דעת המהרי"ף יותר חשובה בעיניך מדעת הש"ך?" משהו מריח לי לא טוב. אולי והלוואי אני טועה. 
תכלס, צריך להבין את הדברים נכון ולרדת לשורש העניין ולא להעלות הצעות שאין להם זכר בספרי רבותינו המפורסמים המקובלים על ככככוווווולללםםם.

לחץ כדי להרחיב...

חשבתי שהש"ך מקובל על כולם - לפחות כמו המהרי"ף... על כן אם הש"ך לא מקובל על מע"כ, אין טעם להתווכח עמו. אבל עכ"פ אשיב כדי שלא יאמרו דמדשתקי ניחא להו ח"ו.
לגבי תמיהת מע"כ שהש"ך באו"ח סי' רס"א לא כתב כלום, אשמח אם מע"כ יגלה לנו היכן ראה את ספר הש"ך על או"ח...
שאר דברי מע"כ מיותר להשיב עליהם, שהרי כל גדולי הפוסקים קיבלו את דברי מהר"ם אלאשקר. כגון המנחת כהן, והגינת ורדים, הש"ך, עד הבעל התניא בסידורו והמשנה ברורה - שכולם קיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת (רק המנ"כ פסק כר"ת ושאר הפוסקים הנ"ל פסקו כהגאונים), ולע"ע לא ראיתי מי שמביא את המהר"ם אלאשקר וחולק עליו - מלבד המהרי"ף - שהוא פחות מקובל מכל הפוסקים האחרים (וזה לא משנה אם זה לא מריח טוב למע"כ או שזה לא מוצא חן בעיניו. זה עובדה ברורה שאם הש"ך והמהרי"ף חולקים אזי הלכה כהש"ך, וכ"ש כאן שהמהרי"ף בגדר יחיד מול הש"ך ושאר הפוסקים שקיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת).
לגבי הרדב"ז כבר כתבתי שהוא לא ראה את דברי מהר"ם אלאשקר ואת תשובת הגאונים, וכפי שהוא כותב במפורש שלא ראה שום חולק על ר"ת מלבד הרא"ם.
ומה שמע"כ מתחיל להתפלמס עם ענין המנהג, כדאי שידע שאדרבה פעם גם אלו שנהגו כר"ת נקטו שמיד שרואים ג' כוכבים בינונים הוא לילה גמור. כך שמנהג כל כלל ישראל במוצאי שבת היה שלא כר"ת, משא"כ בערב שבת היו המנהגים חלוקים בזה - וכפי שמע"כ יראה כל זאת בכל ספרי המלקטים על בין השמשות.

לחץ כדי להרחיב...

עוד בהקשר זה, ראיתי באשכול "2 דקות לפני השקיעה, הייתי אמור להתחיל להתפלל?", שדוד ריזל צירף שם קונטרס שלם בנושא תפילת מנחה בשקיעה, ובסוף התכתבויות עם גדולי הרבנים שליט"א.
מצו"ב גם כאן קישור לקונטרס זה, ואני מאמין שזה ירגיע אותך קצת כשתראה כ"כ הרבה תוכן עם ראשונים רבים הסבורים כשיטת הגאונים.

לחץ כדי להרחיב...

יהושע אמר:

וחי בהם אמר:

וחי בהם אמר:

חשבתי שהש"ך מקובל על כולם - לפחות כמו המהרי"ף... על כן אם הש"ך לא מקובל על מע"כ, אין טעם להתווכח עמו. אבל עכ"פ אשיב כדי שלא יאמרו דמדשתקי ניחא להו ח"ו.
לגבי תמיהת מע"כ שהש"ך באו"ח סי' רס"א לא כתב כלום, אשמח אם מע"כ יגלה לנו היכן ראה את ספר הש"ך על או"ח...
שאר דברי מע"כ מיותר להשיב עליהם, שהרי כל גדולי הפוסקים קיבלו את דברי מהר"ם אלאשקר. כגון המנחת כהן, והגינת ורדים, הש"ך, עד הבעל התניא בסידורו והמשנה ברורה - שכולם קיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת (רק המנ"כ פסק כר"ת ושאר הפוסקים הנ"ל פסקו כהגאונים), ולע"ע לא ראיתי מי שמביא את המהר"ם אלאשקר וחולק עליו - מלבד המהרי"ף - שהוא פחות מקובל מכל הפוסקים האחרים (וזה לא משנה אם זה לא מריח טוב למע"כ או שזה לא מוצא חן בעיניו. זה עובדה ברורה שאם הש"ך והמהרי"ף חולקים אזי הלכה כהש"ך, וכ"ש כאן שהמהרי"ף בגדר יחיד מול הש"ך ושאר הפוסקים שקיבלו את דברי המהר"ם אלאשקר ונקטו שהגאונים חולקים על ר"ת).
לגבי הרדב"ז כבר כתבתי שהוא לא ראה את דברי מהר"ם אלאשקר ואת תשובת הגאונים, וכפי שהוא כותב במפורש שלא ראה שום חולק על ר"ת מלבד הרא"ם.
ומה שמע"כ מתחיל להתפלמס עם ענין המנהג, כדאי שידע שאדרבה פעם גם אלו שנהגו כר"ת נקטו שמיד שרואים ג' כוכבים בינונים הוא לילה גמור. כך שמנהג כל כלל ישראל במוצאי שבת היה שלא כר"ת, משא"כ בערב שבת היו המנהגים חלוקים בזה - וכפי שמע"כ יראה כל זאת בכל ספרי המלקטים על בין השמשות.

