פעם הייתי בישיבה קטנה של בעלזאשניאור אמר:ומי אומר שלא לומדים?נדיב לב אמר:על אותו משקל החסידים צריכים וחיבים ללמוד את נפש החיים..
והיה שם נפש החיים
ובשער ד' בקטעים שנוגדים לתורת החסידות
מישהו כתב שם שבהוראת האדמו"ר אין ללמוד קטע זה
פעם הייתי בישיבה קטנה של בעלזאשניאור אמר:ומי אומר שלא לומדים?נדיב לב אמר:על אותו משקל החסידים צריכים וחיבים ללמוד את נפש החיים..
ראה ספר המאמרים מלוקט ח"ב ד"ה להבין עניין רשב"י ס"ב (מהדורה חדשה ח"ג עמ' רעח)יצחק בן חיים אמר:בעיקר דבר זה, יש קצת סתירות בכתבי הרב ז"ל ויש תח"י קצת מראי מקומות וציונים לכתבי הרב ז"ל בענין זה (איני מוצאם לע"ע, ולכשאמצא אותם אציין בל"נ), וישנם משמעויות לכאן ולכאן, עכ"פ לענ"ד אין להסיק מכאן - בצורה חד משמעית - שעיקר עסקו של רשב"י בכל ימי חייו לא היו אלא בנגלות התורה.צדיק האמת אמר:
מה גם שאין לנו השגה מה בדיוק הוגדר כ'נגלות' התורה ומה הוגדר כ'פנימיות' התורה, והדבר יודע ביותר מס' התניא פ"ה ועוד בהרבה דוכתי, וכן בס' נפש החיים בכמ"ד, שפנימיות התורה נמצא בכל מקום ובכל דבר ולא רק בעץ חיים וכתבי האריז"ל, ובוודאי שישנם כאלו הלומדים גם את כתבי האריז"ל בחיצוניות הדברים - ואף בלי הגשמה ח"ו - כך שאינם אלא לומדים נגלות התורה, וההגדרה האמיתית לפנימיות התורה אינה סותרת בהכרח לימוד מס' בבא קמא ושאר סוגיות הש"ס וההלכה וד"ל.
עכ"פ אני מציין כאן מ"מ אחד שם מבואר להדיא שכל עיסוקיו של רשב"י היה בסתרי תורה דייקא, והוא בדרושים לל"ג בעומר בסידור הרב ז"ל.
בחור צעיר אמר:האמת שהדברים מאד מוקשים בעיני.
הלא הקבלה היא חכמה עמוקה מאד,
ניתן לומר שהיא פילוסופיית האמת, התמונה האמיתית על המציאות.
א"כ ברור שאין לה קץ ותכלה, כשם שהמציאות אין לה קץ.
ואולי כוונת בעל התניא משום חובת ת"ת שיש חיוב מוקדם לברר הלכותיה של תורה ודקדוק פרטיה עד תומם.
הודעותיך כרגיל מחכימות.יהודי אחד אמר:בחור צעיר אמר:האמת שהדברים מאד מוקשים בעיני.
הלא הקבלה היא חכמה עמוקה מאד,
ניתן לומר שהיא פילוסופיית האמת, התמונה האמיתית על המציאות.
א"כ ברור שאין לה קץ ותכלה, כשם שהמציאות אין לה קץ.
ואולי כוונת בעל התניא משום חובת ת"ת שיש חיוב מוקדם לברר הלכותיה של תורה ודקדוק פרטיה עד תומם.
כמה שאין לך מושג
פילוספית האמת וקבלה רחוקים מזרח ממערב
וזו הגדרה שעוררה פולמוס רב
בחור צעיר אל תכניס ראש בדברים שאין לך מושג
כדאי לדייק בעל התניא לא כתב שרשב"י לא "למד" דבר אחד ב' פעמים, אלא שלא "אמר" דבר אחד ב' פעמים.אחד הבנים אמר:ובעיקר מש"כ בעל התניא איני יודע מנין לו ש"בוודאי" לא למד דבר א' ב' פעמים.
