גם לא לשום אברספר וסופר אמר:ציטוט ללב ולא ל..?
ששמואל אמר:באופן כללי הלב הוא איבר הרגש והשכל/המח/הראש הוא איבר ההגיון.
ספר וסופר אמר:ששמואל אמר:באופן כללי הלב הוא איבר הרגש והשכל/המח/הראש הוא איבר ההגיון.
בתורה - הלב הוא גם מקום המחשבות, 'וכל יצר מחשבות לבו', 'ובלב כל חכם לב נתתי חכמה'.
ככל הידוע לי אין בתנ"ך יחס לראש כמקום החכמה, אולי ברמזים על פי פנימיות.
'על לבבך' מתייחס למוח, שהוא מעל הלב - כך שמעתי.
ששמואל אמר:ככה זה שמגיבים מהזיכרון....
מצטער...
הלב זוהה כמרכז הרגשות, בגלל התחושה הגופנית בעת פרץ של רגש. תחושת החום, הדופק המואץ וכדומה. לכן כתוב בתורהבר נש אמר:למה התורה מייחסת את האהבה ללב?
כמדומה בשם הקוצקער, ובפחד יצחק.ספר וסופר אמר:'על לבבך' מתייחס למוח, שהוא מעל הלב - כך שמעתי.
שאלתי הייתה למה מיוחסים ללב תנועות נפשיות, מאי שנא משאר שרירים?מעל הסטנדרט אמר:ציטוט היצרים נמצאים בלב "עין רואה לב חומד" ועל כן אנו מצווים "בכל לבבך" והינו שהאבת ה' תהיה בלב, כדי שנעבוד את ה' בשני יצרים כדברי חז"ל שצריך אדם לעבוד את ה' בשני יצרים יצר הטוב ויצר הרע, וכמו שמאריך הרבה בזה הסבא מסלובודקא באור הצפון.
בר נש אמר:שאלתי הייתה למה מיוחסים ללב תנועות נפשיות, מאי שנא משאר שרירים?מעל הסטנדרט אמר:ציטוט היצרים נמצאים בלב "עין רואה לב חומד" ועל כן אנו מצווים "בכל לבבך" והינו שהאבת ה' תהיה בלב, כדי שנעבוד את ה' בשני יצרים כדברי חז"ל שצריך אדם לעבוד את ה' בשני יצרים יצר הטוב ויצר הרע, וכמו שמאריך הרבה בזה הסבא מסלובודקא באור הצפון.
לא לקחתי שאלתי מהפסוק אלא שאלתי עליו (ע''מ להבין) ועל ההרחבות שתרחיב ממנו: למה הוא מייחס את האהבה ללב הרי הלב הינו שריר בעלמא? (איני רואה שוכנים בתוכו רגשות)מעל הסטנדרט אמר:בר נש אמר:שאלתי הייתה למה מיוחסים ללב תנועות נפשיות, מאי שנא משאר שרירים?מעל הסטנדרט אמר:ציטוט היצרים נמצאים בלב "עין רואה לב חומד" ועל כן אנו מצווים "בכל לבבך" והינו שהאבת ה' תהיה בלב, כדי שנעבוד את ה' בשני יצרים כדברי חז"ל שצריך אדם לעבוד את ה' בשני יצרים יצר הטוב ויצר הרע, וכמו שמאריך הרבה בזה הסבא מסלובודקא באור הצפון.
בסה"כ פירשתי את כוונת הפסוק ממנו לקחת את שאלתך, ומימלא שאלתך נפלה, אם יש לך שאר פוסקים לשאול מהם תציין בשמה ידידי היקר
אח יקר מה לא מובן אתה הסקתה מהפסוק "בכל ללבך" שהתורה מבינה שאהבה שייכת ללב טפי מלשאר אברים כי אחרת למה התורה מצווה דוקא את הלב באהבה, ואני עניתי לך כי ישנה סיבה אחרת לכך שדוקא הלב ניצטוה באהבה מאחר והוא מקום היצר,ולא משום שדוקא הוא שייל באהבה, ובאמת שייך לאהוב את ה' גם בשאר אברים.בר נש אמר:לא לקחתי שאלתי מהפסוק אלא שאלתי עליו (ע''מ להבין) ועל ההרחבות שתרחיב ממנו: למה הוא מייחס את האהבה ללב הרי הלב הינו שריר בעלמא? (איני רואה שוכנים בתוכו רגשות)מעל הסטנדרט אמר:בר נש אמר:שאלתי הייתה למה מיוחסים ללב תנועות נפשיות, מאי שנא משאר שרירים?
בסה"כ פירשתי את כוונת הפסוק ממנו לקחת את שאלתך, ומימלא שאלתך נפלה, אם יש לך שאר פוסקים לשאול מהם תציין בשמה ידידי היקר
לדעתי, כל מה שנוגע לאסתטיקה וליופי, ייחסו את מקור החכמה שבו ללב, ולא למוח. וכמובר נש אמר:@ספר וסופר
@HaimL
ומה השייכות שבין החכמה והלב? (/ני שואל על מה שכתוב שבצלאל היה חכם לב)
ייתכן אפילו שההסבר פשוט יותר. כידוע, אנשים נולדים עם כשרונות שונים. גם אדם עם מנת משכל הרבה יותר נמוכה, יכול להיות כשרוני באמנות. מאחר ופעם לא כ"כ ידעו על האיזורים השונים במוח, שאחראיםHaimL אמר:לדעתי, כל מה שנוגע לאסתטיקה וליופי, ייחסו את מקור החכמה שבו ללב, ולא למוח. וכמובר נש אמר:@ספר וסופר
@HaimL
ומה השייכות שבין החכמה והלב? (/ני שואל על מה שכתוב שבצלאל היה חכם לב)
וְכׇ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחׇכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָעִזִּֽים׃
והסיבה היא, שיופי ואסתטיקה קשה לכמת באופן שכלי (למרות שגם לזה הגיעו). מה מבדיל דבר יפה מדבר לא יפה, רק התפעלות הלב, ולא ניתוח שכלי בצורה כמותית
בר נש אמר:@מעל הסטנדרט אתה עונה לי שהיצר ממוקם בלב, ואז מה?
גם את זה צריך להבין וכי היצר תופס מקום?