לחץ כדי להרחיב...

עוד בהקשר זה, ראיתי באשכול "2 דקות לפני השקיעה, הייתי אמור להתחיל להתפלל?", שדוד ריזל צירף שם קונטרס שלם בנושא תפילת מנחה בשקיעה, ובסוף התכתבויות עם גדולי הרבנים שליט"א.
מצו"ב גם כאן קישור לקונטרס זה, ואני מאמין שזה ירגיע אותך קצת כשתראה כ"כ הרבה תוכן עם ראשונים רבים הסבורים כשיטת הגאונים.

לחץ כדי להרחיב...

מה שכתבתי למחבר קונטרס זה: 


מה שכתב שדעת רבינו חננאל כהגאונים לכאורה לא יתכן, כי רבינו חננאל מפרש בפרק במה מדליקין שהסימן של זמן הדלקה של העורבים הוא כשהעורבים נכנסים לקיניהם, והרי המציאות הוא שהעורבים נכנסים לקיניהם כחצי שעה אחרי השקיעה, כמו שכתב באשל אברהם סימן רסא.

מה שכתב הטעם שהב״י לא פסק כהריף והרמב״ם (ועוד שלושים ושמונה ראשונים שמוכח בדבריהם מעל כל ספק שחולקים על רבינו תם) היא משום שלא מפורש בדבריהם להדיא כהגאונים, הרי גם בתשובת הגאונים אין מפורש בדבריהם להדיא שהכוונה על שקיעה ראשונה, ואי משום שהגאונים כתבו שהשמש לא הולכת מעל לרקיע רק תחת הארץ, הרי גם הרמבן והתוספת רי״ד כתבו כן ואעפ״כ דעתם כר״ת.

למה כל הראשונים שסוברים כר״ת כותבים זאת להדיא בלי מקום להתווכח, ואילו כל הראשונים שחולקים על ר״ת זה רק מכח דיוקים והוכחות ומשמעות, ולמה לא מצינו בין עשרות ראשונים שחולקים על ר״ת שיאמר זאת להדיא, ואי משום שפשוט ששקיעה היא שקיעה ראשונה, א. הרי מצינו כמה מקומות ששקיעה היא צאת הכוכבים, ועוד, זה טוב לראשונים שקדמו לר״ת אבל אלו שהיו אחריו למה לא פירשו דלא כר״ת, הרי תמיד דרך הראשונים להביא דעת החולקים.

למה לא מצינו באף ראשון עד הרלבח והמהרם אלשקר, שיאמר שהריף והרמב״ם חולקים על ר״ת, וכן בהרבה מאוד אחרונים שמדברים על זמן בין השמשות לא הביאו כלל שהרמבם והריף והגאונים (ועוד  כשלושים ראשונים) חולקים על ר״ת, האם זה לא מוכיח שדעת כל הראשונים שלשון שקיעה יכול להתפרש גם על שקיעה שנייה, ובפרט שהראש והסמג כתבו גם סתם שקיעה ובמקום אחר הביאו דברי ר״ת בסתמא בלי חולק.  

גם כמה אחרונים כמו המהרלבח והמהרם אלשקר והפר״ח שסברו שדעת הגאונים והרמב״ם לא כר״ת, למה לא כתבו שיש עוד עשרות ראשונים שחולקים על ר״ת


לשון הר״ח היא ״עיילי בקינייהו״, שזה בעברית ״נכנסים לתוך הקן שלהם״, המציאות היא שעד כחצי שעה אחרי השקיעה אפשר לראות אותם מתעופפים לכל עבר אנה ואנה, או שעומדים על הגגות ומרפסות ועצים וכדומה, הלזה יקרא עיילי בקינייהו?

מה שספר הבתים מביא שיטת רש״י שלא כר״ת עדיין לא מתרץ למה כל הראשונים שאחר ר״ת שלדעתכם חולקים על ר״ת לא הביאו דבריו וחלקו עליו להדיא, כדרכם של הראשונים תמיד שמביאים את גדולי קודמיהם לפני שחולקים עליהם, וכן אף ראשון לא דייק מהרמבם שסובר לא כר״ת, וכן הראש והסמג שגם כתבו בסתמא שקיעה וגם הביאו שיטת ר״ת בלי לחלוק עליו, כל זה מוכיח להדיא שלשון בני אדם בזמן הגמרא וראשונים היה לקרות לשקיעת החמה שקיעת האור החמה, וכל המבוכה בזה התחיל בזמן האחרונים שאז נשתנה לשון בני אדם בזה, והשתא דאתית להכי יתכן שגם זריחת החמה וחמה בראשי דקלים וכדומה בלשוניהם היה על אור החמה.

