אדם המסתכל על עצמו במראה.
- Thread starter נתן הבבלי
- תאריך התחלה
רוצה להתעלות
משתמש ותיק
זה שאלה בכל דבר הלכה שתלוי בראיה, דבר שבערווה שרואה ע"י מראה מותר לומר דבר שבקדושה? וכו'
יונה בן יעקב
משתמש ותיק
אפשר לדעת מה הפרמטרים של אדם נאה?
נתן הבבלי אמר:
בהסתכלות דרך מראה, בלאו הכי יש לדון אם חשיבא ראיה. ויש בזה אשכול בפורום. כמו"כ כל השאלה דווקא כשלא בירך ברכה זו על אדם אחר, דאל"כ התנאי לברך שוב, הוא דווקא אם נאה הוא ממנה כמבואר בשו"ע סימן רכה ס"י. ובגוף השאלה נראה לומר, שכל ענין ברכות הראיה מחמת הרגש והתפעלות של הבריאה על כל מרכיביה, ומראה האדם עצמו לכשעצמו לא שייך בענין זה
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=8157&start=30#p109985
יונה בן יעקב אמר:
בספר המאורות (ברכות נח:): כתב הראב"ד, דוקא פעם ראשונה שהשינוי עליו חידוש גדול. וכן בריות טובות, שהם אנשים נאים וגבוהים שהנפש נהנית מהם ואפילו על גויים, פעם ראשונה שיראה אותם מברך עליהם לא יותר, לא עליהם ולא על אחרים אלא אם כן ראה נאים מהם. ואל תתמה, שאין הדברים אלא לפי הנאתם. הלא תראה כי חלקו בין אתא מיטרא טובא להיכא דאתא פורתא, ובין חזא מיחזא להיכא דשמע מישמע, ובין דאית ליה שותפא ובין דלית ליה. וכן אני אומר בהרואה קברי ישראל וקברי אומות העולם, אינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה, אבל אומר הוא על אחרים. ע"כ. וכנ"ל הביא בשם הראב"ד בספר הבתים (ברכות שער יג) וכך פסק בשו"ע הנ"ל כד' הראב"ד.
יונה בן יעקב
משתמש ותיק
איך אדם יכול להיות אובייקטיבי על עצמו?
[למה הוא לא שאל את זה על אדם אחר שרואה דרך מראה? ומ"מ אין נפק"מ לעומק בהערה זו.]
[למה הוא לא שאל את זה על אדם אחר שרואה דרך מראה? ומ"מ אין נפק"מ לעומק בהערה זו.]
רז בן ציון
משתמש רגיל
אולי גם יברך "שחלק מחכמתו ליראיו"?נתן הבבלי אמר:
מוטב שיכוון בחונן הדעת
רז בן ציון
משתמש רגיל
מזכיר לי סיפור על אותה אשה ששאלה את הרב אם די לה בהדלקת נר אחד לשבת מול המראה, כיון שיש נר נוסף במראה.
והשיב לה הרב, אה"נ, אלא שגם האשה שבמראה צריכה ב' נרות...
והשיב לה הרב, אה"נ, אלא שגם האשה שבמראה צריכה ב' נרות...
יהודי רציני
משתמש ותיק
דברי הראב"ד לכאו' סותרים את עצמם שבתחילה כתב הגדרה מה נחשב נאה (נאים וגבוהים שהנפש נהנית מהם) וסיים שאין הדברים אלא לפי הנאתם וקצ"ע,נדיב לב אמר:
ובאמת שדבריו ברישא צ"ב דלכאו' כל דור (או אולי כל אדם בפ"ע) מה שנחשב נאה בעיניו דפעם היה נאה אנשים שמנים כי זה הראה על עושר והיום ממש להפך וכן ע"ז הדרך..
רז בן ציון
משתמש רגיל
על פניו נראה שא"ז סתירה, דמ"ש שאין הדברים אלא לפי הנאתם קאי על סוף דבריו, שאינו מברך אלא פעם ראשונה שרואה ולא יותר, אא"כ ראה נאים מהם. וכ"מ מהמשך דבריו לענין הרואה קברי ישראל.יהודי רציני אמר:
אבל בגדר אדם נאה נשאר כמ"ש בתחילה.
יהודי רציני
משתמש ותיק
זו בדיוק היתה השאלה, שההגדרה בריש דבריו אינה מובנת דמה שייך להגדיר נוי וכמו שהבנתי מהדוגמא של שמנים, דלכאו' הכל בעיני המתבונן או לפי המוסכמות באותו מקום ואותו דור.רז בן ציון אמר:
רז בן ציון
משתמש רגיל
יתכן.יהודי רציני אמר:
עכ"פ לא מדובר בסתירה.
ולדעתי הוא פשוט דיבר על מציאות זמנו, ואה"נ בכל דור הוא כפי המקובל אצל רוב האנשים.
יהודי רציני
משתמש ותיק
לגבי מראה הרוצה להחמיר יחמיר אך אין בזמננו אין מה לדון אם זה מותר או אסור (כמבו' ביו"ד קנ"ו שלרמ"א שרי במקום שכך מנהג האנשים וכתב הגר"א דמ"מ החברים יחמירו וכן השו"ע שכתב לאסור מודה דלצורך [לא לנוי] שרי).בן טובים אמר:
לגבי התפילין גם ידוע הדין שתפילין שאינן מונחות במקומן כמונחות בכיסן...
