ברכות (ה,א): 'אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו - יפשפש במעשיו, שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'. פשפש ולא מצא - יתלה בבטול תורה, שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו וכו'.
צריך להבין, למה ביטול תורה לא נכלל ב'פשפש ולא מצא', הרי לכאו' גם ת"ת היא אחת מהמצוות שעליהן נאמר 'יפשפש במעשיו' ?
ולכאו' גם ברש"י אנו רואים הבדל ביניהם, 'פשפש ולא מצא - לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוין יסורין הללו לבא'. 'אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו - שבשביל יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד תורה'. נראה מתוך דבריו, שרק לענין שאר עוונות איירי' ב'עבירה' שבדבר כאשר היסורין ראויין לבוא לכפרה, משא"כ בבטול תורה לא כתב אלא שבשביל יסורין צריך אדם לבוא לידי תלמוד תורה, ואינו מזכיר ה'עבירה' ושראויין היסורין לבוא עליו.
ונראה לבאר, שהרי אמרו להלן: 'תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על - ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין - שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו וכו'', ע"כ. ומבו' שמפסוק זה נלמד סוג היסורים שבאים כקנין מתנת התורה.
והנה אמרו במנחות צ"ט ע"ב שבק"ש שחרית וערבית יצא י"ח 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך', עי"ש. והיינו שלצאת ידי חובה אפשר בקלות ע"י ק"ש שחרית וערבית, אלא ששלימות מצות ת"ת היא 'והגית בו יומם ולילה', עי"ש בקרן אורה שהאריך בדרך זו. ויתכן שמה שאמרו שתורה נקנית ביסורים לא מדובר בלצאת י"ח שזה בקלות, אלא בשלימות המצוה שבהגיה יומם ולילה שזה נקנה רק ביסורים.
וא"כ יתכן, שב'יפשפש במעשיו' אכן כלול גם מצות ת"ת אם יצא י"ח 'לא ימוש', ואם פשפש ולא מצא היינו גם שיצא י"ח ת"ת בפרק אחד או ק"ש, וע"ז כ' רש"י: לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוין יסורין הללו לבא'. וע"ז נאמר 'יתלה בביטול תורה' ר"ל לא בגלל העבירה שבדבר שהרי יצא י"ח, אלא כקנין 'מתנה טובה' של התורה שע"י היסורין, וכפי שהביא אותו פסוק שהובא להלן לענין קנין תורה - אשרי הגבר וגו', וע"ז כ' רש"י: 'שבשביל יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד תורה' ר"ל לידי השלימות במצוה זו שהיא ע"י הגיה בה יומם ולילה.
צריך להבין, למה ביטול תורה לא נכלל ב'פשפש ולא מצא', הרי לכאו' גם ת"ת היא אחת מהמצוות שעליהן נאמר 'יפשפש במעשיו' ?
ולכאו' גם ברש"י אנו רואים הבדל ביניהם, 'פשפש ולא מצא - לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוין יסורין הללו לבא'. 'אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו - שבשביל יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד תורה'. נראה מתוך דבריו, שרק לענין שאר עוונות איירי' ב'עבירה' שבדבר כאשר היסורין ראויין לבוא לכפרה, משא"כ בבטול תורה לא כתב אלא שבשביל יסורין צריך אדם לבוא לידי תלמוד תורה, ואינו מזכיר ה'עבירה' ושראויין היסורין לבוא עליו.
ונראה לבאר, שהרי אמרו להלן: 'תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על - ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין - שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו וכו'', ע"כ. ומבו' שמפסוק זה נלמד סוג היסורים שבאים כקנין מתנת התורה.
והנה אמרו במנחות צ"ט ע"ב שבק"ש שחרית וערבית יצא י"ח 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך', עי"ש. והיינו שלצאת ידי חובה אפשר בקלות ע"י ק"ש שחרית וערבית, אלא ששלימות מצות ת"ת היא 'והגית בו יומם ולילה', עי"ש בקרן אורה שהאריך בדרך זו. ויתכן שמה שאמרו שתורה נקנית ביסורים לא מדובר בלצאת י"ח שזה בקלות, אלא בשלימות המצוה שבהגיה יומם ולילה שזה נקנה רק ביסורים.
וא"כ יתכן, שב'יפשפש במעשיו' אכן כלול גם מצות ת"ת אם יצא י"ח 'לא ימוש', ואם פשפש ולא מצא היינו גם שיצא י"ח ת"ת בפרק אחד או ק"ש, וע"ז כ' רש"י: לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוין יסורין הללו לבא'. וע"ז נאמר 'יתלה בביטול תורה' ר"ל לא בגלל העבירה שבדבר שהרי יצא י"ח, אלא כקנין 'מתנה טובה' של התורה שע"י היסורין, וכפי שהביא אותו פסוק שהובא להלן לענין קנין תורה - אשרי הגבר וגו', וע"ז כ' רש"י: 'שבשביל יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד תורה' ר"ל לידי השלימות במצוה זו שהיא ע"י הגיה בה יומם ולילה.