גם האיך יתכן שהגאונים מאריכים כ״כ לפרש כל העניין של בין השמשות והכסיף, וחוזרים כמה פעמים בכמה לשונות על זה שסילוק האדמימות במערב היא ההכסיף, ולא טרחו בכלל לפרש שהכוונה בעצם שמאדים את המזרח, וסמכו על הלמדנים הגדולים שיבינו זאת?  ועוד איך יעלה על הדעת שסילוק האדמימות במערב הכוונה לשתי דקות אחר השקיעה ראשונה שלא רואים אז במציאות שום שינוי באור ובאדמימות לא במזרח ולא במערב? ובשלמא לשון הכסיף אולי אפשר לפרש בדוחק גדול על איזה שינוי קלוש, שבקושי ניתן להבחין, בחוזק האור והאדמימות, אבל כשהגאונים מאריכים כ״כ וחוזרים כמה פעמים על סילוק האדמימות במערב  בכמה מיני לשונות היעלה על הדעת שזה הכוונה?



אם שקיעת החמה יכול להתפרש שקיעת אור החמה מהעולם וכמו שכתב התוספת ריד, ולפעמים שקיעת החמה מתפרש על צאת הכוכבים דהיינו שהסתלק אור החמה גם מהרקיע גם זה כותב התוספת ריד, אז למה א״א לפרש זריחת החמה וחמה בראש האילנות וכל הלשונות הדומה להם הכל על אור החמה, וכמו שכתב הרמא בסימן נח לפרש לשון הרמבם והטור שנץ החמה היא שעה לפני עליית גוף השמש על הארץ.

ומה שמצינו לפעמים ראשונים שמפרשים לשונות אלו לגוף החמה, אין בהכרח שבכל מקום זה כך, כמו שלפעמים שקיעת החמה מתפרש על גוף השמש ולפעמים על אור השמש ולפעמים על צאת הכוכבים, וכמו שכתב הגרא שיש שלוש שקיעות, הכל לפי העניין, ומה שהקשה על הרמבם שמהיכן נדע שכוונתו על שקיעה שנייה, אין זה קושיא כ״כ כי הרי כתב שם שאפשר לעשות מלאכות עד שחשיכה, א״כ פשוט שהכוונה אינו יכול להיות על שקיעה ראשונה, שבשום אופן אי אפשר לכנות זמן זה בשם חשיכה, וגם אם נרצה לדחוק שכן, הרמבם אינו מחיוב לדוחק הזה, וגם פשוט שאין כוונתו לצאת הכוכבים כמו בשאר מקומות, כי הרי כתב שם שצאת הכוכבים הוא אחר שקיעת החמה, א״כ מובן שכוונתו כמו התוספת ריד שתחילת השקיעה היא כשנסתלק כשנסתלק האור מן העולם היינו חשיכה, וסוף שקיעה שנסתלק האור לגמרי גם מן הרקיע, ועל דרך זה יתפרש גם לשון הרזה שכתב תחילת שקיעה.

ואם תקשה מהיכי תיתי כל הדוחקים הללו, התשובה, א מזה שלא מצינו עד המהרם אלשקר מי שידייק מארבעים ראשונים שחולקים על רבינו תם, ועוד שאם לא כן יהיה דוחק יותר גדול בתשובת הגאונים לפרש דבריהם שסילוק האדמימות במערב שכותבים כמה פעמים בכמה מיני לשונות, שהכוונה לשתי דקות אחר שקיעה ראשונה, שהכספת האדמימות והאור אינה נראית אלא למלאכים גם במזרח וגם במערב.

ומה שהקשה שאיך אפשר לראות את העורבים נכנסים לקיניהם, אינו קושיא, שכשרואים שנכנסים באילנות למקום קיניהם ומסתלקים מעל הגגות וולא מתעופפים יותר לכל עבר, אע״פ שאין רואים את הקן ממש, יודעים שנכנסו לקיניהם, ואיני מבין איך אפשר לכנות נכנסים לקיניהם בשעה שמתרוצצים לכל עבר אנה ואנה במשך חצי שעה.  



איני יודע על איזה הכספת התחתון אתם מדברים שתי דקות אחר השקיעה, וגם לא ראיתי ולא שמעתי מי שיכול להסביר זאת, וגם הרב טוקצינסקי לא מצא ידיו ורגליו בזה, אבל נניח שכן הוא, אבל הרי הגאונים אומרים שאחר שתי דקות אחר השקיעה נסתלק האדמימות במערב ולא רק התחתון, ולא נשאר רק אור שאינו אדום, וזה בדיוק מה שקורה במערב שעה אחרי השקיעה, שזה דקה וחצי אחרי שקיעה שנייה לר״ת, אבל שתי דקות אחר השקיעה איך אפשר לקרוא לזה נסתלק האדמימות?.

