למה לא מטילים ציצית בשמיכות שמשמשות לשנת יום

בן של רב

משתמש ותיק
אני לא בסוגיא, אבל ידיד שלי ת"ח נאמן שגר כיום בבית שמש אמר לי ששאל את רבי אלימלך קורנפלד למה לא מטילים ציצית בשמיכות שהרי כיום זה גם כסות יום.
(והיינו שפעם לא ישנו רק בלילה כמבואר בגמ' ברכות ושו"ע סוף חלק ב').

והשיבו הרב שאכן הבעיה ידועה וכדאי לעגל את הפינות.

מה באמת התשובה על המנהג שאין מקפידים על זה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
למעשה זה מסקנת המרדכי לחייב אפילו דרך העלאה 
ועי' משנה ברורה סימן יח סק"ח שכותב להחמיר לעגל קרן אחת 
אבל לא מחמיר רק בבגד צמר
[והטעם כתב הפרי מגדים כי בשאר בגדים יש ס"ס לפטור מדאורייתא ששאר מינים אפשר שאינו דאורייתא וגם שהוא כסות המיוחד ללילה והמכריעים כהגר"א בכל דבר הרי לדברייהם אין כאן ס"ס שהרי הגר"א מחייב שאר מינים מדאורייתא ואם כן יש מקום לחייב גם בשאר מינים] 
והחזון איש עיגל קרנות סדיניו. 
 

איש האמת

משתמש ותיק
המהות של שמיכה זה כסות לילה ואפילו שמשתמשים בה ביום ואף אם היא מיוחדת לשימוש ביום בכל זאת מהות השמיכה היא כיסוי לשינה שבמהותה היא בעיקר בלילה
וסתם חשוב לציין שהרבה מן השמיכות מגיעות כבר מעוגלות בכל ארבע כנפותיהם וזוהי צורת היצור בהרבה מן החברות
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
שמיכות פוך חלקם מעוגלות אבל שמיכות קוץ כמדו׳ כולם עם קרנות ואפשר לעגל כמו בבגדים על ידי קיפול ותפירה
 

במבי

משתמש ותיק
ויש כאלה שמשתמשים במגבת רגילה בתור לבוש זמני לדוגמא במקווה עד מתי שמסתדרים, וא"כ מה הדין בכגון הא?
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
למעשה זה מסקנת המרדכי לחייב אפילו דרך העלאה 
ועי' משנה ברורה סימן יח סק"ח שכותב להחמיר לעגל קרן אחת 
אבל לא מחמיר רק בבגד צמר
[והטעם כתב הפרי מגדים כי בשאר בגדים יש ס"ס לפטור מדאורייתא ששאר מינים אפשר שאינו דאורייתא וגם שהוא כסות המיוחד ללילה והמכריעים כהגר"א בכל דבר הרי לדברייהם אין כאן ס"ס שהרי הגר"א מחייב שאר מינים מדאורייתא ואם כן יש מקום לחייב גם בשאר מינים] 
והחזון איש עיגל קרנות סדיניו. 
וואו, איזה נס!
הייתי בטוח שכמו תמיד אני הולך לחטוף את המשפטים המזלזלים כמו "אנחנו לא בני גרים" "לא ראינו אייצל רבויתינו" "חדש אסור מן התוירה".

מענין אם החזו"א גם חטף כזאת ועוד אחרת - לגלוגים מלגלוגים שונים - כשעיגל את הסדין.
(ברור לי שגם אז זה היה חידוש מוזר - בדיוק כמו שהיום כמעט אין מי שעושה או שמכיר מי שעושה).


נ. ב. עכשיו אני קולט מה הוא רצה בתיאור הארוך והמלבב שלו על הסבל של המדקדק בהלכה בהיותו בסביבה המיינסטרימית הישיבישית החשובית הלועגת לו על שגעונותיו.
(בספר אמונה ובטחון, ישנו כקונטרס בסוף הכרך של טהרות, מי מתנדב להעלות כאן, זה מחכים ביותר, וגם מחזיר השפיות לישנה)
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
היודע כל דבר אמר:
המהות של שמיכה זה כסות לילה ואפילו שמשתמשים בה ביום ואף אם היא מיוחדת לשימוש ביום בכל זאת מהות השמיכה היא כיסוי לשינה שבמהותה היא בעיקר בלילה
וסתם חשוב לציין שהרבה מן השמיכות מגיעות כבר מעוגלות בכל ארבע כנפותיהם וזוהי צורת היצור בהרבה מן החברות

גם הפוסקים מדברים על כסות לילה 
רק הם חוששים לדעה שכסות לילה ביום חייב 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
איש ווילנא אמר:
וואו, איזה נס!
הייתי בטוח שכמו תמיד אני הולך לחטוף את המשפטים המזלזלים כמו "אנחנו לא בני גרים" "לא ראינו אייצל רבויתינו" "חדש אסור מן התוירה".

מענין אם החזו"א גם חטף כזאת ועוד אחרת - לגלוגים מלגלוגים שונים - כשעיגל את הסדין.
(ברור לי שגם אז זה היה חידוש מוזר - בדיוק כמו שהיום כמעט אין מי שעושה או שמכיר מי שעושה).


נ. ב. עכשיו אני קולט מה הוא רצה בתיאור הארוך והמלבב שלו על הסבל של המדקדק בהלכה בהיותו בסביבה המיינסטרימית הישיבישית החשובית הלועגת לו על שגעונותיו.
(בספר אמונה ובטחון, ישנו כקונטרס בסוף הכרך של טהרות, מי מתנדב להעלות כאן, זה מחכים ביותר, וגם מחזיר השפיות לישנה)
אם אתה מחפש ללכת עם ההלכה עד הסוף
אל תעגל את השמיכות אלא תטיל ציצית בהם [אין ראוי לפטור עצמינו ממצווה] 
וכן תטיל ציצית בסוודרים עם הרוכסן [הכרתי כאלה שעשו זאת אם כי הסתירו זאת 
וכמובן לא לשכוח את התכלת...

 
 

כרם

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בן של רב אמר:
איש ווילנא אמר:
וואו, איזה נס!
הייתי בטוח שכמו תמיד אני הולך לחטוף את המשפטים המזלזלים כמו "אנחנו לא בני גרים" "לא ראינו אייצל רבויתינו" "חדש אסור מן התוירה".

מענין אם החזו"א גם חטף כזאת ועוד אחרת - לגלוגים מלגלוגים שונים - כשעיגל את הסדין.
(ברור לי שגם אז זה היה חידוש מוזר - בדיוק כמו שהיום כמעט אין מי שעושה או שמכיר מי שעושה).


נ. ב. עכשיו אני קולט מה הוא רצה בתיאור הארוך והמלבב שלו על הסבל של המדקדק בהלכה בהיותו בסביבה המיינסטרימית הישיבישית החשובית הלועגת לו על שגעונותיו.
(בספר אמונה ובטחון, ישנו כקונטרס בסוף הכרך של טהרות, מי מתנדב להעלות כאן, זה מחכים ביותר, וגם מחזיר השפיות לישנה)
אם אתה מחפש ללכת עם ההלכה עד הסוף
אל תעגל את השמיכות אלא תטיל ציצית בהם [אין ראוי לפטור עצמינו ממצווה] 
וכן תטיל ציצית בסוודרים עם הרוכסן [הכרתי כאלה שעשו זאת אם כי הסתירו זאת 
וכמובן לא לשכוח את התכלת...

בזכרוני שמסופר על ר' צבי לויסון זצ"ל, חתנו של הח"ח, שבפראק שלו היו מוטלים ציציות בד' כנפות.
כמדומני שראיתי את זה בספרו של ישר על החפץ חיים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אני שמעתי שמועה זו [ולא אדע מקורה] על הגר"מ סוקולובסקי מבריסק מחבר הספר אמרי משה
שהיה מצייץ הפראק שלו
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
היודע כל דבר אמר:
המהות של שמיכה זה כסות לילה ואפילו שמשתמשים בה ביום ואף אם היא מיוחדת לשימוש ביום בכל זאת מהות השמיכה היא כיסוי לשינה שבמהותה היא בעיקר בלילה
מאיפה הבאת את זה?
זה חי' עצום ברמה שמחייב מקור
(סליחה על השמרנות אבל זו פשוט צורת התבטאות עדינה...)
 

יהושע

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אני לא בסוגיא, אבל ידיד שלי ת"ח נאמן שגר כיום בבית שמש אמר לי ששאל את רבי אלימלך קורנפלד למה לא מטילים ציצית בשמיכות שהרי כיום זה גם כסות יום.
(והיינו שפעם לא ישנו רק בלילה כמבואר בגמ' ברכות ושו"ע סוף חלק ב').

