בכל לבבך

בר נש

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרי הלב הוא הוא אבר כמו שאר אברים ובמה שייכת אליו האהבה?
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
ולמה אתה שואל רק על אהבה, ללב מיוחסות המון תכונות

https://www.sefaria.org.il/Kohelet_Rabbah.1.16?lang=he

וכמו הלב יש עוד הרבה דוגמאות - הדם הוא הנפש, כליות יועצות, בוחן כליות ולב, חופש חדרי בטן וכו' וכו'.

ואין זה משל בעלמא, אלא הדברים מקבילים בעצם זה לזה.

וההסבר לכך בפשטות הוא כך:
מעלות האדם לא מתייחסות לנפש בלבד, משום שאברי הגוף גם הם אברי אדם ולא אברי בהמה, והאברים הם נשאי הנפש, וגם החוש מעיד שיש קשר ממשי בין הנפש והגוף, וזה בגלל שיש הקבלה בין חלקי הנפש המסויימים ובין חלקי הגוף בהם היא מתפשטת.
 

ששמואל

משתמש ותיק
באופן כללי הלב הוא איבר הרגש והשכל/המח/הראש הוא איבר ההגיון.
 

מתעקש ומודה

משתמש רגיל
מאותה סיבה שהתורה מייחסת את הריח לאף- פשוט מאד שם הוא מתרחש!
הרגש- הרגשות- ההרגשות- ההתרגשויות- כולם כולם מתבצעים בלב שם הוא אבר החיים- החי מרגיש!
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
באופן כללי הלב הוא איבר הרגש והשכל/המח/הראש הוא איבר ההגיון.

בתורה - הלב הוא גם מקום המחשבות, 'וכל יצר מחשבות לבו', 'ובלב כל חכם לב נתתי חכמה'.

ככל הידוע לי אין בתנ"ך יחס לראש כמקום החכמה, אולי ברמזים על פי פנימיות.
'על לבבך' מתייחס למוח, שהוא מעל הלב - כך שמעתי.
 

ששמואל

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
ששמואל אמר:
באופן כללי הלב הוא איבר הרגש והשכל/המח/הראש הוא איבר ההגיון.

בתורה - הלב הוא גם מקום המחשבות, 'וכל יצר מחשבות לבו', 'ובלב כל חכם לב נתתי חכמה'.

ככל הידוע לי אין בתנ"ך יחס לראש כמקום החכמה, אולי ברמזים על פי פנימיות.
'על לבבך' מתייחס למוח, שהוא מעל הלב - כך שמעתי.

צודק, גם השו"ע או"ח כה ה כותב "וישעבד לקב"ה הנשמה שהיא במח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות"
ככה זה שמגיבים מהזיכרון....
מצטער...
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
נפש החיים שער א פרק יד
ומחשבה היא בחינת הנשמה שהיא המלמדת לאדם דיעה ובינה בתוה"ק. לכן עיקר משכנה הוא במוח כלי המחשבה והיא הבחי' העליונה שבהם.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
זה ברור שעל פי סוד וגם על פי נגלה מקום המחשבות זה בראש - 'החש בראשו יעסוק בתורה', אולם דיברתי על התנ"ך.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
מה שהבאת דרך אגב את 'החש בראשו יעסוק בתורה' בקשר לזה, כנראה אינו קשור, שהרי בהמשך שם (עירובין נד,א) נאמר גם: חש בגרונו - יעסוק בתורה, שנאמר וענקים לגרגרתיך. חש במעיו - יעסוק בתורה, שנאמר רפאות תהי לשרך. חש בעצמותיו - יעסוק בתורה, שנאמר ושקוי לעצמותיך. חש בכל גופו - יעסוק בתורה, שנאמר ולכל בשרו מרפא.
 