לא הבנתי מה אתם רוצים בעניין העורבים, אם תלך במקום שיש עורבים, תראה קצת לפני השקיעה עד כחצי שעה אחרי השקיעה מלא עורבים בכל עבר מתעופפים ומרעישים וחוגגים ממש קולות מחרישי אוזניים, וכחצי שעה אחרי השקיעה פתאום הם נעלמים במקומות מסתור בין העצים ומשתתקים, ואז זה זמן הדלקה, ונשאר עוד חצי שעה ללכת ולהכין את הנרות ולהדליק לשיטת ר״ת, ולשיטת הגאונים נצטרך לומר שאין הכוונה שחוזרים לקיניהם רק שאינם מסתובבים על הקרקע, אבל גם זה איני יודע אם זה המציאות כי מישהו אמר לי שבדק את זה ורואים מחוץ לעיר שגם אחרי השקיעה הם מסתובבים על הקרקע, אבל הראשונים והר״ח שמפרשים שהם נכנסים לקיניהם וודאי לא יתכן זה.

גם סימן התרנגולים מאוד דחוק לפי שיטת הגאונים, שהרי התרנגולים הולכים על הקורה בין חצי שעה לפני השקיעה עד בערך השקיעה ואפילו לפעמים עד עשר דקות אחרי השקיעה, עכשיו לדוגמא בן אדם שיש לו שתי תרנגולים בחצר, ונמצא במקום כמו לונדון שרוב השנה מעונן, עכשיו בערב שבת הוא תמיד יסתכל על תרנגליו מתי הם חוזרים לכלובם, כמעט לא ימלט שלא יקרה שידליק אחרי השקיעה.

גם רציתי לשאול איך אפשר להגיד שרבינו יונה סובר כשיטת הגאונים, שהרי הוא כותב שצריכים לחכות לכוכבים קטנים מפני שאין אנו בקיאים בבינונים, ולשיטת הגאונים לפני ג רבעי מיל לא שייך לטעות שכבר יצאו ג כוכבים בינונים, ואפילו גדולים בקושי ניתן לראות אז.  

לחץ כדי להרחיב...

וחי בהם אמר:

כבר השבתי שכאשר המהרי"ף חולק על רוב הפוסקים, ברור שדעת רוב הפוסקים זה העיקר. ובפרט שהמהרי"ף שלח את דבריו לגינת ורדים והוא דחאם בתוקף.
ומה שאתה מנסה לטעון כאילו בתשובה הארוכה שנמצאה בגניזה הקהירית מוכח שהגאונים סוברים כר"ת, ועל כן לדבריך המהר"ם אלאשקר טעה (או שמא אתה סבור שהוא הטעה ח"ו את כולם, שהרי הוא עצמו כותב שגם התשובה שבידו ארוכה והוא מקצרה), ראה בקונטרס הנ"ל בשיטת רב האי גאון שהשיב על כל דבריך הללו והראה שאין בהם ממש, וזאת מלבד מה שכבר כמה כותבים באשכול זה דחו זאת.
עכ"פ איני רואה טעם להתווכח עוד ולשמוע שוב ושוב את אותם טענות.
כל הקוראים יכולים לעיין בדבריך ואח"כ לעיין בקונטרס והם כבר יבינו מעצמם אם האמת כדבריך או לא.

לחץ כדי להרחיב...

יהושע אמר:

וחי בהם אמר:

כבר השבתי שכאשר המהרי"ף חולק על רוב הפוסקים, ברור שדעת רוב הפוסקים זה העיקר. ובפרט שהמהרי"ף שלח את דבריו לגינת ורדים והוא דחאם בתוקף.
ומה שאתה מנסה לטעון כאילו בתשובה הארוכה שנמצאה בגניזה הקהירית מוכח שהגאונים סוברים כר"ת, ועל כן לדבריך המהר"ם אלאשקר טעה (או שמא אתה סבור שהוא הטעה ח"ו את כולם, שהרי הוא עצמו כותב שגם התשובה שבידו ארוכה והוא מקצרה), ראה בקונטרס הנ"ל בשיטת רב האי גאון שהשיב על כל דבריך הללו והראה שאין בהם ממש, וזאת מלבד מה שכבר כמה כותבים באשכול זה דחו זאת.
עכ"פ איני רואה טעם להתווכח עוד ולשמוע שוב ושוב את אותם טענות.
כל הקוראים יכולים לעיין בדבריך ואח"כ לעיין בקונטרס והם כבר יבינו מעצמם אם האמת כדבריך או לא.

לחץ כדי להרחיב...

