סוגי אתרוגים רבים כדי לצאת ידי שיטות נוספות

אאא

משתמש ותיק
ראיתי שישנם שמגיעים לבית הכנסת עם קופסת אתרוגים, שיש בה בערך 10 אתרוגים, ומנענעים בכל אחד מהם.
וכן מפורסם תמונות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שמנענע באתרוגים רבים, אחד אחר השני.

כנראה שזה כדי לנענע בזנים נוספים של אתרוגים [קלבריה, חזו"א, תימני, ועוד].
[אולי גם כי לכל אתרוג (אף מאותו זן) יש הידורים שאין בחבירו?]

אשמח לדעת מהם הזנים והשיטות האלו.

וכמה אתרוגים צריך אם רוצים לצאת ידי חובת כל השיטות כולם.
 

בעילום שם

משתמש רגיל
רבי הלל זקס זצ"ל הי' מנענע באתרוגים רבים, פעם אמא שלו נזפה בו על כך שאצל אבא שלה היא לא ראתה כל כך הרבה אתרוגים...
רבי הלל השיב לה שלאבא שלה גם לא היו כל כך הרבה חליפות...
הגרח"ק מנענע כל מה שמביאים לו, לא בשביל שיטות ולא בשביל חומרות, זן חזו"א מהעץ של הגרמי"ל מספיק לו...
הוא צריך הרבה אתרוגים (וגם שנים שלשה תימניים ענקיים), כי הרבנית לייקה עושה מהם מרקחת סגולה ליולדות...
הגרי"ז החזיק מאד מהמרוקאי וגם הגרי"ש.
רבי יואל קלופט החזיק מאד מהתימני.
ובל נשכח שמסורת אשכנז היתה על אתרוגי יאנייוא...
 

עט-סופר

משתמש חדש
רבי חיים קלופט מספר שהקהילות יעקב אמר לו שהוא מברך על תימני ואח"כ לוקח אתרוג מהעץ של הגרימ"ל. בספר המינים המהודרים יש סקירה מאד מקיפה על הזנים השונים, והענין בכל זן, ובפרט בדעת תלמידי החזון איש. באחד השנים החזו"א נטל תימני, ולדעת רבי יואל קלופט ורבי דוד צבי הילמן המשנה אחרונה של החזו"א היה שהתימני עדיף על הכל, אף שלדעת רוב תלמידיו רצה בעיקר שאתרוג הגרימ"ל או הלפרין יתפשטו.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
בעילום שם אמר:
ובל נשכח שמסורת אשכנז היתה על אתרוגי יאנייוא...
פעם היו אתרוגי ינייוא מיוחסים אבל מאז אין המסורת כ"כ ברורה. אחר המלחמה היו פקפוקים רציניים שהם מורכבים.
אותו דבר נכון לגבי אתרוגים תימניים. לא היה חשש הרכבה בתימן אבל בארץ זה סיפור אחר, וצריך לברר היטב יחוס האתרוג אחר שהגיע מתימן.
 

בעילום שם

משתמש רגיל
אני מעלה עוד כתבה על הענין.
 

קבצים מצורפים

  • אתרוגי חזון איש.pdf
    2.4 MB · צפיות: 71

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
תכלית: מה החשבון של קרוב ל-10 אתרוגים [או משהו דומה]?

חזון איש, יאנעווע, תימני, מרוקאי, מהרי"ל דיסקין,
מה עוד?
ומה ההידור שבכל אחד?
 

יהודי

משתמש ותיק
למיטב הבנתי אין הידור מסוים בכל אחד, אלא על כאו"א יש המפקפקים בכשרותו ולכך לוקחים את כולם כדי לצאת ודאי יד"ח. וישנם כאלו הרגועים בא' מהם, וישנם שאף בעשרה אינם רגועים [פעם אמר לי בריסקער א' שמהדר אחרי ב' סוגי החזו"א (בפי העם מכונים ליפקוביץ' והלפרין) כיון שהם ב' זנים].
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
תכלית: מה החשבון של קרוב ל-10 אתרוגים [או משהו דומה]?

חזון איש, יאנעווע, תימני, מרוקאי, מהרי"ל דיסקין,
מה עוד?
ומה ההידור שבכל אחד?
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
המקור לזה מהביאור הלכה ריש סי' תרנו שהביא מהפמ"ג שיש ענין לצאת יד"ח כל השיטות.
 

הבוחן

משתמש ותיק
החשש הוא שהאתרוגים הנחמדים שלנו מורכבים, על כל אחד מהאתרוגים שלעיל יש מסורת שהם לא מורכבים.
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
יתכן גם שבכל אתרוג יש הידור שאין בחבריו. למשל אחד נקי לחלוטין, חבירו אינו נקי לגמרי אבל גידולו נאה וכיוצ"ב. (בכל דבר יש הידור לפי שיטות שונות) כך שאם נוטלים את כל כולם יחד מרווחים את כל השיטות.

