כיוון התפילה בכותל המערבי
- Thread starter זוטרא
- תאריך התחלה
לעניות דעתי
משתמש ותיק
בגמ' כתוב שצריך להתפלל לכיון המקדש, האם צריך גם לכוון לכיון קודש הקדושים זה כבר לא ברור.
לעניות דעתי
משתמש ותיק
הוא אשר דיברתי,
מי שעומד מחוץ לירושלים, צריך לכוון כנגד ירושלים (ולא צריך לדקדק כנגד המקדש)
מי שעומד מחוץ למקדש, צריך לכוון כנגד המקדש (ולא צריך לדקדק כנגד ק"ק)
מי שעומד במקדש, צריך לכוון כנגד בית קדשי הקדשים.
כמובן שאפשר לומר שמכל מקום צריך לדקדק לכיון קודש הקדשים, אבל אין זה מוכח מלשון הגמ'
מי שעומד מחוץ לירושלים, צריך לכוון כנגד ירושלים (ולא צריך לדקדק כנגד המקדש)
מי שעומד מחוץ למקדש, צריך לכוון כנגד המקדש (ולא צריך לדקדק כנגד ק"ק)
מי שעומד במקדש, צריך לכוון כנגד בית קדשי הקדשים.
כמובן שאפשר לומר שמכל מקום צריך לדקדק לכיון קודש הקדשים, אבל אין זה מוכח מלשון הגמ'
אך עדיין גם כיוון בית המקדש אינו ישר אל עקום מעט
והסיבה שמתפללים ישר זה משום שכך הרגילות תמיד להתפלל לכיון הכותל הקדמי של בית הכנסת אל אף שהוא לא מכוון בדיוק לכיוון ירושלים
וכמו שהרבה מקומות שיש בתי כנסיות סמוכים זה לזה אינם מכוונים כולם לאותו זווית
פלא לי הרי סו"ס המשנ"ב פוסק בסימן תקס"א שמקום קה"ק הוא בכיפת הסלע ומה מקום יש ממולו להשים איזה חוקר חילוני בשם שגיב
והסיבה שמתפללים ישר זה משום שכך הרגילות תמיד להתפלל לכיון הכותל הקדמי של בית הכנסת אל אף שהוא לא מכוון בדיוק לכיוון ירושלים
וכמו שהרבה מקומות שיש בתי כנסיות סמוכים זה לזה אינם מכוונים כולם לאותו זווית
פלא לי הרי סו"ס המשנ"ב פוסק בסימן תקס"א שמקום קה"ק הוא בכיפת הסלע ומה מקום יש ממולו להשים איזה חוקר חילוני בשם שגיב
לשון תר"י שם [כ' ב'] היה עומד בחו"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל. לא תימא כנגד א"י בלבד אלא כנגד א"י וכנגד ירושלים וכנגד בהמ"ק וכנגד בית קדשי הקדשים וכשעומד בירושלים אין צריך לכוין כנגד ירושלים שהרי כבר עומד בתוכה אבל יש לו לכוין כנגד בית המקדש וכנגד בית קדשי הקדשים עכ"ל.
וכ"ה בשו"ע צד א, ועמש"ש המ"ב בסק"ג [בשם הפרישה], אבל פשטות לשון ר' יונה לא משמע כן, וצ"ע.
ויל"ע עוד בלשון הגמ' שם נמצאו כל ישראל מכוונין את ליבם למקום א', דלכ' למ"ש התו' בד"ה היה עומד יש לגרוס גם כאן מכוונין למקום אחד.
וכ"ה בשו"ע צד א, ועמש"ש המ"ב בסק"ג [בשם הפרישה], אבל פשטות לשון ר' יונה לא משמע כן, וצ"ע.
ויל"ע עוד בלשון הגמ' שם נמצאו כל ישראל מכוונין את ליבם למקום א', דלכ' למ"ש התו' בד"ה היה עומד יש לגרוס גם כאן מכוונין למקום אחד.
אולי אינו שייך לנושא,
אבל יש להעיר שגם בשאר מקומות לפעמים אין מדקדקים להתפלל לכיוון ירושלים, כגון בבני ברק שצריך להתפלל לכיוון דרום מזרח (כמעט מדויק) ורובא דרובא מכוונים למזרח, וכן באלעד וראש העין כמדומני שמכוונים למזרח אע"ג שהם קרובות לצפון יותר מלמערב, וכן מצוי בשכונות צפוניות בירושלים.
ואם כי בדרך כלל קשה לשנות מחמת שכן בנויים הבתי כנסיות ונוהגים הציבור, מ"מ כעת שבעוה"ר איננו מתפללים בביהכ"נ אפשר לתקן.
אבל יש להעיר שגם בשאר מקומות לפעמים אין מדקדקים להתפלל לכיוון ירושלים, כגון בבני ברק שצריך להתפלל לכיוון דרום מזרח (כמעט מדויק) ורובא דרובא מכוונים למזרח, וכן באלעד וראש העין כמדומני שמכוונים למזרח אע"ג שהם קרובות לצפון יותר מלמערב, וכן מצוי בשכונות צפוניות בירושלים.
ואם כי בדרך כלל קשה לשנות מחמת שכן בנויים הבתי כנסיות ונוהגים הציבור, מ"מ כעת שבעוה"ר איננו מתפללים בביהכ"נ אפשר לתקן.
קרננו למעלה
משתמש חדש
פוק חזי וכו'
שמעתי מאבי שליט"א ששאל את הגאון הרב נבנצל שליט"א בדיוק שאלה זו, וענה לו בזה הלשון כמעט- שהיות ושכינה לא זזה מכותל מערבי, אין זה נכון להסב בזמן שאין קודש קודשים את פניו מהשכינה.
כמובן שיש לעיין במשמעותו של כותל מערבי בדברי חז"ל הללו, אך הגאון הנ"ל הוא וודאי בר סמכא לענייני הכותל והמקדש.
כמובן שיש לעיין במשמעותו של כותל מערבי בדברי חז"ל הללו, אך הגאון הנ"ל הוא וודאי בר סמכא לענייני הכותל והמקדש.
דווקא אני שמעתי פעם משמיה דהגאון הגדול ר"א נבנצל שליט"א שאמר את הסברא האמורה,
אבל בנוסח אחר קצת:
שהן אמנם בשו"ע מבואר שצריך לכוון כנגד בית קדש הקדשים,
אבל בתור לימוד זכות על מי שאין נוהג כך,
אומר את הסברא הנ"ל שכאשר נמצאים במקום השראת השכינה
אי אפשר ואין זה מן הכבוד לכוון עצמו למקום אחר
כך שלפי איך שאני שמעתי, יש לברר לגבי הגאון שליט"א בעצמו, כיצד נוהג הוא.
חיים ליצא אמר:
הוא אשר אמרתי לך לא להתבלבל מאלה שברור להם היכן היה המקדש.
כאילו שהמשנ"ב היה מודע לספיקות של הרב קורן במיקום המקדש והוא הכריע על כיפת הסלע.
וכאילו ששגיב הוא זה שמעלה את הספק היכן היה המקדש או עצם נעלמותו של המקום בתוך השטח הגדול הוא המעלה את הספק, ותירוציו הדחוקים של הרב קורן לא משכנעים דיים (שבשונה מהתעמולנים אינו מסתיר את הקושיות הקשות על דרכו).
דרומאי אמר:
צריך לזכור שישנם עוד בעיות,
וכגון מש"כ בערוה"ש שצריך שכל הציבור יתפללו בכיוון אחד ולא חלק לכאן וחלק לכאן, כדי שלא יראה כשתי רשויות.
ומה לעשות שרוב הציבור מתפללי הכותל מתפללים לכיוון הכותל ולא לכיוון אבן השתיה.
דרך אגב, ראוי לנקוט בלשון יותר נקיה כשמדברים על גדולי עולם.
אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
מקום המקדש מופיע בהרבה מכתבי הראשונים והאחרונים בנוסף לרדב"ז, ועד לפני כמאה שנה לא היה מי שהעלה צד של ספק בדבר.סלקא דעתך אמר:
גם בעבר ידעו את העובדה הכללית שההיכל הוא במקום הגבוה מהעזרה והר הבית שסביבו.
אמנם הרב קורן בספרו מביא את הנתונים הטופוגרפיים המדוייקים ומבאר בצורה הרבה יותר מפורטת איך זה מוכח מהטופוגרפיה של הר הבית, (ומראה שבדרך זה דרכו הראשונים, ומרחיב בעניין).
נראה לבאר סברא נוספת להתפלל לכיוון הכותל המערבי, באופן אחר ממה שהובא עד כה,
דהנה בטעם שמכוונים לירושלים ולמקום המקדש, כתב בחיי אדם (כלל כ"ב אות י') דהיינו משום דשם שער השמים, וכל התפילות עולות משם, ולכאורה היה מקום לומר שכל זה דווקא בזמן שביהמ"ק היה קיים, אמנם כתב במקור חיים (סעיף א') דכיון שלא זזה השכינה מכותל המערבי, על כן אפי' בחורבנה שהוא תל עולם, יפנו אליו הכל, וכוונתו דהאידנא נמי שייך הא דאיתא בגמ' (ברכות ל' א') נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד, א"ר אבין ואיתימא ר' אבינא מאי קרא? 'כמגדל דוד צוארך בנו לתלפיות', תל שכל פיות פונים בו".
ומעתה שפיר י"ל, ואולי זו גם כוונת הגרא"נ שליט"א, דכיון דכל מה שמתפללים האידנא לכיוון ירושלים הוא רק מטעם הכותל המערבי שלא זזה ממנו שכינה לעולם, א"כ יש סברא לומר שהעומדים בתפילה במקום קדוש זה, אין להם להטות ולכוון לקה"ק, ופשוט.
אמת מארץ תצמח אמר:
הראשונים אהבו את האמת וודאי אם היו יודעים שהשטח אינו ת"ק על ת"ק היו מודים שאינו ברור שזהו המקום ועד לפני מאה שנה ואף אחרי זה לא ידעו זאת,
וברגע שהספק התעורר צריך לפשוט אותו בדרך התורה עפ"י השכל הישר ולא לצטט מקורות שלא מועילים לבירור האמת, וכבר ידוע שהרמב"ן חזר בו כשראה את קבר רחל בעיניו.
נושאים דומים