אני לא אמרתי שהמהרם אלשקר טעה ולא ראה את כל התשובה,אני אמרתי ששאר האחרונים לא ראוהו, וסתימת רוב האחרונים שהביאו רק שיטת ר״ת והיריאים מוכח שלא ראו הכרח בדברי הגאונים שחולקים על ר״ת, וגם רחוק הדבר שהרדבז שגר במצרים לא ראה תשובת הגאונים, וגם רחוק שאף אחד מהראשונים שדן בזה לא ראה תשובת הגאונים.
אדרבה המהרי״ף השיב על כל דברי הגנת וורדים, והגנת וורדים לא השיב על דבריו האחרונים.
בארחות חיים מביא דברי הרמבן שכתב כל העניין של שתי שקיעות ושזמן קבלת שבת הוא בין שקיעה ראשונה לשנייה, וכתב על זה שכן כתב רב האי גאון בתשובה. 

לחץ כדי להרחיב...

יהושע אמר:

המהרם אלשקר ראה כנראה את תשובת הגאונים, אבל כנראה לא ראה את תשובת רב האי גאון שמביא האחרות חיים.

ושוב אתה חוזר על זה שאני חולק על המהרם אלשקר, אני לא חולק אני מקשה, ומותר להקשות. 

לחץ כדי להרחיב...

וחי בהם אמר:

יהושע אמר:

המהרם אלשקר ראה כנראה את תשובת הגאונים, אבל כנראה לא ראה את תשובת רב האי גאון שמביא האחרות חיים.

ושוב אתה חוזר על זה שאני חולק על המהרם אלשקר, אני לא חולק אני מקשה, ומותר להקשות. 

לחץ כדי להרחיב...

ברוך ה' אתה כבר מודה במקצת.
ולגבי השורה השניה של דבריך, לצערי ניכר לכל אורך דבריך שאתה לא מקשה אלא חולק, כי מי שמקשה מחפש תירוצים, ולע"ע אני לא רואה שזה הכיוון שלך, אני רק רואה שאתה סבור כי הבנתך עדיפה יותר מכל כלל ישראל ורוב הפוסקים, ולדעתך אין כאן בכלל שאלה וברור לך שאם יש לך קושיות אזי ברור שאין הגאונים חולקים על ר"ת, ולכן לע"ע אין טעם להתווכח.

לחץ כדי להרחיב...

יהושע אמר:

וחי בהם אמר:

יהושע אמר:

המהרם אלשקר ראה כנראה את תשובת הגאונים, אבל כנראה לא ראה את תשובת רב האי גאון שמביא האחרות חיים.

ושוב אתה חוזר על זה שאני חולק על המהרם אלשקר, אני לא חולק אני מקשה, ומותר להקשות. 

לחץ כדי להרחיב...

ברוך ה' אתה כבר מודה במקצת.
ולגבי השורה השניה של דבריך, לצערי ניכר לכל אורך דבריך שאתה לא מקשה אלא חולק, כי מי שמקשה מחפש תירוצים, ולע"ע אני לא רואה שזה הכיוון שלך, אני רק רואה שאתה סבור כי הבנתך עדיפה יותר מכל כלל ישראל ורוב הפוסקים, ולדעתך אין כאן בכלל שאלה וברור לך שאם יש לך קושיות אזי ברור שאין הגאונים חולקים על ר"ת, ולכן לע"ע אין טעם להתווכח.

לחץ כדי להרחיב...

רוב גדולי ישראל לא הקילו נגד ר"ת,( רק היו כמה שהקילו כמנחת כהן) , כמו החפץ חיים הרב מבריסק, הגר"א קוטלר, רבי יונתן שטייףך, הרב הענקין, האגרות משה, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יוסף חיים זוננפלד, והרשימה עוד ארוכה, המנהג ברוב הדורות היה כר"ת גם לקולא, שיטת המהרם אלשקר הוא נגד עשרות ראשונים ועשרות גדולי אחרונים ושיטה תמוה מאוד כמו שהארכתי, לכן אין עניין למשכן נפשנו לתרצו בתירוצים דחוקים כמו שעשה בעל הקונטרס הנ"ל, ועוד שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים שלא מצאו ראשונים כמעט שחולקים על ר"ת והוא יותר חכם מכולם שמצא לא פחות מארבעים ראשונים כאלה.

לחץ כדי להרחיב...

וחי בהם אמר:

יהושע אמר:

וחי בהם אמר:

 ברוך ה' אתה כבר מודה במקצת.
ולגבי השורה השניה של דבריך, לצערי ניכר לכל אורך דבריך שאתה לא מקשה אלא חולק, כי מי שמקשה מחפש תירוצים, ולע"ע אני לא רואה שזה הכיוון שלך, אני רק רואה שאתה סבור כי הבנתך עדיפה יותר מכל כלל ישראל ורוב הפוסקים, ולדעתך אין כאן בכלל שאלה וברור לך שאם יש לך קושיות אזי ברור שאין הגאונים חולקים על ר"ת, ולכן לע"ע אין טעם להתווכח.