וכנראה סוברים, שיש הידור בלקחת אתרוג נוסף מהודר יותר, למרות שיצא ידי חובתו בראשון. (וכחקירה הידועה באחרנים).
 

כותר

משתמש ותיק
סיפור שבדור החומרות קצת יהיה קשה להבין. אבל הסיפור הוא אמיתי על יהודי ירא ושלם, ששימש דוגמא של דקדוק במצוות וקיום התורה ללא פשרות.
היה לי סבא רבה בטבריה שהיה נוטל כל שנה אתרוג מורכב, אבי הגיע אליו פעם ואמר לו: סבא, היום בדורנו יש אתרוגים יפים שאינם מורכבים, לשם מה עליך לקנות אתרוג מורכב שיש בו חששות.
אמר לו: אני שאלתי את רבה של טבריה רבי משה קליערס זצ"ל, ואמר לי שאין כל חשש באתרוג מורכב, לכן בזה אני משתמש.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
הזנים המקוריים הנפוצים כיום הם כדלהלן:
1- תימן 2- מרוקו 3- קלבריה יאנעווע איטליה
4 - ברוורמן 5 - קיבלביץ (שניהם מא"י - מהרי"ל דיסקין)
6 - הלפרין 7 - ליפקוביץ (שניהם מהחזו"א)
8 - כפר חב"ד
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
קיבלביץ אינו זן חדש ממש אלא מזן ברוורמן, ודוקא עליו יש קצת ערעורים. אומרים שיש ברוורמן יותר מיוחס.
גם כ"ח אינו זן מיוחד, אלא יאנעווא.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
1. חזון איש הלפרין
2. חזון איש לפקוביץ
3. יאנעווע קלבריה
4. תימני
5. מרוקאי
6. ברוורמן
7. קיבלביץ


8. גרוס\אורדנג\חדרה
9. שלומאי
10.
 

נהר שלום

משתמש רגיל
פרלמן משה אמר:
הזנים המקוריים הנפוצים כיום הם כדלהלן:
1- תימן 2- מרוקו 3- קלבריה יאנעווע איטליה
4 - ברוורמן 5 - קיבלביץ (שניהם מא"י - מהרי"ל דיסקין)
6 - הלפרין 7 - ליפקוביץ (שניהם מהחזו"א)
8 - כפר חב"ד
כפר חב"ד הוא קלבריה
יש גם את אתרוגי קורפו שמהם נטעו את אתרוגי יפו שעליהם התעוררה מחלוקת
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
באיזה אתרוגים מנענעים בבריסק?
איזה אתרוגים לקחו הרב מבריסק ובניו או תלמידיו?
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אאא אמר:
באיזה אתרוגים מנענעים בבריסק?
איזה אתרוגים לקחו הרב מבריסק ובניו או תלמידיו?
בבריסק לוקחים כל הזנים שאין עליהם ערעור רציני.
אין הסכמה ביניהם מה נכנס בגדר זה, לדומא הג"ר מאיר סאלאוויציק לא היה חושש ליקח קיבלבי'ץ [הגם שהוא היה לוקח אותו אם נזדמן לו אתרוג מהודר ביותר] משום שהוא חשש שהם מורכבים, אבל אומרים שהגרי"ד כן הידר לקחת אותו. אבל למעשה הם לוקחים רוב הזנים.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאמר מרתק ומחכים ביותר!
תודה רבה!

האם יש גם מאמר בקשר לאתרוגי קלבריה הגדלים בכפר חב"ד?
 

מהפך פשטא

משתמש ותיק
אאא אמר:
1. חזון איש הלפרין
2. חזון איש לפקוביץ
3. יאנעווע קלבריה
4. תימני
5. מרוקאי
6. ברוורמן
7. קיבלביץ


8. גרוס\אורדנג\חדרה
9. שלומאי
10.
גרוס/אורדנג/חדרה, אינו זן מיוחס וידוע שהחזו"א נמנע מלטול אותו אף לא כזן נוסף וכן הגרי"ז לא נטל אותו.
 
 

האמת והשלום

משתמש חדש
יתכן גם שבכל אתרוג יש הידור שאין בחבריו. למשל אחד נקי לחלוטין, חבירו אינו נקי לגמרי אבל גידולו נאה וכיוצ"ב. (בכל דבר יש הידור לפי שיטות שונות) כך שאם נוטלים את כל כולם יחד מרווחים את כל השיטות.