HaimL

משתמש ותיק
בר נש אמר:
למה התורה מייחסת את האהבה ללב?
הלב זוהה כמרכז הרגשות, בגלל התחושה הגופנית בעת פרץ של רגש. תחושת החום, הדופק המואץ וכדומה. לכן כתוב בתורה

וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃

פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבוֹ֒ 

הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃
 

מסורת אבותינו

משתמש רגיל
(מדרש משלי, פרשה א'):
דבר אחר, "והחכמה מאין תמצא", מלמד שהיה שלמה מחפש היכן החכמה מצויה, ר' אליעזר אומר: בראש, ר' יהושע אומר: בלב, הדא הוא דכתיב "נתתה שמחה בלבי" (תהלים ד'), וכתיב "חכם בני ושמח לבי" (משלי כ"ז), ומפני מה ניתנה חכמה בלב, מפני שכל האיברים תלויים בלב. אמר שלמה אני עושה כדפתח אבי, שהוא פתח בחכמתו בראש אותיות וסיים באמצע אותיות, בראש, דכתיב "אשרי האיש אשר לא הלך" (תהלים א'), וסיים באמצע, שנאמר "כל הנשמה תהלל יה" (תהלים ק"נ), בתחלה אני פותח באמצע, ומסיים בסוף, אני פותח ממקום שהחכמה נתונה, היכן היא בלב, ולב היכן הוא נתון, באמצע, נמצאת אומר שדוד תפש כדברי ר' אליעזר, ושלמה כדברי ר' יהושע, ולא עוד אלא שהלב נתון בידו של הקב"ה, כדכתיב "פלגי מים לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כ"א), וכיון שהלב נתון ביד הקב"ה, אל מקום שהוא חפץ הוא מטה אותו, וכיון שראה שלמה שהחכמה נתונה בלב, אומר ממקום שניתנה החכמה אני מתחיל, שכן הוא אומר משלי שלמה בן דוד.
 

מסורת אבותינו

משתמש רגיל
"והנה מקום משכן נפש הבהמית שמקליפת נוגה בכל איש ישראל הוא בלב בחלל שמאלי שהוא מלא דם וכתיב כי הדם הוא הנפש ולכן כל התאות והתפארות וכעס ודומיהן הן בלב ומהלב הן מתפשטות בכל הגוף וגם עולה למוח שבראש לחשב ולהרהר בהן ולהתחכם בהן כמו שהדם מקורו בלב ומהלב מתפשט לכל האברים וגם עולה להמוח שבראש. אך מקום משכן נפש האלהית הוא במוחין שבראש ומשם מתפשטת לכל האברים וגם בלב בחלל הימני שאין בו דם וכמ"ש לב חכם לימינו והיא אהבת ה' כרשפי שלהבת מתלהבת בלב משכילים המבינים ומתבוננים בדעתם אשר במוחם בדברים המעוררים את האהבה"
(תניא, ליקוטי אמרים פ"ט)
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
היצרים נמצאים בלב "עין רואה לב חומד" ועל כן אנו מצווים "בכל לבבך" והינו שהאבת ה' תהיה בלב, כדי שנעבוד את ה' בשני יצרים כדברי חז"ל שצריך אדם לעבוד את ה' בשני יצרים יצר הטוב ויצר הרע, וכמו שמאריך הרבה בזה הסבא מסלובודקא באור הצפון.
 

בר נש

משתמש ותיק
פותח הנושא
מעל הסטנדרט אמר:
ציטוט היצרים נמצאים בלב "עין רואה לב חומד" ועל כן אנו מצווים "בכל לבבך" והינו שהאבת ה' תהיה בלב, כדי שנעבוד את ה' בשני יצרים כדברי חז"ל שצריך אדם לעבוד את ה' בשני יצרים יצר הטוב ויצר הרע, וכמו שמאריך הרבה בזה הסבא מסלובודקא באור הצפון.
שאלתי הייתה למה מיוחסים ללב תנועות נפשיות, מאי שנא משאר שרירים?
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
בר נש אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
ציטוט היצרים נמצאים בלב "עין רואה לב חומד" ועל כן אנו מצווים "בכל לבבך" והינו שהאבת ה' תהיה בלב, כדי שנעבוד את ה' בשני יצרים כדברי חז"ל שצריך אדם לעבוד את ה' בשני יצרים יצר הטוב ויצר הרע, וכמו שמאריך הרבה בזה הסבא מסלובודקא באור הצפון.
שאלתי הייתה למה מיוחסים ללב תנועות נפשיות, מאי שנא משאר שרירים?