לחץ כדי להרחיב...

רוב גדולי ישראל לא הקילו נגד ר"ת,( רק היו כמה שהקילו כמנחת כהן) , כמו החפץ חיים הרב מבריסק, הגר"א קוטלר, רבי יונתן שטייףך, הרב הענקין, האגרות משה, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יוסף חיים זוננפלד, והרשימה עוד ארוכה, המנהג ברוב הדורות היה כר"ת גם לקולא, שיטת המהרם אלשקר הוא נגד עשרות ראשונים ועשרות גדולי אחרונים ושיטה תמוה מאוד כמו שהארכתי, לכן אין עניין למשכן נפשנו לתרצו בתירוצים דחוקים כמו שעשה בעל הקונטרס הנ"ל, ועוד שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים שלא מצאו ראשונים כמעט שחולקים על ר"ת והוא יותר חכם מכולם שמצא לא פחות מארבעים ראשונים כאלה.

לחץ כדי להרחיב...

רבי יהושע!
אשיב כעת פעם אחרונה תשובה על דבריך:
א. האם אתה רוצה שנעזוב את הויכוח הישן ונפתח כעת ויכוח חדש מה היה מנהג גדולי ישראל? 
ב. אולי רצונך שנתווכח האם דברי מהר"ם אלאשקר הם נגד עשרות אחרונים, או שמא אדרבה מאות אחרונים סוברים כמותו?
ג. אני מזכיר לך שאתה כתבת לעיל על דבריך "ואם תקשה מהיכי תיתי כל הדוחקים הללו", הרי שאדרבה העדת על עצמך שדבריך דחוקים, וא"כ מה לך לבוא ולהתלונן שתירוצי בעל הקונטרס דחוקים. 
ד. לדעתך בעל הקונטרס שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים, ואילו רוב הציבור סבור כמוני שאתה הוא זה אשר שם ללעג ולקלס את כל גדולי הפוסקים (ראיתי לעיל שאחד הכותבים כתב על דבריך 'ליצנות במיטבה', כך שקודם תיטול קורה מבין עיניך).
לסיכום כמדומה לי שהכיוון שלך הוא לעבור מנושא לנושא, והעיקר שתשאר בשלך, ואתה עוד חושב שאני צריך להגיב לדבריך?
על כן אני סיימתי בזאת לגמרי את הויכוח עמך, ואני מצטער שבזבזתי זמן לריק ולא פרשתי מיד אחרי תשובתי הראשונה וכדברי החתם סופר שהזכרתי לעיל.
עוד דבר אחד: אדגיש שלא היתה כוונתי לפגוע ח"ו בך, ורק חידדתי את המוזרות שבדבריך במטרה אולי תבוא אל האמת, אך יתכן שלמעשה היתה בדברי נימת פגיעה מיותרת, ואבקש סליחתך.
והיה שלום וכל טוב סלה!

לחץ כדי להרחיב...

האחד בא לגור אמר:

יהושע אמר:

האחד בא לגור אמר:

אתה לא יודע מה היה הקצב בזמנו ...
זה שהראשונים הביאו את זה - זה לא ראיה שהרי אף הרשב"א הבין את זה אף שהכרעתו דלא כר"ת, ואין לו סיבה להוציא את הירושלמי מפשטותו. 
ואדרבה ברור מדבריהם שהכונה לפני שקיעה ראשונה -שאחרת היה להם לפרש שזה שונה משבת .
איך בדיוק הם הסתמכו על ההסברים שלך ...שהכל לפי הענין ....
אבל הסיבה פשוטה מכיון שיש ירושלמי פסוק מתי הזמן לא שינו את זמנו , ויש הרבה דוגמאות כאלו .
והדין שכתבתי הוא - שהרבה פוסקים סוברים שזמן נעילה קודם לשקיעה ראשונה אף שסוברים כר"ת ​​​​​​.

לחץ כדי להרחיב...

איפה כתוב שגם לר"ת צריך להתפלל קודם שקיעה ראשונה?

בריטב"א שבת קלז כתב על תינוק שנולד בין השמשות אפשר לסמוך על נשים שנולד ביום אם יאמרו שראו חמה בראשי דקלים, והרי הריטבא סובר כר"ת בע"כ שמדובר סמוך לשקיעה שנייה. 

לחץ כדי להרחיב...

כתבתי שיש הרבה פוסקים שסוברים כר"ת ובכל זאת פסקו שזמנה קודם שקיעה ראשונה.לא ר"ת עצמו .

הפשט בריטב"א פשוט - מאותה סיבה שהם צריכים להדליק כשחמה בראשי אילנות - דהיינו שאחר שקיעה ראשונה- מאן דלא בקי בשיעורא דרבנן, לא יודעים האם היתה כבר שקיעה שניה. ונשים לא בקיאות בשיעורא דרבנן .

לחץ כדי להרחיב...

זכרונות אמר:

עפר ואפר אמר:

(שלו' עליכם)
אגב, ברצוני לשרש כאן טעות נפוצה, שזמן ר"ת הוא עניין של "חסידים", בעוד שרוב החסידויות נהגו ונוהגים שלא כר"ת, הייתה ע"ז סדרת מאמרים גדולה ומשכנעת בקובץ ביאו"י
כמובן מלבד שושלת צאנז והמסתעפות ממנה (כמדומני שהתחיל זה מהרה"ק מקלאשיץ שהתחיל לעורר בזה)
מה שמעניין שהם באים בטענת ספק ולא טענת ודאי, הם נוהגים לצטט את דברי (מהר"ש?) מבעלז שעד ביאת המשיח לא תהיה הכרעה במחלוקת ר"ת והגאונים

אגב, כחיזוק למה שכתבו כאן שזה נהיה אובססיה, ראיתי פעם שפרסמו פתקווילים על מה שהאג"מ כותב שחייבים לנהוג כר"ת אפי' מי שנוהג בכל דבריו כהגר"א
הם "שכחו" לכתוב שדעת ר' משה שזמן ר"ת בא"י אינו 72 דק' אלא הרבה פחות. (אולי קרוב לחזו"א?)

לחץ כדי להרחיב...

זמן ר"ת היתה ענין שנהגו ברוב כלל ישראל, ובפרט באירופה, ואפילו בעיר וילנא גם אחרי הגר"א, נהגו כר"ת גם לקולא, וכמבואר בחכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט סעי' ח, אמנם בתקופה של מלחמת העולם הראשונה, הרבה עברו לשיטה הנקראת גאונים
ובאם סדרת המאמרים שבקובץ ביאו"י משכנעת אותך שיהיה לך לבריאות
בבעלזא עדויות רבות שלפני מלחמת העולם הראשונה, עד חצי שעה אחרי השקיעה היה נחשב כיום ודאי, ודברי הרה"ק מהר'"ש אם הם נכונים, הרי שהם מתכוונים לצטט את דברי המחבר ביו"ד סי' רסו "בשיעור בין השמשות אפליגי תנאי ואמוראי בסוף פרק במה מדליקין, וכתב בעל העיטור: מספקא לן הלכה כדברי מי", ופירושו שבעצם הביהש"מ לא שייך הכרעה עד ביאת משיחנו בב"א, ואין לזה שייכות לשיטה הנקראת גאונים, שנשתרשה ברוב הכלל, לפני כמאה שנה

לחץ כדי להרחיב...

זכרונות אמר:

החכ"א כתב דעת המג"א והרדב"ז שדבריהם מפורשים כר"ת ונשאר בצ"ע על הש"ך שנקט כמהר"ם אלשקר
חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט
ואם נולד קודם לכן כתב המגן אברהם בסימן של"א דלפי מנהגנו שעושין מלאכה עד סמוך לרבע שעה קודם צאת הכוכבים אם כן אם נולד בערב שבת קודם לרבע שעה מלין בערב שבת ואם נולד כן בשבת מלין בשבת וכן כתב תשובת רדב"ז חלק א' סימן רפ"ב דכל הראשונים סבירא להו דבין השמשות אינו מתחיל עד ג' רבעי מיל קודם צאת הכוכבים היינו י"ג מינוט וחצי ועיין בש"ך סימן רס"ו ס"ק י"א וצריך עיון:

לחץ כדי להרחיב...

אחד התלמידים אמר:

זכרונות אמר:

החכ"א כתב דעת המג"א והרדב"ז שדבריהם מפורשים כר"ת ונשאר בצ"ע על הש"ך שנקט כמהר"ם אלשקר
חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט
ואם נולד קודם לכן כתב המגן אברהם בסימן של"א דלפי מנהגנו שעושין מלאכה עד סמוך לרבע שעה קודם צאת הכוכבים אם כן אם נולד בערב שבת קודם לרבע שעה מלין בערב שבת ואם נולד כן בשבת מלין בשבת וכן כתב תשובת רדב"ז חלק א' סימן רפ"ב דכל הראשונים סבירא להו דבין השמשות אינו מתחיל עד ג' רבעי מיל קודם צאת הכוכבים היינו י"ג מינוט וחצי ועיין בש"ך סימן רס"ו ס"ק י"א וצריך עיון:

לחץ כדי להרחיב...

הוא לא הניח הש"ך בצ"ע, אלא ר"ל שצ"ע אם אפשר לסמוך על המג"א לגבי מצות מילה, או שצריך לחוש להש"ך.
וזה בסע' ו', לא סע' ח'. וגם שם לא הוזכר מנהג וילנא.

לחץ כדי להרחיב...