והשיבו הרב שאכן הבעיה ידועה וכדאי לעגל את הפינות.

מה באמת התשובה על המנהג שאין מקפידים על זה.
פעם היו הולכים לישון מוקדם, אז בקיץ היו לובשים כסות לילה לפני הצאת הכוכבים ובפרט בחו״ל, האם הכסות לילה היה חייב בציצית בגלל זה?
גם כשעלות השחר בקיץ היה בסביבות 4 לפנות בוקר מסתמא הרבה אנשים עדיין היו ישנים אז, אלא מאי הולכים אחר רוב שימישו.
 

שניאור

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
(והיינו שפעם לא ישנו רק בלילה כמבואר בגמ' ברכות ושו"ע סוף חלק ב').
למה אצלי בשו"ע כתוב להיפך בסימן רלא סעיף א': אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן.
סימן רצ סעיף א' בהגה: ואם רגיל בשינת צהרים אל יבטלנו כי עונג הוא לו.
 

איש האמת

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
היודע כל דבר אמר:
המהות של שמיכה זה כסות לילה ואפילו שמשתמשים בה ביום ואף אם היא מיוחדת לשימוש ביום בכל זאת מהות השמיכה היא כיסוי לשינה שבמהותה היא בעיקר בלילה
מאיפה הבאת את זה?
זה חי' עצום ברמה שמחייב מקור
(סליחה על השמרנות אבל זו פשוט צורת התבטאות עדינה...)

עיין בספר דברי יהושע על הלכות ציצית שכתב כן (אינני זוכר בדיוק היכן כתב את זה ואם זה חשוב לך אבדוק את העניין)
 

מלך שבא

משתמש ותיק
היודע כל דבר אמר:
אברהם העברי אמר:
היודע כל דבר אמר:
המהות של שמיכה זה כסות לילה ואפילו שמשתמשים בה ביום ואף אם היא מיוחדת לשימוש ביום בכל זאת מהות השמיכה היא כיסוי לשינה שבמהותה היא בעיקר בלילה
מאיפה הבאת את זה?
זה חי' עצום ברמה שמחייב מקור
(סליחה על השמרנות אבל זו פשוט צורת התבטאות עדינה...)

עיין בספר דברי יהושע על הלכות ציצית שכתב כן (אינני זוכר בדיוק היכן כתב את זה ואם זה חשוב לך אבדוק את העניין)
אל תבדוק, חבל על הטרחה. גם אם כתוב כך באיזה ספר אין לזה שום משקל אחרי שכל הראשונים סברו להיפך [עי' סי"ח ס"ב].
 

כותר

משתמש ותיק
מלך שבא אמר:
היודע כל דבר אמר:
אברהם העברי אמר:
עיין בספר דברי יהושע על הלכות ציצית שכתב כן (אינני זוכר בדיוק היכן כתב את זה ואם זה חשוב לך אבדוק את העניין)
אל תבדוק, חבל על הטרחה. גם אם כתוב כך באיזה ספר אין לזה שום משקל אחרי שכל הראשונים סברו להיפך [עי' סי"ח ס"ב].
עם בתראה כתב כן, ודאי שידע מדברי הראשונים, והלכה כמותו.
 
 

מלך שבא

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מלך שבא אמר:
היודע כל דבר אמר:
עיין בספר דברי יהושע על הלכות ציצית שכתב כן (אינני זוכר בדיוק היכן כתב את זה ואם זה חשוב לך אבדוק את העניין)
אל תבדוק, חבל על הטרחה. גם אם כתוב כך באיזה ספר אין לזה שום משקל אחרי שכל הראשונים סברו להיפך [עי' סי"ח ס"ב].
עם בתראה כתב כן, ודאי שידע מדברי הראשונים, והלכה כמותו.
ואני בתראה ביחס ל"דברי יהושע" (מי זה?) ולא נראה לי כדבריו, ולכן הלכה כמוני.
 
 

כותר

משתמש ותיק
מלך שבא אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מלך שבא אמר:
אל תבדוק, חבל על הטרחה. גם אם כתוב כך באיזה ספר אין לזה שום משקל אחרי שכל הראשונים סברו להיפך [עי' סי"ח ס"ב].
עם בתראה כתב כן, ודאי שידע מדברי הראשונים, והלכה כמותו.
ואני בתראה ביחס ל"דברי יהושע" (מי זה?) ולא נראה לי כדבריו, ולכן הלכה כמוני.