בסה"כ פירשתי את כוונת הפסוק ממנו לקחת את שאלתך, ומימלא שאלתך נפלה, אם יש לך שאר פוסקים לשאול מהם תציין בשמה ידידי היקר
 

בר נש

משתמש ותיק
פותח הנושא
מעל הסטנדרט אמר:
בר נש אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
ציטוט היצרים נמצאים בלב "עין רואה לב חומד" ועל כן אנו מצווים "בכל לבבך" והינו שהאבת ה' תהיה בלב, כדי שנעבוד את ה' בשני יצרים כדברי חז"ל שצריך אדם לעבוד את ה' בשני יצרים יצר הטוב ויצר הרע, וכמו שמאריך הרבה בזה הסבא מסלובודקא באור הצפון.
שאלתי הייתה למה מיוחסים ללב תנועות נפשיות, מאי שנא משאר שרירים?

בסה"כ פירשתי את כוונת הפסוק ממנו לקחת את שאלתך, ומימלא שאלתך נפלה, אם יש לך שאר פוסקים לשאול מהם תציין בשמה ידידי היקר
לא לקחתי שאלתי מהפסוק אלא שאלתי עליו (ע''מ להבין) ועל ההרחבות שתרחיב ממנו: למה הוא מייחס את האהבה ללב הרי הלב הינו שריר בעלמא? (איני רואה שוכנים בתוכו רגשות)
 
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
בר נש אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
בר נש אמר:
שאלתי הייתה למה מיוחסים ללב תנועות נפשיות, מאי שנא משאר שרירים?

בסה"כ פירשתי את כוונת הפסוק ממנו לקחת את שאלתך, ומימלא שאלתך נפלה, אם יש לך שאר פוסקים לשאול מהם תציין בשמה ידידי היקר
לא לקחתי שאלתי מהפסוק אלא שאלתי עליו (ע''מ להבין) ועל ההרחבות שתרחיב ממנו: למה הוא מייחס את האהבה ללב הרי הלב הינו שריר בעלמא? (איני רואה שוכנים בתוכו רגשות)
אח יקר מה לא מובן אתה הסקתה מהפסוק "בכל ללבך" שהתורה מבינה שאהבה שייכת ללב טפי מלשאר אברים כי אחרת למה התורה מצווה דוקא את הלב באהבה, ואני עניתי לך כי ישנה סיבה אחרת לכך שדוקא הלב ניצטוה באהבה מאחר והוא מקום היצר,ולא משום שדוקא הוא שייל באהבה, ובאמת שייך לאהוב את ה' גם בשאר אברים.
אכן אם מפסוק אחד תוכיח כי אהבה זה דוקא מהלב אזי הדרא קושיה לדוכתיה.
עכ"פ יש כח וגם אני כמך רק מנסה להבין ותו לא.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
בר נש אמר:
@ספר וסופר 
@HaimL 
ומה השייכות שבין החכמה והלב? (/ני שואל על מה שכתוב שבצלאל היה חכם לב)
לדעתי, כל מה שנוגע לאסתטיקה וליופי, ייחסו את מקור החכמה שבו ללב, ולא למוח. וכמו

וְכׇ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחׇכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָעִזִּֽים׃

והסיבה היא, שיופי ואסתטיקה קשה לכמת באופן שכלי (למרות שגם לזה הגיעו). מה מבדיל דבר יפה מדבר לא יפה, רק התפעלות הלב, ולא ניתוח שכלי בצורה כמותית
 
 

HaimL

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בר נש אמר:
@ספר וסופר 
@HaimL 
ומה השייכות שבין החכמה והלב? (/ני שואל על מה שכתוב שבצלאל היה חכם לב)
לדעתי, כל מה שנוגע לאסתטיקה וליופי, ייחסו את מקור החכמה שבו ללב, ולא למוח. וכמו