זכרונות אמר:

אחד התלמידים אמר:

זכרונות אמר:

החכ"א כתב דעת המג"א והרדב"ז שדבריהם מפורשים כר"ת ונשאר בצ"ע על הש"ך שנקט כמהר"ם אלשקר
חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט
ואם נולד קודם לכן כתב המגן אברהם בסימן של"א דלפי מנהגנו שעושין מלאכה עד סמוך לרבע שעה קודם צאת הכוכבים אם כן אם נולד בערב שבת קודם לרבע שעה מלין בערב שבת ואם נולד כן בשבת מלין בשבת וכן כתב תשובת רדב"ז חלק א' סימן רפ"ב דכל הראשונים סבירא להו דבין השמשות אינו מתחיל עד ג' רבעי מיל קודם צאת הכוכבים היינו י"ג מינוט וחצי ועיין בש"ך סימן רס"ו ס"ק י"א וצריך עיון:

לחץ כדי להרחיב...

הוא לא הניח הש"ך בצ"ע, אלא ר"ל שצ"ע אם אפשר לסמוך על המג"א לגבי מצות מילה, או שצריך לחוש להש"ך.
וזה בסע' ו', לא סע' ח'. וגם שם לא הוזכר מנהג וילנא.

לחץ כדי להרחיב...

חכמת אדם שער רינה וישועה כלל קמט סעי' ח
ודברי הש"ך ס"ק ט' לא זכיתי להבין 
 

לחץ כדי להרחיב...

לא נהירא אמר:

נראה שכבודו מסביר את כל הסוגיה כמו שות בני ציון, הרב יצחק ברדא ולאחרונה הרב זייני. תקן אותי אם אני טועה או שאתה חלוק עליהם באיזה נקודות.
האמת ככל שאני נכנס לדברי הראשונים אחרי שקוראים בספר הישר מסתבר יותר לומר שהשקיעה הראשונה חלה לפני השקיעה באופק. אבל קשה לי הקביעה של הראשונים שבזמן השקיעה הראשונה היא לא נראית על הארץ(רמבן) או שרוב בני אדם לא רואים אותה אחרי יא שעות ורביע (מאירי) וכו' אמנם האור מתעמעם אבל לומר שהיא לא נראית על הארץ זה דחוק.
ואי תימא הכוונה שהחמה נכנסת לתוך חלונה לפי התפיסה שהרקיע אטום ואין אטמוספרה שקופה, עדיין קשה וכי בני אדם העומדים על הארץ בקיאים בכך? והלא נראה שהשמש ממשיכה את המסלול שלה לקראת מערב ואי אפשר לעמוד על רגע הכניסה לאותו חלון.

לחץ כדי להרחיב...

שלום וברכה

לאחרונה קיימים דיונים שונים בבתי מדרשות סביב בירור דעת הגאונים בסוגיית בין השמשות - האם חולקים הם על הראשונים או לא.
ברצוני להעלות חלק מהדיונים הללו לפה, שיתמקדו בדבריהם ובאפשרויות השונות הקשורות ושייכות להם.

תמצית חלקית של העניין הוא:
1. ממתי החלה המחלוקת הזו, ומתי היא נודע? מי היו אלו הראשונים שהזכירו אותה?
2. בכמה גאונים מדובר ומי הם?
3. איך הראשונים למדו והבינו בדעת הגאונים?
4. ואיך הבינו האחרונים?
5. ומהו גוף המחלוקת בהבנתם?
6. ואיך היא התאמתם למציאות?
7. והאם בכך ישנו סתירה וויכוח בהגדרת המציאות, או שישנה מציאות אחת ?
8. ואיך היא המשמעות היוצאת מלשונם?
9. והאם כתבו כלשון הגמרא, ולפי זה לאן נוטה הלשון בגמרא?
10. ומה מקומם של כללי הפסק וההוראה לתחום זה ואיך הם באים לידי ביטוי ומה משפיעים ?

אי"ה נפרט יותר בהמשך.
כולם מוזמנים להשתתף בדיון המרתק והמעניין זה.

לחץ כדי להרחיב...

א. איך המציאות של החשכת הרקיע בערב (מה שנקרא נשף או דימדומים) בא"י ובחו"ל וזה הנושא של אשכול זה.
ב. מה דעת הראשונים בעניין בין השמשות, נידון בכמה אשכולות אחרים אולי @oshritgindi123 ייתן כאן קישורים. בירור על דעת הרמב"ם באשכול https://www.tora-forum.co.il/threads/צאת-הכוכבים-לדעת-הרמב-ם.27197/
ג. איך פסקו בנושא בדורות האחרונים ומה טעמיהם. בעניין דעת המ"ב שם. דעת האגרות משה הזכרתי באשכול על חנוכה.
ד. מה המנהג ואיך התפשט בכל המקומות.
ה. האם אפשר לבטל מנהג שהונהג בדורות האחרונים על פי ת"ח מובהקים, ומה התנאים לכך.

לחץ כדי להרחיב...