בפרשת שמיני פ"ט פס' ט' בענין עשיית החטאת של יום השמיני כתוב "ויקריבו בני אהרן את הדם אליו" ובפס' יב בענין עשיית העולה כתוב "וימציאו בני אהרן אליו את הדם" וצ"ב שינוי הלשון. ושמעתי לבאר שבחטאת שאופן עבודתה הוא ע"י נתינה על הקרנות היה הכלי של הדם ביד בניו והוא טבל האצבע בכלי, ואילו בעולה שעבודתה בזריקה הוזקקו ליתן את הכלי לידו של אהרן, ולכן בחטאת לא היה אלא הקרבה ואילו בעולה המציאו, ומבואר בב"מ דף ב. דומצאתה דאתא לידיה משמע.
ורציתי לברר האם זה מוכרח להיות באופן זה שכהן אחר אוחז את הכלי, או שגם הוא עצמו יוכל לאוחזו, והטעם לומר שלא, זה מפני שאולי אחיזת הכלי היא עבודה וזקוקה לימין.
ורציתי לברר האם זה מוכרח להיות באופן זה שכהן אחר אוחז את הכלי, או שגם הוא עצמו יוכל לאוחזו, והטעם לומר שלא, זה מפני שאולי אחיזת הכלי היא עבודה וזקוקה לימין.