אז זה בדיוק הנקודה,
שכדי להיות בתראה צריך קודם לעבור בעיון על כל דברי הקדמאה.
באוצר החכמה מצאתי כמה דברי יהושע, ביניהם זה נראה לי הכי מתאים
דבר יהושוע.PNG
 

מלך שבא

משתמש ותיק
וא"כ לפי דבריך, הרי ודאי שהיו כמה מחברי ספרים שקדמו להגה"ק בעל דברי יהושע בענין סדין בציצית והוא לא ראה דבריהם בענין, ממילא לא שייך בזה הלכה בתראה ...
[בקיצור: הלכתא כבתראה נאמר על מי שהוא בר פלוגתא של קודמיו, ולא כל מדפיס ספר אלמוני יוכל לחלוק על הראשונים]
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
היודע כל דבר אמר:
המהות של שמיכה זה כסות לילה ואפילו שמשתמשים בה ביום ואף אם היא מיוחדת לשימוש ביום בכל זאת מהות השמיכה היא כיסוי לשינה שבמהותה היא בעיקר בלילה
מאיפה הבאת את זה?
זה חי' עצום ברמה שמחייב מקור
(סליחה על השמרנות אבל זו פשוט צורת התבטאות עדינה...)

אני חייב להתנצל על דברי
עכשיו כשעברתי בדקדוק על השאלה של פותח האשכול שמתי לב שהוא מתכוין לשמיכות שמשתמשים בהם גם ביום אבל עיקר שימושם ללילה וא"כ תשובתו של @היודע כל דבר צודקת שעיקר השימוש ללילה א"כ הוי כסות לילה (והרי אין הגיון שבגד שנניח מיוחד לראש ופעמים משתמש בו לגוף אפי' אם מצוי מאד שמשתמש לגוף מ"מ הרי עיקרו לראש וכ"כ להדיא בדרכ"מ לגבי צעיף) וכן ראיתי בעבר תשו' ממרן הגרח"ק ואם אינני טועה ציינו שם לבא"ח שטוען ג"כ כך
אני הבנתי (כנראה מהכותרת) שהשאלה הייתה על שמיכות שמשמשות רק ליום (כגון אדם שישן צהריים ע"י הכולל) ועפי"ז הבנתי את תשובת @היודע כו' ע"ז שגם שמיכה שמשמשת ליום בלבד מ"מ נחשבת שעיקרה ללילה
והוא רחום יכפר
אשמח אם מישהו יעלה או יציין למקורות הללו
בדרך אגב ראוי לציין שכ"ז לא יועיל למ"ד שכסות לילה ביום חייב
(לכאו' אם נשאר בכסות לילה אחר שעלה עמוד השחר גם לשי' אין חייב לפשוט (אין לי מקור לזה ואשמח אם מישהו ימצא) אבל ללבוש להדיא (בצהריים) ודאי אסור)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מלך שבא אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מלך שבא אמר:
אל תבדוק, חבל על הטרחה. גם אם כתוב כך באיזה ספר אין לזה שום משקל אחרי שכל הראשונים סברו להיפך [עי' סי"ח ס"ב].
עם בתראה כתב כן, ודאי שידע מדברי הראשונים, והלכה כמותו.
ואני בתראה ביחס ל"דברי יהושע" (מי זה?) ולא נראה לי כדבריו, ולכן הלכה כמוני.
 
ואני בתראה ביחס ל"מלך שבא" (מי זה?) ולא נראה לי כדבריו, ולכן הלכה כמוני.
הדברי יהושע הוא בעל מחבר ספר המפורסם חוסן יהושע. ובקלות כל אחד שיבדוק יגיע לזה שהיה גאון עולם ורב בטלז במקום לשאול בזלזול מי זה?
 

מלך שבא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הדברי יהושע הוא בעל מחבר ספר המפורסם חוסן יהושע. ובקלות כל אחד שיבדוק יגיע לזה שהיה גאון עולם ורב בטלז במקום לשאול בזלזול מי זה?
ספר דברי יהושע לבעל חוסן יהושע אינו ספר הלכתי ולכן יש לשער שאין הכוונה אליו. יש עוד ספרים בשם דברי יהושע וכמו שהובא לעיל. [לגופו של דבר, כנראה מי שציין לעיל לספר דברי יהושע טעה בשם הספר].
 
 
חלק עליון תַחתִית