אחד מן הגולה
משתמש ותיק
מובא שם בשם עד ראי' הרב אפרים אשרי, יש אחד מחברי הפורום שיודע מי המדובר?חיים ושלום אמר:
סיפורים שלא היו
- Thread starter איש ווילנא
- תאריך התחלה
אחד מן הגולה אמר:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99
מחבר ספר שו"ת ממעמקים. תושב קובנה ורב בסלבודקא שימש כיד ימינו של הרב אברהם דוב כהנא שפירא, בהמשך נשאר בקובנה במהלך כל המלחמה, ונדרש לשאלות נוראיות הקשורות לאותם ימים. את התשובות טמן באדמה ובהמשך הוציאם לאור (היברו בוקס https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22145&st=&pgnum=29)
בהקדמה לקובץ שיעורים כתוב שהוא היה עד הראיה.
הערה: מובא שם שהם נרצחו בפורט התשיעי (נינטער פארט) וזו טעות, משום שהמבצר התשיעי לא היה בנוי. זה היה במבצר השביעי, וכיום הואילו סוף סוף צאצאי הרוצחים להקים שם מצבת זכרון. (אנשים סיפרו במשך שעות בקעו זעקות כאב ואנחות מהאדמה ספוגת הדם - מדובר על שטח בור כמו אתר בניה ענק, שביריות מכונה הפילו אלפי אלפי אנשים (!!!) לתוכו. ה.י.ד)
ידוע בשם בנותיו של הגר"א גרודז'נסקי זצ"ל משגיח דסלבודקא שהיו בשעת מעשה בקובנא והעידו שהלך הגר"א וסרמן זצ"ל בשקט וכמו"כ טענו שלא היה מי שחזר משם שיכול להעיד אחרת. הבנות הם אשת הגאון רבי ברוך רוזנברג ר"י סלבודקא ואשת המשגיח הגר"ש וולבה. [אחותם היא אשת הגר"ח קרייזווירט כמדומני אך אינני יודע אם גם היא טענה כן]
אחד מן הגולה
משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
אכן זה ויכוח ישן אם היה זה בפורט התשיעי או השביעי. ועכ"פ גם אם היה זה הפורט השביעי (כמדומני שכך מופיע במסמכים הרשמיים של הרוצחים ימ"ש) הפורט התשיעי היה בנוי ועדיין עומד על תילו, וכשלושים אלף יהודים נרצחו שם. [לפני כז' שנים אף ביקרתי שם.] הפורט התשיעי גדול בהרבה מהשביעי ורוב היהודים נלקחו לתשיעי, ומשם ככל הנראה באה הטעות לחשוב שהיה זה בפורט התשיעי.
ועכ"פ לכאו' מוכח שמה שכתוב בהקדמה לקוב"ש אכן כך היה.
מהבהב בחושך
משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
מעשה נוסף שהתפרסם על הח"ח והכחישו הגר"ה זצ"ל. שהיה לו לח"ח בגד מיחוד מוכן ללובשו כשיבוא משיח צדקנו.
ואמר ע"כ הגר"ה כי אם היה לח"ח בגד מיותר הרי שהיה נותנו לצדקה. ולא מניחו לריק.
עשיתי בדיקה קצרה, ואכן הפורט התשיעי היה קיים מתחלת מלחמת העולם הראשונה. מדובר בשטח הגדול פי 4 בערך מהפורט השביעי, והוא מרוחק מהעיר כ-6 ק"מ. (בניגוד לפורט השביעי)אחד מן הגולה אמר:
https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%99&language=he¶ms=54_56_41_N_23_52_14_E_type:landmark
https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99&language=he¶ms=54_54_57.6_N_23_55_37.2_E_type:landmark
אמנם לכאורה מוכרח שמדובר על הפורט השביעי, כיון שהיום המפורסם של רציחתו של ר' אלחנן, וכך מופיע בקובץ שיעורים הוא יא תמוז תש"א שזה 6 ביולי 1941.
(https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9E%D7%9F)
בדיקה היסטורית מגלה שהקמת הגטו בקובנה היתה ב29 ביוני 1941 והרציחות אז היו על ידי המקומיים בעיקר.
ב10 באוגוסט נסגר המקום. ולאחר כמה ימים החל ה'שימוש' במבצר התשיעי. לפיכך ב6 ביולי נרצחו בפורט השביעי.
