האם מותר לאבל להיות ש"ץ במוסף בשבת לפני יאהרצייט

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בספר הליכות שלמה על הלכות תפילה (פרק יח, דבר הלכה אות כג, ארחות הלכה 62-65) מתלמידי הגרש"ז אוירבך זצוק"ל, מובא בשם הגרש"ז שאבל בתוך י"ב חודש על אביו או ואמו אסור לו להיות ש"ץ במוסף בשבת לפני יאהרצייט של ההורה השני.
ולא זו בלבד אלא גם בשנה ראשונה של פטירת אביו\אמו לא יתפלל מוסף בשבת לפני היארצייט הראשון כיון שהוא עדיין בתוך י"ב חודש לאבלותו, ואבל אסור להיות ש"ץ בשבת.



הליכות שלמה הלכות תפילה

האם מישהו יודע אם יש פוסק\ספר אחר שפסק אחרת בזה, או אם יש סייעתא לדבר מפוסקים אחרים?
 

כדי

משתמש ותיק
אין מנהג שלא לגשת כל החודש הי''ב? או שזה רק על קדיש?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כדי אמר:
אין מנהג שלא לגשת כל החודש הי''ב? או שזה רק על קדיש?
יש נוהגים שלא ניגשם כלל, ויש נוהגים שרק תפילה אחת ביום, אבל לכאורה יש מקום לומר שזה לא כולל את המוסף האחרון לפני היארצייט, שהרי הסיבה שלא ניגשים בחודש הי"ב זה שלא להראות כאילו יש דין של י"ב חודש שהוא דין של רשעים, אבל במוסף שלפני היארצייט זה מטעם אחר, ולא קשור לזמה שניגש במשך כל השנה.
ואגב מדברי ההליכות שלמה שם מוכח שליארצייט (של הורה השני) כן ניגשים בתוך י"ב חודש, (וכמדומני גם בחודש הי"ב), כיון שזה חובה, והמוסף לפני היארצייט הוא "לא חובה כל כך".
 
 

הצבי

משתמש ותיק
יש עוד נקודה בזה, שאם היארצייט הוא ביום א' אזי הי''ב חודש כלים בבוקר יום השבת משום מקצת היום ככולו,
וממילא אפשר לכשת למוסף, וכמדומה ששמעתי שהגרי''ש הי' מורה כן
 

הצבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כדי אמר:
אין מנהג שלא לגשת כל החודש הי''ב? או שזה רק על קדיש?
יש נוהגים שלא ניגשם כלל, ויש נוהגים שרק תפילה אחת ביום, אבל לכאורה יש מקום לומר שזה לא כולל את המוסף האחרון לפני היארצייט, שהרי הסיבה שלא ניגשים בחודש הי"ב זה שלא להראות כאילו יש דין של י"ב חודש שהוא דין של רשעים, אבל במוסף שלפני היארצייט זה מטעם אחר, ולא קשור לזמה שניגש במשך כל השנה.
ואגב מדברי ההליכות שלמה שם מוכח שליארצייט (של הורה השני) כן ניגשים בתוך י"ב חודש, (וכמדומני גם בחודש הי"ב), כיון שזה חובה, והמוסף לפני היארצייט הוא "לא חובה כל כך".

אבל לא ניגש בשבת כלל וכלל ואי''ז נוגע לחודש י''ב
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצבי אמר:
אבל לא ניגש בשבת כלל וכלל ואי''ז נוגע לחודש י''ב
אבל ליארצייט הוא כן ניגש גם בתוך י"ב חודש.
לכן הייתי אומר שם במוסף שקודם היארצייט יכול לגשת, לולא דברי הגרש"ז.
 

הצבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הצבי אמר:
אבל לא ניגש בשבת כלל וכלל ואי''ז נוגע לחודש י''ב
אבל ליארצייט הוא כן ניגש גם בתוך י"ב חודש.
לכן הייתי אומר שם במוסף שקודם היארצייט יכול לגשת, לולא דברי הגרש"ז.