וכנראה סוברים, שיש הידור בלקחת אתרוג נוסף מהודר יותר, למרות שיצא ידי חובתו בראשון. (וכחקירה הידועה באחרנים).
החקירה מאוד מאוד נחמדה למשמע אוזן אך יש לציין כמובן שהיא נכתבה לבאר את יסוד המחלוקת בין הרמב"ם לטור בדין "ציצין שאין מעכבין את המילה"
ולהרמ"א שפסק כדרכו כהטור לא קיים אותו החידוש...
מלבד שכל מנהגינו אינו כן לדוגמא קריאת עשרת בני המן ועוד כמה פסוקים וכן פרשת זכור שחוזרים ב' פעמים.
ועוד יותר היה להוסיף שהרמב"ם בתשובה ביאר שאם הדליק נר חנוכה א' כי זה מה שהיה לו ואז נזדמן לו נר שני יש לברך אף עליו, ולהחקירה הנ"ל קשה טובא הרי קיים כבר המצוה...
ולכן נראה דליתא (לצערי)
 

דבש לפי

משתמש ותיק
באחד השנים החזו"א נטל תימני,
מה שזכור לי (כנראה מספר מסורת האתרוג) זה שהחזון איש לא נטל אתרוג תימני אף פעם אפילו בלי ברכה (אף שלא ערער כלל על כשרותו, ויש משערים שטעמו הוא להוציא מליבם של אלו [כגון הרב דינקלס ור' יואל קלופט] שערערו על האתרוגים שאינם תימניים).
 

דבש לפי

משתמש ותיק
קיבלביץ אינו זן חדש ממש אלא מזן ברוורמן, ודוקא עליו יש קצת ערעורים. אומרים שיש ברוורמן יותר מיוחס.
במקור קיבלביץ וברוורמן הם שני זנים שונים (ברוורמן מקורו מאום אל פחם והמיץ שלו מועט, וקיבלביץ מקורו בואדי קלט והמיץ שלו מרובה), אלא שחל עירבוב ביניהם ומצוי שקונים ברוורמן וכשפותחים אותו רואים שהוא קיבלביץ וכן להיפך.
ומי שרוצה אתרוג ברוורמן ודאִי שהקביעה שהוא ברוורמן ולא קיבלביץ היא לא לפי הסימנים אלא על פי המסורת בלבד - יש לקחת את צאצאי עץ האתרוג של משפחת שנק, וכמדומה שיש ממנו אצל שפירא.
הערעורים על זן קיבלביץ הם רק מכח זה שהוא מלא במיץ, וכיון שכבר נתברר שהמציאות היא שריבוי המיץ אינו מגיע מהרכבה בלימון - בטל הערעור, ומצד המסורה - הוא מוחזק לא פחות מזן ברוורמן ומזני חזו"א, ואולי אפילו יותר מהם.
 

בן איש חי

משתמש ותיק
ראיתי שישנם שמגיעים לבית הכנסת עם קופסת אתרוגים, שיש בה בערך 10 אתרוגים, ומנענעים בכל אחד מהם.
וכן מפורסם תמונות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שמנענע באתרוגים רבים, אחד אחר השני.

כנראה שזה כדי לנענע בזנים נוספים של אתרוגים [קלבריה, חזו"א, תימני, ועוד].
[אולי גם כי לכל אתרוג (אף מאותו זן) יש הידורים שאין בחבירו?]

אשמח לדעת מהם הזנים והשיטות האלו.

וכמה אתרוגים צריך אם רוצים לצאת ידי חובת כל השיטות כולם.
מעניין ומחכים.
מסקרן מאד על רקע הדברים, מדוע לא מהדרים כך בתפילין?
וכי זה פחות 'דאורייתא'? ודאי שלא!
מה באמת הסיבה?
 

חבר10

משתמש רגיל
הסיבה פשוטה מאד. בתפילין אין ספקות במציאות. יש מחלוקות הלכתיות. כאשר אני נוהג כרש"י, אין שום ספק שהנחתי תפילין כראוי. גם אם לפי ר"ת לא - הרי לרש"י ודאי כן. משא"כ כאשר אני נוטל אתרוג, הרי לדעת הרבה פוסקים שגם תולדות המורכב פסול, צריך אני להיות בטוח שמאז מתן תורה ועד היום לא הורכב כלל אתרוג זה שבידי. וזו מנין לי. לכן אני משתדל לקחת אתרוגים שונים ממסורות שונות, כדי לנסות לצאת ידי"ח כלפי שמיא.
והנה אף שאין לי טענה על מי שקונה רק אתרוג אחד, לפי טעמו או מסורתו. אבל יש לי תמיהה על אברכים מדקדקים במצוות שקונים עבור ילדיהם אתרוגים, וכולם מזן אחד. הייתי היום אצל מו"צ חשוב, ועמד לפני אברך שיש לו בלע"ר 6 בנים. ועמד עם שבעה אתרוגים להראותם לרב. כולם היו זן חזו"א !! ואני מתפלא - אם ממילא אתה קונה שבעה אתרוגים, למה כולם אותו זן? קנה אחד מרוקאי, אחד תימני, וכו', לא תוציא יותר כסף, ותוכל לקיים המצווה ביתר הידור. זה מצריך קצת טרחה, לנענע כל אתרוג בשעת הברכה, לא רק אתרוג אחד, אבל נראה לי שהורגלנו לטרוח יותר עבו קיום מצוות בהידור.
תקנו אותי אם אני טועה.
 