כלפי ליא אמר:
יש לציין שלהאביר יעקב זי"ע לא היו צאצאים, והרבנית באמת הייתה כל עולמו.
מאידך גיסא שמעתי מאחד שהיה אצל האדמו"ר מבוהוש זי"ע בהדלקת נ"ח ובכל פעם לפני שנכנס להדליק הסתדר מול המראה שהייתה בדלת הכניסה לחדר שבו הדליק, ופ"א הוריד את הקאלפיק מראשו כדי להכנס לשירותים, ואז בא רוסי אחד והעלים את הקאלפיק והשאיר שם במקום זה את הכובע שלו, וכשהאדמו"ר יצא מהשירותים הוא לבש את הכובע שהרוסי השאיר ו"הסתדר" מול המראה וכך נכנס להדליק נ"ח, ואז כולם ראו שהוא לא נמצא כאן.
שלומי טויסיג
משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
מה הגדר של אדם נאה
אבינועם אמר:סלח לי, אבל הייתי מציע לך לצאת לאיזה טיול, בשביל ההתאווררות, אתה יודע.... לנשום אויר קצת...יונה בן יעקב אמר:
ואם טרם הבנת למה, אז אשאל אותך בחזרה:
'מהם הפרמטרים של מאכל טעים'? (?)
הטונים קצת צורמים. מ"מ אפנה את תשומת הלב לשיעור משובח של הגר"מ שפירא (פ' וישב לא זכורה לי השנה) על מהות היופי, ובשפתו: 'הרמוניה', שם הוא מסביר שיופי הוא תוצאה של מספר דברים שנמצאים בסדר מסויים. וגם הוא אומר שיופי אמיתי הוא זה כמו שנאמר אצל האמהות הק' שהפנימיות מחוברת לחיצוניות. ולפי"ז נכונה עד מאוד השאלה לאיזה אדם נאה כיוונו חז"ל.
רז בן ציון
משתמש רגיל
עה"פ רחל היתה יפת תאר ויפת מראה, מצאנו כמה פירושים:בן טובים אמר:
ז"ל הפסיקתא:
ורחל היתה יפת תואר - בקומה, ויפת מראה - בדמות.
רש"י פירש:
תאר - הוא צורת הפרצוף, מראה - הוא זיו קלסתר.
רשב"ם פירש:
יפת תואר - דפוס החוטם והמצח והפה והלחיים. יפת מראה - לבן ואדמדם. (וכעי"ז ברד"ק ובספורנו)
הרי לפנינו כמה גדרים: קומה, דמות וצורה, זיו קלסתר (?), צבע.
אם כי אני מסכים עם מה שנכתב כאן קודם, שגם דברים אלו נמדדים ע"פ רגילות אנשי המקום והזמן [לדוג' מ"ש רשב"ם לבן ואדמדם].
דרך נוספת בפירוש הפסוק מצאנו באור החיים:
פי' שיש ב' בחינות ביופי, הא' בכל פרט ופרט כמו שתאמר העינים האף הרקת צואר, ובחינה ב' היא כללות הפנים וכללות הגוף, לזה אמר יפת תאר ויפת מראה, שהיו פרטיה כל אחד יפה בפני עצמו וגם בדרך התקבצותם יחד.
כלומר שאין מדובר בב' סוגים, אלא במבט על הפרטים כ"א בפ"ע ומבט על הכלל.
בענין זה שמעתי אתמול ווארט בשם רח"י קפלן, שהנה באברהם אבינו איתא 'הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את', ופירש רש"י עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו הכיר בה ע"י מעשה ע"כ, והיינו שראה בבואתה בנהר.
ופירש הרב הנ"ל, שודאי אברהם אבינו הכיר ביופיה הרוחני של שרה, אך במצד היופי הרוחני לא היה לו לחשוש על מצרים המגושמים שאינם רואים רוחניות כלל. אבל היופי החיצוני של שרה לא הכיר כלל, ובבבואה אין ניכר היופי הרוחני כלל רק היופי החיצוני והגשמי, וזה ראה רק על ידי מעשה שנראתה בבואתה בנהר, ועל זה אמר הנה נא ידעתי שגם מצד היופי החיצוני את יפת מראה, ולכן יש לחשוש על המצרים.
ובזה ביאר ההוא דנזיר של שמעון הצדיק, וההיא דמראות הצובאות.
ופירש הרב הנ"ל, שודאי אברהם אבינו הכיר ביופיה הרוחני של שרה, אך במצד היופי הרוחני לא היה לו לחשוש על מצרים המגושמים שאינם רואים רוחניות כלל. אבל היופי החיצוני של שרה לא הכיר כלל, ובבבואה אין ניכר היופי הרוחני כלל רק היופי החיצוני והגשמי, וזה ראה רק על ידי מעשה שנראתה בבואתה בנהר, ועל זה אמר הנה נא ידעתי שגם מצד היופי החיצוני את יפת מראה, ולכן יש לחשוש על המצרים.
ובזה ביאר ההוא דנזיר של שמעון הצדיק, וההיא דמראות הצובאות.