מתוך המכלול:
ב-29 ביוני 1941, ימים ספורים לאחר כניסת הוורמכט לליטא, נתן אלפרד רוזנברג, השר האחראי על ניהול השטחים הכבושים במזרח, הוראה לרכז את היהודים באתרי ריכוז. יום לאחר מכן החליטה הממשלה הזמנית של ליטא להפוך את הפורט השביעי למחנה ריכוז והרג. על ריכוז היהודים ורציחתם במקום הופקדה משטרת העזר הליטאית, שאך-זה הוקמה. ניהול המבצע, לפי דו"ח יגר, הופקד על איינזצקומנדו 3. תוך ימים ספורים נכלאו בפורט כ-10,000 יהודים שנחטפו מבתיהם ומן הרחוב בקובנה על ידי המשטרה ו"אקטיביסטים" (מתנדבים מקומיים שנקראו בפי היהודים "כאפונעס"[3]). במצודה ריכזו את היהודים, התעללו בהם, מנעו מהם מים ומזון וירו ברבים מהם. לאחר זמן-מה הפרידו בין הנשים והילדים, שנכלאו במרתפים לבין הגברים, שאולצו לחפור בורות בחצר המצודה[4]. רוב הנרצחים במקום (כ-3,000) נרצחו במסגרת טבח שהתרחש בימים 4-6 ביולי[5]. מחנה הריכוז נסגר עם העברת ליטא לשלטון גרמני ישיר ב-10 באוגוסט, אז הועברו היהודים שהיו כלואים במרתפיו לפורט התשיעי. בין הנרצחים במקום תלמידי ישיבת ברנוביץ' יחד עם רבם, הרב אלחנן וסרמן, תלמידו של "החפץ חיים" וממנהיגי אגודת ישראל[6]. (מתוך המכלול)
ב1 באוגוסט 1944 נכבשה קובנה בידי הצבא האדום.
אולם כמה חודשים קודם, במרץ 1944 , נחטפו אלפי ילדים והוצאו ממקום מחבואם (באכזריות רבה אילצו יהודים לשת"פ וכמה מסרו את נפשם ע"ז, אולם רבים לא עמדו בנסיון הנורא) להריגה בפורט התשיעי.
"ארץ אל תכסי דמם.."
נ.ב. חלק קטן מהילדים הוברחו בטרם עת למשפחות נוכריות מהסביבה. רבים מילדים אלו נצלו. (ביניהם אהרן ברק. כל השוואה היסטורית הינה ע"ד הקורא).
אחד מן הגולה
משתמש ותיק
עוד אמר ר' הלל שמה שספר זה הפך את הח"ח כביכול לבאבא שהרבה לחלק ברכות וכיו"ב הוא שקר וכזב, ההיפך הוא הנכון, הח"ח מיעט מברכות ככל האפשר.
מאחר והרבה מהמו"מ כאן עוסק בסיפורי חסידים, אציין דבר ששמעתי מזמן מיהודי ת"ח בר דעת גדול, וזה דבר שמתקבל על הדעת ומיישב הרבה תמיהות.
והוא אמר, שבעקבות המחלוקת הגדולה בין החסידים למתנגדים, שתלו המתנגדים סיפורי בדיות בכוונה תחילה והציגום כמעשי מופתים, והכל כדי ללעוג לחסידים, אך דא עקא שבמשך הדורות נכללו גם סיפורים אלו יחד עם שאר הסיפורים, וגרם למאמינים להאמין בהכל, ולאלו שאינם מאמינים לכפור בהכל.
והוא אמר, שבעקבות המחלוקת הגדולה בין החסידים למתנגדים, שתלו המתנגדים סיפורי בדיות בכוונה תחילה והציגום כמעשי מופתים, והכל כדי ללעוג לחסידים, אך דא עקא שבמשך הדורות נכללו גם סיפורים אלו יחד עם שאר הסיפורים, וגרם למאמינים להאמין בהכל, ולאלו שאינם מאמינים לכפור בהכל.
פיילוט 0.4
משתמש ותיק
סיידוף אמר:
יותר משעשו זאת המתנגדים עשו זאת המשכילים
אכן יש ושניהם לא טמנו ידם בצלחת
ראה ערך נפילתו של החוזה, ואכ''מ.
יש לי כמה קבצים של ענבל יהושע שכתב בעניין, כמה סיפורים שהוא מוכיח שלא היו
או כעין זה הצג קובץ מצורף 1 המסתכל למעלה.doc
יש עוד קבצים אך הם בטקסט ואם יש עניין לציבור אמירם לוורד
או כעין זה הצג קובץ מצורף 1 המסתכל למעלה.doc
יש עוד קבצים אך הם בטקסט ואם יש עניין לציבור אמירם לוורד
גבריאל פולארד
משתמש ותיק
זו לא רק השערה יש לדבר ראיות ברורות עם שם וכתובת.פיילוט 0.4 אמר:
יש ספר בשם אור הגנוז של המשכיל בובר, שחבר במטרה ללעוג לחסידים. אמנם לחסידים זה לא הפריע. כי העיקר שיוצא מהסיפור תועלת.