וְכׇ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחׇכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָעִזִּֽים׃

והסיבה היא, שיופי ואסתטיקה קשה לכמת באופן שכלי (למרות שגם לזה הגיעו). מה מבדיל דבר יפה מדבר לא יפה, רק התפעלות הלב, ולא ניתוח שכלי בצורה כמותית
ייתכן אפילו שההסבר פשוט יותר. כידוע, אנשים נולדים עם כשרונות שונים. גם אדם עם מנת משכל הרבה יותר נמוכה, יכול להיות כשרוני באמנות. מאחר ופעם לא כ"כ ידעו על האיזורים השונים במוח, שאחראים
 
 

HaimL

משתמש ותיק
באג בפורום, אמשיך כאן.
מאחר ופעם לא ידעו על האיזורים השונים במוח, שאחראים על תפקודים שונים, אז בכדי להסביר מדוע אנשים מסוימים מסוגלים לעשות דברים שחכמים מהם אינם מסוגלים, ייחסו את החכמה הזאת ללב, כלומר לנטייה טבעית שאין לה ביטוי שכלי מובהק. ודיברה תורה בלשון בני אדם, לכן קראו חכם לב לבעל הכשרון באמנות.
 

HaimL

משתמש ותיק
ושוב הכל מוסב על ההסבר הבסיסי הלב הוא אכן שריר ותו לא אבל בני אדם ייחסו לו את מקור הרגשות, בזמנים עברו, ולכן, דיברה תורה בלשון בני אדם.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
בר נש אמר:
@מעל הסטנדרט  אתה עונה לי שהיצר ממוקם בלב, ואז מה? 
גם את זה צריך להבין וכי היצר תופס מקום?

אין בעיה ידידי ורעי, זו כבר שאלה חדשה למה ה' החליט לשים את היצר דווקא בלב, כנראה מאחר והוא עיקר האברים מלבד המח, ומימילא אם בו יש יצר אין צורך שבעוד מקום יהיה, ואין לשאול מדןע לא במח יהיה היצר, כי המח הוא הישרות ההיפך מהיצר, וכבר ביארו חכמי המוסר כי עבודתנו להשליט שכל על היצר, כי היצר לא עומד בפני הישרות של השכל, יש בזה קוב"ש מפורסם
 

בן 40 לבינה

משתמש ותיק
"לב" הכוונה לפנימיות, ולשון זו משמשת בעיקר לפנימיות שהיא רק פנימית ואינה נראית בחוץ, כגון "דברים שבלב אינם דברים", והכוונה שם לדברים שאינם נראים כלפי חוץ כלל,
גם אמצע נקרא לב, כמו "דרך אניה בלב בים",
"איש אשר לבבו פונה היום" הכוונה שהדבר ספון בלב ואינו ניכר כלפי חוץ, וכן לא תשנא את אחיך בלבבך הכוונה לשנאה שאינה ניכרת כלפי חוץ.
זה השלב הראשון בשימוש של הביטוי, והוא כפי הדומה ללב שהוא האיבר הכי פנימי שאינו מורגש במישוש, רובא דאינשי לא ידעי דוכתא דליבא היכא הוא.

התכונה השניה של הלב היא ההשפעה העצומה שיש לו על כל האברים, יש בו תכונות מנוגדות משהו, מצד אחד הוא עצמו בקושי מורגש ומצד שני ההשפעות שלו מורגשות מאד, לדוגמא כאשר האדם חווה התקף לב פעמים רבות הכאב אינו מורגש בכלל בלב אבל הוא חזק מאד במקומות אחרים, לפיכך הוא משמש כמשל על הרגש, שהוא דבר נסתר מעיני האדם בצורתו הטבעית אבל תוצאותיו מורגשות טובא.

כמה נפלאים דברי הכתוב ואהבת ... בכל לבבך, ביטויהזה משמש גם בנסתר וגם בגלוי, וכמה נואלו האומרים אני ... בלב, ולא במעשה.
 
חלק עליון תַחתִית