ומהפסק הנ''ל שכמדו' שמעתי בשם הגרי''ש מבואר לכאו' שהנושא איננו משום משפט רשעים וכפי שכתבת,
אלא משום אבילות, אא''כ נימא שגם לגבי משפט רשעים מהני מקצת היום וצ''ת.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצבי אמר:
שהנושא איננו משום משפט רשעים וכפי שכתבת,
אמרתי שזה שאין אבל ניגש בחודש הי"ב אף ביום חול הוא משום משפט רשעים.
וטעם זה לא שייך לשבת כיון שגם הרשעים יוצאים מגיהנום בשבת.
אז אין קשר בכלל בין הפסק של הגרי"ש לנידון של משפט רשעים.
 

יוספזון

משתמש ותיק
בשנה הראשונה לפטירת אמי מורתי ע"ה ניגשתי למוסף בשבת שלפני היאה"צ של אבי מורי זצ"ל, בשעתו בדקתי את המקורות, והגעתי למסקנא שמותר לי לגשת. אני לא זוכר בדיוק כרגע מי ומי הפוסקים, אבל קיימים כאלו.
אך כדי לחסוך בשאלות, ניגשתי בשטיבלאך שלא מכירים אותי... כך זה יותר קל מבחינה זאת (שוב, לא זוכר בדיוק למה, אבל בשעתו בדקתי את הענין לעומק).
 

יוספזון

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
בשנה הראשונה לפטירת אמי מורתי ע"ה ניגשתי למוסף בשבת שלפני היאה"צ של אבי מורי זצ"ל, בשעתו בדקתי את המקורות, והגעתי למסקנא שמותר לי לגשת. אני לא זוכר בדיוק כרגע מי ומי הפוסקים, אבל קיימים כאלו.
אך כדי לחסוך בשאלות, ניגשתי בשטיבלאך שלא מכירים אותי... כך זה יותר קל מבחינה זאת (שוב, לא זוכר בדיוק למה, אבל בשעתו בדקתי את הענין לעומק).
ואם אני לא טועה. בספר 'נטעי גבריאל' אבלות, יש ליקוט יפה בזה מהפוסקים.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוספזון אמר:
יוספזון אמר:
בשנה הראשונה לפטירת אמי מורתי ע"ה ניגשתי למוסף בשבת שלפני היאה"צ של אבי מורי זצ"ל, בשעתו בדקתי את המקורות, והגעתי למסקנא שמותר לי לגשת. אני לא זוכר בדיוק כרגע מי ומי הפוסקים, אבל קיימים כאלו.
אך כדי לחסוך בשאלות, ניגשתי בשטיבלאך שלא מכירים אותי... כך זה יותר קל מבחינה זאת (שוב, לא זוכר בדיוק למה, אבל בשעתו בדקתי את הענין לעומק).
ואם אני לא טועה. בספר 'נטעי גבריאל' אבלות, יש ליקוט יפה בזה מהפוסקים.

יישר כחכם.
מצאתי בספר נטעי גבריאל:




נמצא שיש מחלוקת בין הפוסקים.
י"א שלא יתפלל (הגרש"ז), ויש אומרים שיכול להתפלל (שבט הלוי ועוד).

 
 

הצבי

משתמש ותיק
ראיתי מביאים משו''ת דברי מלכיאל ח''ו סי' כ''ג שכ' שגם אם חל יארצייט בתוך יב''ח שלא ייגש לפני העמוד
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצבי אמר:
ראיתי מביאים משו''ת דברי מלכיאל ח''ו סי' כ''ג שכ' שגם אם חל יארצייט בתוך יב''ח שלא ייגש לפני העמוד
הרי שהגרש"ז הוא כבר לא דעת יחיד בזה, וכבר קדמוהו בעל דברי מלכיאל.
יישר כחכם
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצבי אמר:
ראיתי מביאים משו''ת דברי מלכיאל ח''ו סי' כ''ג שכ' שגם אם חל יארצייט בתוך יב''ח שלא ייגש לפני העמוד

אולי יכול מי שיש בידו ספר שו"ת דברי מלכיאל חלק ו' לסרקו ולהציגו כאן לזיכוי הרבים.
לצערי באוצר החכמה החינמית אין גישה לזה, (כיון ששיך לספרי 'מוסד הרב קוק').
וב -  HEBREWBOOKS יש רק חמשה חלקים ראשונים של שו"ת דברי מלכיאל, וחלק ו' לא קיים שם.
 