אני שומע את חילוקך, אבל שים לב שכשרשב"י היה במערה הוא לא לימד תלמידים כמו באידרא וכדומה אלא היה רק הוא ובנו ומסתבר א"כ שזה היה יותר בצורה של לימוד וא"כ מנלן שלא יעשה חזרה.יצחק בן חיים אמר:כדאי לדייק בעל התניא לא כתב שרשב"י לא "למד" דבר אחד ב' פעמים, אלא שלא "אמר" דבר אחד ב' פעמים.אחד הבנים אמר:ובעיקר מש"כ בעל התניא איני יודע מנין לו ש"בוודאי" לא למד דבר א' ב' פעמים.
והחילוק הוא גדול ומשמעותי, כי רואים בזוה"ק שרשב"י אמר מימרות ודרשות על פסוקי התורה השונים, וזה בניגוד לצורת הלימוד בבבלי ששם יש לנו משניות ועליהם ברייתות, ועליהם מתפתח דיון אצל האמוראים זה אומר בכה וזה אומר בכה. משא"כ בזוהר ותיקונים הן אמנם שישנם גם "מימרות קדומות" - שהם בבחי' כעין המשניות או הברייתות שבנגלה - שעליהם נסוב דיון אצל התנאים חכמי הזוה"ק זה בכה וזה בכה, אבל בעיקר זה מיוסד על דרשות וחידושים עצמיות מרשב"י וחבריא קדישא דיליה.
וזהו הכוונה שרשב"י לא "אמר" דבר אחד ב' פעמים, היינו שלא חידש מעצמו ודרש על דבר אחד ב' פעמים, כי לא יתכן שעל אותו הדבר יחזור רשב"י ב' פעמים לדרוש את אותו הפסוק באותה הצורה ב' פעמים.
מה גם שראוי לציין נקודה נוספת כי בזוה"ק ישנם פחות חילוקי דעות ופלוגתות בין חכמי הזוה"ק בהשוואה לבבלי שאין לנו כמעט שום ענין וסוגיא שלא ימצאו בהם מחלוקת בין חז"ל, וכמ"ש שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד.
כך נלע"ד כוונת הרב ז"ל בזה והבוחר יבחר
שניאור אמר:יש לי חדשות בשבילך, למדתי תקופה ארוכה חברותא עם אחד מגדולי רבני החסידים [שכבר נפטר] ספר נפש החיים, ובעיקר למדנו שער ד' כי שם אין את הדברים הקבליים העמוקים, ובכל פעם שהגענו לקטע שהוא חולק על החסידים הוא הסביר לי מה הוויכוח.איש ווילנא אמר:שניאור אמר:ומי אומר שלא לומדים?
כוונתו לומר שיש תחומים שיש בהם מחלוקת גדולה בין ספרי חסידות לנפש החיים ואי אפשר לקיים שנייהם
וכן נראה מהזוהר שנסתר לומדים בחבורהHaimL אמר:אולי מפני שקבלה, כמשמעות השם, היא לקבל והמשנה היא מלשון שינון וחידוד (ושיננתם שיהיו ד"ת מחודדים בפיך), ולכן במשנה יש עסק נכבד בקושיות ובתירוצים, ואילו בקבלה, פחות
נדיב לב אמר:שניאור אמר:יש לי חדשות בשבילך, למדתי תקופה ארוכה חברותא עם אחד מגדולי רבני החסידים [שכבר נפטר] ספר נפש החיים, ובעיקר למדנו שער ד' כי שם אין את הדברים הקבליים העמוקים, ובכל פעם שהגענו לקטע שהוא חולק על החסידים הוא הסביר לי מה הוויכוח.איש ווילנא אמר:כוונתו לומר שיש תחומים שיש בהם מחלוקת גדולה בין ספרי חסידות לנפש החיים ואי אפשר לקיים שנייהם
ידידי, בוא נודה ביושר שאתה נמנה על מיעוט שלומד בספריו, ומבלי לדלג קטעים פה ושם. https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&p=144053#p144069
ביאור העניין הוא (בארך רוח ורצון טוב יכול כל יהודי להבין חסידות עמוקה, וע"כ מה שלא מבינים אפשר לשאול אותי שוב ואשתדל לבאר את הכל) כדלהלן:יהודי אחד אמר:למה הוא מתכוין כשהוא כותב קושיות ופלפולים מסטרא דרע?
יש הבדל קטן בין לקבל שמשמעותו לקבל מרב לבין הזוהר שבאדרא ישבו בחבורה, וע"כ מוכרחים לומר את האמת שבאדרא יש עניין שונה ואכמ"ללמה זה תשאל לשמי אמר:וכן נראה מהזוהר שנסתר לומדים בחבורהHaimL אמר:אולי מפני שקבלה, כמשמעות השם, היא לקבל והמשנה היא מלשון שינון וחידוד (ושיננתם שיהיו ד"ת מחודדים בפיך), ולכן במשנה יש עסק נכבד בקושיות ובתירוצים, ואילו בקבלה, פחות
יהודי אחד אמר:בחור צעיר אמר:האמת שהדברים מאד מוקשים בעיני.
הלא הקבלה היא חכמה עמוקה מאד,
ניתן לומר שהיא פילוסופיית האמת, התמונה האמיתית על המציאות.
א"כ ברור שאין לה קץ ותכלה, כשם שהמציאות אין לה קץ.
ואולי כוונת בעל התניא משום חובת ת"ת שיש חיוב מוקדם לברר הלכותיה של תורה ודקדוק פרטיה עד תומם.
כמה שאין לך מושג
פילוספית האמת וקבלה רחוקים מזרח ממערב
וזו הגדרה שעוררה פולמוס רב
בחור צעיר אל תכניס ראש בדברים שאין לך מושג
למה ששמעתי מרבותי טעם החילוק אחר. הנגלה בא לפרש ולברר את התורה שבע"פ. לפרטה ולהרחיבה עוד ועוד. הנסתר מעמיק בחקר השורשים של הדברים. וכידוע ככל שעולים גבוה גבוה בשורש הדברים מתאחדים הדברים יותר ויותר. (כמבו' בחוה"ל שער היחוד). וכדוג' האילן שהשורש הוא אחד ומממנו מתפרטים ענפים ותתי ענפים ועלים.סתם איש אמר:הטעם לכך הוא פשוט שדבר שפחות מבינים לא שייך להגדיר ולחלק, וכל הנסיון שיהיה בזה אחיזה הוא ע"י דימוי למקום אחר. ואפשר לראות את זה אף בנגלה במקום רבים [למשל פרק נערה המאורסה].אחד הבנים אמר:באותו ענין,אלי מאירי אמר:
שמעתי פעם שהחילוק בין נגלה לנסתר שבנגלה עסוקים בחילוקים, ובנסתר עוסקים בדימויים והקבלות.
לא שאני מבין בזה אבל כך שמעתי.
אבל המבינים בקבלה מפלפלים בזה כמו בנגלה.
מרן הגר"ח, כוונתך הגר"ח מבריסק זצ"ל?תלמיד המשגיח אמר:למה ששמעתי מרבותי טעם החילוק אחר. הנגלה בא לפרש ולברר את התורה שבע"פ. לפרטה ולהרחיבה עוד ועוד. הנסתר מעמיק בחקר השורשים של הדברים. וכידוע ככל שעולים גבוה גבוה בשורש הדברים מתאחדים הדברים יותר ויותר. (כמבו' בחוה"ל שער היחוד). וכדוג' האילן שהשורש הוא אחד ומממנו מתפרטים ענפים ותתי ענפים ועלים.סתם איש אמר:הטעם לכך הוא פשוט שדבר שפחות מבינים לא שייך להגדיר ולחלק, וכל הנסיון שיהיה בזה אחיזה הוא ע"י דימוי למקום אחר. ואפשר לראות את זה אף בנגלה במקום רבים [למשל פרק נערה המאורסה].אחד הבנים אמר:באותו ענין,
שמעתי פעם שהחילוק בין נגלה לנסתר שבנגלה עסוקים בחילוקים, ובנסתר עוסקים בדימויים והקבלות.
לא שאני מבין בזה אבל כך שמעתי.
אבל המבינים בקבלה מפלפלים בזה כמו בנגלה.
עיסוקם של המבינים בקבלה אינו לפלפל. אלא להגדיר ולהבהיר היסוד היטב באופן שיכלול בתוכו ריבוי הפרטים. לדוג' יבארו המקובלים מידתו של רשב"י ולפ"ז יפרשו כל תורתו.
ובאמת המתבונן במפלפלים והמעמיקים שבדורנו (וניתן לומר שתנועה זו באה מעת הופעת ד"ת של מרן הגר"ח), עם כל מה שעסוקים המה בחילוקים, מכוונים היטב לבסוף למצוא התוכן המשותף לדינים. השורש האחד לשניהם. וזהו מכלל התחברות הנגלה שבנסתר שהולך ומופיע לעינינו.
ככל שאני מכיר, באילן יש רק מקום אחד שהכל מתאחד בו, וזה הגזעתלמיד המשגיח אמר:למה ששמעתי מרבותי טעם החילוק אחר. הנגלה בא לפרש ולברר את התורה שבע"פ. לפרטה ולהרחיבה עוד ועוד. הנסתר מעמיק בחקר השורשים של הדברים. וכידוע ככל שעולים גבוה גבוה בשורש הדברים מתאחדים הדברים יותר ויותר. (כמבו' בחוה"ל שער היחוד). וכדוג' האילן שהשורש הוא אחד ומממנו מתפרטים ענפים ותתי ענפים ועלים.
עיסוקם של המבינים בקבלה אינו לפלפל. אלא להגדיר ולהבהיר היסוד היטב באופן שיכלול בתוכו ריבוי הפרטים. לדוג' יבארו המקובלים מידתו של רשב"י ולפ"ז יפרשו כל תורתו.
ובאמת המתבונן במפלפלים והמעמיקים שבדורנו (וניתן לומר שתנועה זו באה מעת הופעת ד"ת של מרן הגר"ח), עם כל מה שעסוקים המה בחילוקים, מכוונים היטב לבסוף למצוא התוכן המשותף לדינים. השורש האחד לשניהם. וזהו מכלל התחברות הנגלה שבנסתר שהולך ומופיע לעינינו.
עיין בקישור:אחד הבנים אמר:ואגב, האם יש למישהו הסבר על ההתעלמותהמוחלטת של הנגלה מהנסתר, איך ייתכן שבבלי אין רמז [כמובן אם יש ידעוני] להיות רשב"י חכם בנסתר. ובכלל רמז לחכמה זו. והאם ידוע מה היה עם שאר התנאים בענין חכמה זו.
ע"פ מה שקבלתי מרבותי, נראה לבאר עפ"י המבואר ממהר"ח ויטאל שמביא מהאר"י הק' שהקושיות והכיסויים על התורה שבע"פ הם מצד הקליפות ולכן האר"י היה צועק בלימודו לזמר עריצים.יהודי אחד אמר:למה הוא מתכוין כשהוא כותב קושיות ופלפולים מסטרא דרע?
אכן כן זה לא נראה כך בפשטות. ואעפ"כ כשמתבוננים מוצאים שזה כך. כמו שכתב הרב האר"י שהעומק של כל דבר הרי הוא הפכו.HaimL אמר:מרן הגר"ח, כוונתך הגר"ח מבריסק זצ"ל?תלמיד המשגיח אמר:למה ששמעתי מרבותי טעם החילוק אחר. הנגלה בא לפרש ולברר את התורה שבע"פ. לפרטה ולהרחיבה עוד ועוד. הנסתר מעמיק בחקר השורשים של הדברים. וכידוע ככל שעולים גבוה גבוה בשורש הדברים מתאחדים הדברים יותר ויותר. (כמבו' בחוה"ל שער היחוד). וכדוג' האילן שהשורש הוא אחד ומממנו מתפרטים ענפים ותתי ענפים ועלים.סתם איש אמר:הטעם לכך הוא פשוט שדבר שפחות מבינים לא שייך להגדיר ולחלק, וכל הנסיון שיהיה בזה אחיזה הוא ע"י דימוי למקום אחר. ואפשר לראות את זה אף בנגלה במקום רבים [למשל פרק נערה המאורסה].
אבל המבינים בקבלה מפלפלים בזה כמו בנגלה.
עיסוקם של המבינים בקבלה אינו לפלפל. אלא להגדיר ולהבהיר היסוד היטב באופן שיכלול בתוכו ריבוי הפרטים. לדוג' יבארו המקובלים מידתו של רשב"י ולפ"ז יפרשו כל תורתו.
ובאמת המתבונן במפלפלים והמעמיקים שבדורנו (וניתן לומר שתנועה זו באה מעת הופעת ד"ת של מרן הגר"ח), עם כל מה שעסוקים המה בחילוקים, מכוונים היטב לבסוף למצוא התוכן המשותף לדינים. השורש האחד לשניהם. וזהו מכלל התחברות הנגלה שבנסתר שהולך ומופיע לעינינו.
איה"נ באמת הכונה לגזע, והשורשים אינם המעמידים של העץ עצמו, אלא רק פורשים ומרחיבים את אחיזתו. אבל עיקר הכוונה היא מעניין האילן העליון. וכמו שכתב מהר"ל בעניין האדם עץ השדה, שהאדם הוא עץ אלא שהוא עץ הפוך ששורשיו למעלה וענפיו למטה.מבקש השם אמר:ככל שאני מכיר, באילן יש רק מקום אחד שהכל מתאחד בו, וזה הגזעתלמיד המשגיח אמר:למה ששמעתי מרבותי טעם החילוק אחר. הנגלה בא לפרש ולברר את התורה שבע"פ. לפרטה ולהרחיבה עוד ועוד. הנסתר מעמיק בחקר השורשים של הדברים. וכידוע ככל שעולים גבוה גבוה בשורש הדברים מתאחדים הדברים יותר ויותר. (כמבו' בחוה"ל שער היחוד). וכדוג' האילן שהשורש הוא אחד ומממנו מתפרטים ענפים ותתי ענפים ועלים.
עיסוקם של המבינים בקבלה אינו לפלפל. אלא להגדיר ולהבהיר היסוד היטב באופן שיכלול בתוכו ריבוי הפרטים. לדוג' יבארו המקובלים מידתו של רשב"י ולפ"ז יפרשו כל תורתו.
ובאמת המתבונן במפלפלים והמעמיקים שבדורנו (וניתן לומר שתנועה זו באה מעת הופעת ד"ת של מרן הגר"ח), עם כל מה שעסוקים המה בחילוקים, מכוונים היטב לבסוף למצוא התוכן המשותף לדינים. השורש האחד לשניהם. וזהו מכלל התחברות הנגלה שבנסתר שהולך ומופיע לעינינו.
משם ולמעלה (ענפים) ומשם ולמטה (שורשים) זה רק מתפתח יותר ויותר
אדרבה, בגמרא (בבא בתרא) כתוב שהשרשים יונקים במשך ט"ז אמה, והולכים עוד רחוק יותר
תפתח מסכת חגיגה י"א ב' י"ג א' ועוד.. ותראה ש"רמז", לכל הפחות, בודאי יש שם, המושג "מעשה מרכבה" אינו רמז מספיק?, עי' שם י"ד ב' במעשה הנורא בריב"ז ותלמידו ר' אלעזר בן ערך... גם במגילה כ"ד ב' הוזכר מעשה מרכבה וישנם מקומות בש"ס שמשתמע מד' חז"ל על קיומה של תורת הנסתר, וכתבתי לך מה שעלה במצודתי לפי שעה.איך ייתכן שבבלי אין רמז [כמובן אם יש ידעוני] להיות רשב"י חכם בנסתר. ובכלל רמז לחכמה זו. והאם ידוע מה היה עם שאר התנאים בענין חכמה זו.
מישהו יודע היכן משיגים מכתב תורני זה, מסוקרן מאד..