כמדומני ששמעתי (וזה כבר לא מוסמך...) שפעם עבר וראה חסידים יושבים בסעודה שלישית ומספרים סיפורי צדיקים מתוך ספר, הסגנון היה נשמע לו מוכר, ובאמת היה זה הספר שלו...
בעל כנפיים
משתמש ותיק
יש לי סיפורים וגלגוליהם ז', ואם מישהו מעוניין אעלם לפה.
אחד מן הגולה
משתמש ותיק
שמעתי שהסיבה שאין לכך מקורות מהתקופה הוא בעקבות פחד מהאינקווזיציה. ורק אחר שנים רבות יכלו לכתוב על כך. [והיעב"ץ שהיה גר באשכנז שלא היה בשלטון האינקווזיציה יכל לכתוב כל כך. וכן ר' מנדל משקלוב כפי שהבאתי לעיל שהיה בירושלים.]עמנואל אמר:
עמנואל אמר:
לא אינקווזיציה
אבל פיחדו מהשלטונות ושלטון הכנסייה ששלט במקום
אחד מן הגולה
משתמש ותיק
האינקוויזיציה הייתה קיימת בכל המדינות הקתוליות, והגרף העולה למוקד ע"י האינקוויזיציה. אמנם יהודים לא היו תחת שליטתם, אך מסוכן היה להסתבך איתם.עמנואל אמר:
גופא דעובדא
משתמש ותיק
ישנו סיפור [בלתי נאה] כי כשבא בעל הפרמ"ג לבעל הישוע"י לבקש הסכמה על חיבורו, הישוע"י לא חפץ לתת הסכמה על הפרמ"ג, לפי שהישוע"י אהב חריפות ופלפול והספר פרמ"ג אינו כן, ועל כן מיאן הישוע"י להסכים על הספר פרי מגדים, הפמ"ג נפגע מכך, ובהמשך כשביקש את הסכמת ר' מנדל רובין אביו של ר' נפתלי מרופשיץ, וסיפר לו את המעשה שהיה אצל הישוע"י, אמר לו ר' מנדל ספרך לא יסור משולחנם של הפוסקים משא"כ ספרו של הישוע"י עצמו עד כאן המעשה - אנכי מצאתי את המעשה בספר 'קברי צדיקים באשכנז' עמ' 328 וכתב שמקורו בספר 'גדולי אשכנז' עמ' 123 גם בספר דור דעה ח"א עמ' צ"ד (י"ל בשנת תרצ"ג) ואולי הוא מקור הסיפור
אבל הסיפור הזה הינו שקר מפורסם לפי שהפמ"ג נולד בשנת תפ"ז ונפטר בשנת תקנ"ב והישוע"י נולד בשנת תקל"ה ונפטר בשנת תקצ"ט
שזה אומר שכשנפטר הפמ"ג היה הישוע"י בחור בן 17
נוסח המצבה של הפרמ"ג נדפס בספר המגיד ח"ג עמ' תס"א ושם נגתס במצבה תאריך פטירתו ד' אייר תקנ"ב.
וכעת מצאתי ספר 'ליקוטי שושנים' שחיבר הגאון ר' אהרון הכהן כ"ץ זצ"ל מק"ק זילאזיץ, והוא ליקוטי הדינים שבפרמ"ג, ויש לו הסכמה מהגאון ר' יהושע פנחס באמבך אב"ד דזילאזיץ, ובתוך דבריו כתב "ובכן אחרי רואי כי הגאונים שבדור הקודם כמו הגאון ישועות יעקב ז"ל ושארי גאונים נתנו הסכמתם על הספר פרי קודש הילולים שהיא קיצור דינים על הפמ"ג וכתבו שהוא תועלת גדול ...
והסכמה זו מתאימה היטב עם השנים שהישוע"י נתן הסכמה למי שכתב ליקוט מספר פמ"ג והיינו לכה"פ דור אחר הפמ"ג וזה היה דורו של הישוע"י
אבל הסיפור הזה הינו שקר מפורסם לפי שהפמ"ג נולד בשנת תפ"ז ונפטר בשנת תקנ"ב והישוע"י נולד בשנת תקל"ה ונפטר בשנת תקצ"ט
שזה אומר שכשנפטר הפמ"ג היה הישוע"י בחור בן 17
נוסח המצבה של הפרמ"ג נדפס בספר המגיד ח"ג עמ' תס"א ושם נגתס במצבה תאריך פטירתו ד' אייר תקנ"ב.