הצבי

משתמש ותיק
לצערי גם באוצר החכמה שבבעלותי לא מופיע החלק הנ''ל
ואגב המקור שבו ראיתי את המובאה הזו הוא בספר כנפי יונה
שהוא קיצור הלכות שמחות חשוב מאד שמחברו הוא מחוגי תלמידי החזו''א והוא נוקטכדבר ברור שלא ייגש בשבת שלפני היא''צ הא'
וכשהיה נוגע לי עניין זה כך הייתה ההוראה הפשוטה
 

הצבי

משתמש ותיק
מצדד כדברי המתיריים הן ליא''צ שחל ביב''ח והן לשבת שקודם היא''צ הא'
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש כלל שאומר הלכה כדברי המיקל באבל (גמ' מו"ק כב.):
בנידון דידן יש דיעות שאוסרים לאבל להיות ש"ץ במוסף בשבת לפני היא"צ, ואם אסור בודאי שמקילים וסוברים שאין לו מצוה להתפלל אז (גם לפי המנהג),
ומאידך יש דיעות שמתירים לאבל להיות ש"ץ במוסף בשבת לפני היא"צ, ואם מותר אז לפי המנהג יש לבן מצוה להיות ש"ץ אז, משום כיבוד אב או כיבוד אם (שיש בזה מעלה לנשמתם).

א"כ נשאלת השאלה בנידון דידן, מי מהם הוא המחמיר, ומי המיקל, שהלכה כמותו באבל.
 

נבשר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יש כלל שאומר הלכה כדברי המיקל באבל (גמ' מו"ק כב.):
בנידון דידן יש דיעות שאוסרים לאבל להיות ש"ץ במוסף בשבת לפני היא"צ, ואם אסור בודאי שמקילים וסוברים שאין לו מצוה להתפלל אז (גם לפי המנהג),
ומאידך יש דיעות שמתירים לאבל להיות ש"ץ במוסף בשבת לפני היא"צ, ואם מותר אז לפי המנהג יש לבן מצוה להיות ש"ץ אז, משום כיבוד אב או כיבוד אם (שיש בזה מעלה לנשמתם).

א"כ נשאלת השאלה בנידון דידן, מי מהם הוא המחמיר, ומי המיקל, שהלכה כמותו באבל.
אני בכלל לא בטוח שזה קשור, שם זה מחלוקת בהל' אבילות הולכים לקולא. כאן זה בגלל המתפללים שיש שם שמחה (ותלוי בטעמים) ולא מהל' האבל. לכאו'.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
יושב אוהלים אמר:
יש כלל שאומר הלכה כדברי המיקל באבל (גמ' מו"ק כב.):
בנידון דידן יש דיעות שאוסרים לאבל להיות ש"ץ במוסף בשבת לפני היא"צ, ואם אסור בודאי שמקילים וסוברים שאין לו מצוה להתפלל אז (גם לפי המנהג),
ומאידך יש דיעות שמתירים לאבל להיות ש"ץ במוסף בשבת לפני היא"צ, ואם מותר אז לפי המנהג יש לבן מצוה להיות ש"ץ אז, משום כיבוד אב או כיבוד אם (שיש בזה מעלה לנשמתם).

א"כ נשאלת השאלה בנידון דידן, מי מהם הוא המחמיר, ומי המיקל, שהלכה כמותו באבל.
אני בכלל לא בטוח שזה קשור, שם זה מחלוקת בהל' אבילות הולכים לקולא. כאן זה בגלל המתפללים שיש שם שמחה (ותלוי בטעמים) ולא מהל' האבל. לכאו'.
סברא יפה!
 
 
חלק עליון תַחתִית