שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי:
סוף הפסוק אומר דרשוני, שהלא ודאי אין הכוונה שנכרתה הנפש רק שבעת ימים ['וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל רק מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי'], ופשיטא שחוזר על לפניו.
וראיתי בראב"ע שחיברו עם 'כל אוכל חמץ', אך לכאורה קשה לפ"ז למה לא נכתב כסדר: כי כל אוכל חמץ מיום הראשון עד יום השביעי - ונכרתה הנפש ההיא מישראל.
לכן נ"ל שמוטב לפרשו אדלעיל על מצוות ההשבתה, שהחמץ יהיה מושבת מיום הראשון עד היום השביעי. ו'כל אוכל חמץ וגו' מישראל' הוא מאמר מוסגר של נתינת טעם.
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם [ולמה? כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל], ויהיה מושבת מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי:
סוף הפסוק אומר דרשוני, שהלא ודאי אין הכוונה שנכרתה הנפש רק שבעת ימים ['וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל רק מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי'], ופשיטא שחוזר על לפניו.
וראיתי בראב"ע שחיברו עם 'כל אוכל חמץ', אך לכאורה קשה לפ"ז למה לא נכתב כסדר: כי כל אוכל חמץ מיום הראשון עד יום השביעי - ונכרתה הנפש ההיא מישראל.
לכן נ"ל שמוטב לפרשו אדלעיל על מצוות ההשבתה, שהחמץ יהיה מושבת מיום הראשון עד היום השביעי. ו'כל אוכל חמץ וגו' מישראל' הוא מאמר מוסגר של נתינת טעם.
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם [ולמה? כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל], ויהיה מושבת מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי: