ברכות דף י. "הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר''מ והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה לי' ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב {תהילים קד-לה} יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה".
נשאלתי היום בגמרא זו, דהא אנו אומרים בתפילה בשני וחמישי "הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים. נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרוֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח", ובודאי המכוון הוא על החוטאים עצמם ולא על החטאים, הרי שאין ב"חטאים" משמעות לחטא ולא לחוטא.
והשבתי, שבאמת בתיבת "חטאים" יש את שתי המשמעויות, ובתפילתנו כמובן המכוון הוא על החוטאים. אך ברוריא טענה שאין כתוב "חוטאים" דאז משמע בודאי שזה הולך על האנשים החוטאים, אלא "חטאים" שזה יכול להתפרש גם כהולך על החטא ולא על החוטא. וזהו שהוסיפה ואמרה ועוד לחזק את הטענה שאין הכוונה לחוטאים עצמם.
ואשמח לשמוע חוו"ד הרבנים, על השאלה ועל התשובה.
נשאלתי היום בגמרא זו, דהא אנו אומרים בתפילה בשני וחמישי "הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים. נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרוֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח", ובודאי המכוון הוא על החוטאים עצמם ולא על החטאים, הרי שאין ב"חטאים" משמעות לחטא ולא לחוטא.
והשבתי, שבאמת בתיבת "חטאים" יש את שתי המשמעויות, ובתפילתנו כמובן המכוון הוא על החוטאים. אך ברוריא טענה שאין כתוב "חוטאים" דאז משמע בודאי שזה הולך על האנשים החוטאים, אלא "חטאים" שזה יכול להתפרש גם כהולך על החטא ולא על החוטא. וזהו שהוסיפה ואמרה ועוד לחזק את הטענה שאין הכוונה לחוטאים עצמם.
ואשמח לשמוע חוו"ד הרבנים, על השאלה ועל התשובה.