וכעת מצאתי ספר 'ליקוטי שושנים' שחיבר הגאון ר' אהרון הכהן כ"ץ זצ"ל מק"ק זילאזיץ, והוא ליקוטי הדינים שבפרמ"ג, ויש לו הסכמה מהגאון ר' יהושע פנחס באמבך אב"ד דזילאזיץ, ובתוך דבריו כתב "ובכן אחרי רואי כי הגאונים שבדור הקודם כמו הגאון ישועות יעקב ז"ל ושארי גאונים נתנו הסכמתם על הספר פרי קודש הילולים שהיא קיצור דינים על הפמ"ג וכתבו שהוא תועלת גדול ...
והסכמה זו מתאימה היטב עם השנים שהישוע"י נתן הסכמה למי שכתב ליקוט מספר פמ"ג והיינו לכה"פ דור אחר הפמ"ג וזה היה דורו של הישוע"י
אחד מן הגולה
משתמש ותיק
ר' אלחנן התחבא בביתו של המשגיח הג"ר אברהם גרודז'ינסקי הי"ד בסלבודקה. [הרי היה גר בברנוביץ.] ומשם נלקח להריגה. ר' אברהם עצמו ניצל באותו העת עקב אשפוז בביה"ח, ונרצח רק אח"כ כאשר הרוצחים ימ"ש העלו את ביה"ח באש על כל יושביו, ושלושת בנותיו שהיו במקום הצליחו להתחבאות. [לא ידוע על תלמידים ששהו במקום עמו.בחור אמר:
המכיר את מקומו
משתמש רגיל
היה יהודי טוב שפעם אמר למרן הגרי"ז על הזידיטשויבער שמספרים עליו שהיה רואה את האושפיזין,
והגיב הגרי"ז כיצד אפשר לומר שאחד מן הדורות האחרונים ראה את האבות הקדושים...
ולאחר מכן הלך להויואל משה מסאטמאר וסיפר לו על הגר"א שלמד עם יעקב אבינו (כפי שסיפר הגר"ח מוולוזין),
והגיב ר' יואליש כיצד אפשר לומר שאחד מן הדורות האחרונים ראה את האבות הקדושים...
והגיב הגרי"ז כיצד אפשר לומר שאחד מן הדורות האחרונים ראה את האבות הקדושים...
ולאחר מכן הלך להויואל משה מסאטמאר וסיפר לו על הגר"א שלמד עם יעקב אבינו (כפי שסיפר הגר"ח מוולוזין),
והגיב ר' יואליש כיצד אפשר לומר שאחד מן הדורות האחרונים ראה את האבות הקדושים...
לחסידים שבינינו אין צריך לדבר...
אבל למתנגדים שבינינו. למען האמת צריך לדעת שהרבה דיבורים לא נאמרו על דרך הפשט אלא על דרך מליצה וחידוד. או דרך גוזמא
ולכן גם הציטוטים הם מדוייקים. המשמעות של ההבנה הפשוטה שלהם היא לא נכונה.. וחלק מהסיפורים זה ברור שכל מי ששמע אותם לא הבין שהם התכוונו כפשוטו אלא זה שפה וצריך להכיר את השפה הזו.
ואמנם החטא הראשון אולי היה במה שנדפסו הסיפורים הללו בספרים כשלא תמיד הקורא התמים יבין כוונתם. ועתה החטא נשנה כשנלקטו כל הציטוטים הללו.
[ואני יגיד את זה באופן גס בשביל שכל אחד. תדמיינו לעצמייכם שהדברים יוצאים עם חיוך רחב ואידיש עסיסית ובקול מבודח. רק שכיון שהחסידים קדשו כל אמרה של הרבה הכל עלה על הכתב]
אבל למתנגדים שבינינו. למען האמת צריך לדעת שהרבה דיבורים לא נאמרו על דרך הפשט אלא על דרך מליצה וחידוד. או דרך גוזמא
ולכן גם הציטוטים הם מדוייקים. המשמעות של ההבנה הפשוטה שלהם היא לא נכונה.. וחלק מהסיפורים זה ברור שכל מי ששמע אותם לא הבין שהם התכוונו כפשוטו אלא זה שפה וצריך להכיר את השפה הזו.
ואמנם החטא הראשון אולי היה במה שנדפסו הסיפורים הללו בספרים כשלא תמיד הקורא התמים יבין כוונתם. ועתה החטא נשנה כשנלקטו כל הציטוטים הללו.
[ואני יגיד את זה באופן גס בשביל שכל אחד. תדמיינו לעצמייכם שהדברים יוצאים עם חיוך רחב ואידיש עסיסית ובקול מבודח. רק שכיון שהחסידים קדשו כל אמרה של הרבה הכל עלה על הכתב]