אחד מן הגולה אמר:
אלי מאירי אמר:
אחד מן הגולה אמר:
מובא שם בשם עד ראי' הרב אפרים אשרי, יש אחד מחברי הפורום שיודע מי המדובר?
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99
מחבר ספר שו"ת ממעמקים. תושב קובנה ורב בסלבודקא שימש כיד ימינו של הרב אברהם דוב כהנא שפירא, בהמשך נשאר בקובנה במהלך כל המלחמה, ונדרש לשאלות נוראיות הקשורות לאותם ימים. את התשובות טמן באדמה ובהמשך הוציאם לאור (היברו בוקס https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22145&st=&pgnum=29)
בהקדמה לקובץ שיעורים כתוב שהוא היה עד הראיה.
הערה: מובא שם שהם נרצחו בפורט התשיעי (נינטער פארט) וזו טעות, משום שהמבצר התשיעי לא היה בנוי. זה היה במבצר השביעי, וכיום הואילו סוף סוף צאצאי הרוצחים להקים שם מצבת זכרון. (אנשים סיפרו במשך שעות בקעו זעקות כאב ואנחות מהאדמה ספוגת הדם - מדובר על שטח בור כמו אתר בניה ענק, שביריות מכונה הפילו אלפי אלפי אנשים (!!!) לתוכו. ה.י.ד)
אכן זה ויכוח ישן אם היה זה בפורט התשיעי או השביעי. ועכ"פ גם אם היה זה הפורט השביעי (כמדומני שכך מופיע במסמכים הרשמיים של הרוצחים ימ"ש) הפורט התשיעי היה בנוי ועדיין עומד על תילו, וכשלושים אלף יהודים נרצחו שם. [לפני כז' שנים אף ביקרתי שם.] הפורט התשיעי גדול בהרבה מהשביעי ורוב היהודים נלקחו לתשיעי, ומשם ככל הנראה באה הטעות לחשוב שהיה זה בפורט התשיעי.
ועכ"פ לכאו' מוכח שמה שכתוב בהקדמה לקוב"ש אכן כך היה.
עשיתי בדיקה קצרה, ואכן הפורט התשיעי היה קיים מתחלת מלחמת העולם הראשונה. מדובר בשטח הגדול פי 4 בערך מהפורט השביעי, והוא מרוחק מהעיר כ-6 ק"מ. (בניגוד לפורט השביעי)
https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%99&language=he¶ms=54_56_41_N_23_52_14_E_type:landmark
https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99&language=he¶ms=54_54_57.6_N_23_55_37.2_E_type:landmark
אמנם לכאורה מוכרח שמדובר על הפורט השביעי, כיון שהיום המפורסם של רציחתו של ר' אלחנן, וכך מופיע בקובץ שיעורים הוא יא תמוז תש"א שזה 6 ביולי 1941.
(https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9E%D7%9F)
בדיקה היסטורית מגלה שהקמת הגטו בקובנה היתה ב29 ביוני 1941 והרציחות אז היו על ידי המקומיים בעיקר.
ב10 באוגוסט נסגר המקום. ולאחר כמה ימים החל ה'שימוש' במבצר התשיעי. לפיכך ב6 ביולי נרצחו בפורט השביעי.
מתוך המכלול:
ב-29 ביוני 1941, ימים ספורים לאחר כניסת הוורמכט לליטא, נתן אלפרד רוזנברג, השר האחראי על ניהול השטחים הכבושים במזרח, הוראה לרכז את היהודים באתרי ריכוז. יום לאחר מכן החליטה הממשלה הזמנית של ליטא להפוך את הפורט השביעי למחנה ריכוז והרג. על ריכוז היהודים ורציחתם במקום הופקדה משטרת העזר הליטאית, שאך-זה הוקמה. ניהול המבצע, לפי דו"ח יגר, הופקד על איינזצקומנדו 3. תוך ימים ספורים נכלאו בפורט כ-10,000 יהודים שנחטפו מבתיהם ומן הרחוב בקובנה על ידי המשטרה ו"אקטיביסטים" (מתנדבים מקומיים שנקראו בפי היהודים "כאפונעס"[3]). במצודה ריכזו את היהודים, התעללו בהם, מנעו מהם מים ומזון וירו ברבים מהם. לאחר זמן-מה הפרידו בין הנשים והילדים, שנכלאו במרתפים לבין הגברים, שאולצו לחפור בורות בחצר המצודה[4]. רוב הנרצחים במקום (כ-3,000) נרצחו במסגרת טבח שהתרחש בימים 4-6 ביולי[5]. מחנה הריכוז נסגר עם העברת ליטא לשלטון גרמני ישיר ב-10 באוגוסט, אז הועברו היהודים שהיו כלואים במרתפיו לפורט התשיעי. בין הנרצחים במקום תלמידי ישיבת ברנוביץ' יחד עם רבם, הרב אלחנן וסרמן, תלמידו של "החפץ חיים" וממנהיגי אגודת ישראל[6]. (מתוך המכלול)
ב1 באוגוסט 1944 נכבשה קובנה בידי הצבא האדום.
אולם כמה חודשים קודם, במרץ 1944 , נחטפו אלפי ילדים והוצאו ממקום מחבואם (באכזריות רבה אילצו יהודים לשת"פ וכמה מסרו את נפשם ע"ז, אולם רבים לא עמדו בנסיון הנורא) להריגה בפורט התשיעי.
"ארץ אל תכסי דמם.."
נ.ב. חלק קטן מהילדים הוברחו בטרם עת למשפחות נוכריות מהסביבה. רבים מילדים אלו נצלו. (ביניהם אהרן ברק. כל השוואה היסטורית הינה ע"ד הקורא).