זנב לשועלים

משתמש ותיק
ולכן נראה דליתא (לצערי)
לא ברור כל כך
חזינן דאע"ג דהרמ"א והב"י באמת לא הקפידו שיצא ידי חובה בק"ש עם ברכותיה אלא יכוון לצאת לפני בק"ש הראשון, אבל הגר"א כמדומה חלק על זה שלא יכוון עד כמה שלא יעבור זמנה
וכן לגבי קידוש המג"א כותב בסתמא שכבר יצא ידי חובה בתפילה בבהכנ"ס וקידוש בביתו הוא דרבנן , אבל כמדומה דהמשנ"ב מביא פוסקים הסוברים דמסתמא לא יצא דוודאי רוצה לקיים הקידוש דאור' כדין כמו תק"ח
ואם איתא מאי נ"מ
 

האמת והשלום

משתמש חדש
לא ברור כל כך
חזינן דאע"ג דהרמ"א והב"י באמת לא הקפידו שיצא ידי חובה בק"ש עם ברכותיה אלא יכוון לצאת לפני בק"ש הראשון, אבל הגר"א כמדומה חלק על זה שלא יכוון עד כמה שלא יעבור זמנה
וכן לגבי קידוש המג"א כותב בסתמא שכבר יצא ידי חובה בתפילה בבהכנ"ס וקידוש בביתו הוא דרבנן , אבל כמדומה דהמשנ"ב מביא פוסקים הסוברים דמסתמא לא יצא דוודאי רוצה לקיים הקידוש דאור' כדין כמו תק"ח
ואם איתא מאי נ"מ
לגבי הענין הראשון נראה שהביאור בגר"א הוא דלא כר"ח, אלא שאין לקיים את עצם המצוה שלא כתיקנה
ולגבי הענין השני כמדומה לי שבבאור הלכה הוא טוען שיש חיסרון בקידוש שבתפילה שהוא ללא זכי"מ
 

עולם הספרים

משתמש רגיל
הסיבה פשוטה מאד. בתפילין אין ספקות במציאות. יש מחלוקות הלכתיות. כאשר אני נוהג כרש"י, אין שום ספק שהנחתי תפילין כראוי. גם אם לפי ר"ת לא - הרי לרש"י ודאי כן. משא"כ כאשר אני נוטל אתרוג, הרי לדעת הרבה פוסקים שגם תולדות המורכב פסול, צריך אני להיות בטוח שמאז מתן תורה ועד היום לא הורכב כלל אתרוג זה שבידי. וזו מנין לי. לכן אני משתדל לקחת אתרוגים שונים ממסורות שונות, כדי לנסות לצאת ידי"ח כלפי שמיא.
והנה אף שאין לי טענה על מי שקונה רק אתרוג אחד, לפי טעמו או מסורתו. אבל יש לי תמיהה על אברכים מדקדקים במצוות שקונים עבור ילדיהם אתרוגים, וכולם מזן אחד. הייתי היום אצל מו"צ חשוב, ועמד לפני אברך שיש לו בלע"ר 6 בנים. ועמד עם שבעה אתרוגים להראותם לרב. כולם היו זן חזו"א !! ואני מתפלא - אם ממילא אתה קונה שבעה אתרוגים, למה כולם אותו זן? קנה אחד מרוקאי, אחד תימני, וכו', לא תוציא יותר כסף, ותוכל לקיים המצווה ביתר הידור. זה מצריך קצת טרחה, לנענע כל אתרוג בשעת הברכה, לא רק אתרוג אחד, אבל נראה לי שהורגלנו לטרוח יותר עבו קיום מצוות בהידור.
תקנו אותי אם אני טועה.
היית צודק אם זה בגדר ספק.
כמדומה לי שגם אתה תודה שלמרות כל התעמולות סביב חזקתם וספרי יוחסין של האתרוגים השונים אין על שום זן דין "ספק", אחרת היינו צריכים להורות לא לברך על זן אחד, ולא על כל הזנים ביחד, כמובן.
אם כך נפלה קושייתך, כי אם אין כאן ספק אין "עניין" שיקנה לשבעה בניו שבעה זנים ושכל אחד ינענע בשבעת המינים.
שנה טובה!
 
חלק עליון תַחתִית